איציק נ.

מעניין, כי מצד אחד הרכב לא הפסיק להלהיב אותי - מצד שני הדברים החדשים כן מושכים אותי. בעיה מיציתי את התקופה של היפאניות האמינות, ראיתי שיש דברים יותר מעניינים, נוחים, טובים ובכלל הגעתי למסקנה שאמינות זה לא רק יפאני. היו לי לא מעט צרפתיות עם אמינות מצויינת. גם אני. מבחינתי לחפש רכב יד-2 זה פאקינג פרוייקט שאני מעדיף להימנע ממנו. גם אחריות זה לא משהו שמדגדג לי אבל כשמדברים על טכנולוגיה חדשה אז מבחינתי זה: 1. חדש מהניילון. 2. אחריות. חוץ מזה שרוב חיי נסעתי על טרנטות בנות לא מעט שנים ואם יש לי את ההזדמנות פעם בחיים להוריד את הניילון מהמושב - בא לי לעשות את זה. לכל אלו מתווסף קושי נוסף והוא החיים עם רכב חדיש\חדש. אם עם הטרנטות היה לי קצת קשה עם כל דנט קטן בדלת - עם החדשות הרבה יותר קשה. עם הפיקאסו (שהייתה בת שנתיים וחצי כשקניתי אותה) וה-3008 (גם כן היתה בת שנתיים וחצי שקניתי אותה) אכלתי הרבה חרא. מה שכן, נראה לי שהגיל עושה את שלו. למדתי קצת לשחרר בשביל להרגיע את הנפש - כן, האוטו זה משהו שעומד בחוץ, אנשים הם בד"כ חארות, אבל זו לא סיבה חד משמעית לנהוג על טרנטות כל החיים. אז פה ושם יכול להיות איזה דנט קטן. מעצבן לאללה, למדתי (מעט) להרפות. אתה אומר דבר והיפוכו 😄 (אומר לי לחכות, אבל אם יש לי ג'וק בראש אז....). ה 3008 MK2 היא באמת מכונית של אחת ל-דור. מצד שני, האוטו של אמא זה בדיוק מה שהדליק לי את הטריגר. מחיר נגיש, עובד מצויין ל-4 נפשות, מתאים כמו כפפה ליד. מצד שלישי הוא לא נראה כמו 3008 (אבל החלק האחורי דווקא מעוצב טוב, ובפנים הוא לגמרי לטעמי) ולנשום שנתיים שלוש... בוא, אני נושם את השנתיים שלוש האלו כבר אז להוסיף עוד ?!?!

@yulianx חבוב, אתה הכוכב של הפוסט הזה. אם יש דוגמא מצויינת לכל מה שכתבתי זה פשוט לתייג אותך וזהו יש יתרונות ברכב אחר (אם נתמקד בחשמלי כי לשם זה הולך): ביצועים, ביצועים, ביצועים, איבזור בטיחותי (למרות שהוא מציק לפעמים), אחריות 6 שנים (8 שנים או 200K לסוללה), איבזור בפנים הרכב (כל מיני מחממים לתחת, גג פנורמי וכו') ובכלל הנראות בפנים (כולם היום יודעים לייצר תאי נוסעים מאוד מפוארים יחסית למה שהיה מקובל עד לפני כמה שנים). עניין הטווח (בחשמליות) כן מטריד אותי כשמדובר בנסיעות ארוכות - אבל העובדות מראות ש: 1. האוטו עושה כ-6000 קמ בשנה. 2. נסיעות ארוכות של מעל 300 ק"מ לצד יש ממש ממש מעט (ובכלל, אני עדיין נשאר עם דיזל נוסף בבית - כך שהוא בר נסיעה לכל פינה בארץ על מיכל סולר אחד בלבד). שקלתי להתחיל עם מסחרית חשמלית בתור "ריענון"\כיף\שינוי - אך לצערי חשמליות מסחריות כמו ברלינגו הן עדיין לא בטווח שמאפשר לי שקט נפשי (סוללה של 50KWH לא מצליחה לשכנע אותי - אלא אם יוכח אחרת). איציק

