ג'וני בוי

שוטר, גם אם הוא על אזרחי, אמור שלאלומר, חייב, להזדהות ולהציג תעודת מינוי לפני שהוא פותח בשיחה. אם לא עשה זאת, צריך לבקש ממנו בנימוס להזדהות ולהציג תעודה.

סביר להניח שהנזק יעבור את ה3,000 שקל לשני פגושים פחחות וצבע אבל למה אתה צריך לתקן את הנזק שגרם לך האופנוע? כמו שאתה אשם בפגיעה מאחור ברכב שבלם והביטוח שלו יתבע אותך, כנ"ל הביטוח שלך צריך לתבוע את הביטוח של האופנוע שלא שמר ממך מרחק. לגבי חלפים מקוריים זה תלוי בפוליסה שלך למה הם מתחייבים. אם כתוב חלפים מקוריים אז כן ואם לא, אז לא. זה די ברור. לגבי מוסך הסדר ברור שכן, מדובר בהחלפת פגוש, לא בניתוח לב פתוח ולא צריך מוסך מאזדה "שמכיר כל בורג", יש בפגוש שלושה ברגים כאלה

יש מוסך יבואן שהוא מן הסתם בבעלות של היבואן. יש מוסך מורשה מטעם היבואן שהוא בעל זיכיון מטעם היבואן לטפל ברכבי היבואן על פי הוראות היצרן לרבות חלקי חילוף, קריאות שרות טיפולים שוטפים וכו' ויש מוסך מורשה מטעם משרד התחבורה שעומד בתנאי הרישיון של משרד התחבורה למתן שירותי מוסך ומוסך כזה יכול להתמחות ביצרן או יצרנים מסוימים מבלי להיות מורשה מטעמם. יש לזה כמו כל דבר את היתרונות והחסרונות שלו. לרוב מחיר יותר זול לעומת אחריות חלקים מקוריים וכו'. תראה מה מתאים לך.

יש לי וואגיות מתחלפות למיניהן למעלה מעשור ובמקביל לאשתי יש יונדאי או יפנית לאורך השנים. אני מטפל או בפליקס או במרכזי בגלל האחריות וכנ"ל אשתי במוסכי כלמוביל. אין הבדלים משמעותיים במחירי הטיפולים ואחריות כשהייתי צריך קיבלתי בלי בעיה בצ'מפיון. דווקא במוסך מורשה כלמוביל תמיד אני רואה איך משחילים לה תמיד איזה "אלמנט" והצעת המחיר המקורית אף פעם לא שורדת עד גמר הטיפול ותמיד דוחפים עוד משהו, אבל אנחנו חיים עם זה בסדר כי ביום שצריך אחריות על משהו מהותי ורואים שעשית טיפולים בזמן על פי הוראות יצרן הרבה יותר קל ויש עם מי לדבר.

לא טוב שיהיו לך על אותו סרן שני צמיגים בעלי ק"מ שונה כל כך, כשאחד חדש ואחד עם 24,000 ק"מ שזה בערך מחצית תקופת החיים שלו. כלל אצבע הוא שלפחות על אותו הציר שני הצמיגים יהיו זהים במידות, דגם ומשך השימוש

אתה צודק במיליון אחוז. למרבה הצער, האחריות כאן היא בלעדית של הנהג ואין סיבה שהמשכיר יספוג את עלות הגרירה שנגרמה אך ורק באשמת השוכר

עם כל הכבוד, ההחלטה היא לא של היבואן המקומי, אלא של היצרן בארה"ב, שמצדו מאוד התמהמה עם ההחלטה הזאת. אם מדובר בתקלה שידועה מ-2010, למה צריך 7 שנים כדי להגיע למסקנה הזאת?! חוץ מזה שהרגולטור האמריקני היה עולה ליצרן יותר כסף אז שלא נתבלבל ונחשוב שמישהו כאן עושה מעשה אצילי כשהלקוח בראש מעניו.

הוספת שם ובכלל של נהג צעיר תייקר את עלות הביטוח של הפוליסה וכל מה שהוא חושב לחסוך בחניה הוא ישלם כפול ויותר בביטוח

על פי חוקי מרפי, המצבר תמיד יסיים את חייו ברגע הכי לא מתאים לך. שלוש וחצי שנים למצבר זה בהחלט שיבה טובה ובמוקדם או במאוחר במהלך החודשים הקרובים ממילא תצטרך להחליף אותו, אז למה לחכות לרגע האחרון.

