חן ג.

לא מזמינים 100 מיג-29 בהיעלם אחד. מזמינים 30-40 מטוסים (שוב, חטיבה אחת) כל פעם. ככה גם ה-F-16 וגם עם ה-Rafale. הכוונה היא להחליף בהדרגה את המיג-21 עם המיג-29. אני צריך להעיף מבט על המצבה לפי חטיבות, כי לפי המספרים ניתן להסיק מה הייעוד שלהן בתוך חיל האוויר המצרי. בגדול, חטיבות ה-F-16 והמיראז'-2000 הן 232-292 והן רב משימתיות. חטיבות ה-Rafale והמיראז' 5 הן 202 ו-207, והם מפציצים, וחטיבות המיג הן 102 ואילך, והם מיירטים. הם גם מוצבים במקומות שונים: הרב-משימתיים באזור הדלתא, המפציצים במזרח, והמיירטים בדרום.

1. למיטב זכרוני, המחיר. 2. ה-F-16 כבר מיועד להשלים חטיבת F-16 קיימת, כנ"ל ה-Rafale. צריך סוג נוסף של מטוס להחליף איתו את חטיבות המיג-21 מבלי להתפשר על מספר כלי הטיס שבחיל האוויר בכללותו (שהוא עניין של גאווה לחיל האוויר המצרי).

מצרים רוכשת את כל שלושת סוגי המטוסים במקביל. זה לא שהם בחרו המיג על חשבון ה-F-16 או ה-Rafale בגלל איזושהי התקרבות מדינית לרוסיה. יש להם פשוט ייעודים שונים בחיל האוויר המצרי. זה הכל.

מבחינת התיישנות, אני מכיר שצמיגים מחזיקים 70-80 אלף. מבחינת שחיקה הם גם יכולים להחזיק יותר. נראה לי בסדר.

השורה התחתונה היא שהם היו צריכים להחליף מיג-21 והם לא היו יכולים להחליף אותם ב-F-16 או ב-Rafale או אז הם קנו מיג-29.

ארבעים מיג-29 - חטיבה אווירית אחת במונחים של חיל האויר המצרי - זה לא רכישה בקנה מידה מדיני. אם הם היו מחליפים את ה-F-16 האמריקנים, היה על מה לדבר. אבל הם לא: הם מחליפים את המיג-21 הטרנטה. אם כבר, תדבר על צרפת. מצרים קנתה ממנה שתי נושאות מסוקים: זו רכישה בקנה מידה מדיני. אני זוכר שכמעט נפלתי מהכיסא כשקראתי על זה.

יש.

צריך לבחון כל מקרה לגופו, ובמקרה הספציפי הזה אני לא חושב שהיה מניע פוליטי מאחורי זה. ושוב, אם כן היה, אז הוא לא קשור לטראמפ וגם לא לאובמה: מצרים התעתדה לקנות מטוסים מרוסיה עוד לפני כהונתו של אובמה. את התזמון של הרכישה אני תולה יותר במצבם של המיג-21 מאשר בתמורות פוליטיות.

זה לא מעשה ידיו של אובמה: העניין המצרי במיג-29 כתחליף למיג-21 קדם אף לאובמה. זה לא צעד פוליטי: זה צעד צבאי נטו.

הטענה שלך לא תקפה, כי אובמה לא עשה שום דבר בתקופת מרסי שהיה בו בכדי לדחוף את מרסי לידיו של פוטין, ואף על פי כן צבא מצרים, בתקופת כהונתו של מרסי, התחיל תהליך רכש מסיבי מרוסיה. במקרה הספציפי הזה, לא מדובר על משהו בעל השלכות פוליטיות.

זה לא נכון. המיג-21 עדיין היו בשירות פעיל עד לשנים האחרונות לפחות. החטיבות האוויריות של המיג הן חטיבות שונות לגמרי מאלו של המיראז' וה-F-16, והתפקיד שלהם בחיל האוויר המצרי שונה. לאובמה לא היתה בעיה עם משטר מרסי, וה-SA-17 נרכש בזמנו.

