קורן בן אשר

תוכלי להבהיר: את מקבלת רכב או לא מקבלת רכב? מי משלם את שאר הוצאות תפעול הרכב? אם את מקבלת רכב, מה יש לתמחר? מגישים חשבוניות דלק וזהו. אם הרכב הוא שלך, את צריכה לבקש לכל הפחות 2 ש"ח לק"מ, בשביל פחות מזה אין בכלל טעם לדון בעניין.

מזכיר נשכחות. למזלי תוכנית הלימודים שלי הייתה באנגלית ומקום העבודה שלי שם התנהל מעשית באנגלית, אז לא נאלצתי ללמוד דנית, אבל הייתי כמובן מוקף בה כל היום, וגם לקחתי קורס או שניים. מבחינת אוצר מלים, דיקדוק ותחביר זו למעשה שפה קלה מאוד עד פרימיטיבית (וודאי למי שיודע גרמנית). הבעיה הקשה היא ההגיה... שכמעט בלתי אפשרית לדוברי שפה גרונית כמונו. התחביב שלנו כסטודנטים זרים בלימודים, או כאקס-פאטים בעבודה, היה להתקבץ ולרדת יחד על השפה הדנית והאוכל הדני. הדרך להתחיל שיחה עם איטלקי או ספרדי (או, יותר טוב, עם בחורה איטלקית או ספרדית) היא כמובן להתחיל להתלונן על האוכל ועל הקפה. אני מניח שבבוואריה המצב קצת יותר טוב אבל לא בהרבה. אבל יש כמה דברים שאני נזכר בהם בערגה. הנוטה. כרוזלי (מין מוזלי טעים מאוד של Quaker שלא יצא לי לראות בארץ). שוורצוועלדר שינקן עם מלפפונים בחומץ בערך זהו.

קודם כל, גיא, מברוכ ובהצלחה. תתאמן הרבה להגיד streng verboten . התמזל מזלי לבלות לפני כמעט עשור (איך שהזמן טס, אינעל שורלק) מספר שנים בלימודים ועבודה באחת ממדינות אירופה המערבית. למעשה הכוונת כבר הייתה על TU ברלין, אלא שאז היה טוויסט קטן ומצאתי את עצמי נוחת על חתיכת בוץ כ-300 ק"מ צפונה משם. בעוד כמה שנים תהיה לך פרספקטיבה סבירה על החיים "כאן" ו"שם", דבר שלרוב הישראלים אין, מטעמי היותנו חיים בפרובינציה קטנה שהיא למעשה אי יבשתי מבודד, וגם מכיוון שאנחנו לוקים קולקטיבית בראיית שחור/לבן שנובעת לדעתי מסיבות תרבותיות עמוקות. אני מציע שבחודשים הראשונים תשתדל לעסוק פחות בהשוואות וביקורות לכאן ולשם, ותחת זאת תשתדל לפקוח את העיניים, ללמוד ולהביט מסביב, ולקחת איתך לדרך את הדברים הטובים. דבר אחד אני מציע בכ"ז, שבמידת האפשר, תנסה כבר בחודשים הקרובים למצוא משרת שטונדט *מקצועית*. עבודה כזו, לצד הלימודים: 1. תסייע לך כלכלית 2. תרחיב את הפרספקטיבה שלך ואולי אף את המעגלים החברתיים 3. תתרום לרזומה שלך, בין אם תישאר שם או תמשיך ללימודים/עבודה במקום אחר.

כמדומני זו כבר הפעם השלישית שאתה פותח פוסט עם דיווח דומה. החלפת כבר צמיגים?

בכל מקרה רצוי מאוד להצמיד לטיפול, כך שגם מיישרים קו לפני הטסט, וגם מוסכים נורמליים בד"כ ייקחו את הרכב לטסט ללא תוספת תשלום.

