itaimoto

גם ה BRZ לא הגיעה לארץ ברמת הגימור הנמוכה. בכוונה השתמשתי ביחס ה MSRP רק כדי לכפול את המחיר של תצורה "טיפוסית" לא נמוכה ולא ניסיתי להמיר אותו לשקלים.

לצערי - כי אני רוצה לראות הרבה כאלו בארץ ולפעמים חוטא במחשבות What if על גרסה ידנית שעוד לא קיימת כמובן - בשום תצורה קשה לי לראות איך זה מחיר טוב. הסופרה 3.0 נמכרת בארה"ב $50K, לפי יחס המחיר מ BRZ שנמכרת ב $30K והמחיר ההתחלתי של ה BRZ בארץ שהיה 230K וגילם בתוכו את כל התוספות והמיסים עם יבואן שמרוויח , הסופרה צריכה לעלות כאן 384K.

כפי שצוין כאן עד לפני כשנתיים היה מבחר מכובד, נראה שהוא הולך וקטן או עובר להזמנה מיוחדת. נהניתי עם הרכב הקודם, איביזה FR שנת 2017. רכב זריז ומאובזר שלא התבייש גם מסיבובים בנס הרים. עם זאת היה צריך להתרגל להשהיה מעצבנת בתגובת המצערת הראשונית. בנוסף היה לי ניסיון מפתיע לטובה בחודש שבו נסעתי בשברולט ספארק ידנית משנת 2014-2015 שהייתה על תקן הרכב הכי זול בהשכרה. תגובת הייתה המנוע טובה עם הגיר הזה ובכלל הרכב הרגיש "שמח" וצייתן. האבזור לקה בחסר.

כל עוד החובבנות לא עולה להם כסף (ואולי מביאה עוד כמה אנשים ללחוץ על המודעה) אין לנציגי החברה מוטיבציה להשתנות. אז תיקון המודעה ייקח שבועיים והנושא ייסגר בין שני נציגי מכירות זוטרים + איש דיגיטל שבעיקר שותים קפה בזמן הסגר: "שלחתי מייל, עשיתי את שלי", אין סיבה למהר. תביעה ופסיקת פיצוי יגרמו לשינוי. אני לא עו"ד אבל נראה לי שסעיף שסעיף 2.א לחוק הגנת הצרכן מאוד רלוונטי כאן:

הרכב עבר טיפול דיטיילינג יסודי וציפוי ננו דו-שכבתי. הזרז לכך היה הופעת סווירלים עדינים (מאוד) על מכסה המנוע. אמנם שטפתי את הרכב במכון שטיפה ולא בעצמי, אבל הקפדתי שזה יבוצע בשטיפה ידנית במכון שהיה לי ניסיון טוב איתו. את האיביזה שהייתה לי שטפתי באותו המקום במשך שנה וחצי ולא היה זכר לסווירלים, למרות שהיא הייתה בצבע אפור כהה שמדגיש סווירלים יותר מהלבן של הברז. ליאור מ Detail Monkey הסביר לי בסבלנות שהלכה של היפניות לרוב רגישה יותר מזאת של האירופאיות. למדתי (וכן, אני יודע שאין תחליף לשטיפה בעצמך, אבל אני מתעצל. כאמצי זהירות אני אספק להם כפפה ומגבת מיקרופייבר שלי מעתה). חוץ מזה הבחור מקצוען אמיתי ואני מרוצה מאוד מהתוצאה. והחגיגה נמשכת... בחזית היומיום: גלשן 7 פיט? אין בעיה. טריק שלמדתי ב ft86club: פשוט להשכיב את כיסא הנוסע עד הסוף. הגלשן לא נוגע בדאשבורד והמראה הימנית לא מוסתרת בנהיגה. הרכב יותר פרקטי ממשפחתית 😅

אתה צודק בכך ש - BRZ כחולה מקבלת משמעותית יותר תשומת לב בכביש / ברחוב מלבנה. גם אני התלבטתי בין שני הצבעים האלו בקניה והשיקול שהכריע את הכף מבחינתי לטובת הלבן היה הרצון למשוך פחות תשומת לב, בהתחשב בכך שזה הדיילי שלי.