ההברחות שנעצרו היו כאלו שלא עלו עם האינטרס המצרי, בדיוק כפי שקורה עם אלסיסי. הוא עוצר הברחות כי הנשק שמגיע לחמאס מגיע גם לידיים של ארגוני הטרור בחצי-האי סיני, ומשתמשים בו כנגד אזרחים וחיילים מצרים. כך גם היה עם מבארך. לחיל האוויר המצרי יש (או היו) כמעט מאתיים מיג-21. אני צריך לבדוק לאיזו חטיבה אווירית המיג-29 הללו משתייכים, אבל הניחוש שלי הוא שהם באו כדי להחליף את המיג-21 המקרטעים, שזה פתרון סביר לחלוטין. זה משהו שהיה על סדר היום עוד מתוקפת מבארך. אני לא זוכר מתי מצרים התחילה לדון ברכישת ה-S-400 אבל את ה-SA-17 היא רכשה (תגלית אישית שלי בשעתו) עוד לפני תקופת אלסיסי (מדובר בעסקת המשך לרכש שהתבצע בתחילת שנות האלפיים), וסביר להניח שמגעים רציניים לרכש המיגים התחילו באותה תקופה: ייתכן אפילו שרוסיה מכרה להם אותם כעסקת חבילה. זו טעות לראות בדברים הללו מקרי בוחן להתקרבות בין מדינות כשבפועל הם הרבה פעמים ממלאים צורך פרקטי ואין להם שום קשר לזהות של המדינה המספקת. צריך לבחון כל מקרה לגופו. בכל אופן, כל הדברים הללו לא קשורים לטראמפ. הם קשורים למרסי ואלסיסי, והמעבר מין האחד לשני התבצע לפני שהרעיון של טראמפ כנשיא ארצות הברית היה באופק.

גיוון מקורות נשק הוא מדיניות מצרית מובהקת כבר שנים. הם מסתמכים על רוסיה לזרוע ההגנה האווירית שלהם (במצרים זו זרוע נפרדת מחיל האוויר) באופן כמעט בלעדי כבר עשורים, הרבה מכלי השיט בחיל הים שלהם הם מצרפת וגרמניה, ועוד ועוד. זו רק עוד דוגמה, והקשר שלה לנעשה תחת אובמה אינו ברור ועשוי בהחלט להיות מקרי. אמנם בתקופת מרסי הלוחמה בהברחות לא הגיעה ל-overdrive שאלסיסי הנהיג, אבל היא התקיימה ועוד איך. מזכרוני, פחות או יותר באותו היקף כמו בתקופת מבארך שקדמה לו.

הי, אתה שאלת אם אני מחובר למציאות אז אני פשוט עניתי שזה היה תחום העיסוק שלי בזמן כהונת אובמה, ואני עד היום עוסק בנושאים הקשורים לכך באקדמיה. אני ראיתי את הדוחו"ת של השיחות עם הקישור המצרי באופן שוטף (ועמית וחבר טוב שלי היה נוכח בחלקן באופן אישי), וגם חומרים מהדרגים הגבוהים יותר, וכמובן את כל החומר המודיעיני בנידון. אני יעצתי במילוי של דוח"ות של הסתגויות ישראליות על מכירות נשק למדינות ערביות כחלק מה-QME עם ארצות הברית, והייתי מיודע על הסתגויות דומות שהועלו בפני מדינות אחרות. נראה לי דבר רלוונטי לחלוטין לציין. עובדה שכן ברצינות, כי בניגוד לטענה שלך מצרים דווקא כן רכשה את המטוסים הללו בסוף. נכון ועוד איך. למעשה, בתקופת אלסיסי העסקה כבר היתה חתומה. אני לא זוכר שהיו בעיות עם האספקה, אבל אם היו אני בספק שישראל היתה טורחת לעזור. בכל אופן, לצרפת באותו זמן לא היו הסתייגויות למכור למצרים עשרים מטוסי קרב ושתי נושאות מסוקים (שככל הנראה נקנו מכסף סעודי), ואין סיבה שלגרמניה יהיו. הבעיה העיקרית היתה עם הסיוע הצבאי האמריקני, ושכחתי את הפרטים אבל ממה שזכור לי גם זו היתה בעיקר סערה בכוס תה. באותו זמן, הפסקת אש היתה אינטרס ישראלי, ומֻרסי סיפק אותו. זו השורה התחתונה.

