Jack457

בשתי מכולות שאני קונה בהם נהוג "לרשום" ולסגור בסוף החודש. מי שסוגר בצ'ק מקבל הנחה קטנה לעומת מי שסוגר באשראי. זה בעיקר מאפשר לילדים לבצע קניות אבל לא רק, וחוסכים את העלויות לחברת האשראי. לפות"ש, ג"כ חושב שקודם כל תחזיר אליך את הרכב, אח"כ תתבע. אגב אתה יכול להגיש כבר עכשיו את השיק להוצאה לפועל.

https://www.youtube.com/watch?v=jKmuKjpKPIo

החוקים דומים, רק המספרים לא. רף פסיכולוגי אם בפרייבט זה 200K, תוציא למכירה טרופר דיזל עם 300K אף אחד לא יניד עפעף. 400K יהיה קשה מאוד למכור, תצטרך להוכיח שגרת טיפולים מושלמת וכנראה שהחלפת מנוע. 500K כבר לא תמכור אא"כ במחיר שכל הרכבים בעולם מגיעים אליו בסוף (5K?), כי ברור שמי שיקנה יהיה הבעלים האחרון שלו ופתאום תקפוץ לו ירידת ערך שמבחינת הבעלים הקודמים לא רלוונטית. רכבים כאלה לפעמים הופכים ל"פרדות" בחקלאות, בלי טסט ובלי כלום, לכביש לא עולים.

קורן, אני שואל את עצמי אם היית לאחרונה באזור שוק תלפיות, רחוב מצדה, רחוב יפו וכמובן רחוב הנמל, וואדי ניסנס, והכי הכי השוק הטורקי לשעבר... חלקים רבים בעיר בפריחה אורבנית נהדרת, עם פאבים גלריות מסעדות ואומנים מקומיים. מבשלת בירה מקומית קטנה נהדרת בתלפיות... חנויות ספרים שמתחרות זו בזו! (אוקי 2). למעלה בכרמל אכן משעמם (חוץ מהאוזן השלישית) אבל תמיד היה. אני מאוד נהנה להגיע לחיפה לבילוי בעיר התחתית, רק מה... אין חניה...😡 ובכרמל יש חוק, שאין פניה שמאלה. בשום מקום. מי שפספס את הפניה שלו צריך להגיע עד קרית ביאליק ולהסתובב.

הונדה CRV דור 2 (למה לא עושים רכבים כאלה??) עם 220K מנוע חזק בריא בלי תקלות למעט ציריות דפוקות בגלל אימוץ הרכב בשטח. השיא כנראה זה כרבי הדיזל הקשוחים. טרופרים ו-LC נמכרים עם 300-400K בלי בעיה (חלקם לאחר החלפת מנוע, חלקם לא).

כן. גם אחרי פנצ'ריה להוריד, יש להרבה מהן נטיה למלא בלי לבדוק PSI.

הייתי רוצה לקבל כל נתון שאפשר על המנוע/גיר. טמפ', פעולה של כל צילינדר, מה קורה לטורבו, סקאנר כמו של סקוטי במסע בין כוכבים שהוא מעביר וזה כמו רנטגן או MRI לכל המערכות. כעת, אני מניח שאין דבר כזה כי הסורק מוגבל למידע שהחיישנים הקיימים מייצרים. אז המקסימום שניתן.

זה תקציב יפה מאוד לסופר מיני ידנית, הייתי מציע לבדוק את הקליאו RS Line קצת מצועצעת בפנים אבל נהיגה כיפית ותעלה לך 80K+/- בת כשנתיים.

היה לי פשוט, כזה, שעובד עם טורק בוויפיי, והלך לאיבוד. יש טעם להשקיע בכזה אם רוצים להבין קצת יותר מה קורה במנוע? לא מכיר עוד מוצר שאפשר לקנות בדולר וחצי בעלי עד 1700$$... (מניח שהיכולות שונות באופן קיצוני). תודה.

ידנית הולך?