אחת הבעיות הגדולות של חובבי רכב (כל מי שהתחום קרוב אליו, החל מזה ש"רק אוהב לנהג" וכלה בזה שאוהב מכוניות מיוחדות או מרוצי דראג ושיפורים זה החיים שלו) היא שחלק גדול מההחלטות נעשות עם הלב, דיי במהירות (מסתכן אם לכתוב "פזיזות" - אבל זו מילה דיי נכונה במקרה הזה, בקטע טוב) ולעיתים רק צריך את אותו ניצוץ שידליק אותך ומייד סגרת על הרכב ושמת שלט על הרכב הקודם שלך. בכל השנים בהם החזקתי רכב (30 שנה סה"כ) תמיד היה לי קל להחליף רכב כי: החדש יותר היה תמיד יותר טוב מקודמו, חדיש יותר ולרוב גם חזק יותר או שפשוט הציע לי משהו אחר (למשל: גיר אוטומטי מול ידני - ולהפך !, מרווח יותר או קטן יותר - בהתאם לדרישות שהיו חשובות לו באותו הזמן). בשנים בהם לא היה מבחר עצום בישראל הברירה הטבעית היתה להתקדם בשנתון ולעלות עוד דור ביחס לדור של הרכב שלך ("צורה חדשה"). השנים עברו והמבחר היום הוא עצום ביחס למה שהיה פעם. אז מה עושים כשכבר הגעת לרכב שאתה מבלה איתו כמה וכמה שנים, רואה את הדגמים החדשים מסביב שפשוט מציפים את השוק, טכנולוגיות חדשות שמתפתחות תוך כדי הזמן שעובר לו... ואז בלוטות החשק מתחילות לעבוד, אתה מסתקרן על מה שיש חדש בשוק, מתעניין וזה דיי קוסם לך - ואז אתה חוזר לרכב שלך (שאתה נוהג בו כבר שנה, שנתיים, שלוש\ארבע\חמש ואפילו 10 שנים) ואז המחשבות מציפות אותך: אתה חוזר להגה ולמושב המוכרים והטובים, אומר לעצמך "הרכב הזה פשוט מושלם עבורי", נהנה להסתכל עליו וגם לנהוג בו - "איך אני בכלל חושב לעבור לדבר הבא ?" מה שכתבתי בשני המשפטים האחרונים זה בערך מה שעובר לי בראש בשנה\שנתיים האחרונות: הקלף שיש לי ביד הוא הקלף שאני אוהב, נהנה להסתכל עליו, נהנה לנהוג בו, אפשר לסמוך עליו, לא באמת נמאס לי ממנו. מצד שני בלוטות החשק (אחרי 5 שנים) קצת מציפות אותי על "מה הלאה" ? עוד קלף כמו שיש לי עכשיו כבר לא יהיה. להחליף אותו באחד יותר חדש (דיזל כמובן) - אין טעם, זה דיי אותו הרכב ואין שום הגיון בלהתקדם במודל רק בשביל שיהיה חדש יותר. הדגמים החדשים ההיברידיים - לא רלוונטיים בכלל. תוך כדי אתה מגלה שהחיים עוברים ממש מהר, בא לך להתנסות בדברים חדשים, בטכנולוגיה חדשה, בדברים שעוד לא היו לך. לפעמים אתה נזכר בתקופה שעוד היית מושך צ'וק לפני שמניעים - ואז אתה מסתכל קדימה ורואה רכבים על בטריות. מה עברנו ! לפעמים זה הצורך בצעצוע חדש. אתה מנסה לשכנע את עצמך שמה שיש היום זה בסדר שיוחלף בדבר אחר - ויישאר לך זיכרון עבר טוב - ותתקדם הלאה. מצד שני: אתה מבין שהקלפים החדשים מציעים דברים חדשים אבל על חלקם אתה פחות נהנה להסתכל, וחלקם מציעים חווית נהיגה אחרת (עם יתרונות וחסרונות) ואז אתה מבין ש: אוקיי, בא לי להתחדש, אבל להתחדש במקרה הזה הוא לא בדיוק שיפור מדוייק של אותו הדבר שהיה לי קודם לכן, אלא משהו שונה לגמרי (מכל הבחינות) - ואז אתה חוזר לנקודת ההתחלה ושואל: איך עושים את המעבר, אם בכלל ? לחזור אחורה תמיד אפשר, אבל זה לא יהיה קל באותה מידה (כשאתה מוכר את הרכב שלך, לקנות אותו בחזרה כבר לא אפשרי - ולמצוא אחד בדיוק כמוהו זה דיי בלתי אפשרי). שימו לב - אין כאן עניין של שיקול כלכלי אלא עניין של החלטה נטו. אז... אם התלבטתם פעם וחששתם לעשות את הצעד - ועשיתם אותו והופתעתם עוד יותר לטובה (או שלא ?), זה הזמן לספר... אולי תעזרו לי לעשות סדר בראש. Shoot.