אלה הוראות יצרן, מה קשור המוסך לזה? לא המוסך יכול להחליט על דעת עצמו ולא הלקוח שכפוף לתנאי האחריות. מי שמציע ללקוח לא להקשיב לזה, עלול לגרום לו יותר נזק מתועלת והשאלה אם אותו אחד שמציע לו להתעלם מהוראות היצרן והאחריות, גם יפצה אותו במקרה שהאחריות לא תמומש בעקבות כך. אני מניח שלא. בעצות כולנו טובים. בלקיחת אחריות קצת פחות.

עם כל הכבוד, נהג המיניבוס לא עושה שום דבר שהוא לא בסדר. חונה בין הקווים, לא חורג מהם לצדדים ולא לפנים. אם יש לו זכות לחנות שם כמו לשאר הדיירים אז אני לא מבין איזה טענה יכולה להיות נגדו. הדבר היחיד זה לנסות לדבר איתו בנועם, להסביר לו את הבעייתיות מבחינת השכנים האחרים ולראות איך אפשר למצוא פתרון שיהיה מקובל על כולם ומכאן זה כבר תלוי ברצון הטוב שלו, אבל בפרוש הוא לא עושה משהו לא תקין.

לא נראה לי שטכנית זה אפשרי להתאים את המפתח לרכב. למנעולי רב בריח למשל יש קוד לכל מפתח שעל פיו אפשר לשכפל את המפתח, אבל זה עדין לא אומר שלפי זה אפשר לדעת את כתובת הדירה וטוב שכך כי אחרת לגנבים העבודה הייתה מאוד מאוד פשוטה. הדבר היחיד שאפשר לעשות זה להביא (לשלוח) לשרות שלהם את המפתח ולחכות שהמאבד המאושר יחשוב לפנות אליהם. נראה לי שזה הדבר הראשון שהייתי חושב לעשות.

נתחיל מהמונח "אדום מלא" שפשוט לא קיים. יש אדום או אין אדום. זה לא שהוא מתחיל בוורוד והולך ומתכהה עם הזמן. זה כמו אלה שאומרים לשוטר שהם עצרו עם ארבעת הגלגלים. לא, כי יש כאלה שעוצרים רק עם שלושה והרביעי ממשיך להסתובב. בקיצור הבנת. יש צהוב ואחריו אדום. אם הופיע אדום ברמזור כמובן שאתה חייב לעצור. ע"פ החוק מותר לעבור בצהוב וגם מצלמות הרמזור מצלמות רק שניה אחרי הופעת האור האדום. שוטר שרואה אותך ברמזור, בין אם נוסע מאחוריך או עומד מהצד, על מנת לתת לך דו"ח בגין עברית אור אדום, חייב לוודא שהגלגלים הקדמיים שלך היו לפני קו העצירה כשהאור התחלף לאדום. המלצה מניסיון - בצהוב עוצרים, לא מאיצים כדי להספיק לעבור.

למה לא לשלם את הדו"ח ולעדכן במקביל את אלדן כולל שליחת צילום אישור התשלום?!

כמו לראות את האקסית שלך מחובקת עם החבר החדש שלה. צובט בלב ולא משנה סיבת הפרידה.

יבואן רכב זה לא מכולת שיש לו במגירה קופה קטנה והוא מוציא כמה מטבעות ומחזיר במקום. מדובר בעסקים של מאות מיליונים שהמערכת החשבונאית שלהם מאוד מורכבת ותהליך קבלת כסף בחזרה עובר כמה ידיים ומחלקות ואישורים וחתימות בנוהל מסודר. זה לא שאיש המכירות מכין צ'ק ורץ איתו למורשה חתימה שיחתום. התהליך הזה לוקח זמן ו30 יום זה זמן בהחלט סביר ומידתי. נסו לקבל כסף מאחת הרשויות הממלכתיות או המוניציפליות ותבינו את ההבדל בין עסק פרטי כמו יבואן רכב למישהו שלא שם קצוץ על האזרח.