מותר בהחלט (מאז 1958, שאז שונתה ההגבלה שהיפלתה אותם). גם לקטועי זרוע. וזה כמובן בסדר גמור. אני דווקא מניח שחרשים וכן בעלי מוגבלויות אחרות הם נהגים זהירים במיוחד כי הם מודעים לצורך בנהיגה דפנסיבית. פיתחו דרכים להתמודד עם החרשות בחיים. אבל שמיעה מספקת מידע. בדיוק השבוע בלמתי ברגע האחרון כשמשאית יצאה ברברס פראי מחניה, כי שמעתי את הביפ ביפ לפני שראיתי אותה.

קח סיבוב ב-3008 ונראה אם תרצה לרדת ממנה. יש PHEV - אני לא מכיר, יוכלו לענות לך לשאלות כאן.

לא "ג'יפ" בהכרח, אם הבנתי. במובן של מותג JEEP או של רכב קשוח עם הילוך כח. כדאי שתגדיר צרכים. מה תוואי השימוש/נסיעה, נסועה שנתית, מה יכולות השטח שאתה מצפה. יש ג'יפונים עם יכולות טובות יחסית, יש שצריכים שיפורים. דאסטר הוא כרגע הג'יפון עם היכולות הכי גבוהות, לא נופל מהסוברואים, אם רוצים קצת יותר אז GV, משמעותית יותר זה ג'מני. כולם אמינים. דרך טובה לאפיין צרכים זה אם אתה מטייל בקבוצה, במה האחרים נוסעים. ואין באמת דבר כזה רכב שטח בדגש על צריכת דלק. כולם אוכלים יותר מפרייבט.

לא מכיר מישהו שקנה את הרכב הזה (כי מחיר הקניה נמוך, אבל מסיבה טובה) ולא התחרט. מודה שהמדגם קטן. כשהם נוסעים, הם מעולים (אני מעדיף אפילו טאון אנד קאנטרי אבל בחיים לא אקנה. אני שוכר אותם כשצריך). הבעיה זה כשהם נכנסים למוסך, מה שקורה הרבה, וגורם לכך שהרבה שבשוק בתחזוקת שבר. מציע לפות"ש להגדיר צרכים ותוכל לקבל עצה מושכלת יותר.

רצועה הוחלפה בגבע באופן יזום ב-65K. שאלתי על הריקול, ונאמר לי ש C3 (שלי 2017) לא נכלל. לא יודע למה. הריקול כולל מדידת רוחב הרצועה דרך פתח מילוי השמן ולפי זה החלטה אם להחליף. רצועה רחבה=בלויה. נשמע לי אבסורד, צריך היה להחליף לכולם וזהו. מבין שיש איזו תביעה בענין. כ"כ הזהיר ששוב ושוב מגיעים אליו מנועים שהשמן לא בתקן! שמן שלא בתקן יפורר את הרצועה מוקדם יותר. יש לי הרגשה שהנושא מיצה את עצמו ולשענין הריקול/תביעה כדאי לפתוח שירשור נפרד למעקב. הסיכום הוא פשוט: 1. מנועי פיורטק יש להחליף רצועה כל 60K. כמו שמחליפים נוזלים פילטרים ורפידות. רצוי להתעלק על הטיפול כי ממילא מחליפים שמן/פילטר. ובא לציון גואל ונעלמה הדרמה וההיסטריה. 2. בטיפולים להקפיד מאוד על תקן השמן בלי שום סטייה ושום התחכמות ושום מוסך שאומר "זה אותו דבר". תקנו לבד אם צריך, זה כולה גלון וישאר עודף.

נפתר? נשמח לעידכון מה היתה התקלה ואיך טופל.

לאורך חייהן, מכוניות יקרות בהדרגה משנות את מאזן ההוצאות. ברכישה הן יקרות אבל אין הרבה הוצאות על תיקונים (הטיפולים יקרים). אז הן מתישנות ונעשות זולות לקניה, אבל מתקלקלות יותר והתיקונים הם עדיין של מכונית יקרה עם חלפים יקרים, אז לא מתקנים (סנרוף זו בעיה קלאסית של בלאי). עם כל זאת, תקלת כריות אוויר היא גנרית ובתקווה לא יקרה לטיפול, אבל רצוי מאוד מוסך שמכיר את הרכב. את הגג תתקן אצל פחח תשקול שיסגור לך אותו לגמרי ואל תפתח יותר. זו לא פעם ראשונה שמים חודרים מהגג מן הסתם והלקח הוא שלא קונים מכוניות בנות 12 מחברים שרוצים לשמור על חברותם 🤷‍♂️.

