היכן נקודת השיא של הרכב ומתי התחילה ההידרדרות?

[lulisa]

עם הסובארו שלי אימפרזה 1600 ידנית מודל 1994

עשיתי למעלה מ-280000 ק"מ, ונזקקתי פחות לשרותי המוסכניק שלי מאשר

עם הגולף 2002 1600 ידניית עם 175000 ק"מ.

סטטיסטיקה בעלת מרחב דגימה של נקודה אחת היא חסרת משמעות. אי אפשר ללמוד ממנה כלום ולא להסיק בעזרתה אף מסקנה. תשאלו את הפרופסור לסטטיסטיקה שטבע בנהר שעומקו הממוצע 10 ס"מ.

סוציולוגים מסבירים את ההבדל בין אמינות כלי הרכב היפנים לגרמניים להבדל בין ציבור הפועלים העוסקים בהרכבתם.

בעוד הפועלים במפעלים היפניים ביפן הם יפנים בלבד, המזדהים עם המפעל המעסיק אותם לחיים, גאים בתוצרתו ויחוו השפלה איומה אם ימצא פגם בעבודתם - הרי הפועלים במפעלים הגרמניים הם ברובם זרים מנוכרים. הם נמצאים בתחתית הסולם החברתי, סובלים מהשפלות והתנכלויות ויכולים להיות מפוטרים בכל רגע. מצידם שילך הבוס לעזאזל, והם יתעלמו מכל הוראותיו רק כמה שיוכלו.

דוגמה (עוד סטטיסטיקה לא-תקפה בת נקודת דגימה אחת): כשעבדתי בארה"ב בשנת 2000 היתה לבוס שלי מרצדס מפוארת, עליה היתה גאוותו ("יש בה מאתיים ק"מ סיבים אופטיים!" היה חוזר ואומר), והוא גם היה לקוח קבוע של הגרר המקומי, לשרותיו נזקק לפחות פעם בחודש. ברוב המקרים נאמר לו כי הסיבה לתקלה היא פגם בהרכבה.

האקיורה שלי, גם היא מודל 2000, מאה אחוז תוצרת יפן, נסעה בזמן ההוא כ 100000 ק"מ, ונכנסה שש פעמים למוסך להחלפת שמן - וזה הכל. והיה לה זימון שסתומים אלקטרוני ובקרת מחשב ו GPS וכו' וכו' והיתה כולה כיף אחד גדול.

אגב, החוק בארה"ב מחייב גילוי מקום יצור המכונית ואפילו אחוז החלקים בו שיוצרו בכל מקום ומקום.

טויוטה שיוצרה ביפן עולה הרבה יותר מטויוטה שיוצרה במקום אחר, ולא רק בגלל המיסים.

[דורון סגל]

הזדמן לי לבקר, כמה פעמים, במפעלי היצור וההרכבה של משאיות ומכוניות מרצדס.

שאלתי את המלווים בסיור מה מייחד כל כך את המותג וקיבלתי 3 דוגמאות.

האחת של כיסא הנהג, שמיוצר בשיטות והחומרים שהיו נהוגים פעם. קפיצים, עשב ים וכו, במטרה ברורה שיחזיק 25 שנים של תמיכה טובה בנהג, כי גם ללקוח מהיד השנייה והשלישית והרביעית מגיע לשבת היטב....

משקלו של הכיסא בהתאם, מסיבי וכבד הרבה יותר מכיסאות עם תמיכה ספוגית ומחירו בהתאם.

השנייה, הדלתות, שנסגרות כמו מקרר, גם אחרי שנים רבות של פתיחה וסגירה. הצירים, המשקופים והתכנון כזה שיחזיק מעמד בדיוק כמו ביום הייצור, אם הרכב לא עבר תאונה. מי שיש לו מרצדס ישנה, מכיר את זה.

והשלישית, הבוכנות. הפרש המשקל בין הבוכנות המורכבות לאותו המנוע לא עולה על חצי גרם! כך יוצא שהמנוע עובד חלק, אינו רועד ומחזיק יותר זמן מעמד ממנוע אחר. ועוד לא דיברנו על איכות החומרים.

שלשת הדוגמאות עולות כסף. הרבה כסף ולא בטוח שלקוחות סובארו למשל, יהיו מוכנים לשלם את המחיר של הדוגמאות הללו ברכב שלהם.