מנסיוני עם שתי איביזות בשנים האחרונות הביטוח באמת יקר עקב העובדה שמדובר ברכבים גניבים (אחת מהן אכן נגנבה 😬)... לפחות חלקית זה בגלל שהם חולקים מכלולים עם רכבים של הקונצרן שמשמשים כמוניות מה שמעלה את הביקוש לחלפים זולים. אני שילמתי כ - 5500 ש"ח למקיף וחובה (נהג יחיד, מעל 30). לא מכיר מחירים בקטגוריה של האוקטביה. בהשוואות שעשיתי מול סוכני ביטוח המחירים ב Wobi דווקא היו מייצגים.

טיפול ראשון היה ב 12 אלף ק"מ, טיפול שני ב 22 אלף. הרכב רואה מסלול בכל כמה שבועות ונסיעות בכבישי נהיגה, אז אני מקדים לו"ז טיפולים באופן כללי (לא הולך לטיפול בעקבות טיול או יום מסלול ספציפיים). הטיפול של ה 1600 ש"ח אכן היה לפי הוראות היצרן במוסך היבואן, אחרי הנחה. אלו מחירי היבואן ל"טיפול גדול" ברכב הזה. אגב, טיפול ראשון היה זול (650 ש"ח) אז בינתיים בממוצע העלויות לא רעות בכלל לרכב ספורט שנעשה בו שימוש ככזה. כמובן שאפשר. אני מעדיף את הטיפול במוסך על פני להתעסק בעצמי עם השמן (באופן בכללי אני לא DIY בנוגע לטיפול ברכב) אז אני כבר מקדים את כל הטיפול מה שגם טוב לשקט הנפשי שלי.

כל הכבוד על הגשמת החלום למרות הקשיים שבטח עברו בראש בנוגע לבעלות על פורשה בארץ הקודש. מאחל לך שתסע בדרכים כיפיות. כאחד שגם חוטא לפעמים במחשבות על רכבים של פורשה, אני מצטרף לבקשות שהועלו בשרשור לשמוע חוויות יומיומיות ועלויות שוטפות. הרכב נראה פשוט מצוין אחרי הדיטיילינג. גם לי זה נשמע מפחיד, מצד שני הסיכוי להזדקק לביטוח מקיף פוחת משמעותית ברכב לא גניב בעליל ושלא משמש כדיילי ואני מניח שזה היה בשיקולים של פות"ש.

כן, ואני עדיין מגלה דקויות של הרכב ומשפר טכניקה. גם אני מרגיש שהזמן עבר מהר. מה ש @Morningstar כתב ובנוסף אני מקדים טיפולים מה שמשמר את איכות שמן המנוע. בשורה תחתונה זה רכב שיוצר לנהיגה ספורטיבית ואני רק עושה איתו את מה שהוא נולד עבורו. יש בעלי ברזים שמגיעים למסלול בתדירות הרבה יותר גבוהה ממני ולא חווים בעיות כלל.