יעיל מאוד וחוסך "מס פרנסה", אני עושה כך עם הרכב של אשתי, מעבירים אותו טסט יחד עם הטיפול השנתי ללא תוספת תשלום במכון טסטים הצמוד למוסך. עד היום ארבעה או חמישה טסטים ללא רבב.

טריוסים נסחרים במחירים גבוהים יחסית, ככל הנראה יש ביקוש מכיוון שאין הרבה חלופות לג'יפון עם יכולות שטח בתקציב כזה. עם זאת, אני אישית לא הייתי משלם 36K על טריוס בן 10. (לאשתי טריוס 2004 שנרכש לפני כחמש שנים במחיר דומה. אבל זה היה שגעון של אשתי, לא שלי.)

מרפי עושה את עבודתו נאמנה שזה ייקרה תמיד בנסיבות הגרועות ביותר. אצלי המצבר התפגר סופית (אחרי שהתריע בפניי כשבוע לפני כן) ביום שישי שלפני ראש השנה 2016, בשעה חמש אחה"צ (שעה לפני כניסת השבת), כשאני לבדי, בסיום יום עבודה במטעים של אחד המושבים הדתיים בפינה נידחת במיוחד ברמת הגולן. הייתי קרוב מאוד לבלות שם את הלילה.

טוב, במחיר כזה ברור שמזמינים באינטרנט מחו"ל. הצעתי לבדוק רק למען הסר ספק. נסה גם כאן: www.renaultgenuineparts.com עריכה: המק"ט לעיל עולה 18.5 פאונד, ממליץ לשלוח להם VIN לפני הזמנה כדי לוודא שזה החלק הנכון.

מצברים לא מתים ביום אחד, מה שהורג אותם בהדרגה הוא הצטברות של סולפט, כאשר התהליך מואץ כשמתח המצבר יורד עוד ועוד והמצבר נשאר מרוקן יחסית למשך זמן ממושך, עד למותו. זו בדיוק העונה שבה מצברים מתים "פתאום", כל עוד הטמפרטורות גבוהות יחסית המצבר נמצא עם "האף קצת מעל המים" ,לא תמיד שמים לב להתדרדרות בביצועים, או ששמים לב ומתפתים למשוך עוד. ואז, אחרי בוקר אחד קריר במיוחד, נגמר. 700 ש"ח למצבר סטנדרטי שנאפ 66 אמפר זה מה שקורה כשמתפתים למשוך ומגיעים למצב שצריכים לחפש באישון לילה מצבר בלחץ של זמן. קורה לכולנו לפעמים.

מאחל לגנב שיהיה לו לתרופות. עד כמה שזה נשמע לך מופרך, אני ממליץ לך לקפוץ/להרים טלפון בכל זאת למוסך מורשה קרסו הקרוב אלייך ולברר שם במחסן. לפעמים יש הפתעות. אני חיפשתי בזמנו חתיכת פלסטיק קטנה והייתי בטוח שיציעו לי "מחיר ללא תחרות", להפתעתי עלה רק 22 ש"ח. (שילמתי וברחתי משם לפני שישנו את דעתם...)

צריך להבדיל בין המוזרויות האינהרנטיות של הגיר לבין תקלות; לדעתי מה שאתה מתאר זו אחת מהמוזרויות הללו (נסה להכנס ממצב עמידה לכיכר שנמצאת בירידה - ספר איך היה) ולא תקלה. ושוב אני מסייג את דבריי, שהניסיון שלי הוא ברכב אחר עם גיר דו-מצמדי יבש של Getrag.