במצרים דיברו על קניית מטוסים מרוסיה שנים. לא היתה שום מעורבות ישראלית בנושא - אפילו כשמצרים קנתה S-400 לא היתה מעורבות ישראלית. ואגב, בסוף מצרים כן קנתה את המטוסים הללו. מצרים (כמו מספר מדינות באזור) קונה את הצוללות הללו מגרמניה כבר שנים, וללא שום מעורבות ישראלית. אם כבר, ישראל יכולה להשתמש בקלף ה"ששה מליון" שלה כדי לנסות להניא את גרמניה מלמכור אותן למצרים. אבל כמו עם ה-QME שהיינו ממלאים כל שנה, אם מדינה רוצה למכור למצרים היא תמכור. אני זוכר שהיינו עושים תרשימים של תקציב הבטחון המצרי (שמפורסם בפומבי) בחלוקה לפי זרועות, ושנים על גבי שנים, לא משנה כמה מטוסים או טנקים מצרים רכשה, חיל הים היה יוצא עם רוב התקציב, והיינו מוסיפים בשקופית את ההסבר הלקוני "צוללות..." שטויות גמורות. הלוחמה בהברחות נשק נמשכה כסדרה. כן, עמוד ענן נראה כמו שהוא נראה כי מֻרסי הצליח להשיג הפסקת אש מהר יותר מאלסיסי. לא השוותי לתקופת אלסיסי כי-אם לתקופת מבארך. אני חקרתי את מצרים למחייתי במערכת הבטחון החל משלהי תקופת מבארך, דרך תקופת מרסי ועד שלהי כהונתו של אובמה.

לא נכון. כן, אובמה נתן לאלסיסי כתף קרה בגלל שהוא בכל זאת שליט רודני שעלה בהפיכה צבאית. אולי לא המדיניות הכי נבונה, אבל מובנת לחלוטין. בכל אופן, "כתף קרה" זה דבר אחד, ולנטוש את מצרים לאנחות זה דבר אחר: אובמה לא עשה את זה בשום פנים ובשום פרצוף. בכל אופן, ליחסים של ישראל עם משטר אלסיסי אין קשר להתנהלות האמריקנית בנידון. לישראל אין דרך לעזור למצרים היכן שארצות הברית לא עוזרת לה. מה נעשה? נמכור לה מטוסים? מי שנכנס אל הפרצה שארצות הברית השאירה היו מדינות המפרץ, ששפכו על מצרים כסף כאילו אין מחר. שיתוף הפעולה של מצרים עם ישראל הוא בעיקר בלוחמה בטרור ובהברחות נשק לעזה, בסיוע לחפתר (אם הטענות שלו בדבר שיתוף פעולה עם ישראל נכונות) ובעוינות לאיראן. כל הללו היו תקפים כמובן לכל שלושת המשטרים - מֻבַּארךּ, מֻרסי ואלסיסי - אבל חלקם תפסו תאוצה מאז שהאחרון עלה לשלטון. לא נכון. היה שיתוף פעולה כרגיל בכל הנוגע ללוחמה בטרור ומניעת הברחות - שהם הסוגיות העיקריות בהן מצרים וישראל משתפות פעולה - וגם תיווכו לנו הפסקת אש בעמוד ענן יופי-טופי. היחסים עם מצרים פחות-או-יותר נמשכו כסדרם בתקופת מֻרסי.