עדכון יומולדת: הברז בת שנה בדיוק ונסעה 23000 ק"מ. סיכום קולע של התקופה, באדיבות עובר אורח שדיבר איתי היום ברחוב: "רכב משגע, בטח כיף לך בכל נסיעה, הוא נראה קרבי אבל לא של ערסים (הערה: כנראה במיוחד כשהנהג בעל חזות אשכנזית למדי ולובש פולו לבנה), ובטח אמין כמו סובארו!". מדוייק 😎 מבחינת ההתפתחות שלי כנהג, בזמן שחלף מהעדכון הקודם ולא מעט בזכות ריבוי ימי מסלול אני מרגיש שהפנמתי כמה קונספטים חשובים שקריאה עליהם לבדה לא הספיקה כדי לגרום להם לחלחל, כי למידה דרך הישבן היא כלי חזק ביותר. למשל עד כמה שב"רכב מומנטום" חשוב לקחת קו חלק ולייצר יציאה מהירה גם אם באמצע הפניה המהירות איטית יותר מקו חלופי שאפשר היה לקחת, או שמקסימום כוח צד לא בהכרח יביא לזמן המהיר ביותר. ה BRZ, עם השלדה שמעבירה היטב את מידת האחיזה בכל פינה וההיגוי המדוייק אידיאלית כדי ללמוד את הדברים האלו, והשגת זמנים טובים יותר במסלולים השונים כיפית ומתגמלת. הוצאות: ביטוח: 5700 ש"ח, ירד קצת. אני ממשיך לבטח בביטוח ישיר שהציעו את ההצעה הטובה ביותר ומרוצה מהאינטרקציה הקצרה והתכליתית עם הנציגים שלהם. לא נדרשתי לבדוק אותם במקרה אמת, ומקווה שזה ישאר כך. טיפול שני (שעל פי תכנית הטיפולים אמור להתבצע בק"מ ה 30000) בוצע ממש לאחרונה וכלל החלפת שמן מנוע, שמן גיר, נוזל בלמים, פילטר שמן ופילטר אוויר בעלות של 1600 ש"ח. בנוסף הוחלפו רפידות בלמים קדמיות ובוצעה חריטה לצלחות הקדמיות בעלות של 1000 ש"ח. אני ממשיך לטפל במוסך לי בכפר סבא וממליץ גם לבעלי ברזים אחרים. כמו כן, בוצע כיוון פרונט בעלות של 300 ש"ח לאחר שמכה כתוצאה מחריץ נטול אספלט עמוק ומפתיע בכביש גרמה להגה לא ממורכז בנסיעה ישרה. תודתי תמסר לעיריית ראשון לציון בדמות החשבונית שתוגש לה בקרוב. הצמיגים הם עדיין ה Primacy שהגיעו עם הרכב מהמפעל שלא מראים סימני וויתור - הם ידועים באורך חיים הזוי. התכנון הוא לשדרג ל PS4 כשיגיע זמנם, בינתיים הצמיגים נוכחיים מהווים פלטפורמה טובה וסלחנית לנהיגה על המגבלות.

אולי, אבל לא תמיד. סיפור שקרה באמת: המיקום: צומת מרכזי בזלצבורג, אוסטריה הרכב: סדרה 4 קבריולט מצב הגג: פתוח ווליום שמע: גבוה שעה: סוף היום סיטואציה: עומד בפקק מחליט להיעזר בווייז לראשונה בטיול הזה. מפעיל ומזין את כתובת המלון. ואז, בעברית ובטון צורם מאוד כמו שרק סיוון יודעת: "בעוד - 200 - מטרים. פנה ימינה!!!!" *כל* הנהגים והולכי הרגל ברדיוס של 50 מטרים מסתכלים עלי. אני: סוגר את הגג

ב - 5 חודשים שבהם הרכב עמד המחירון ירד באלפי שקלים ולכן ניתן להגיד שההצעה שלך שלא השתנתה התקרבה לבקשת היבואן (בהנחה שהוא מתמחר יחסית למחירון) ולא להיפך. כמה אנשים פונים לקיצוניות השניה של טרייד אין שבה הם מקבלים עבור הרכב שלהם מחיר נמוך משמעותית ממה שהם היו יכולים לקבל בשוק הפרטי? הרבה יותר מהקומץ שמבקש מחירים גבוהים. המון, למעשה, ועל כך יעידו מגרשי הרכב וחברות הטרייד הגדולות. אז אני מתקשה לקבוע שמדובר בתופעה או תכונה של ישראלים. במקרה של דגם עם זמן אספקה ארוך מהיבואן כמו הברז לקבלה המיידית יכול להיות ערך כספי משלה. אני באמת לא לא מבין מה יש להתעצבן על אנשים שמבקשים מחיר כלשהו על רכב שלהם. לגמרי זכותם.