אצלי אמנם האח הקטן והיבש במשפחת הגירים של Getrag, אז אני לא יודע אם זה רלוונטי גם לגיר הרטוב של הגלקסי, אבל אני בהחלט מכיר את ההתנהגות הזו. לפחות אצלי אני משוכנע שאין קשר למצב המצמדים, שאצלי כנראה במצב טוב, אין רעידות, אין החלקות, וההתנהגות הזו לא השתנתה כלל בשנתיים שהרכב אצלי. הגיר הזה אוהב החלטיות, לא אוהב שמרפרפים על הגז, ולא אוהב מעברי גז-ברקס, אוהב שלוחצים בהחלטיות על אחד משניהם. כדי להמנע מהעברות מעצבנות עם הרבה רעש וצלצולים, צריך לשמור את הגיר בהילוך שרוצים על ידי שליטה מדוייקת בגז, זה משהו שמתרגלים ולומדים עם הזמן. זה לא באמת גיר אוטומטי - צריך ללמוד אותו ולהיות תמיד צעד אחד לפניו.

האם זו מגבלה טכנית מהותית, או שהיא נובעת מהמפרט שהיצרן מסכים להכניס בסד של רמת מחיר המטרה שאליו שואף היבואן? אם התשובה היא מס' 2, הרי שבהחלט "קרסו לא רוצים להביא", וזה שהסיבה היא חשבון כלכלי (לגיטימי) שלהם לא משנה זאת. הביזנס שלהם למכור מכוניות, וזו החלטה לגיטימית, רק בבקשה בלי תירוצים על מכוניות תוצרת טורקיה וגו'.

התירוץ הזה שהרכב מיוצר בטורקיה ולכן אין מערכות בטיחות אקטיביות הופרך כבר, מספיק להעיף מבט באתר של רנו אירלנד. יש מערכות, אמנם חלקיות, אבל יש. פשוט קרסו לא רוצים להביא אותן, זה הכל. מהיכן המידע שהרכב מיוצר במפעל בבורסה? לדעתי האסטייט מיוצרת בספרד כמו קודמתה.

הו, מזל טוב, באמת הגיע הזמן. בטח הגיעה לתקינה ולכן מן הסתם לא כתוב על זה כלום. אין דבר כזה גרנד קופה סטיישן - זו מגאן 4 אסטייט. מאוד מעניין אותי לדעת - האם תוצע עם מערכות בטיחות, או שנאלץ להסתפק במערכות בטיחוי

אוריו, אני חושב שיש כאן אי הבנה, אתה לא קורא את ההודעה של הבחור נכון. נראה לי שהוא בפירוש מתכוון שהוא העדיף למחול על כבודו מאשר להפריע לחווית הצפיה של צופים אחרים. גטוסו, לא כך?

אתה לא היחיד,לא בארץ ולא בפורום. אני משוכנע שיש הרבה *מאוד* אנשים שסובלים בשקט. כפי שאני רואה זאת, ישראל היא כמו ארה"ב in a nutshell, מינוס שלטון חוק. אז כמו שבארה"ב אתה יכול לחיות בשכונה מצויינת, אבל גם לדעת היטב שיש אזורים סמוכים שאליהם לא נכנסים לעולם, כך גם פה. צריך לברור היטב לאן אתה הולך והיכן ועם מי אתה מסתובב. אני משתדל להדיר את רגליי ממקומות בילוי המוניים; ללכת למתחמי הסינמה סיטי למיניהם או יס פלאנט זה ממש אקסטרים מבחינתי. כנ"ל שמורות טבע וחופי ים; ככל שהאתר עולה יותר כסף, או בכללי לא בחינם, מרוחק יותר ודורש יותר מאמץ (לדוג' אי אפשר להגיע עם רכב עד הכניסה), כך מינון הבבונים נמוך יותר. אגב, דווקא פנסיונרים נשואי-פנים ומכובדים למראה מתנהגים לעתים בצורה מבישה כאחרוני הערסים.

נותרתי פעור פה מהסרטון. אין מלים. אני בהחלט מאחל לקוף כזה שייזכה לדיבור צפוף עם עמוד חשמל בריא, כמובן כשהוא לבד ברכב ואין אף כלי רכב או הולכי רגל אחרים או בע"ח בסביבה.