אני מדבר על מצרים של אלסיסי, אבל אתה תתפלא עד כמה ישראל הסתדרה עם מצרים גם בתקופתו של דוקטור מֻרסי. כשצריך, מסתדרים. שטויות; ובכל אופן, אני לא מדבר על קטר. תחשוב יותר בכיוון של סעודיה, דֻבַּי, אַבּוּ דַֹבִּי ושַרְקַעה. למדינות הללו יש שותפות אינטרסים עם ישראל מתוקף האיום המשותף של איראן, אשר נמצא בראש מעייניהן לכל הפחות מאז שצדאם שבק חיים לכל חי. ח'ליפה חפתר בקירנאיקה רמז שהוא משתף פעולה עם ישראל בתקופת אובמה, ואפילו מבלי להיות מעורה בפרטים (שאם כן הייתי מנוע מלדבר) אני יכול לומר שלדעתי יש דברים בגו. שוב, זו תוצאה של שותפות אינטרסים מבוהקת (במקרה הזה, כנגד הטרור הסֻני התַכְּפירי) שאין לה שום קשר לזהותו של הנשיא האמריקני.

שטויות. אין לך מושג כמה טובים היו היחסים של ישראל עם מצרים וירדן בתקופת אובמה, או על חוזקם של היחסים (שקטים ככל שהם היו והינם) עם הנסיכויות במפרץ, או עם מדינות אחרות.

שותפות האינטרסים של המדינות הערביות הסֻניות עם ישראל (ועם ארצות הברית, אגב) קודמת לטראמפ; אפילו קודמת לאובמה. היא אינהרנטית למצב הגאופוליטי במזרח התיכון. ואם טראמפ אמנם נוהג במדיניות (או, למצער, ברטוריקה) נצית יותר כלפי איראן, זה כנראה בגלל שמדינות ערביות סֻניות (אהמ...סעודיה...אהמ) ניפנפו מולו כסף לשם כך. כנראה. זה ממש מצחיק לראות כמה נושאים של בטחון חוץ - שבדרך כלל תופסים את הכותרות הראשיות - נדחקו לשוליים של סדר היום. אולי זו תחילתו של משהו מופלא.

נכון, במובן שהוא לא טרח להתערב בנעשה בסוריה ולקטוע את כל העסק באיבו. זו בהחלט תעודת עניות לארצות הברית, ולא משהו שהיטיב עמה או עם עם ישראל, לדעתי; אבל שתי המדינות החליטו מוקדם מאוד ש-"better the devil you know." טראמפ לא נהג בסוגיה הזו בצורה שונה, כך שאני לא מבין מה כל כך מזהיר במדיניות החוץ שלו במזרח התיכון. בכלל, כל העניין של טראמפ הוא מדיניות פנים, ולא חוץ: "Make America great again" וכל זה.

רגוע. אפילו לתקוף פניות מזדמנות יוצא לי פחות.

תהליך שכבר היה בתנופה בתקופת אובמה. ההפצצות האמריקניות הוכיחו את עצמן כאפקטיביות מאוד מהר. עם כל הכבוד, באף שלב בתולדות הארגון דאע"ש לא התעלו מעבר למעמד של מיליציה על טנדרים. מיליציה גדולה ומזוויעה, אבל עדיין רק מיליציה. זו מסוג התופעות ההיסטוריות שאין להן אורך-חיים רב. זו תוצאה של שותפות-אינטרסים בין ישראל למדינות הערביות הסֻניות אשר אין לה קשר ישיר לזהותו של נשיא ארצות הברית. בכל אופן, קשרים עם מדינות אלו היו קיימים מלפני תקופת אובמה, לא כל שכן טראמפ, ולמיטב ידיעתי והבנתי לא חלו בהם תמורות משמעותיות עקב חילופי השלטון בארצות הברית.

האמנם?

מקומם של הצמיגים הטובים הוא על כל הגלגלים, לא רק מאחור אבל בטח ובטח שלא רק מלפנים. יציבות חשובה יותר מיכולת תמרון.

אתה נהנה לפגוש עצים?