-
הודעות
6,457 -
כאן מאז:
-
פעילות אחרונה
סוג התוכן
פורומים
בלוגים
מאמרי משתמשים
גלריה
חנות
הורדות
לוח שנה
כל מה שפורסם על ידי חן ג.
-
באמת? כי ישראל במקום ה-11 מראש הטבלה של המדינות עם הכבישים הכי פחות קטלניים בעולם. אוסטריה? המקום ה-19, עם הפרש לא קטן (3.27 הרוגים למאה אלף איש בישראל - 4.74 באוסטריה). רומניה בכלל מפגרת מאחור במקום ה-40. אז אולי, רק אולי החוויות וההשקפות האישיות שלנו לא באמת משקפות את המציאות ברמת הכלל? http://dynref.engr.illinois.edu/avt.html
-
הוא שאמרתי מספר פעמים במהלך השרשור.
-
לגבי זה, כדאי להוסיף שבד-בבד עם הצורך להאיץ באופן מרוסן, צריך לשמור על קצב נסיעה סביר. לא רק כדי לא לשגע את שאר משתמשי הדרך, אלא כדי להגביר את הסיכוי "לקלוע" לגלים ירוקים, ולחסוך דלק שיתבזבז אחרת בסיבובי סרק. תזמון הרמזורים מבוסס על כך שאנו נוהגים במהירות סבירה, לא מזדחלים.
-
נכון, ובפועל נראה שברוב המקרים זה לא קורה בהפרש של חצי שניה מנקודת ההתנגשות. זה גם הגיוני: אנשים, גם מטומטמים שבמטומטמים, לא יצאו לעקיפה בהפרש של חצי שניה מחליפה על פני רכב אחר. צריך לזכור שהסטיה לנתיב הנגדי, בין אם כתוצאה מיציאה לעקיפה או מהסחת דעת (הגורם המשמעותי מבין השניים, בשיעור ניכר), נוטה להיות בזווית קהה למדי ולכן לא יכולה לגרום להתנגשות חזיתית כאשר הרכב מנגד קרוב מאוד. ברוב המקרים, יש לנהג המגיע מנגד מספר שניות להגיב, בהן הוא נוטה להוריד מהירות - לא בחדות, אך עדיין באופן משמעותי - ולסטות שמאלה. הבעיה היא שעקב נסיונותיו של הנהג המגיח מנגד לחזור לנתיבו, הם נפגשים באמצע הכביש.
-
אני מסכים עם הרעיון, אבל בוא לא ניסחף. אם המצב פה היה כה פרוע, אז היו פה הרבה יותר הרוגים בהתנגשויות, והרי אין. מצבה של ישראל מבחינת בטיחות בדרכים - שפיר.
-
בלי קשר למקרה הספציפי הזה, חשוב לציין כי מחקרים הראו כי לרוב יש לקראת התנגשות חזיתית זמן תגובה רב יחסית. הממוצע האירופי הוא ירידה מ-100 קילומטרים לשעה ל-64 (המהירות בה נערך מבחן הריסוק החזיתי) בנקודת ההתנגשות. אם תקזז זמן תגובה ממוצע (למעלה משניה) ואת עוצמת הבלימה שרוב הנהגים משיגים במצב חירום (קרי, פחות ממקסימלית) ותעשה חשבון תגלה שמדובר על כמה וכמה שניות לבצע בהן בלימה חירום והתחמקות. שוב, בלי קשר למקרה הזה, אבל לטעמי חשוב להדגיש כי גם במצב כזה, יש לפחות משהו לנסות לעשות.
-
רק תזכורת...
-
נכון: גם הבלמים צריכים ״הרצה״. הצמיגים לא מספקים את מלוא אחיזתם במאות הקילומטרים הראשונים, ואפילו יש רכיבי מתלה שזקוקים לזמן כדי ״להתיישב״ כמו שצריך.