טוב שהזכרת את עניין האוכל. למרות היותי שוכן משרד, אני יוצא לעתים מזומנות לנסיעות ארוכות לאזורים כפריים ונידחים. בתחילת הדרך אכן הייתי לא פעם מוצא את עצמי בשעה שתיים-שלוש אחה"צ, רועד מרוב רעב, רץ לחתוליה הראשונה שאני מוצא בעיבורי איזה איזור תעשיה נידח. באיזשהו שלב הבנתי שרוב מקומות האכילה המזדמנים לא שווים כסף וזמן. מאז אני מסתובב בנסיעות עם מיכל מים גדול + צידנית מלאה בכל טוב + ערכת קפה. כך אני לא תלוי במיקום ובלו"זים של אחרים, וגם חוסך כסף. אין יותר ארוחות מזדמנות על הדרך, אלא אם יש סיבה ממש טובה.

לגבי תנוחת נהיגה, המסמך הבא מתמצת היטב: http://www.physiomed.co.uk/uploads/guide/file/21/Physiomed_Sitting_Guide_-_Driving_Digital.pdf

כפי שנאמר, כל עוד כל הלגים כורטסו ביחד, יישלחו לך את המזוודות ליעד הסופי (אלא אם כן ביקשת אחרת, או שיש פרוצדורת כניסה מיוחדת, שזה לא המצב באדינבורו). קונקשן של ארבע וחצי שעות זה ממש לא חריג, לא קצר אבל גם לא ארוך. פרנקפורט שדה ענק ואפשר בקלות להתבלבל שם, מזלך שבדרך הלוך יש לך זמן ללכת ברוגע - אז כדאי שתפקח עיניים, כי בדרך חזרה לא יהיה לך זמן להתעכב, תצטרך ללכת מיידית לגייט. שעה וחצי זה זמן די קצר לקונקשן בשדה הזה, עיכוב של 20 דקות בלג הראשון ואתה מתחיל להזיע. טיפ קטן - בקונקשן, מברשת שיניים + משחת שיניים + סט אחד של בגדים תחתונים להחלפה + אם יש משהו נוסף שדרוש לך ללינת לילה לא מתוכננת (תרופות וכו') - איתך בתיק עליה למטוס.

תודה, ענית לי על השאלה. אמנם אני לא ממש בקיא בענייני ניסאן, איכשהו זו יצרנית שחולפת אצלי מתחת (או מעל) לרדאר; אבל תהיתי האם באמת היה מצב בו לאורך כל חיי הקשקאי לא הייתה בתקופה כלשהי מכונית קו ראשון (לא כל מיני גרסאות מקסיקניות של סאני) "רגילה" ("סדאן" באמריקאית) בליין לצידה. אני כמובן מתייחס לשווקים הבינ"ל ולא למה שקרסו מביאים או לא מביאים לפה. ד"א, אני ממש לא מצטרף לבכי ולנהי על אופנת הקרוסאוברים, אפרופו השרשור ההוא של אוריו.

תמונה טרייה של המצב מצפון לתחנת הרצליה. (קרדיט: דף הפייסבוק "שבתשתיות")

הרסנו לך את החגיגה, מה? ----- אני חושב שיש כאן נקודה חשובה כשמסתכלים על התמונה הגדולה, מעבר לעניין הספציפי של הקקטוס. הנה יצרנית גדולה מודיעה למעשה שהמכונית ה"דיפולטית" שלה בסגמנט היא - קרוסאובר. בכך היא מצטרפת ל-סוזוקי, מכולם- שהקדימה את כולם בעניין זה, עד כמה שזה מוזר. זה מתחבר לרעיון שכנראה בעוד כמה שנים לא נדבר יותר על קרוסאוברים/ג'יפונים, פשוט כי זו תהיה צורת המרכב הדיפולטית, ופשוט לא יהיה שום דבר אחר.