[שאלה]-האם טורבו מגדיל את צריכת הדלק?

[חנן-ג'יפולוג]

ההבדל במקרה שציינת היא שאם הטורבו גודש 1.5 באר, אז התערובת מגיעה דחוסה מראש. לכן נוצר 'יחס דחיסה אפקטיבי' שהוא יותר גבוה מיחס הנפחים בין תא הבעירה לגודל הצילינדר.

 

אתה לא יורד לסוף דעתי. איך תיכנס התערובת עד למצערת זה לא משנה. אם תיכנס יותר תערובת אחרי המצערת מאשר במנוע האטמוספרי, הרכב יאיץ, ואתה תסגור מצערת כדי שבסופו של דבר תיכנס בדיוק אותה כמות תערובת, והרכב יישאר באותה מהירות.

 

לא שהטענה שלך לגבי כמו התערובת נכונה. אבל חשוב רגע:

אם היא היתה נכונה ואכן יותר תערובת היתה נכנסת עבור אותה מהירות רכב אז בוודאי ובוודאי שבזבזת יותר דלק.

[20VT]

אני באמת לא יורד לסוף דעתך.

אם אני מבין נכון אתה טוען שאני כנהג שמנסה לשמור על מהירות זהה לרכב האטמ', אדאג לויסות כמות התערובת באמצעות המצערת; כך שללא תלות בלחץ הגדישה תיכנס אותה כמות (מסה, לא נפח!) של תערובת למנוע כמו שנכנסה למנוע האטמ', בשביל שהרכב ייסע באותה מהירות של הרכב האטמ'.

עד כאן אני מסכים איתך בהכל. אבל, אם צרכנו אותה כמות תערובת בשביל לסוע באותה מהירות איפה ההבדל בצריכת דלק / יעילות בין המנוע האטמ' למוגדש ?

מן הסתם אני מסכים גם עם הקביעה השניה שלך, שאם צריך יותר תערובת (מסה) בוודאי צריכת הדלק גבוהה יותר.

 

בכל מקרה אני אלך להיוועץ בכתובים בעניין ...

[חנן-ג'יפולוג]

עד כאן אני מסכים איתך בהכל. אבל, אם צרכנו אותה כמות תערובת בשביל לסוע באותה מהירות איפה ההבדל בצריכת דלק / יעילות בין המנוע האטמ' למוגדש ?

 

עד כדי ההפרש ביעילות בגלל יחסי הדחיסה השונים. כתבתי "בדיוק" לצורך ההסבר, אבל ברור שאם אני טוען שיש הבדל בגלל יחסי הדחיסה השונים, אז אני מתכוון שבפועל נהג הטורבו יצטרך לפתוח טיפה יותר מצערת כדי להתגבר על היעילות המופחתת.

 

אגב, תצורת המנוע אצלך מעניינת, כי זה אומר שבגדישה של 1.5 באר, יחס הדחיסה האפקטיבי מגיע לכמה? לכמעט 1:14 ??? מרשים מאוד, ללא ספק. כשאני בדקתי בזמנו נתונים של מנועי טורבו אופיניים הם היו נמוכים בהרבה, בסביבות ה1:7 .

 

המנוע שלך, על פניו, ע"פ התיאור שלך נשמע כמו מנוע שתוכנן בצורה "קיצונית" , כלומר להספקים גבוהים ככל האפשר מנפח מנוע נתון, ואני מהמר שאם היו בונים את המנוע הזה, כמנוע אטמוספרי אבל עם אותה "מוטיבציה" להספקים גבוהים, היית מגלה שיחס הדחיסה היה גבוה הרבה הרבה יותר מה9.2 שיש לך כרגע. הרבה יותר דומה ל12-13 של מנועי האופנועים שדיברנו עליהם קודם. (ואגב, הם לא מתוכננים "שונה" ממנועי מכוניות, אלא פשוט הרבה יותר קיצוני, על חשבון אורך חיים ) .

[20VT]

א. המנוע שלי לא גודש 1.5 ולא קרוב לזה בתצורתו המקורית.

ב. אני לא יודע לחשב CR אפקטיבי לפי לחץ גדישה ... ממה שהבנתי זה תלוי בעוד הרבה גורמים שהחשוב בהם הוא יעילות האינטרקולר.

ג. המנוע הזה הוא קיצוני בפוטנציה בלבד. יש לו חיישן שמגלה דטונציה ומרסן את הגדישה וקידום ההצתה בהתאם. לכן אם תיסע על דלק טוב (99, כמו שאני ממלא) תרוויח קצת בביצועים, ואם תמלא 95, תפסיד. מזה אפשר ללמוד שבעזרת שינוי גדישה ניתן לשנות CR (אפקטיבי) מה שממש אי אפשר במנוע לא מוגדש (למעט אקזוטיקה של SAAB).

