קורן בן אשר

בנט עכשיו:

עצה ידידותית שאולי שמעת כבר מאה פעם ואולי אף ניסית בצורה מוגבלת: תתנתק באופן מוחלט מצריכת תקשורת ומכל עיסוק בנושא כל עוד זה נמשך. בתקופת צוק איתן אחרי כמה ימים כבר לא יכולתי יותר, פשוט התנתקתי לחלוטין מכל צורה של תקשורת, כולל כל אתר אינטרנט שאינו למטרות עבודה/מקצועיות פרופר, ופשוט הטבעתי את עצמי בעבודה במשך כמה שבועות. לא יודע איך הייתי עובר את התקופה הזו אחרת.

אני יודע, חבר של אבו בנדורה ופטליורה!

חישוקים מהסוג הזה יש ברנו-דאצ'יה. אז כנראה שזה מישהו מהמשפחה (אלא אם כן זו הטעיה מכוונת).

נו ואתה בצד של ייז'וב ויגודה ובריה. אתה רואה, גם אנחנו יכולים לשחק במשחק הזה... אז אולי מספיק עם הדמגוגיה הזו?

גם לי אין שום סימפטיה מיוחדת לאוקראינה; אבל יש למתרחש חשיבות גדולה מבחינתנו כמלחמת כיפופי ידיים בין רוסיה למערב, בזמן שהסינים יחד עם אוכלי נבלות מדרג ב' יושבים על הטריבונה, אוכלים פופקורן, שותים קולה ומביטים בעניין. לתוצאות של העסק הזה יהיו השלכות שיקרינו למרחק גדול מאוד מעבר לאוקראינה.

הדיון הזה מזכיר לי את המערכון הבא.

נזכרתי במקרה בפרסומת הזו. מעניין מי עוד זוכר את זה היום. בכל אופן, נראה לי שעכשיו זה כבר לא ממש מצחיק

תתעסק, אבל אל תעשה מזה ספורט לאומי. בנסיעה עירונית רגילה בתוך ירושלים או חיפה, נניח, אין צורך כל שניה להעביר הילוכים, מה גם שמנגנון הידית ברכב אוטומטי לא בנוי להתמודד עם העברות הילוכים בתדירות של רכב ידני. השימוש העיקרי הוא בירידות ארוכות, נניח פרויד בחיפה, או הירידה מירושלים מערבה או מזרחה, או מרמה"ג. העקרון החשוב, קודם מפחיתים מהירות עם הבלמים ואז שומרים על המהירות עם ההילוך המתאים. כלומר האטה > 3, ואם צריך להאט עוד אז האטה > 2. אל תוריד ל-L תוך כדי נסיעה.

לא רק. מאפשר הורדת כוח טובה יותר לכביש. נהיה חשוב בהספקים גבוהים. יותר פשוט מבחנה מכנית - הפרדה בין הנעה להיגוי. מאפשר רדיוס סיבוב טוב יותר - אין מגבלות של ציריה קדמית. מצמצם אילוצים על מיקום סרן קדמי - מאפשר בסיס גלגלים ארוך יותר.

גוגל לא מכיר ספציפיקציה כזו "H7S". כנראה הכוונה לנורה שאינה "H7L". מניח שאפשר לשים שתי נורות H7 טובות בלי לגרד בראש יותר מדי למה הם התכוונו.

זו נורת ה"check engine" בגרסת דאצ'יה. קרי, יש תקלה כלשהי, אפשר להמשיך לנסוע אך לא למשוך יותר מדי, להכנס לסריקת תקלות בהקדם. כדי לדעת במה מדובר צריך לחבר סורק ולבדוק. בלי סריקה יש רק ניחושים.

עובדתית אתה טועה. בדוק בספרי רכב - נסיעה במהירות ממוצעת נמוכה מ-X קמ"ש/נסיעת stop-and-go בפקקים היא אחד הקריטריונים לתנאים קשים - ולו מהסיבה הפשוטה של ריבוי שעות מנוע לכל ק"מ.

Schuko. קיצור של Schutz-Kontakt ("מגע-מוגן"). זה מה שיש בתמונות של איציק. תקע גרמני שמקובל בגם בעוד מדינות ותואם חלקית גם לתקע הצרפתי.

אכן. צריך מתאם Schuko E/F כזה: https://ksp.co.il/web/item/115092&appkey=1006?gclid=Cj0KCQiAjJOQBhCkARIsAEKMtO0ym38coXdfJGaIYNStQ0R1phClcOlzfTkOBtQNT89YIaH5siG_o9oaAoScEALw_wcB אנקדוטה: הייתה תקופה שהייתי נוסע בתדירות גדולה לדנמרק - גם לה שקע ייחודי משלה, וקושי למצוא מתאמים. כך שהייתי נוסע עם שלושה כבלי מיקימאוס במזוודה: ישראלי, דני ושוקו.