מצד שני, כשהייתי ילד, בשנות החמישים והשישים, מנוע שהתקרב למאה אלף קילומטר, היה קרוב לסוף חייו. גם החלפת שמן כל 2500 קילומטר, פילטר שמן כל 5000 ופלגים פלטינות כל 10000, לא קיימים היום.

ההבדל האמיתי ברכבים הוא בכלל בנהג. פעם הייתה יותר סבלנות וסובלנות כלפי תקלות ומהירות נסיעה. לא דרשו מהרכב יותר מידי וכשרכב הפך להיות נחלת הכלל והמרחק בין העבודה למגורים גדל, גם הדרישה מהרכב עלתה והעומס עליו גדל...

מכך נובע הקושי של היצרנים לייצר רכב אמין, איכותי ובמחיר תחרותי לאורך זמן. את המחיר, אנחנו משלמים בכסף ובתקלות אבל מרויחים בגדול בבטיחות ובנוחות.

[yairw]

בשורה התחתונה, ככל שדבר הוא יותר מורכב, הוא יותר רגיש לתקלות. מצד שני, הרכיבים עצמם הרבה יותר עמידים.

 

כדוגמא, קחו השוואה בין M-16 לבין הקלצ'ניקוב 47

[yehuda-k]

, ואז התקבלה החלטה של היצרנים על רכב מתכלה הינו

רכב עם אורך חיים מוגבל מראש ללא קשר לטיב האחזקה, היכן לדעתכם נקודת האיזון

בין הרכב המודרני הטוב ביותר לפני עידן הרכב המתכלה?

 

אין נקודת איזון כזו כי הרכבים ממשיכים להשתפר כל הזמן, כולל באמינות.

הסיפור שפעם רכבים היו יותר אמינים הוא אגדה ללא ביסוס עובדתי. הנכון הוא שמדי פעם צץ רכב אמין אבל לרוב הרכבים היו "מחלות" ידועות (פגמי תכנון או יצור) אפילו אם מכלולים אחרים היו למופת.

למשל לגבי מרצדס בדרום אפריקה בשנות ה80, ידעו שרק דגם ה 230 ללא בעיות. לדגמי מרצדס האחרים היו מחלות ידועות, ודי רעות. יחד עם זאת למרצדס היו יותר שכבות צבע, וגם מכלולים שיוצרו ביוקר (נדמה לי גג"ש במקום רצועה או שרשרת) שהחזיקו לנצח.

 

פולקסווגן חיפושית, הרכב עם מוניטין האמינות האגדתי, לא היה כזה אמין בהתחלה. נדמה לי שהקרנקשאפט שלו היה בעיתי בתחילת שנות החמישים. אלא שפולקסווגן נהגו בחכמה כשהקשיבו לתלונות ושיפרו בהתמדה את מכלולי הרכב עד לרמת האמינות הגבוהה. זו היתה תופעה יחודית שודאי הושפעה מכך שזה היה הדגם היחיד של החברה.

 

סובארו, כשהתחיל היבוא לישראל מכרו מכוניות מעולות (G , ff1 ) וכל פעם הגדילו את קוטר הצילינדר. כתוצאה מכך במודל 1973 אטם הראש לא החזיק יותר (בעיה שלא היתה קודם). הם שיפרו בהתמדה את האטימה, במשך מס' שנים עד שפתרו את הבעיה.

 

עד כאן דוגמאות ליצרן שעוקב, מקשיב ומטפל בבעיות.

 

למי שמתענין , מולץ לקרוא את

http://en.wikipedia.org/wiki/The_Toyota_Way

 

שמראה גם איך עושים זאת בדרך הנכונה.

 

חבל שרוב היצרנים מנותקים מהמציאות ובמקום לפתור בעיות הם מוצאים דגם חדש. מכיון שחלק מהמכלולים ממשיכים גם בדגם החדש, יש "מחלות" שממשיכות הלאה, עד לסופו המר של היצרן. ואכן אנו עדים להיעלמות של יצרנים וצמצום קבוע במספר היצרנים שנשארים (בכל תעשיה שמגיעה לבשלות.)

 

מהמממ...