אם למכונה מכסה עליון עם פינות 90 מעלות רגילות, אין בעיה. אצלי במקרה המכסה העליון של המכונה הוא מעוגל בצדדים וזה הקשה על המייבש לשבת כמו שצריך. אלתרתי פלטה על המכונת כביסה ועליה הנחתי את המייבש, וזה עובד מצויין כבר שנה.

על איזה ג'יפון אתה מדבר ? זה רכב בגובה של כ- 1.42 מ'.... זה אפילו לא "קרוסאובר". רחוק מלהיות גבוה. אני חושב שהסינון רק לפי יחס הספק\כ"ס הוא לא תמיד נכון ולכן צריך לראות את האוטו, לשבת, לעשות סיבוב ולראות אם מתאים. אם הרכב רק בשבילך, אתה לא צריך אוניה.

כל עוד הרכב עונה לצרכים שלך ואהבת אותו, יש לך 5 שנות אחריות מלאה שזה שקט נפשי לכל התקופה הזו (ו-10 שנים למנוע - שזה אחלה בונוס). תטפל במוסכים המורשים ברשת היבואן ולא תצטרך לדאוג לתקן של השמן וכו', זה באחריותם לא באחריותך.

אנסה לזרוק לאויר ואולי אפילו אקלע לטעם שלך : 1. (לדעתי) גולף GTI שכבר הוזכרה כאן, יכולה להתאים. 2. פוקוס ST-LINE 1.5T 3. וולבו V40 R-DESIGN או שווה ערך עם המנוע המומלץ (2.0 ל')

אנחנו קיבלנו MFC-J430W, זה דגם שיוצר באיזור 2011-2012. קיבלנו אותה משומשת לפני כמה שנים טובות והיא עובדת מעולה. דיו (חליפי בלבד) זול ונגיש. קודם לכן היתה לנו משולבת של HP בת כמה שנים טובות ונפרדנו רק בגלל שה-brother מדפיסה אלחוטית באמצעות חיבור ישיר ל WIFI. צריך להבין שמדפסות הזרקת דיו הן סופר אמינות כל עוד מתקיים תנאי אחד בלבד: המדפסת נשארת דלוקה. במצב כזה היא נכנסת ל cycle ניקוי ראשים כל X זמן - וככה יש 0 תקלות של ראשים יבשים\הדפסה לא ברורה\סתימה בראש דיו\וכו' נהגתי כך בכמה וכמה מדפסות הזרקת דיו שהיו לי ב 30 שנה האחרונות (בהתחלה באמת הייתי מכבה והייתי חווה לא מעט בעיות של סתימת ראשים או הדפסה לא ברורה - אבל ברגע שהבנתי ת'קטע שהמדפסת צריכה להישאר דלוקה, נגמרו הבעיות). איציק

יפה אמרת. יכול להיות שבכל גלגל יש, לדוגמא, 4 צלעות כאשר 2 הן במידה X ו-2 נוספות במידה Y. לצורך מדידה מדוייקת צריך למדוד את כל הצלעות בכל הגלגלים.

3-4 שנים זה סביר לגמרי. כמובן שגם הק"מ משחק תפקיד.

הסתכלתי על הלינק שלך הקודם, המחיר שם היה גבוה. אכן סביב ה 1900-2000 זה המחיר שלו. המחיר של כל הקטגוריה בירידה, יש תנופה למשאבות חום גם בתחום זה וגם בחימום מים לבית (המחירים גם שם ירדו ובסופו של דבר זה יגיע עוד כמה שנים למחיר של דוד וקולטים ואחכ למחיר של דוד). החיסכון בחשמל הוא מאוד משמעותי.

עברה שנה, המייבש עובד על בסיס יומי, מאוד מרוצים. תנסה לחכות להוזלת מחירים לכייון ה 2000 שח.

אתה טועה או שאתה מבשל את האורז על טמפ גבוהה מידי. גם אם תשכח את הסיר 30 או 40 דקות לא יקרה לאורז כלום. טמפ נמוכה, זה הסיפור (גם ברייס קוקר).