הרכב מהנה לנהיגה בנסיעה יומיומית בגלל הפידבק מהשלדה ומההגה שמאפשרים להרגיש את מידת האחיזה בכל פינה של הרכב, הישיבה הנמוכה, הסאונד של הבוקסר בשילוב מערכת הפליטה המקורית, היכולת להוציא את החלק האחורי לדריפט קטן גם במהירות אפסית והאפשרות לפנות בקווים אגרסיביים תודות לשלדה ומרכז הכובד הנמוך בעיקולים או בפניה מזדמנת, כמובן על פי יכולתך ובכביש פנוי. במונחים מוחלטים המנוע לא מבאס ולא מת בנסיעה יומיומית, להגיד את זה זאת היסחפות שקצת יצאה משליטה. יש מומנט זמין עד 3000 סל"ד, ירידת מומנט בין 3500-4500, ומעל זה הוא חוזר לחיים ושם גם נמצאים כל 200 כוחות הסוס. אלא מה, שאם שופטים את המנוע מבעד למשקפת של רכב ספורטיבי בעל טורבו כמו הוט האץ' מודרנית או בהשוואה למיאטה שבה יש מומנט זמין מסל"ד נמוך יותר ואין בור באמצע (אם כי היא מפסידה בגדול בצליל של המנוע, אם תשאל אותי) - אז הוא אכן מרגיש חלש יותר. בנסיעת מבחן, ולו קצרה ביותר, תוכל להתרשם בעצמך ולהחליט האם זה מספק אותך או לא.

אמנם אני לא יכול לייעץ בסוגיה המשפחתית היות שהשיקול ה"משפחתי" היחיד שהייתי צריך להתייחס אליו בזמן הרכישה של הברז היה "יהיה נחמד אם החברה תאהב את הצבע", אבל אני חושב שאתה לא צריך להמנע מרכישת ברז רק בגלל שהיא תהיה הרכב הספורטיבי הראשון שלך. היא בהחלט יכולה לנשוך, אבל אם תהיה זהיר מספיק תוכל להנות מעולם חדש ונפלא של הנעה אחורית מבלי לסכן את עצמך ואת הסביבה. מה זה זהיר מספיק? אם 21 אלף ק"מ על הרכב הספורטיבי הראשון שלי מהווים איזשהו מדד, אז אני: נהגתי ב 5000 ק"מ הראשונים בגישה של "הרכב הזה יהרוג אותי" נזפתי בעצמי בכל פעם שבה הבקרה נכנסה לפעולה (זה מאוד מורגש בברז) בכביש או במסלול וביצעתי עם עצמי מיני תחקיר על הסיבה שבגללה זה קרה העזתי לנסות את הבקרה במצב Track הליברלי יותר (לא בקרה מנותקת חלקית. בקרה ליברלית יותר) לראשונה ביום המסלול השלישי שלי ואחרי הדרכה אגב, לפני הברז תרגלתי לא מעט העברות משקל וקווים נכונים עם איביזה 1.0. יש הרבה מידע זמין ברשת, יש הדרכות נהיגה, ואפשר לעשות את זה עם כל רכב. לא צריך לקנות הוט האץ' בשביל זה.