-
זה נכון מאוד, ולרוב מודעות אל והבנה של הרעיון הלאומי מגיעה בגיל מאוחר יחסית - זה לא מרכיב זהות שאנחנו מפתחים בעצמנו בגיל רך (כמו, למשל, מגדר), והוא אינו מולד (כמו גזע). גם מבחינה היסטורית זה רעיון חדש מאוד - הוא לא "אוניברסלי", במימד הזמן. בשיח הזה על נרטיבים הבאנו מספר פעמים קולנוע כדוגמה; ואמנם, כשמסתכלים על סרטים בהם לדמויות מניעים פטריוטיים, לרוב התסריטאים לא מסתפקים בכך ומנסים לעגן את הסיפור הפטריוטי במניע יותר אוניברסלי ו"טבעי". למשל, ב-Braveheart הדמויות לא יוצאות למאבק לשחרור סקוטלנד ממניעים פטריוטיים גרידא, אלא כחלק ממסע נקמה אישי. למה? כי אפילו רנדל וולאס (התסריטאי) הבין שלאומיות לבדה זה לא מניע מספיק אינטואיטיבי. כי היא לא "טבעית".
-
פעילות המצלמות לא הופרעה לפרק זמן מספיק משמעותי כדי שנוכל לגזור ממנו משמעויות רציניות, מבחינה סטטיסטית. ולמיטב ידיעתי, מצלמות נמצאו במחקרים כיעילות יותר מאכיפה אנושית.
-
למשל, בקרב משתמשי השרשור הזה. אנשים מעלים טרוניות לגיטימיות נגד טראמפ, ואז קם קול זעקה "אבל גם השמאל!..." וכו'. כן, אבל החפיפה בין הרבה מן הלאומים המודרניים לבין מאפיינים תרבותיים היא לעתים רבות לא 1:1. יש לך מדינות לאום נפרדות עם שפה דומה או זהה (ע"ע העולם הערבי, אוסטריה וגרמניה, העולם האנגלופוני ועוד), יש לך מספר לאומים ששייכים לאותה קבוצה אתנית; ומנגד, תמצא מדינות לאום בהן ניתן למצוא מספר קבוצות אתניות ושפות (למשל, ישראל). ברור. אני לא טוען שצריך לפרק מסגרות לאומיות לאלתר ובבת אחת. זה מתכון לצרות. אתה משכנע את המשוכנעים. אם יורשה לי לצטט את עצמי: "אתה יכול להתנגד לעמדה פוליטית אחרת מפה ועד להודעה חדשה, אבל זה לא אומר שאתה צריך לטעון שהיא אינה לגיטימית." כן. לא בטווח הזמן המיידי, כמובן. זה תהליך היסטורי ארוך.
-
גם גלובליזם זה לגיטימי לגמרי. כלומר, כל עוד אתה לא שואל את טראמפ. אבל כשרוני עושה דמגוגיה (ואני מסכים שזו דמגוגיה) נגד הימין זה רע, וכשטראמפ עושה דמגוגיה נגד השמאל (שכלל אינו א-לאומי) זה עובר לסדר היום. כל מדינת לאום מודרנית היא יצירה אינטלקטואלית (או "קהילה מדומיינת") ומלאכותית. זה גם לא ערך אוניברסלי (אני יודע כמה אתה אוהב כאלו) - זה המצאה של העידן המודרני. לא נכון להסתכל על הלאומיות כעל המשך והרחבה של הרעיון השבטי המסורתי, כי היא פשוט גדולה מדי (ולכן, מופשטת מדי) בשביל כך. אתה זה שיש לו סלידה לפוליטיקת זהויות וקבוצות - מהו הלאום אם לא עוד קבוצה שכזו? התפרקותן של מסגרות לאומיות גדולות (כמו האיחוד האירופי) אינה נצחון לרעיון הלאומי - היא שלב נוסף בהתפוררות ארוכת-הטווח שלו. אתמול אנשים הבינו שהם לא מרגישים חלק מהאיחוד האירופי, היום הם מבינים שהם לא מרגישים חלק מספרד, מחר הם יבינו שהם אפילו לא מרגישים חלק מקטלוניה או מאנגליה. טראמפ הוא התגובה למגמה הזאת, אבל כשאתה יורד כל הזמן במדרון, אז כשהשיפוע מתמתן קצת זה מרגיש כמו עליה.