אני הולך לאותו מכון, עם אותו רכב, ואותו בוחן כבר שבע שנים. אף פעם אין קשר בין מה שכתוב במסך ובטופס לבין הסל"ד בפועל. במסך כתוב מספר בין 4500 ל-5000, בפועל אצלי ב-OBD אני רואה שהוא לא עובר 3500. כמובן שאני עושה קולות של שטיח וממהר לסיים עם זה ולהסתלק משם.

היו כבר מספר שירשורי עבר בנושא. תקנות משרד התחבורה לבדיקה זו עוקבות אחר הדירקטיבה האירופית בנושא. בודקים כהות עשן בלבד, אכן לפי ההוראות נדרשת החשת המנוע לסל"ד גבוה שלוש פעמים. https://www.gov.il/he/departments/policies/procedure_examination_vehicles_pollution_licensing גם אני שונא את הבדיקה הזו - אני מקפיד להגיע עם מנוע חם, מבקש מהבוחן לפני הבדיקה לא להתפרע עם הגז, בנוסף אני מחבר לפני כן סורק OBD ומנטר מרחוק את הסל"ד שהוא מגיע אליו. מעבר לזה אין הרבה מה לעשות (מלבד שיטות לא חוקיות למעבר טסט).

בעקרון בגבעתיים לא קיים מושג "חניה". באיזה אזור זה? סיכוי שלך לקבל דו"ח לא מבוטל, אם כי נראה שהעיריה קצת הורידה את הרגל מהגז מאז פרוץ הקורונה. יש מעט מאוד מקומות שבהם אפשר לחנות בלי תשלום, תוכל לנסות לחנות שם וללכת ברגל, גם ככה זו עיר זעירה.

שלום יגיל. הפולני כאמור, לוקח לו זמן לענות למיילים, ומעבר לכך שולח בדואר ישראל, כך שזו האופציה העדיפה והזולה לחלקים מקוריים. אני מקווה שהוא עדיין פעיל ושולח לישראל. Spareto חנות מעולה אבל לא לחלקים מקוריים, מוכרים מגוון תחליפיים בכל מיני רמות מ-OE ועד זבאלה. שירות פנטסטי. חסרון - משלוחה בבלדרות שמייקר את העסק. יש עוד חנות אחת שאני משתמש בה למקרים קשים במיוחד שאפילו הפולני לא מאתר - https://www.carparts-pros.com/ . חסרון - מחיר משלוחה.

הרעיון המקורי במכסות, בדיוק כמו סובסידיות, מכסים וכל שאר אמצעים לתכנון מלמעלה, הוא לשמר את יכולת הייצור. חקלאות מטבעה עניין לא דטרמיניסטי. שנה אחת יכול להיות טוב, שנה אח"כ יש קרה או מזיק או השד יודע מה, פתאום יש לך רבע מהיבול. אז המטרה היא להכניס קצת דטרמיניזם לעסק, שלחקלאי יהיה מושג איך הוא מתחיל ואיך מסיים את השנה. אחרת אין חקלאי ואין יכולת ייצור ובחזרה לריבוע מס' 1. עכשיו, כמו שקורה לעתים קרובות, רעיון שהתחיל טוב מנוצל לטובת דברים פחות טובים. אני מכיר היטב סופרים בדנמרק ופינלנד מבפנים, במשך שנים. תביא סל קניות שלם, לא דוגמא אחת. חלק מהדברים יותר זולים וחלק יותר יקרים. תעשה סל שלם ותגלה שכנראה יש עדיין פער לטובת הסופר הברלינאי, רק לא כזה עצום. חוץ מזה, מנגו לדעתי גם לא צריך להיות ברשימת ה"פרחים מוגנים". יש יתרונות וחסרונות, לא נכנס לוויכוח הזה. לצורך העניין יכול להיות גם חיטה. סבבה, אם תשים לב זה קרוב מאוד למה שאני כתבתי. לשמר מה שקל לגדל כאן, בייחוד גידולים עתירי מיכון; מה שתחרותי, או קרוב לתחרותי. לא להגן על כל מיני "פרחים מוגנים" אקזוטיים שמגדלים בקוסטה ריקה ברבע מהמחיר אצלנו.

