קורן בן אשר

לא קשור. סתם הרהור, כי אני רואה שאתם מתווכחים, אבל מים מן הסלע אתם לא תוציאו. פעם הייתי מצטרף לויכוחים האלה, היום אני מדפדף הלאה.

רצונו של אדם - כבודו. אני כבר הפסקתי להתווכח. במובן מסויים אני יכול להבין את אנשי היאריס והקורולה. יש הרבה אנשים שרק מחפשים רכב סביר להתגלגל ממקום למקום, ופעם בשלוש שנים לשים אותו בטרייד-אין ולקחת חדש. לכאורה אלה דרישות סותרות, אבל אני רואה מסביבי שאצל הרבה אנשים הן דרות בכפיפה אחת. היאריס, בזכות שמירת הערך שלה בשוק שלנו, פותחת "חור תולעת" ומאפשרת לבצע את התרגיל הנ"ל במינימום הפסד כספי לאורך השנים. אז נוסעים ברכב חדש, מטפלים רק טיפולים שוטפים, לא רואים מכון טסטים מבפנים, ואחרי שלוש שנים מגלגלים הלאה. נכון שזאת אנומליה, אבל לגיטימי לנצל אותה.

סוגר את התקלה למען הפרוטוקול - פתיחת תא הפיוזים מעל ברך שמאל (הגלגלת יושבת ממש מעליו ונגישה מיידית), הידוק כל הקונקטורים, הפיוזים והממסרים באותה הזדמנות, כמה שפריצות הגונות של ספריי מגעים על כל האזור של הגלגלת מבפנים ומבחוץ, ובזה נגמר העניין לעת עתה.

ניסיתי לשים לב היום במהלך נסיעה בפלואנס. במהלך נסיעה נינוחה במורד רחוב בשיפוע קל במהירות של כ-40 קמ"ש, הרמת הרגל מהגז גורמת ליציאה לניוטרל, סל"ד מתייצב על ערך של סרק, נגיעות קלות בגז מקפיצות את הסל"ד בדיוק כמו בניוטרל. נגיעה בדוושת הבלם גורמת מייד לשילוב הילוך נמוך ובלימת מנוע. ההתנהגות בבירור מושפעת לא רק ממצב הדוושות אלא גם השיפוע - יש מקום ספציפי עם שיפוע מכובד בירידה, בו התיבה תמיד נכנסת לבלימת מנוע לבד ללא מגע בדוושה. אני מניח שגם למהירות יש השפעה על ההתנהגות, אנסה לשים לב מה קורה במהירות גבוהה והילוכים גבוהים.

^ איפה שיש מוסכניקים חאפרים יש צרות. הייתי מתייעץ ובודק היכן מוסך קרסו המקצועי, המנוסה והמומלץ ביותר לביצוע התיקון. גם אם זה במרחק 200 ק"מ.

^אוהב מאוד את צופית. גרתי שנים בשכונת גני השרון (בעממיקו תשלו"ז, אחת השכונות הראשונות שתשובה בנה כקבלן), צופית הייתה החצר האחורית שלי, הייתי חורש את שדותיה ברגל. מושב של ייקים, מטופח, מסודר, שקט. עריכה בתגובה לעריכה של Spire: אלה בעיות שיכולות להיות באופן כללי ולא בהכרח במקומות ספציפיים. כבר כתבתי שצופית מקום מתורבת, גם נווה ימין, שדה ורבורג וגן חיים. על אלישמע לא שמעתי (pun intended) אז אני לא יודע מה המצב שם (כנ"ל המושבים הסמוכים אליו). חולק אתך את חיבתך לצופית. למעשה, עכשיו יש לי רצון עז לקחת את אשתי לסיבוב בשבת, אולי תתרצה ותפסיק לרצות לחזור לכור מחצבתה ברמת גן .

יש כל מיני בעיות אפשריות, אם כי בתור חדרתי אני מניח שזה לא ירתיע אותך. (לא מאיימים על יונה עם יין ...) יש מושבים מוזנחים שנראים חרה. יש מושבים שמלאים באוכלוסיה מפוצצת בכסף אבל עם מנטליות חרה שעושים במקום ככל העולה על רוחם, משתלטים על שטחים ומשליטים טרור, הילדים משתוללים כל סוף השבוע במושב עם ריינג'רים וכו. יש גניבות ופריצות. יש הרבה מאוד עסקים לא-חוקיים או חוקיים-למחצה שיכולים לגרום למטרדים (נניח שפותחים לך ליד הבית חדרים להשכרה לפי שעה ...). יש לי הצעה פנטסטית בשבילך: פשוט קח את האוטו וצא לטיול רכוב בכל הישובים לעיל. דרך מצויינת להעביר את השבת. ככה תוכל להתרשם ממקור ראשון.