-
אני לא קובע: אני טוען שהמניע לפרויקט לא רלוונטי - רק התוצאות שלו. אנחנו לא פולחים לב וכליות ואין לנו דרך לקבוע בבטחון מה הוא המניע, במיוחד כאשר המניע הכלכלי והמניע התעבורתי נושקים זה לזה. כבר ניתנו בעבר: https://scholar.google.co.il/scholar...on+speed&btnG= גם זה: https://ec.europa.eu/transport/road_safety/specialist/knowledge/speed/speed_is_a_central_issue_in_road_safety/speed_and_accident_risk_en זה נכון שהיחס המתואר במחקרים בין מהירות לבין בטיחות בדרכים לא תמיד מתקיים, אבל לרוב הוא כן: ב-75% מהמקרים בהם עלתה מהירות התנועה - עלו כמות הנפגעים וכמות ההתנגשויות, וב-95% מהמקרים בהם היא ירדה - מדדים אלו ירדו. זה שיש עליה ברמה הלאומית, לא אומר שהמצלמות לא גרמו לירידה כלשהי, בתחומן: יש עוד הרבה גורמים להתנגשויות, ויש עוד הרבה כבישים בהם אין מצלמות. אם אני לא טועה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים דיווחה על ירידה במהירות הנסיעה ובכמות הנפגעים בכבישים בהם הותקנו מצלמות.
-
למה להרוס את הכיף? כן. אבל אז יתקוממו חלק ממשתתפי הדיון שכאן ויגידו "אבל גם בצד השני של המפה הפוליטית עשו את זה!" ואני אגיד: "בסדר, אז מה?!" שתי עוולות לא עושות צדק.
-
אני לא צופה בהרבה סרטים זרים, אבל תעשיית הקולנוע של הונג-קונג מפיקה לא מעט סרטים טובים, אפילו משפיעים. The Chaser, למשל, הוא מותחן פשע נהדר - מזכיר לי קצת את Se7en; ו-Infernal Affairs הוא המקור ל-The Departed המצוין של המאסטר (מרטין סקורסזה).
-
מהסתכלות בסרטון, נראה שזמן התגובה הוא כשניה אחת - סביר לחלוטין. זמן תגובה של נהגים בפועל - בין 0.6 ל-1.5 שניות. לנהג לא עירני, יכול להגיע גם לשלוש שניות.
-
בוא נבהיר מונחים. Nationalist - לאומי, פטריוט. אדם ששם את טובת המדינה שלו והנאמנות לה כערך. להגיד שאתה לאומי זו לא אמירה שערורייתית: נכון להיום, כל העולם המערבי מושתת על רעיון מדינת הלאום והנאמנות לה. מה שבעייתי זו לאומנות, גזענות (אליה משתייכים ה-White nationlists), ופשיזם. קרי, שימת הנאמנות למדינה מעל לכל ערך מוסרי אחר בכל דילמה שמתעוררת בנידון. אני לא פולח לב וכליות, אבל לא נראה לי שטראמפ שם. אני א-לאומי, אבל אני לא חושב שצריך לעשות דמוניזציה למאמינים במדינת הלאום. לא להסכים איתם? בטח. להביע התנגדות לרעיון? ודאי. אבל אני מסוגל להבין אנשים שבחרו בטראמפ מאחר והם מרגישים שזולתם עושים גזרה שווה (שלא בצדק) בין הרחש הלאומי (השפיר) שלהם, לבין פשיזם. זה בהחלט משהו שקורה. כמו לאומיות, גלובליזם זו תופעה רחבה. רוב ה"גלובליסטים" הם אנשים לאומיים, שפשוט רוצים יותר תנועתיות ושיתוף פעולה בין האומות הקיימות - הם לא פועלים לקראת, ולא חפצים בפירוק המסגרות הלאומיות עצמן. הבעיה עם טראמפ וחברי מרעיו היא כי, כמו שיש אנשים שמשווים כל רחש לאומי לפשיזם, כך טראמפ ממשיל כל טיעון בעד גלובליזם לאנטי-לאומיות, לקומוניזם ולאנרכיזם. במילה אחת (טוב, שניים), הוא עושה לגלובליזם דה-לגיטימציה. חבל.
-
אלי הודה שמהירותו לא היתה ביחס לנסיבות ושבמידה והיתה מתרחשת התנגשות, זה לא מיטיב איתו, וביקש משוב. מודה ועוזב ינוחם. אני חושב שהצעד העיקרי למניעה (והנקודה העיקרית סביבה היה נסוב הדיון המשפטי, אילו התרחשה כאן התנגשות) היה הורדת מהירות לטובת התאמה לנסיבות, והורדה נוספת - כמו גם עליה בעירנות וסריקה חזותית - בהתקרבות לצומת. צומת הוא המקום המסוכן ביותר שאנו עוברים בו בנסיעה, ובהתקרבות לכל אחד ואחד ראוי להגביר עירנות, להוריד מהירות ולבדוק את עבריו השונים של הצומת.
