חן פרחי

כל מכונית ששימשה כרכב הדגמה נרשמת על שם היבואן כיד הראשונה, ותמיד נמכרת בידיעה שהרכב שימש כרכב הדגמה.

מן הסתם אתה מתכוון לוונדן פלאס פרינסס שיוצרה בין השנים 64' ל 68' וצויידה במנוע 4.0 6 בוכנות טורי מתוצרת רולס רוייס. לשאר דגמי הפרינסס היו מנועי 6 בוכנות 3.0 ששימש גם את ה MGC.

קח סיבוב על פולקסוואגן פאסאט MK4, זו שיוצרה בין 89' ל 97', בין המכוניות הראשונות שצויידו בהיגוי אחורי פאסיבי. אין מצד שתזיז את המכונית הזו מהכביש, פשוט אחיזת כביש מדהימה (שלא מגובה חלילה בהיגוי הולם או פידבק מהשלדה, שהנהג לא יהנה), אבל מצד שני היא משעממת לנהיגה ברמות על. עוד דוגמא טובה היא המיצובישי גלאנט, זו שנמכרה כאן בין 88' ל 93' - אחיזה מעולה ואיזון מצויין, אבל לא מהנה לנהיגה. ברמות יותר גבוהות יזכרו דגמי הקוואטרו של אודי, לא אלו עם האלדקס אלא הדגמים בעלי מנוע אורכי - אחיזה מדהימה, אבל טונות של תת היגוי, סתם לא מעניין.

אף אחד לא עושה לטידה רצח אופי, אך היונדאי I30 מכונית טובה יותר ברובם המוחלט של הפרמטרים, ומרגישה ומתנהגת ברמה גבוהה יותר. האמת שמול מכוניות כמו המאזדה 3, םורד פוקוס או I30 אין לטידה הרבה מה להציע, וחבל שתומחרה קרוב מידי אליהן.

עיניין של ביקוש והיצע, פשוט מאד. קשה עד בלתי אפשרי כיום למכור מכונית משומשת, וזה כולל גם דגמים שבעבר היו נימכרים "מפה לאוזן". יש גבול כמה אפשר להחזיק מחירי מחירון לא ראליים רק על מנת להגן על שווי השוק של ציי הרכב.

הקורולה 92' היתה מכונית הרבה יותר קלה מהקורולה של 93' ובנוסף היה לה גיר 3 הילוכים קצר יותר, ומכאן ההבדל בתחושה.

מדובר במכונית מצויינת, זריזה, אמינה מאד ופשוטה לתחזוקה. כעת נפלטות לשוק אלפי מכוניות שסיימו את שירותן בחברות הליסינג ולכן השוק מוצף. עם קצת מאמץ תוכל למצוא מכונית זהה מיד פרטית שתהייה בעתיד סחירה יותר, ואם בכל זאת החלטת "ללכת" על מכונית יוצאת ציי רכב, ההפחתה צריכה להיות משמעותית בהרבה, נצל את העובדה שהם לחוצים (מאד) להפטר ממלאי עצום של מכוניות ששוכבות במיגרשים שלהם.

בשנת 92' נמכרה כאן הקורולה שהוצגה ב 87' עם מנוע בעל מאייד כפול ו 90 כ"ס, בגירסאות סדאן (ידני בלבד) וליפטבאק (אוטומטי בלבד). בשנת 93' הגיע לכאן הדגם החדש של הקורולה שצוייד בהזרקת דלק רב נקודתית והספק של 117 כ"ס. למעט ההזרקה, המנועים כמעט זהים, אך ההבדל בהספק ואופי הפעולה עצום.

מצד שני, מה כבר אפשר להפסיד ב 54K ? מקרה הכי גרוע, סעו בה 10 שנים ולאחר מכן פשוט תשאירו אותה ברחוב ללא מספרים, הפסד של 5K בשנה, חצי מירידת ערך של משפחתית ממוצעת. אגב, זהו שיקול של לא מעט מרוכשי המכוניות האלו.