תוכל לתת דוגמה, סימוכין, משהו שקושר בין תכנון השבב ואורך החיים שלו? תיכננת פעם שבב? אנא היה ספציפי.

בדרך כלל אורך חיים מוגבל יש לחלקים שבהם משהו מתכלה: בוכנה שנשחקת (מנוע), חומצה המאכלת אלקטרודות (מצבר), קטודה שהציפוי שלה מתאדה (שפופרת רדיו), פילטר שניסתם, וכו'. איזה חלקים מתכלים יש בשבב? תוכל לפרט?

 

כמובן שזה נכון אבל בכל זאת משהו לא מובן לי.

מדפסת ביתית HP התקלקלה. לאחר חיפוש בגוגל, התברר שיש הרבה תלונות על קלקול זהה של הדגם הזה .

המדפסת עבדה קשה במשך שנים עד ש: לוחצים על מפסק הפעלה, המדפסת משקשקת קצת ומוכנה לפעולה. מדפיסים מסמך בו כמה עמודים ולאחר סיום ההדפסה המדפסת מושכת עוד דף עד לאמצעו ונתקעת. המדפסת תקועה. השיטה היחידה להפעלה היא לנתק את החשמל לזמן מה, ולאחריו ניתן שוב להדפיס מסמך אחד, ואחד בלבד.

האם יתכן שהסיבה היא שבב מקולקל? כי אם כן, HP פתרו לעצמם בעיה, בכך שהצרכן חיב לקנות מדפסת חדשה (מה שכמובן עשיתי).

 

יהודה

[tzvipper]

באמצע שנות ה90 במכוניות התחילה להיות הרבה מאוד אלקטרוניקה ולכן בשנים הראשונות עד אמצע שנות ה-2000 מכוניות האלו עברו מחלות ילדות רבות. יצרנים טובים התמודדו עם בעיות האלו ומבחינה אלקטרונית כמות התקלות ירדה פלאים.

יחד עם זה רכבי דיזל הפרטיים שורדים היום מעל חצי מיליון קילומטר, הטובים ביותר שורדים מיליון.

 

המכוניות של היום יותר טוב שורדות קילומטרז' גדול מאוד בפרק זמן קצר מאפשר לאורך תקופה ארוכה - התיישנות החומרים.

[sharon208]

השאלה פשוטה הרבה יותר, עם הסובארו שלי אימפרזה 1600 ידנית מודל 1994

עשיתי למעלה מ-280000 ק"מ, ונזקקתי פחות לשרותי המוסכניק שלי מאשר

עם הגולף 2002 1600 ידניית עם 175000 ק"מ.

מהסובארו הזקנה לא נשמעו קירקושים מאזור הפלסטיקים, פחות היתה חשופה

לתיקונים משמעותיים, ופרט לאחזקה שוטפת פשוטה וקלה לא דרשה דבר,

אני בתמורה איתגרתי אותה בנסיעות בשבילים, דילוג על טיפולים, והזנחה כללית.

וקראתי לה פוריסטר.....

 

הגרמניה הארורה צעירה בהרבה, מפונקת ובעייתית להחריד למרות שאני נוהג בה

בכפפות משי, והיא טורחת להזכיר לי בכל כמה חודשים כמה אני מתגעגע לסובארו....

פער הדורות? - רן

זה שקנית רכב גרוע כמו פולקסוואגן לא אומר שכל המכוניות החדשות גרועות

[השושנים]

זה שקנית רכב גרוע כמו פולקסוואגן לא אומר שכל המכוניות החדשות גרועות

 

 

זהו שגולף של שנות השמונים תישעים טובה מהחדשות יותר באמינות...רן

[sharon208]

בפולקסוואגן ואאודי אתה צודק הדגמים הישנים שלהם היו מאוד אמינים והחדשים גרועים מאוד.

בהרבה מכוניות אחרות זה לא ככה ואפילו יש הרבה שיפור לעומת דגמים ישנים.

לדוגמא פיג'ו סיטרואן: הדגמים החדשים הרבה יותר אמינים מהישנים .

אני לא חושב שהיפניות החדשות פחות אמינות מהישנות וקח בחשבון שבמכוניות החדשות היום יש רמות איבזור שאפילו לא חלמו עליהן פעם גם לא ברכבים הכי מפוארים.