רק מזה ששמו שם אזיקון מקוצץ בקפידה (ועוד בצבע התיבה!) ולא 30 מ' איזולירבנד מלופף אפשר לרבוע שזה לא הקודן...

היות שהרכב עדיין באחריות, וזו תקלה, למה לא להכניס ליבואן לתת להם לשבור את הראש? שישאלו את היצרן, שאוסף נתונים מכל העולם. אגב, בהחלט יתכן שהקודנית משבשת שם משהו; ברכב שקניתי פעם משומש כל האלקטורניקה פעלה, אח"כ הכל השתבש, וכשפרקו קודנית+איתוראן חזר לפעוךל נורמלי. בעיקר אם המצבר פרק לגמרי כמה פעמים, זה גם משגע מערכות.

בדיוק. לבדיקה במכון יש משמעות לדברים גדולים, בעיקר אם הרכב עבר תאונה משמעותית, פגיעת שילדה (שאמורה ממילא להיות בדו"ח סליקה), החלפת מנוע שלא ברישיון הרכב. אבל היות שלכל רכב יש את המחלות שלו, עדיפה העצה של נדב.

לא נשמע נכון. אני אמנם לא בקי בטכנולוגיות של "השקטה" אבל: רכב שקט זה ענין אחד, אבד לבודד אותך מהסביבה זה לא נשמע בטיחותי. חלק חשוב מהמידע שאנחנו מקבלים מהסביבה ומעבדים הוא אודיטורי, כולל נוכחות של רכבים אחרים (כולל דו"ג), צפירות, קריאות, חריקות, ובכלל מודעות למה שקורה בדרך. אמנם בדרך הישראלית יש יותר מדי רעש אבל להתנתק זה יכול להיות מסוכן. ויתכן שגם לא חוקי כלומר השפעה ביטוחית. בדו"ג אין כמעט ברירה כי אתה חשוף לתועפות רעשים מלבד ההגנה הלא מספקת שמספקת הקסדה אבל ברכב אתה בתוך סביבה מבוקרת.

בסדר. לא התפוררה, אבל טוב שהחלפתי. כשקצת התעניינתי למה אצל חלק זה ככה וחלק ככה, ואם יש קשר לתוואי הנסיעה ולמאמץ, אמר לי המכונאי שזה תלוי בעיקר בשמן. שמן שלא בתקן המדויק יפורר את הרצועה מהר יותר. בכל מקרה צריך פשוט להכניס לשגרת טיפולים כל 60K ואז זה כמו כל רכיב מתכלה אחר וכל הדרמה מיותרת. אגב, הבנתי שהריקול המפורסם נעשה ע"י בדיקת רוחב הרצועה שנעשית דרך פתח מילוי השמן. רצועה שרחבה בכמה מיקרונים או מ"מ נחשבת בלויה. די אופייני, במקום שיחליפו כבר לכולם ב-60K כמו שהגון וראי היה לעשות, וההחלפות הבאות ע"ח הבעלים (כי זה כבר לא ענין לא ידוע ועד 120K צריך להחליף ממילא), משחקים משחקים שמזכירים לי טיפולי 10K בליסינג. המשולב אכן בסדר, מה שאיכזב זה הקרוב ל-1:12 בעירוני ברכב שתוכנן בין השאר לחיסכון עם S&S. כאמור פחות רלוונטי לי. לדוד שלי יש סטוניק והיא באמת יותר מרווחת מאחור. במקדימה אני לא בטוח, אבל זה סובייקטיבי. אחרי ה-C3 עיצוב הפנים של הסטוניק שלו ובעיקר הצבעים הקודרים קצת מדכא. שוב סובייקטיבי... שמע הייתי בודק את זה 😅...