הסברתי 100 פעם שסוחר מכוניות בעל מגרש, ולא חאפר מיד 2, לא יכול לרמות את כולם כל הזמן. כמו בכל עסק, גם מגרש מכוניות צריך לקוחות קבועים, ואדם ששיקרו לו פעם אחת לא יגיע יותר לאותו מגרש ולא ישלח לו לקוחות. לא תמיד יודע בעל המגרש בוודאות מה מצבה של המכונית ב 100% ולכן קיימים מכוני הבדיקות, שתפקידם הוא לצבוע את המכונית בשחור ולהתריע על קטסטרופות צפויות, אפילו במכונית בת חצי שנה. לפי מה שאתה מתאר, כל המוכרים הפרטיים צדיקים גמורים, יודעים בוודאות את מצבה המדוייק של המכונית, ותמיד, אבל תמיד יאמרו לך רק את האמת. תתפלא, אבל אותי ניסה "להאכיל" במכונית עם פגיעה רצינית עו"ד די מוכר שסיפר לי סיפורי מעשיות. כל אדם המוכר מכונית תמיד יגיד לך שהמכונית במצב מעולה, בדיוק כפי שכל בעל מסעדה יתאר לך כמה האוכל שלו טעים וכל ירקן יספר לך על טיב סחורתו. זה טבעי והגיוני, ולכן חובתנו לבדוק את המכונית היטב, זה הכל. אתה לא קונה את בעל המכונית ולא מיתחתן איתו, סה"כ קונה ממנו מכונית.

נראה לך שאני מרחם עליהם ?! ראשית, הם לא גובים 2500 ש"ח למכונית ממוצעת אלא הרבה פחות מכך, בייחוד לציים גדולים. שנית, הם כבר מזמן לא קונים מכוניות ב 25% הנחה אלא בהרבה פחות מכך. בנוסף, יש להם לא מעט הוצאות - עובדים, שכירויות, ארנונה, טיפולים ותיקונים. הבונוס שלהם אמור להיות מחיר המכירה של הרכב, אלא שמכוניות שלא נמכרות, לא מביאות כלום, ולמכור אופטרה 08' ב 35K זה כבר הפסד כסף, פשוטו כמשמעו. ואל תשכחו שיש גם לא מעט מכוניות שנגנבות, מושבתות מתאונות וכדומה. ממידע שקיבלתי מחבר, בכיר בצי רכב גדול, בשנה האחרונה הם ממש לא מרויחים, והם תקועים עם מלאי עצום של מכוניות שפשוט לא נמכרות, ומכונית, ברגע שסיימה את שירותה מתחילה להפסיד כסף.

רק תחשבו על חברות הליסינג שאלפי מכוניות עומדות במיגרשים שלהן כאבן שאין לה הופכין, ומפסידות מידי חודש אלפי שקלים. איך הם מרוויחים כסף, אני ממש לא יודע.

גם הג'טה הנוכחית מיוצרת במקסיקו, בעיקר משיקולי עלויות ולכן היא מוצעת במחיר נמוך משל הגולף. מה שמעניין, שבניגוד לגולף, אף דגם של הג'טה לא זכה להצלחה למן היום בו הוצגה בשנת 80', מה שהביא את פולקסווגן להחלפת השם ב 92' (ונטו) וב 98', ורק הדגם האחרון חזר לשם של דודה רומניה..

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=248525 מה שמראה שלא כל הסוחרים רמאים\גנבים\נוכלים ואל תמחק את המיותר. מאז קניתי לחברים דרך אותו מגרש 3 מכוניות וכולם יצאו מרוצים, מה שמוכיח שאי אפשר לשקר לכולם כל הזמן, וסוחר שחי מרמאויות ושקרים יכול מקסימום לנהל עסקים דרך יד 2.

מניסיון ארוך עם חתולים - פזר אבקת קינמון על המושב, לא תראה אף חתול ברדיוס של 100 מטר מהמפלץ. באחריות.