^+1 גרתי שנים רבות בכפר סבא ועדיין מתגעגע למכורתי. הייתי מתחיל בחיפוש יחידות דיור במושבים. אלישמע ונווה ימין מאוד קרובים לעתיר ידע. צופית קצת יותר רחוק, אך כזכור לי מלפני עשור ויותר, מושב מאוד מתורבת יחסית וסובל פחות מתופעות שיש במושבים אחרים. הקיבוצים רמת הכובש וניר אליהו הם גם אופציה שהייתי בודק, בימינו קיבוצים רבים מנסים להשכיר כל מה שזז וגם מה שלא זז. מתן, נירית, כוכב יאיר, אלפי מנשה, צור יגאל - בעיקר ישובי וילות בורגניים עם קשיי גישה ופקקים. הייתי מוריד מסדר היום.

^+1 גם אני נכוויתי ממכשיר סלולרי של שיאומי; לא יודע איך שאר הציודים שלהם, אבל בכל הנוגע לסלולרי הם מבחינתי *עדיין* לא חברה רצינית "עם אבא ואמא" אלא יצרנית של מוצרים סיניים טיפוסיים - לא גמורים, לא מלוטשים ומפוצצים בבאגים שאיש לא טורח לתקן.

אוקיי. הדיון המקורי הוא על המתנה ברמזור. אבל גם מה שקורה בנסיעה הוא סוגיה מעניינת; גם אני בעקרון חושב כמוך - אבל אולי יש משהו במה שבוקי כותב. אולי באמת המחשב מוציא לחופשה את הגיר הלא פעיל, נניח בשיוט נינוח בהינתן פרמטרים XYZ כך וכך? (= דומה קצת ללוגיקה של נעילת ממיר מומנט.) למען האמת לא נתקלתי בשום התייחסות לנושא, ואני די בספק אם נמצא כזו בחומרים גלויים.

זה נכון - אבל מה קורה בעמידה? אולי במצב של עצירה מוחלטת, בשילוב תנאים נוספים (נניח מעל X שניות) הגיר מוציא לניוטרל? לדעתי, כל עוד אין לנו ידע טכני מהימן לגבי לוגיקת הבקרה של הגירים הרובוטיים השונים, הדיון בנושא חסר משמעות.

לא ברור למה אתה מתפלא כל כך, שאלה לגיטימית ביותר שעולה לא מעט; נסיעה בין עירונית מהירה במכוניות עם גיר אוטומטי 4 הילוכים מיושן בד"כ מתבטאת בסל"ד גבוה שלא נעים לאוזן ומעייף מאוד בנסיעות ארוכות. זה פחות עניין של דיזל/בנזין/טורבו ויותר עניין של יחס העברה (או אינסוף יחסי העברה שבגיר רציף). לנסיעה מישורית במהירות ~ 100 קמ"ש ברכב פרטי נדרש סדר גודל של 20 כ"ס, ב-2000 סל"ד נתון זה מתורגם למומנט בסביבות 7.5 קג"מ, אלה נתונים שגם מנועי בנזין אטמוספריים צנועים וצנומים ביותר יכולים לספק ללא שום קושי.

נראה רכב חמוד מאוד. פנסי זכוכית? צורם חסרונו של הסמל מאחורה, אני מניח שאתה מתכוון לטפל בנושא. בטח לא יזיק טיפול דיטיילינג מקיף.

מצב נורמלי לגמרי. כשהטמפרטורה החיצונית בסביבות 19-20 מעלות ומעלה (ביום שמש בהיר - עוד פחות מכך), אויר חיצוני בלבד כבר לא מספיק כדי לשמור על טמפרטורה נעימה בתא הנוסעים. המספרים כמובן סובייקטיביים ומשתנים מאדם לאדם ומרכב לרכב.