אני עובר בפניה הזאת על בסיס שבועי. עד לתמונה הזאת ראיתי שם שני סוגי כלי רכב שמעורבים בתאונות: 1. בדרך כלל - רכבים נורמלים לחלוטין, בינהן פוקוס הפוכה, סוויפט מרוסקת, ועוד כמה משפחתיות שאני לא זוכר את הדגם שלהן כרגע. 2. אופנועים. וזאת למרות שמסתובבות שם קופרות, GT-R, ברזים ופורשה לרוב. רוצה לומר - לפני שקוטלים את כל בעלי הרכבים הספורטיביים באשר הם ועושים משפט שדה - אני מעריך על סמך סוגי הרכבים הפגועים שראיתי שרוב התאונות שנעשו שם הן של אנשים שלא היו ממוקדים מספיק בכביש (מישהו אמר טלפון?) ואין להם שום קשר לרכבים ספורטיביים. מי שבא לנהוג שם עם רכב ספורטיבי, מנסיוני, בדרך כלל סופר ממוקד בכביש וכן יודע להתאים את עצמו למגבלות הדרך, כולל שדה ראיה ורוחב נתיבים.

אף פעם לא הבנתי אמירות כאלו. מה המטרה? לגרום לאנשים שלא קיבלו מליון ש"ח להרגיש יותר טוב שמישהו אחר קיבל X ולא Y? מי שקיבל מליון ש"ח, ח"ח לו ושיהיה לו לבריאות. זאת הפיכה נפוצה בתחום הקריירה של סיבה ותוצאה. הוא לא מקבל מליון שקל בגלל שהוא עובד ב Moovit, הוא מקבל מליון שקל בגלל שהיה לו את סט היכולות ש Moovit חיפשו כשהוא התקבל, הוא הוכיח את עצמו בתפקיד וייצר הכנסה נאה לחברה, ובבוא העת לחלק לחלק את הבונוס מהרכישה (שהוא לא יכול היה לדעת מראש שתקרה) המנהלים הקצו לו את את הנתח הזה לפי תרומתו לחברה שנגזרת מכישוריו.

הייתי בעלים של איביזה 3 דלתות FR ידנית 2017 אחרי שנים רבות של נהיגה ברכבים אוטומטיים. החזרה לגיר ידני לא הייתה בעייתי והצריכה ימים בודדים של הסתגלות כדי לנהוג בצורה נוחה. אחרי כמה חודשים ההעברה כבר מבוצעת בצורה אוטומטית כשלא חושבים עליה. יש לציין שגם אני לא נהגתי בפקקים. הרכב עצמו כיפי, נראה מצוין ושמר ערך בצורה טובה. המחירון עמד על 75% ממחיר הרכישה אחרי שנתיים וחצי כשעשיתי טרייד אין אצל יבואן (אחר). המודעה של הרכב במגרש שקיבל אותו הוסרה אחרי חודשיים (עקבתי) - לדעתי הרכב נמכר הרבה לפני כן אם לשפוט לפי קצב התחלופה ביד2.

מרשים ביותר ברמה הטכנית והחזותית. אישית חבל לי קצת שאחרי ההשקעה המטורפת בחלקים מקוריים עד לרמת הבורג שהחלפת את הפנסים ללא מקוריים. גם אם מדובר במוצר איכותי, פנסים לא מקוריים (במיוחד Angels Eyes) תמיד נראים לי במראה כמו משהו זול מאיביי. מה גם שזה פרוייקט שעשית בעקבות הפטיש לדוגמנית מפלורנטין כשהיא הייתה חדשה ונטולת תוספות 😃 המצב הטוב של הגג, והצבע, אוי הצבע, מפתיע ביותר אחרי כל השנים האלו.

איזו פנינה! כיף לראות שהיא מצאה בית ראוי. מרתק לראות ולקרוא.