בבקשה. האסקורט MK3 הוצגה בשנת 80' והיוותה מהפכה של ממש בפורד. לאסקורט החדשה, זו שכונתה במחוזותינו "אריקה" היה עיצוב מודרני ואווירודינמי, הנעה קדמית ומנועים חדשים בעלי גל זיזים עליון ושסתומים הידראוליים. ביחס לקודמה, הברנדה (שהורכבה גם בארץ), השיפור היה מטאורי, בעיקר בשל הסיבה שפורד לא חסכו בפיתוח המכונית ולא השאירו מאום מהברנדה המיושנת להחריד. פורד השקיעו הון עתק בפיתוח המכונית, אבל הצלחתה המסחרית כיסתה עד מהרה את ההשקעה, ושינתה כליל את תדמיתה של פורד , ובנוסף איפשרה לפורד לפתח בנחת את יורשות הקורטינה והגרנדה. בשנת 86' עברה האסקורט מתיחת פנים די מקיפה שאמורה היתה להחזיק את המכונית בשוק עד סוף 90', מועד השקתה של האסקורט החדשה. בשנת 90' הוצגה האסקורט החדשה ששמרה על קווי דימיון עיצוביים לקודמתה, אבל בניגוד לאסקורט של שנת 80' הפעם פורד לא פיתחו את המכונית מן היסוד אלא התבססו על מיכללים קיימים בתוספת עידכונים. כשהוצגה המכונית החדשה בפני עיתונאי הרכב, היא חטפה אש תופת מכל עבר, וכמעט מכל תחום אפשרי. למעט האיכות ששופרה, האסקורט MK4 נפלנ מקודמתה בכל הפרמטרים, החל במנועים שכבר לא עמדו בתחרות והרעישו עולמות, עבור בהיגוי שהפך לכבד ומסורבל וכלה בנוחות הנסיעה הגרועה ובחוסר עידון משווע. למרות הביקורות הקטלניות, המכונית נמכרה היטב בשני שווקי היעד העיקריים שלה - בריטניה וגרמניה. פורד היו מודעים היטב לביקורת וכבר לאחר שנה (!) הציגו את מתיחת הפנים הראשונה שכללה גריל אובאלי, שיהווה סימן היכר של המכונית גם בשנים הבאות. שנה לאחר מכן, ב 93', הוצג סוף סוף מנוע חדש שכונה ZETA ופותח לכבוד המונדיאו שהוצגה שנה לאחר מכן. מנוע הזטה הציע ביצועים עדיפים ואופן פעולה מעודן יותר, אולם הצגת הגולף MK3 והאופל אסטרה דחקו את המכונית לאחור. בין השנים 93' ל 98' עברה האסקורט עוד כמה מתיחות פנים עד שנישחקה כליל. בפיתוח הפוקוס פורד למדו היטב את הלקח, שלא מעט יצרנים ניכוו ממנו - אי אפשר להשקיע מעט ולהרוויח הרבה, זה פשוט לא עובד, חד וחלק. למעט המנועים, שעברו שיפור ובעיקר עידון, פורד לא הותירה זכר המהאסקורט, וטוב שכך. ולמרות שמדובר היה בשם בעל מוניטין, פורד העדיפה אפילו להחליף את שם המכונית..

מזל טוב לכל החוגגים, וכפי ששמתם לב בוודאי, במשך שעתיים הפורום היה מופקר ונטוש..

הפוקוס המקורית שהוצגה ב 99' החליפה את האסקורט שהוצגה ב 90', עברה אין ספור מתיחות פנים וללא ספק היתה אחת המכוניות הגרועות ביותר שהוצגו בעת המודרנית. עבור פורד הפוקוס היתה מכונית של להיות או לחדול, אם לא בהיבט הכלכלי אזי בהיבט התדמיתי. כלקח ממקרה האסקורט, הוחלט בפורד על פיתוח שלדה חדשה לחלוטין עם מיתלים אחוריים נפרדים ושימוש בגיר אוטומטי "נורמאלי" לאחר הניסיון הכושל עם הגיר הרציף. רק המנועים נלקחו מהאסקורט לאחר שעברו שיפור ועידון. הפוקוס זכתה להצלחה עצומה למן היום בו הוצגה וזכתה לתשבוחות מכל עבר, בעיקר בכל מה שנגע ליכולת הכביש שלה ולמזיגה בין התנהגות כביש מעולה ומהנה לנוחות נסיעה מצויינת. רק עיצוב הפנים ואיכות החומרים לא עמדו ברמה הגבוהה של המכונית, ובתחום הזה פיגרה הפוקוס אחר הגולף MK4 שהוצגה שנה לפניה, בעיקר בשל הסיבה שפורד לא שיערו שפולקסווגן תמשיך את הקו האיכותי והמושקע של הפאסאט שהוצגה שנה קודם. המכירות היו מצויינות בכל רחבי העולם, כולל לבשוק האמריקאי שקיבל את הפוקוס כמות שהיא ללא תוספות ניקלים שהיו הופכים אותה למוטציה של עצמה ובלא שמיתליה רוככו עד מוות. הדור השני של הפוקוס היווה, לדעתי, נסיגה מהדור הראשון ברוב התחומים, למעט איכות תא הנוסעים, ואם נוסיף לכך שלל קומפקטיות חדשות, הן אירופאיות והן יפניות וקוראניות, היא החלה לאבד גובה. מסקרן לראות האם הפוקוס החדשה תצליח לשחזר את הצלחת הפוקוס המקורית או שיקרה עוד מקרה אסקורט.