^ הדבר היחיד שיש לי להוסיף לדברים לעיל: לעתים ההקמה הפיזית של המסילה, כולל התשתית קומפלט, היא החלק הקל והקצר בתהליך. קודם לכך יש תכנון, פתרון בעיות סטטוטוריות, התנגדויות (כולל של ראשי עיריות/מועצות שיורים ברגליים של תושבי יישוביהם), העתקת תשתיות, פינוי פולשים, בעיות שבת וקברים, ושאר ירקות. מרגע תחילת תהליך התכנון עד תחילת הביצוע יכול לעבור עשור שלם.

לפי גוגל, הנסועה הממוצעת לנהג בארה"ב היא כ-13K מייל - כ-20% יותר מאשר בישראל. גם באמריקה יש רק 24 שעות ביממה, ואני חושב שגם האמריקאי הממוצע מעדיף להקדיש את זמנו לעיסוקים אחרים (עבודה, תחביבים, משפחה וכו') מאשר לנסוע בכביש כל היום. לעניין העיצוב: אני לא חושב שאפשר לנתק עיצוב (של הרכב, או כל דבר אחר) מהמטען התרבותי והאסתטי בסביבה הרלוונטית. במובן זה, העיצוב האמריקאי תמיד היה בעיניי תערובת אקלקטית ומוזרה ביותר של סגנונות שלא קשורים לכלום בלי שום קו אחיד. זה משתקף בבתים, במכוניות, באוטובוסים ועוד. לא פלא שהעיצובים היפים ביותר מגיעים ממדינות בעלות מסורת מגובשת של אסתטיקה מוקפדת - צרפת, איטליה, גרמניה ומדינות סקנדינביה. לאמריקאים יש עוד כברת דרך לעשות עד שיגיעו לשם. (על תרבות האסתטיקה המקומית שלנו כמובן שאין מה להרחיב את הדיבור - היא איננה קיימת כלל.)

לפחות לגבי בירנית-אלקוש וכבישים אחרים בגליל העליון וברמת הגולן שתמיד במצב מצויין, הסיבה די ברורה.

רפול היה אומר שהכל מתחיל בכומתה ובשרוך של הנעל. אני די בטוח שבעל פרארי כזו בארה"ב, פינלנד או גרמניה עושה מה שצריך כדי לעמוד בדרישות החוק כמו כולם, אחרת תולים אותו מהקוהונס.

זה מכיוון שהדבר הראשון שצריך לשלול הוא מצבר מת. כמובן שאין זה אומר שחובה להחליף מצבר במורשה או להחליף בכלל - אפשר פשוט לבדוק.

נקודה טובה. עכשיו כשאני חושב על זה, הגלגלת של עמעום התצוגה יושבת יחד עם הגלגלת של הפנסים באותה יחידה.

בפעמים הראשונות שהבחנתי בכך חשבתי שאני הוזה, עד שפעם אחת תפסתי את האוטו "על חם". מדי פעם, בעיקר בדקות הראשונות לאחר התנעה קרה, הפנסים הראשיים מתחילים לנוע ספונטנית למעלה ולמטה, ובאופן לא מתואם. התופעה מלווה בד"כ בריצוד התאורה של התצוגה ברדיו. בד"כ לאחר מספר דקות ההשתוללות נפסקת והפנסים חוזרים למצבם הנכון. יש לציין שהגלגלת עובדת כרגיל. כיוון אפשרי? אולי בעיית מינוס רופף? תודה מראש, קורן

תריץ פה חיפוש "סוכנות לובינסקי חיפה". השקעה של חמש שניות בערך.

^ פרטנר הום עובד מעולה, החסרון היחיד שלו הוא ההגבלה של 500/50 ג"ב לחודש. אלמלא המגבלה הזו, זה היה פתרון אולטימטיבי.

^ +1 לאור זאת, ולאור היעדר מוחלט של מודעות בציבור לגבי ניפוח תקופתי של הצמיג הרזרבי בכלל, אני חושב שלסחוב קומפרסור קטן בתא המטען זה פשוט אביזר חובה. במקרה של בעלי צרפתיות עם כל מיני פטנטים כאלה,אגב, אני מציע גם לסחוב בתא המטען מרבד מגולגל, שיהיה אפשר להפיל עליו את הגלגל ולסחוב "החוצה" בלי צורך באקרובטיקה.

אז אולי פרסטיז'ה זו לא בדיוק המילה הנכונה. פשוט הערכה וכבוד כלפי בעל מקצוע טוב. ד"א, גם טייסים בתקופה שלפני מלחה"ע השנייה "נהנו" מתנאי עבודה דומים (לעתים כולל ישיבה מחוץ לתא הנוסעים...).