-
שוב אני אומר: או מראות עזר, או שבזמן ביצוע תמרון כזה, תכוון את המראה כך שתוכל לראות את הגלגל האחורי.
-
לא רק חומרת הנזק - גם כמות ההתנגשויות. ענית לעצמך. כן, משרד האוצר מסתכל על הסוגיה הזו במונחים של עלות מול תועלת. אבל כל עוד בסופו של דבר כן מושגת ירידה בכמות ההתנגשויות והנפגעים - למה לנו שנתלונן אם מישהו גם מפיק מזה רווח? הרי כל אכיפה שסופה ענישה בקנס, מניבה רווח לרשויות. האם זה אומר שכל צורת אכיפה וענישה המבוססת-קנסות מונעת קודם כל מתאוות בצע? לא יודע. מבחינת מניעים, אני לא בוחן כליות ולב - אני רק מסתכל על התוצאות. יש בזה מן האמת. מחקרים חדשים הראו כי בסביבות נהיגה בהן המהירות האבסולוטיות אטית, לכל שינוי יחסי במהירות יש השפעה גדולה יותר על כמות ההתנגשויות והנפגעים, מאשר סביבות בהן מהירות הנסיעה האבסולוטית גבוהה. מצד שני, דווקא בישראל רוב הנפגעים הם מחוץ לעיר. בנוסף, בכל העולם אתה רואה את הטרנד של הרכבת מצלמות מהירות דווקא בכבישים הפתוחים, ולא בעיר, לדוגמה. גם היכן שכן אוכפים מהירות בעיר (בריטניה, למשל) זה דבר יחסית חדש, ומצומצם בהיקפו. אני רק יכול לשער שיש בעיות לוגיסטיות הכרוכות בכך.
-
זה לא רק בתמרונים מדויקים, זה גם טוב למצבים שונים ומשונים שבהם יש צורך בחפיפה מוגדלת בין מראות הצד לראי הפנימי. מראת עזר היא תחליף סביר לחלוטין להסטות ראש הולכות וחוזרות, הנדרשות במקרים אלו בזמן בדיקת המראות. בשאר הזמן אפשר להתעלם ממנה, והיא נעדרת את הסיכונים הפסיביים של מראה פנורמית פנימית. זה כלי עזר לגיטימי לחלוטין.
-
מי היה מאמין שאני יהיה זה שיקפיץ את השרשור הזה אבל כשקראתי את זה הייתי חייב. אני חושב שזה אמבלמטי למתרחש בשרשור הזה (במסגרת מה שאני קראתי בעמודים האחרונים "השלכת גללים") והוא לעשות לצד השני (או השלישי) דה-לגיטימציה מוחלטת. זה קורה, למשל, כשהשמאל מאשים את הימין בהיותו פשיסטי. אבל, ניתנה האמת להיאמר, זה קורה גם בכיוון ההפוך. בין אם זה כאשר הימין מערבב את התחומים בין שמאל לבין א-לאומיות (קרי, בין יבגני לביני ) וכאשר הוא מצהיר, כפי שטראמפ עשה כאן, שזה האחרון (בתורת גלובליזציה) נמצא מחוץ לתחום השיח הלגיטימי. יש דברים שהם מחוץ לתחום השיח הלגיטימי (פשיזם, למשל), גלובליזציה אינה אחד מהם. אתה יכול להתנגד לעמדה פוליטית אחרת מפה ועד להודעה חדשה, אבל זה לא אומר שאתה צריך לטעון שהיא אינה לגיטימית.
-
הזיקה בין מהירות הנסיעה הממוצעת לבין כמות הנפגעים וכמות ההתנגשויות מבוססת מאוד במחקר.
-
דיברנו על זה מספר פעמים, וזה לא נכון.
-
בחניה ליד המדרכה, הכי קל לכוון את המראה כך שרואים את הגלגל האחורי. כן, אבל מצד שני, יותר קל להשגיח על המתרחש בשלוש מראות או בארבע?