נהדר. בשביל מה להכין אורז בסיר נירוסטה ? כל ה"רייס קוקר"ים שהמליצו לך כאן - כולם זה סיר נונ-סטיק. זה לא יותר מקערת נונ-סטיק עם גוף חימום (דיי חלש למען האמת) מתחתיו. זה למה האורז גם יוצא טוב, החימום הוא עדין. כלום לא נשרף, אתה לא מטגן שום דבר, פשוט זורק הכל בפנים עם מים רותחים ובזה זה נגמר. תחסוך לעצמך עוד מוצר חשמלי בארון. סיר נון-סטיק, קצת שמן, אורז כפי שנאמר (מעדיף אורז יסמין, יש לו ארומה וטעם שאין באחרים) ביחס של 1:1.5 או 1:1.75 מים רותחים, כפית מלח, הרתחה זריזה וירידה לאש נמוכה 18 דקות סיר סגור כמובן. זהו.

זאת הזדמנות מצויינת להזכיר לכולם שהאוייב של הטוב מאוד הוא המצויין. לא ראיתי את השיפשוף הקטן המדובר - אבל אם זה באמת משהו "בקטנה" והנזק הוא רק לצבע ולא פחחות וכו', לא נוגעים. מתקנים עם לק, עושים קצת פוליש להסיר את מה שאפשר - ומתקדמים הלאה. אם נוגעים - הולכים למישהו שידוע כמומחה ולא זורקים את האוטו איפה שנוח.

ג'ונם, אש הכי גבוהה (בלי כלום בסיר ?) - והרסת את הציפוי נונ-סטיק (אם זה נירוסטה - לא רלוונטי). אני עושה אורז בסיר הכי פשוט עם נונ-סטיק (כזה שלא שרפו את האמא שלו) ויוצא מצויין. לא נדבק שום דבר. מחממים שמן על אש בינונית (כל אחד וכמה שהוא אוהב, יש כאלה ששמים כמויות מיקרוניות של שמן ויש כאלה שיותר). אורז זה דבר שאוהב מלח ושמן. כוס אורז 1 1.5 כוסות מים רותחים (מי שאוהב את האורז רך יותר - 1.75 כוסות) כפית מלח 1 על כל כוס אורז. אחרי רתיחה להוריד לאש הכי נמוכה (ושעדיין יש ביעבוע קל בסיר) ל-18 דקות. סה-טו. אל תתווכח עם ג'ונם, יש לי דוקטורט בנושא. איציק

אתה מדייק. תוסיף לזה אחריות של 4 שנים או 100K קמ, ותמצא בלוחות מכוניות קרובות לזה במודל (2022) או בק"מ - וזה לא משפר את סיכויי המכירה שלהן. יש בעיה עם רכבים חשמליים משומשים והיא הטווח. זה לא קשור לעצם היותם משומשים אלא לעצם היותם פחות יעילים או שפשוט יוצרו בתקופה שהיה בה פחות מידע ופחות יעילות (רגנרטיבית) מוכחת. הנ"ל לא מדבר על האיוניק ספציפית אלא כמעט בכל יתר הדגמים. 250-300 ק"מ זה לא מספיק משכנע. הייתי בכיף עובר לברלינגו חשמלית, אבל סוללה של 50KWH (פלוס\מינוס 250-280 ק"מ ביום טוב) לא משכנעת אותי. לא בגלל ש 250-280 ק"מ לא מספיק לי, אלא בדיוק בגלל ה"בלתמים" שלא נלקחים בחשבון בחישוב הזה (נגרר קטן, משקל...). הייתי משתכנע אם הייתי יכול לנסות לשבוע-שבועיים ולראות איך הרכב הזה שורד את היום יום עם מזגן וכל הנ"ל. עניין איבוד הערך תקף לרוב המכוניות החשמליות אם לא כולן, ואם תחפור לדגמים שמכרו ממש מעט - שם זה עוד יותר קיצוני (דוגמא קטנה: דונגפנג בוקס בת 10 חודשים שנמכרת כבר במחירים של 20% פחות ויש אחת אפילו ב 30% פחות ממחירה לפני 11 חודשים [עם 18K קמ] ). יש מציאות בשוק היד-2 החשמלי - לאמיצים שקונים רכב בלי אחריות בכלל (משומש בן 4-5) או לכאלה שמבצעים סיכון מחושב ויודעים להתמודד בעצמם עם יבוא של חלקים או התמודדות חלקית עם תקלות (או לכאלה שלוקחים בחשבון שהרכב לא היה להיט מכירות ואין לדעת מה יהיה בעתיד מבחינת תיקונים וחלפים) איציק

ככל הנראה TCL, למרות שבעבר היו עובדים בעיקר עם AUX. תדע ב 100% רק שתראה את המדבקה על קרטון המוצר.

