שאלה מעניינת. כמו שאמרו, יש הרבה פעילויות שכן נופלות תחת "מניעה", כמו חיסונים, בדיקות מקדימות וכו'. נראה לי שמה שעולה מהסיפורים שלך זה נושא הדיאגנוזה, או החוסר שלו. אני מניח שמעשית, כשלרופא יש 5 דקות למטופל, נראה לו יותר יעיל לרשום תרופה שתעזור למקרים הכי שכיחים במקום לנסות לאבחן את הגורם לכל בעיה. אני לא מצדיק את זה, פשוט אומר שבשיטה הנוכחית שבה המרפאה היא סוג של מפעל והחולים נכנסים ויוצאים כמו פס נע, זה מה שכנראה מכתיב את שיטת העבודה הזו. אתה רואה את זה גם במוסך, דיאגנוזה זה נושא בעייתי ואין הרבה שטובים בזה.
בגדול נראה לי שאפשר לקרוא לזה "רפואת המונים" שעוסקת גם במניעה (חיסונים המוניים לדוגמא - זה יעיל מבחינת ניצול משאבים), אבל מעט מאוד ירידה לעומק ברמת המטופל הבודד (ניצול לא יעיל של הרופא כמשאב), כמו שעולה מהסיפורים שלך.