בתעופה אין הרבה קסמים.
כולם רוכשים את אותם המטוסים, בערך באותו הסכום. קונים את אותו הדלק ובערך באותו המחיר, ומשלמים את אותן אגרות מעבר ונחיתה.
אם היה איזה פטנט קסמים שמאפשר לחסוך מבלי לפגוע בשירות לנוסע, תוך שניה כל התעשיה היתה מיישמת אותו.
אז איך חוסכים בכל זאת?
מייצרים מנגנון חיוב מורכב שבו לקוח מתוחכם שיודע לתכנן מראש ולקרוא את כל האותיות הקטנות טס בזול, על חשבון מי שלא עושה את זה, ובסוף טס בלאוקוסט ומשלם יותר מטיסה בחברה סדירה, וזה קורה לא מעט.
טסים ליעדים זולים יותר שבהם שירותי הקרקע זולים.
משלמים משכורות נמוכות ביחס למקובל בתעשייה. וזה אומר שהטייסים מרוויחים משמעותית פחות, גם הדיילים, גם המכונאים ובעצם כל מי שמטפל בטיסה.
מפעילים לחץ כבד ומתמשך על כל שרשרת התפעול לחסוך - לקחת פחות דלק, לסחוב תקלות, לטוס יותר שעות ובתנאים יותר קשים, הדרכות והכשרות מינימליות וכו׳.
וגם, יעילות קיצונית בכל מה שלא מכניס כסף - מטה החברה, תהליכי מיון והכשרה ועוד.
רוב התהליכים הללו נסתרים מעיני הנוסע. אבל הם שם.