איפה זה ? בבני ברק ?

נושא מעניין שלדעתי לא נצבר עליו מספיק מידע בארץ - אבל יהיה מעניין לדעת אם למישהו יש "מדע פנים" בנוגע לתקלות או בעיות מהסוג שמנועי בעירה פנימית לרוב לוקים בהם. האם השאלה ששאלו החברים מדברת על מכוניות חדשות מהשקית או קניה של סינית משומשת עם מנוע ICE ? (קניה של חדשה מלווה באחריות מלאה לכמה שנים, אז לא חושב שזה צריך להטריד אותם. מצד שני, כמה כבר סיניות שיצאו מתקופת האחריות עם מנוע ICE יש כבר בשוק ?)

נכון מאוד. למרות זאת יש כאלה שלא מחפשים את הרישיון אלא לסמוך על בעל העסק והמוניטין - אני לא אומר מה טוב או מה לא טוב, אבל כל אחד שיעשה בהתאם לראות עיניו... יש הרבה שעובדים ללא שום רישיון קבלן ויש כאלה שעובדים עם רישיון קבלן אבל עובדים כמו התחת שלי (למשל: לא עושים בכלל איטום, כי ככה אם יש בעיה מתחילה נזילה לשכן ואז חוזרים לתקן את הרובה או הסיליקון...). שורה תחתונה מי שרוצה לכבד את עצמו צריך להתכבד לפחות ברישיון קבלן רשום בענף השיפוצים (ק/131), זה לא בשמיים למי שיש קצת שכל בין האוזניים. שלא תחשבו שלמי שמחזיק רישיון קבלן יש איזשהו תואר של דוקטור בשיפוצים, הוא לא יותר מ"יודע ממש טוב" את כללי הבטיחות באתר + קצת על העבודה. מי שסומכים עליו צריך להיות בן אדם עם ניסיון + בן אדם שיודע להתקדם ולעבוד עם חומרים חדשים ומודרניים שמצד אחד נותנים עבודה מצויינת ומצד שני מייעלים לו את התהליכים (גם אם הם יותר יקרים). בונוס: בעל מקצוע שלוקח מרווחי ביטחון (ולא מסתמך רק על סוג אחד של איטום - כדוגמא). בנוגע לביטוח קבלנים - מדובר בפוליסה דיי גנרית עם מספר דגשים חשובים: עיקר התוכנית היא הגנה לצד ג' בפני נזקים לרכוש המשותף (בניין) או לאדם (שחלילה החליק או נפצע כתוצאה מאירוע שקשור לשיפוץ) + חבות מעבידים (!). זה ממש לא עולה הרבה כסף וכדאי לעשות גם אם הקבלן מתעקש לא לעשות (שבוע שעבר הפעלתי את הפוליסה דרך הסוכן שלי בעבור פרוייקט של 250K ש"ח - וסה"כ העלות יצאה באיזור 1500~ ש"ח). זה שקט נפשי ממדרגה ראשונה. איציק

2 חדרי אמבטיה וחדר שירותים אחד ? כן, המחיר בטווח הנכון.

ועדיין- מנוע בנזין תמיד יהיה עם מערכת פליטה ויניקה, זיהום אויר, תושבות, פלאגים, נוזלים וכד'. כל הקטע בחשמלי זה לא רק החיסכון בדלק אלא שזה גם השקט הבלתי מוכר שיכול להתקיים ברכב בעודו נוסע וגם שהמערכת לא הופכת להיות יותר מורכבת (מנוע בנזין ומנוע חשמלי - וכל אחד עם המורכבות שלו והתחזוקה\תקלות שלו).

כשמגיעים לריחות מהסוג הזה שאי אפשר להיפטר מהם, משתמשים ב OZONE GENERATOR - שזה בגדול "נשק יום הדין" למקרים כאלה. שים לב שמדובר במכשיר שמייצר גז אסור לנשימה לאדם או לכל דבר אחר חי (לרבות בעלי חיים וצמחים). הטיפול הוא בד"כ קצר יחסית אבל יש שחוזרים עליו במידה והרכב מסריח באופן קיצוני (ריחות חזקים \ עישון \ טחב-עובש).