ד. המנוע הספציפי שלי אפילו לא קרוב למיצוי הפוטנציאל שלו כי יש מנועים עם בלוק כמעט זהה שמוציאים 25% יותר הספק כשהם מקוריים.

 

לגבי הסוגיה שממנה התחלנו (אטמ' מול זהה אבל מוגדש שפועלים באותו הספק), קצת איבדתי את קו המחשבה הישר. זה לא משנה מי פתח יותר מצערת אם נכנסה אותה כמות תערובת ... שזו ההנחה שלך לייצור אותו הספק ... משהו לא מסתדר. לדעתי ה-CR ה'מכני' שמוגדר כיחס נפחים קיים במנוע מוגדש רק במצב של אפס גדישה, ולכן לא ניתן לטעון שמנוע מוגדש יהיה פחות יעיל בגלל CR נמוך יותר. במנועים של מכוניות כביש הגדישה מתוכננת כך שיתפתח לחץ כבר בסל"ד אפסי למדי.

 

כמו שאמרתי אני אוועץ בגדולים ממני.

[חנן-ג'יפולוג]

במנועים של מכוניות כביש הגדישה מתוכננת כך שיתפתח לחץ כבר בסל"ד אפסי למדי

 

אחרי הטורבו, ולפני המצערת. זה נכון.

 

אחרי המצערת- זה נע בין וואקום חזק ועד ללחץ הגדישה. במהירות שיוט נורמלית, אתה מדבר על וואקום, אחרת המנוע היה עובד כמעט כל הזמן כמעט בשיא המומנט (בכל שני סיבובים כל נפח המנוע מתמלא בתערובת בלחץ של מעל באר ) , ולנפח מנוע כזה ובמהירות שיוט נורמלית, כזה מומנט אומר תאוצה-חד משמעית.

[danniel]

טוב אז ברמה התאורטית : תצרוכת הדלק הסגולית משתפרת ככל שמומנט המנוע גבוה יותר.

כך שבמנועי טורבו, תצרוכת הדלק אמורה להיות טובה יותר.

 

ברמה המעשית: תלוי איזה מנוע, רוב המנועים המוגדשים צורכים יותר דלק מהמקבילה האטמוספרית.

אך ישנם מנועים יחידי סגולה (במיוחד דיזל) שתצרוכת הדלק שלהם פשוט נמוכה, 6 ליטר ל100 ק"מ ודרומה!!!

 

חשוב לזכור שכאשר הבוכנה יורדת במנוע בשלב היניקה, הוא 'מבזבזת' אנרגיה מהמנוע, כאשר מגדש הטורבו פותר את הבעייה של הקושי ביניקת אוויר דרך השסתומים והסעפת. האויר נדחס פנימה בחופשיות וללא ממעמץ מצד המנוע בשלב היניקה.

[asher]

התבלבלתי קצת ואני מצרף שאלה אם לא איכפט לחברה בהנהלה,

 

איך הגיוני שמנוע גודש בלחץ, והאטמוספרות בבוכנה עולות בזמן שאם נגלח 2 מ"מ מראש מנוע יהיו צילצולים כי התערובת תדלק מעצמה בגלל החום שיווצר בדחיסה???

 

יכול להיות שעניתם אבל כבר הספקתי להתבלבל אז בבקשה תשובה .

[חיים_k]

התבלבלתי קצת ואני מצרף שאלה אם לא איכפט לחברה בהנהלה,

 

איך הגיוני שמנוע גודש בלחץ, והאטמוספרות בבוכנה עולות בזמן שאם נגלח 2 מ"מ מראש מנוע יהיו צילצולים כי התערובת תדלק מעצמה בגלל החום שיווצר בדחיסה???

 

יכול להיות שעניתם אבל כבר הספקתי להתבלבל אז בבקשה תשובה .

 

יחס הדחיסה במנועי טורבו נמוך יותר מזה שבמנוע אטמוספרי, מכיוון שכך, למרות שהתערובת שהמנוע יונק מגיע בלחץ גבוה מלחץ אטמוספרי, הרי שבדחיסה מלאה (בוכנה בנקודה מתה עליונה) הלחץ עדיין יהיה בתחום המותר, ללא דטונציות (צלצולים).

 

היתרון - כמות גדולה של תערובת, בלחץ סביר, לעומת כמות קטנה יותא של תערובת באותו לחץ, במנוע אטמוספרי.