נראה מדהים. תוכל בבקשה לתת תקציר של כמה משפטים על המוטוריקה באי מבחינת יחס הרשויות, אכיפה ותרבות נהיגה?

140 קמ"ש לכאורה... . לך תדע אם האויב לא מאזין.

האם אפשר לקבל תקציר אירועים או ספור מסגרת מה היתה הבעיה, אחרת איך אפשר לשפוט ולהבין?

מכובד מאוד בעיני שאתה שואל כזו שאלה ולא כמו הנהג הישראלי הטיפוסי שיודע הכל ואין לו מה ללמוד מניסיון של אחרים. אז יפה שאתה מתייעץ, אבל בסופו של דבר, הרי אי אפשר ללמוד נהיגה בהתכתבות והעצה הכי טובה שאני יכול לתת לך היא להתחיל ברגוע וללמוד את הרכב "תוך כדי תנועה" תרתי משמע. ההבדל בין הפרלינגו שאתה מכיר לדוקאטו ארוך ובטח כשהוא עמוס זה בערך כמו ההבדל בין קטנוע 50 סמ"ק להארלי דוידסון. שניהם דו גלגלים אבל ההתנהגות שונה בתכלית. הכניסה לפניות, הבלימה, ההאצה, שדה הראיה, ההיגוי והפידבק מהגלגלים, הכל שונה ממה שאתה רגיל אבל אם אתה בעל נסיון של 14 שנה ויותר כמו שאתה אומר אז לא צריכה להיות לך שום בעיה להסתגל. פשוט תתחיל רגוע, סע יותר לאט ממה שאתה רגיל, תחוש את הרכב, תלמד את ההתנהגות והתגובות שלו ואז תוכל לאט לאט להגביר את הקצב בהתאם להרגשה ולביטחון שלך. דרך צלחה.

לא הבנתי מה זאת ערכה מקורית לקיה. קיה לא מייצרים ווי גרירה. יש להם מתקינים מורשים. אתה יכול לברר אצל היבואן מי המתקין שלהם בארץ ואז לדעת שזה בסדר. אתה גם יכול לפנות לסדנא פרטית, לאו דווקא שמשמשת מתקין רישמי של יבואן, כל עוד המקום פועל תחת רישיון של משרד התחבורה. אם אתה מחפש באזור השרון אז באזור רעננה יש את א.ד נגררים שעובד מקצועי וטוב עם מחירים הוגנים.

כשתאוצות כיום במכוניות-על יורדות משלוש שניות ל100 מטר, השלב הבא יהיה כנראה חזרה בזמן כמו בדלוריאן. כמו כל טכנולוגיה, זה מתחיל בגרסאות הקצה ואט אט זולג לעממי. מרוץ החימוש ימשך כל זמן שתהיה תחרות, היצע וביקוש. שלי יותר חזק, יותר גדול, יותר בטוח, יותר נוח, יותר חסכוני וכו'. מה יגרום לאנשים להעדיף מוצר אחד על פני האחר אם לא נתונים יותר מבטיחים או מיוחדים מאשר אלה של המתחרים?! מי שקובע את הנתונים אלו הן מחלקות השיווק ולא המהנדסים

כדי לחשוב כמו עשיר צריך להיות עשיר. לא יעזור לאנשים לנסות להיכנס לכובע של כאילו ולנסות לחשוב במקום הלקוחות הפוטנציאלים. כשיש לך כסף בלי לחשבן, מערכת השיקולים היא שונה והמחיר הוא הדבר האחרון שמשחק תפקיד. ביצועים, פוזה, נוחות, פאר, פינוק, תדמית וכו' תופסים את מקומם של צריכת דלק, מחיר, מבחני ריסוק וכו' שמעסיקים את רוב הקהל. אני לא חושב שיש פה מישהו שלא היה מסכים לאחת כזאת בחניה אם המחיר לא היה מהווה פקטור עבורו

כנראה שאם זה היה משתלם לך, זה לא היה משתלם להם. רכב זה לא רק דלק, זה הרבה עלויות מסביב ובטח של בלאי מואץ כשמדובר בנסיעות קצרות עם עצירות רבות בשטח עירוני.