הפריוס זו דוגמא יוצאת דופן בשוק אבל לא דוגמא יוצאת דופן לכל מה שנמצא תחת קטגוריה בשם "טויוטה" לכן לא הייתי מכליל אותה במשוואה שלך. האיוניק הייבריד ששיווקה הופסק במהלך 2022 הכתירה את המחליפה (קונה הייבריד) למרות שהיא לא הוגדרה כיורשת רשמית. מערכת ההנעה היתה זהה וגם המחירים, וזה גרם לקונה להיכנס לנעליים של האיוניק הייבריד למרות שהקונה היתה מעט יותר קטנה (אבל יותר גבוהה, מה שצבר עם השנים תאוצה בביקושים) ושתיהן חלקו מחיר דומה אי שם באיזור 2020 (הפרשים זניחים של 1000-2000 לפה או לשם). המחיר שלה עלה במהלך השנים מ 140K למעל 162K (עד 177K, תלוי גרסת אבזור) וזה חלק ממה שעזר לה לשמור על המחיר כמשומשת (היורשת הלא רשמית סללה לה את הדרך). כל זה מתחבר למה שכתבתי עליו כאן לאחרונה - קיה סטוניק שמכרנו (של אמא) זה עתה. נקנתה ב 105K בשנת 2020 (שיא הקורונה, חודש אוגוסט). מאז המחיר עלה ל 141K ש"ח. הדבר גרם לרכב לשמור על המחיר והוא נמכר ב 75K ש"ח שזה מחירון משוקלל יד+קמ נמוך (28% ירידת ערך ב 5.5 שנים). ועדיין - בשוק היד2 (של החשמליות) מתחוללת מלחמת מחירים סמויה שעדיין לא הגיעה לפיצוץ. קשה לשים את האצבע אם היא באמצע או דיי בהתחלה, אבל היא שם. מכוניות חשמליות עומדות המון זמן על הלוח גם בגלל שחלק מהבעלים מבקשים הרבה מאוד כסף מעל המחירון (שבחלק מהמקרים נשחק בצורה הגיונית לשוק *בריא*) וגם בגלל שהשוק השתנה ! מה שהיה בהתחלה (טסט זול, ביטוח זול) כבר לא קיים. הטסט הכפיל עצמו פי 4-5 במקרה הטוב. הביטוחים ? אללה יעזור. טכנולוגיות השתנו: קצב טעינה שהיה מקובל ב 2020-2021 - היום (בחדשות) טוב בהרבה, בעיקר DC. הטווחים ברוב המקרים רק השתפרו - ואנשים היום מתקשים לעכל רכב עם טווח של 300 ק"מ שהיה מקובל דאז. הביקושים לחדשות ירדו. זה ניכר בחודשים האחרונים - וכפועל יוצא יש שוק חדש של רוכשי יד2 שעדיין לא יודעים איך לאכול את הדבר הזה - וכך נוצר גלגל תקוע (קוני חשמליות שקנו דאז חדשות ורוצים לשדרג - מתקשים לגלגל את הרכב הלאה לשוק היד-2 שמטבעו סופר חשדן. תשקלל פנימה את הטווחים הלא מחמיאים, התייקרות הטסט והביטוחים - וקיבלת שוק יד2 שהוא כרגע דיי קפוא). לוואקום הזה נכנסו ההיברידיות\פלאג-אין שמציעות טווח ללא דאגה וללא צורך בעמדת טעינה. מה שכן - אנשים שוכחים שמדובר במערכות יותר מורכבות ולכן פוטנציאל הבעיות גדול יותר. מתי הגלגל הזה יתהפך שוב (אם בכלל) ? אין לדעת. הדיעה שלי בעניין הוא שאם כבר בנזין, אז בנזין עד הסוף. ואם חשמלי - אז רק חשמלי. יצורי הכלאיים האלו זה סבבה כשזה חדש ו"על הנייר" נראה טוב ונכנס למשבצת מס שמאפשרת לך לדפוק את המערכת...בפועל ? כשהבטריה נחלשת ואתה נשאר עם מנוע אטמוספרי צנוע אתה מקלל את האללה של האוטו. איציק