זו דמגוגיה ואתה יודע את זה. גם עכשיו אתה לא משלם פי 4 על הכל. נניח מחר אין יותר אספקת חלב למשך חצי שנה. גם לא מוצרי חלב. גם לא חלב עזים וכבשים. מה אתה עושה? יש לך מושג מה ההשלכות הבריאותיות לציבור? כן, לגבש רשימה של יכולת יצור עצמאית בהיקף *מסויים*. חיטה, תפו"א, קטניות, מלפפונים, עגבניות, תפוזים, בשר, חלב ועוד. ללא ספק יהיה "מעניין" לגבש רשימה כזו של תוצרת, אבל לא בלתי אפשרי. כל מי שלא ברשימה, שייסתדר לבד, שוק חופשי בלי סובסידיות, בלי מכסות, בלי בג"צ ובלי בצלם. חקלאי יוכל להחליט אם הוא נכנס מתחת לסינר של המדינה והולך לגדל תפוחי אדמה במכסה מסובסדת, או הולך לגדל, נניח, תמרים ליצוא ולהתמודד בשוק החופשי מול מגדלים ממדינות אחרות.

תקרא שוב מה שכתבתי, לא דיברתי על משבר יום הדין, פגע אסטרואיד ומחק את כל מדינות העולם והחזיר אותן לתקופת הברונזה ובאורח פלא אנחנו לא נפגענו, רק עכשיו אין לנו מאיפה להשיג דלק וחלקי חילוף. מדבר ספציפית על משבר שיכול לקחת כמה חודשים ואולי שנים בודדות, בו תהיה בעיה לייבא *תוצרת חקלאית או חלק ממנה*. אני מציע, הבה נשמר יכולת להתכונן למשבר זמני/חלקי כזה או אחר; אתה אומר, אנחנו לא יכולים להתכונן למשבר יום הדין, ולכן אין טעם להתכונן בכלל. לא כתבתי שום דבר על מכסת ייצור. אם אפשר בלי מכסות אז יופי. ד"א גם למכסות ייצור ובכלל לתכנון חקלאי מלמעלה יש סיבות. שוב פעם, זה עניין של איזון עדין כמו כל דבר מורכב. איפה שאפשר להוריד מכסות ומכסים ורגולציה - סבבה, אני בעד. רק צריך להזהר לא לקלקל את כל העסק. להרוס זה קל מאוד, לתקן ייקח שנים.

כרגיל סיפור יותר מורכב מההתלהמויות החד-צדדיות. יש את זה: ואז כצפוי מגיע הטיעון: והתשובה שלי לזה: לא צריך לשמר משק אוטרקי באופן מוחלט למשך שנים כמו בצפון קוריאה, אלא יכולת לווסת מלאים וביקושים ולצלוח בשלום מהמורות ומשברים בשווקים העולמיים. ולא מדובר בהכרח במשבר גיאופוליטי או במלחמה, מספיק אסון טבע קטן כמה אלפי קילומטרים מפה. כולם רואים מה גרם משברון קטן בדמות הקורונה ומה ההשלכות שלו על תעשיית השבבים ועל מחירי הובלת הסחורות בעולם. אותו כנ"ל לגבי מה שקורה באירופה עכשיו עם הדוד פוטין, שהגרמנים שמו את הביצים שלהם בסל שלו ועכשיו הוא יושב עם הרגל על הגז (תרתי משמע). נניח שיש פתאום משבר אקלימי בצפון אמריקה; ארה"ב וקנדה שהן יצואניות החיטה הגדולות בעולם מלאימות את כל גידול החיטה ואוסרות על יצוא גרגיר חיטה אחד, כתוצאה מכך מחירי החיטה בעולם טסים למעלה, ועכשיו לך תמצא למי יש אוניה פנויה ומאיפה להביא חיטה. אז במצב כזה, גם יכולת ייצור חלקית של נניח 30% מהצריכה - היא 30% יותר מאפס. בשורה התחתונה, לדעתי, צריך להגדיר בצורה כלשהי מה חיוני ומה לא. מה צריך לסבסד, ואיפה אפשר להוריד מכסים ולהגיד "שלום חבר'ה, מהיום אתם צריכים להסתדר לבד". חיטה, חלק מפירות, חלק מירקות, בשר, ביצים, חלב - כנראה חיוני. תות שדה ואננס - גידולים עתירי עבודה שממילא לא ממש מתאימים לאקלים כאן - לא ממש חיוני ואפשר להסתדר גם בלעדיהם.

בינגו, לזה בדיוק התכוונתי! רק ששכחתי את השם והמונח.

אחרי שאתה לוחץ על הלינק, חכה רגע שכל התפריטים יעלו. למעלה בסרגל התפריטים יש תפריט שכבות - שם תוכל למצוא את המפות הנ"ל.