רכבי מיני לעולם יישארו בנישה העירונית החמודה שלהם, סופגים מכות בחניות של תל-אביב מבלי שהלב שלנו יישבר יותר מדי. הגודל הקטן ומחיר המטרה הזול גורמים להם להיות מתוכננים עם פשרות Built-in כמעט בכל תחום מביצועים ועד לאבזור, ומי שסולד מפשרות (והממון בכיסו) קונה "רכב אמיתי" בדמות סופר מיני. התרגלנו לזה, ובתדריך שלפני הנסיעה נציג היבואן ניסה לרמוז בעדינות שה i10 מעיזה לקרוא תיגר על המעמד שאליו היא נולדה ולפזול למעלה. יומרני. מבחוץ הרכב צועק "מיני" קלאסי: הוא עגלגל, קטן וחמוד. החזית נראית מודרנית ומנסה להזריק מעט אגרסיביות עם חידוד פנסים וגריל גדול שמכסה כמעט את כל הפגוש. לטעמי השילוב נראה מוזר בפרופרציות האלו ואני לא התחברתי לעיצוב. בפנים הנדסת האנוש טובה וכל המתגים נמצאים במיקום שבו היית מצפה מהם להיות ברכב אסיאתי. המולטימדיה נוחה לתפעול עם שילוב של מסך מגע ומינון מתאים של כפתורים פיזיים לשמע ובקרת האקלים האוטומטית (ברמת הגימור Supreme שבחנתי), הבלוטות והאנרואיד אוטו מתחברים מהר ועובדים בצורה חלקה. איכות הסאונד מהרמקולים סבירה בלבד עקב מחסור מורגש בבאס. ההגה עבה ונוח לאחיזה. חבל שחסר לו מעט טווח כוונון בחלק התחתון, ואין כוונון למרחק. שתי הסוגיות האלו מנעו ממני תנוחת נהיגה מיטבית מה שעלול לגרום לעייפות בנסיעה ארוכה. ציפיתי שהגיר החד מצמדי יהיה נוראי - ואז התחלנו בנסיעה. אז זהו, שהוא בסדר גמור. מעט מהוסס ביציאה אבל צפוי אחר כך. יש זחילה בעזיבת הבלם כמו בגיר פלנטרי, אין כמעט נדנודים במעבר הילוכים, יש Hill Hold יעיל. הקיקדאון לא מפחד להוריד שלושה הילוכים בבת אחת כשסוחטים את הדוושה עד הסוף. לחובתו, אפשר לבלבל אותו בעקביות כשדרושים יותר כוח בעליה, ואז יש שניה של השתהות, שניה של הורדת הילוך לסל"ד קרוב מדי לקו האדום, ועוד חצי שניה של העלאת הילוך. ההחלפות אמנם איטיות למדי, וממושב הנהג אם יודעים מה לחפש מרגישים את הקלאצ' מתחבר ומתנתק. אבל, וזאת נקודת המפתח, אם לא חושבים באופן פעיל על פעולת הגיר בדרך כלל לא שמים לב אליו. ידוע, זה הסימן לטכנולוגיה טובה. צדק נציג כלמוביל שזמינות הכוח טובה, למרות נתון ההאצה המחפיר על הנייר בגרסה האוטומטית. בעיר ובין רמזורים הרכב מאיץ ללא קושי . בכביש המהיר המנוע מרגיש נינוח בשיוט למרות 3000-3500 סל"ד גבוהים יחסית. בידוד רעשי המנוע טוב. כשמוציאים אותו מאיזור הנוחות ודורשים כל טיפת הספק קיימת, מתחיל להגמר לו האוויר ב 110 קמ"ש והאצה אחרי 120 לוקחת הרבה זמן. לפחות עדיין קיימת האצה במהירות הזאת, ואפילו בתנאים האלו בידוד רעשי המנוע נשאר יעיל. בידוד רעשי הרוח והצמיגים פחות טוב. הרכב נשלט בקלות וההגה מתוגבר מאוד, אפילו יותר מדי. הוא אילם וחסר תחושה, אבל לא ציפיתי למשהו אחר וגם אין בכך צורך. זוויות הגלגול סבירות והריסון טוב - המתלים חוזרים לעצמם שניה וחצי אחרי בור או פס האטה שלקחת מהר מדי. תיקון הסטייה מנתיב עובד היטב ולא נכנס לפעולה מוקדם מדי. חבל שאין התרעה על מרחק מהרכב שלפנים, למעט עשיריות שניה בודדות לפני בלימת חירום אוטונומית, שעבדה מצוין במבחן שעשינו ב - 25 קמ"ש, כולל בסימולציה ריאלסטית של נסיעה קדימה תוך כדי התכתבות בווטסאפ. בשביל המדע. לא ברור באיזה ספר עתיק יונדאי מצאו את הכישוף שהם עשו כאן, אבל מרווח הרגליים מאחור נדיב ברמה מפתיעה, והוא לא בא על חשבון נפח תא המטען המרשים כשלעצמו. הרוחב מאחור טוב לקטגוריה, שני מבוגרים ממוצעי-גודל יסתדרו כאן בלי בעיה ואפשר לצופף גם שלושה. נוחות הנסיעה טובה מלפנים, אבל (וכאן נגמרו ליונדאי הכשפים כנראה) מאחור הרבה פחות. כל בליטה בדרך מורגשת בישבן וכבישים בעלי שיפוע משתנה לא יעשו חסד עם הרגישים לטלטולים. אולי זאת הישיבה ישירות על הסרן האחורי, אולי כל רכבי המיני כאלו - אין לי מספיק ניסיון בקטגוריה כדי להגיד. אם הנוחות מאחור חשובה לכם שבו במהלך נסיעת המבחן גם במושב האחורי כדי להחליט בעצמכם. ה - i10 , מלבד עיסוקה העיקרי כמשנעת אנשים, עוסקת גם בשבירת כל מיני קלישאות שהתרגלנו להגיד על רכבי מיני. היא מאובזרת למדי, מצויידת במערכות בטיחות אקטיבית, הגיר החד מצמדי שלה סביר מאוד, יש לה מרווח רגליים מרשים מאחור וגם תא מטען שימושי. היא תהיה בחירה טובה עבור שחיפש רכב מיני מלכתחילה, ויותר מכך - מי שמחפש רכב שייסע בעיקר בעיר והיו לו עד כה סיבות ענייניות באמת להמנע מהקטגוריה - גם הוא ראוי שיבחן אותה ברצינות.