מילה מקדימה: מכוניות אוטומטיות+קטנות זה לא אני, מעדיף ידניות אא"כ רכבים גדולים; בכלל מעדיף גדולים; מעדיף דיזל על בנזין; לא קונה חדש! הגיוני שיש לי "סופר"-מיני אוטומטית בנזין יד 00. הדיילי הקודם היתה ג'ולייטה ידנית שנהניתי לנהוג אך שברה לי את הגב (3 שנים לא מצאתי תנוחת נהיגה נוחה) ובסוף גם את הכיס. ה-C3 נקניתה במטרה שתשמש רכב שני בבית בעיקר בסביבות היישוב פיזורים איסופים סידורים. בפועל התגלה שהרכב נוח מאוד בנסיעות ארוכות, יציב בשיוט גם במזג אוויר חזק, והרכב משמש בעיקר לנסיעות בינעירוניות. בקניה, נציג השירות של לוב הודיע: 1. אין ספייר אלא רק מנגנון ניפוח, 2. אין משענת יד ואי אפשר להזמין כאופציה.😣 אז: 1. יש ספייר, דונט של קלבר, וכל מה שצריך להחליף גלגל; 2. יש משענת יד מתכווננת נוחה מאוד. 😄 חבל שלא אמר שאין מערכת BOSE. (אין). קניתי חדש לא מתיכנון אלא שאחרי נסיעת מבחן עם חבר ב-C3 (והוא בכלל נכנס לבדוק 2008) הוקסמתי מהרכב, נסעתי בו עוד ועוד מכרתי את העקרונות ובתמורתם שילמתי מקדמה. עד כאן ההתנצלות. נתונים יבשים: כיום בת 5 וחצי, 66K ק"מ רובם בינעירוניים. טיפולים כמו שהיצרן אומר (כל 15), אם כי כעת אני עובר לכל 10. טיפולים ביבואן בגלל האחריות🙄, ההבדל במחיר לא מוצדק אבל חיוני שמן בתקן היצרן בגלל הטיימינג, אז אם אתם לא 100% סומכים על המוסך תביאו לבד! זה מנוע קטן שנכנסים בו 3 ליטר שמן. בערך 600-700 ש"ח טיפול קטן אאל"ט, יותר מה-400 שהייתי מורגל בו, לא ישברנו אבל למה לעזאזל? +היה איזה ריקול לגומיית פנס אחורי ועוד משהו מינורי שבוצעו באחד הטיפולים. מצבר וצמיגים הוחלפו ב-45,000 (גודייר, טובים), מצבר מחוזק יקר! 950 ש"ח. זהו. שום דבר לא התקלקל טפו טפו טפו, רק טיפולים ואביזרים מתכלים. ההוצאה הלא צפויה היחידה היו רפידות אחורויות שמשום מה נזקקו להחלפה ב-30K. טיימינג הוחלף באופן יזום במוסך גבע קצת אחרי 65K. הנכון יותר זה להתעלק על הטיפול הרביעי, אבל לא הספקתי. צריכת דלק: קצת מאכזב והבדל גדול בין בינעירוני ועירוני (פקקים כמעט לא - גר בצפון, תוואי הררי וכביש 6). בינעירוני ושיוט 17 קמ/ל אבל ברגע שקצת יותר עירוני עצירות וכו' יורד בחדות 13 קמ/ל ואפילו 12 וחצי. הממוצע שלי בסביבות 15 ע"פ מחשב רכב, לא בדקתי עצמאית. (בדרך כלל רק אני ברכב, לפעמים צאצאים.) לפעמים נוסע עם הסטארט-סטופ לפעמים בלי (הניתוק בכפתור יעודי מאוד פשוט, אבל מתאפס בכל התנעה). היות שהרכב די מוכר אתן דגשים שלי. נוחות. מההתחלה, ההרגשה לא של סופר-מיני. הישיבה מקדימה נוחה מאוד, כורסאות רחבות והרגשה של הרבה מרחב. מאחור לעומת זאת צפוף, רק לילדים או מקסימום שני מבוגרים קטנים. זה לא רכב ל-5 מבוגרים אפילו לא לנסיעה קצרה. בהתחלה רכות המתלים קצת הציקה לי (זוכרים ג'ולייטה?) אבל חייב להודות 1. הם מגהצים שיבושים בכביש ובאמפרים נהדר, 2. לוקחים סיבובים טוב יותר משחשבתי בהתחלה. זה