העלאת יחס הדחיסה תמיד מגבירה את ניצולת המנוע וזהו לא פטנט חדש. בתחילת שנות ה 80' עלה מאד מחירו של הנפט בעקבות מלחמת איראן-עירק, ואז כמו היום לא מעט יצרנים החלו לחפש פתרונות קסמים על מנת להגיע לצריכת דלק רשמית נמוכה ככל האפשר. מאחר ודיזלים קטנים לא היו נפוצים אז, ואם כן אזי ביצועיהם היו מעוררי רחמים, נקטו היצרנים האירופאיים כמה אמצעים; 1. שיפור היכולת האווירודינמית, לרוב ע"י ספויילרים. 2. תיבות הילוכים עם יחסי העברה בלתי הגיוניים בעליל, ובזה היצטיינו במיוחד VAG. 3. העלאת יחס הדחיסה בצורה ניכרת. מאחר ואיכות הדלק לא היתה גבוהה דיה והמנועים הוזנו ע"י מאייד, רוב הדגמים החסכונים של אותם שנים פשוט צילצלו בצורה לא הגיונית ולא היה מנוס מאיחור ההצתה שפגמה מאד בהספק ובביצועים. באמצע שנות ה 80' ירד מחירו של הנפט ועימוחלף עבר גל המכוניות המשונות האלו.

ללא ספק, למאזדה מגיע שאפו גדול על ההתעקשות ארוכת השנים בשימוש במנועי וואנקל, למרות שגם להם היה די ברור שכדאיות כלכלית אין בו, ולמרות זאת בשנים האחרונות הם הצליחו להביא אותו לרמת אמינות טובה מאד. ככלל, מעניין לראות מכוניות יפניות משנות ה 60' ותחילת ה 70', ואיך שבתקופה הזו היפנים ניסו לחקות את תוצרת ארה"ב שהיתה להם מודל לחיקוי. אגב שמות, המאזדה 626 נקראה שנים ארוכות, ולא רק ביפן, קאפלה.

אחרי השלילה הראשונה אתה תנהג כחוק, באחריות. עצם המחשבה על היתניידות חודש שלם באוטובוסים תעשה את שלה... כפי שציינתי, הפיתרון היחיד או דרישה להעלאה מדורגת של המהירות המירבית המותרת.

הפיתרון היחיד הוא הפעלת לחץ פוליטי להעלאת מהירות הנסיעה המירבית המותרת בכבישים מתאימים. אף אחד לא יכול לבוא בטענות למדינה שרוצה לאכוף את חוקיה, בין אם הגיוניים בעינינו ובין אם לאו. השאיפה צריכה להיות העלאת המהירות המירבית המותרת ל 120 קמ"ש בכבישים דו מסלוליים באיכות טובה ו 130 קמ"ש בכביש 6. ומי שעובר מעל המהירות המותרת - שישלם.

זה כלל לא קשור לאהבה או לשנאה אלא לראייה מציאותית של התמונה. לא קל להחזיר מותג שנעדר מהארץ מעל עשור שנים, ועל אחת כמה וכמה עם היצע לא ממש אטרקטיבי, לפחות לא בגזרת התמחור. מסתבר שגם באירופה לא ממש עומדים בתור לקנות פיאטים מחופשות.

שווה קריאה. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4070388,00.html

לאלפין A610 ולסיטרואן XM 3.0 היה אותו מנוע - PRV. האלפין A610 יוצרה בין 91' ל 95' וכונתה, ובצדק, "הפורשה הצרפתית". שילוב של משקל קל ומנועים חזקים ומוגדשים (למעט גיירסת הבסיס) יצר מכונית מהירה מאד, שבנוסף נהנתה מהתנהגות כביש מעולה. פרט מעניין באלפין שהזכיר את פורשה היו הדוושות, שכמו ב 911 (ובחיפושית) יצאו מהרצפה.