רכב חתיך, אחד העיצובים המוצלחים של סיאט במיוחד בגרסת ה 3 דלתות. שקלתי גם קניית אחת בגרסת ה 150 כ"ס איפשהו לפני הברז. תמשיך להנות.

המנוע הזה נכנס לשימוש ב - 2015 בהרבה מאוד רכבים של הקונצרן, כולל באוקטביה הכבדה משמעותית מהאיביזה, ועד כה לא ידועות בעיות סדרתיות איתו. מניסיוני ספציפית עם איביזה - מנוע חזק וחסכוני (17 קמ"ל). סע בראש שקט.

זה נקרא: כלכלה חופשית / השתכרות בהתאם לכישוריך.

פשוט כיף לקרוא את המבחן הזה והתמונות מהממות. האזכור של ה RUF החייתית בהתחלה באמת מכניס לפרופורציה. ממושב הנוסע ירדתי בתחושה שהרכב הזה יכול להוות עילה לחקיקה תקדימית בנושא תאוצה מירבית, היא פשוט לא נגמרת. מעניין כמה מהרוכשים אפילו ינסו להשתמש ביכולות הדמיוניות האלו, יש לי הרגשה שלא הרבה והמותג יהיה גורם המשיכה העיקרי. מי שהממון בכיסו ומחפש נהיגה טהורה יכול לרכוש 911 בסיסית במחיר דומה, היא מאיצה כמעט אותו הדבר (למרות שיש לה הרבה פחות כ"ס) וכנראה מערבת יותר לנהיגה. ברור שה C63 יותר נעימה ליומיום אבל אז נשאלת השאלה למה פשוט לא לקנות C43 והלשקיע את העודף במניות (טוב, לא בתקופה הזאת).