רכב שלא מפחד מנסיעות ארוכות ויוצאים יחסית רעננים. קל למצוא תנוחת נהיגה וההגה מתכוונן . הגיר הוא מלאכת מחשבת. מאוד אינטואיטיבי. איכשהו יודע תמיד להחזיק אותי על ההילוך הנכון בירידות ארוכות למשל, ומספק הרבה כוח בהאצות ביניים. משרה הרבה ביטחון. אישית - זה ה-feature שאני הכי אוהב ברכב. המנוע מספק; אחרי ג'ולייטה ברור שהציפיות שלי אחרות. יש ברכב מצב "ספורט" (כל מה שעושה זה להאריך החלפות הילוכים) ו"חורף" שאין לי מושג מה זה, אחרי השבוע הראשון הפסקתי לשחק בזה. הגה חשמלי, בללללה ראות מעולה, מת על החלונות המשולשים הזעירים מקדימה. מבחינת איבזור הוא די מרשים לסופרמיני מ-2017. בקרת שיוט + הגבלת מהירות שמשתמש בה הרבה. מצלמת דרך מבנית המתחברת לטלפון, לא הפעלתי עד היום. בקרת סטיה מנתיב. התרעת לחץ אוויר בגלגל (שאני לא לגמרי בטוח שהיא עובדת באופן קונסיסטנטי, לפעמים כן, ואני פריק של לחץ אוויר). אתרעת רכב בשטח מת מעולה שהתרגלתי אליה וכבר קשה בעלדיה. הפעלת פנסים אוטומאטית לפי החשכה שבחוץ מאוד יעילה. התראת תמרורים/מהירות בדשבורד שלפעמים עובדת ולפעמים מתקשה בקריאת תמרורים. טלפון/מדיה מתחבר מיידת בבלוטות'. אנדרואיד אוטו מתחבר בקלות אבל רק עם כבל. ואני מעדיף לנווט ע"פ גוגל מפס מאשר לנסות את האפליקציה של PSA המחוונים ידידותיים למשתמש ומונוכרומטיים, באים לי יותר טוב בעין מקקפוניה של צבעים וצורות. מעביר באופן יעיל את המידע. תאי איכסון גדולים וידידותיים בדלתות אבל זהו. טמבון קדמי נמוך שמתחכך בשפת המדרכה כשחונים קדימה (אז חונים אחורה). עיצוב: זה סובייקטיבי כמובן אך הרכב פשוט משמח. יש בו משהו לא אגרסיבי ושמח. אפילו הצופר יותר כמו נגיעה ידידותית בכתף מאשר בומבה לראש. איכות ההרכבה טובה אין שום קרקושים, החומרים איכותיים, האלקנטה (?) הדקורטיבית בצבע קדמת המושבים מאוד אלגנטית. פחות טוב ריפוד המושבים ש-1. מתחיל להיפרם במושב הנהג; 2. מתלכלך בקלות מאחור (התייאשתי). ידיות דלתות הן למעשה רצועות כמו שהיו במזוודות-מסע בתחילת המאה. טאצ' עיצובי של מישהו שחשב איך לשים משהו מיוחד בלי להתחכם. אני אוהב לשים את המושב הכי גבוה שניתן אבל לאט לאט הוא שוקע וצריך לפמפם בידית כל תחילת נסיעה. אה, ואני עדיין גזעני ביחס לסגמנט המכוניות אוטומטיות קטנות ובנזיניות. אשמח לענות על שאלות.

אוקי את הלוגיקה פה צריך להסביר לי

דע לך שבירוקרטיה בארה"ב זה לפעמים סיוט שאתה מתגעגע לרישוי בחולון. DMV ידועים לשמצה. הרעיון הגיוני בערך כמו לייצא סושי ליפן. תצא לך הנשמה ויעלה לך הרבה יותר. תגיע, כבר בשדה תשכור רכב נעים וטוב לחודש, רצוי SUV שתוכל לקנות דברים באיקאה ויש שניה בגרז' סייל, בהמשך תקנה רכב סביר בקרייגליסט או מדילר במזומן במה שקיבלת כאן על המזדה ואת הסטוריית האשראי תבנה לאט ובלי להתרגש. אפשר להיכנס למחילת ארנב בקטע הזה ולהוציא יותר כסף על בניית אשראי ממה שזה שווה.