חן פרחי

אין ספק, צליל המנוע גנב את ההצגה בקבלת הפנים המיוחדת הזו. שמחתי מאד לראות את חברי החוג הירושלמי - יוני עם הגולדווינג המדהים, רינו עם הפליימוט וכמובן סמי עם הלינקולן הקומפקטית שממנה נשלפו מעדנות רן וענת. שמחתי לראות שקובי שב לאיתנו, פחות או יותר, ומכאן שלוחה לאיש היקר הזה ברכת החלמה מהירה, ואפילו מזג האוויר היה סביר, כנראה יד עליונה דאגה לירושלמים.. ליאור, סע בדרכים טובות והמשך להפיץ בארץ הקודש את בשורת מקוררי האוויר.

הפיאט 127 דיזל הוצגה בשנת 77' במסגרת מתיחת הפנים שבוצעה במכונית. לדגם הדיזל היה מנוע 1.3 שסיפק 45 כ"ס, כמו מנוע ה 903 וביצועים טובים פחות, עקב תוספת המשקל. ייצור דגם הדיזל נמשך עד סוף 83' ואז הוחלפה סדרת ה 127 באונו.

אתה פשוט צודק. בשנת 83' סובארו ליאונה 1300 עלתה 10,000$ במדוייק, כשהשכר הממוצע במשק עמד על 300$. הווה אומר, על מנת להגיע למכונית חדשה ממוצעת היה צורך ב 30 חודשי עבודה. כיום, עם העלייה ברמת החיים וברמת ההכנסה, 10 משכורות קונות מכונית חדשה, ולכן ההיתייחסות למכונית כהשקעה הולכת ויורדת. ברגע ששוק ציי הרכב יחזור למימדים הטיבעיים שלו ויבואני הרכב יציעו את אותן הנחות גם ללקוחות פרטיים, השוק ישוב להתנהל בצורה נורמאלית.

בחודשים האחרונים גם זה לא עובד. בשל ירידת נתח השוק של ציי הרכב, מבצעי היבואנים ללקוחות הפרטיים הפכו לאטרקטיביים יותר ויותר, וכולללים הנחות לא מבוטלות.

הכל מבוסס על עיקרון כלכלי עתיק יומין - ביקוש והיצע. לא רק לך קשה למכור את מכוניתך, גם לציי הרכב קשה עד בלתי אפשרי למכור רכבים, מה עוד שלראשונה נתח השוק שלהם במגמת ירידה, מה שמחריף את התחרות על כיסו של הצרכן הפרטי.

שוב אנו חוזרים לחיפושית, שכפי שציינתי אני מעריץ קטן מאד שלה. אם מנועה היה עד כדי כך גרוע, החיפושית היתה נעלמת מהשוק לאחר שנים ספורות בלבד, ובוודאי שלא היתה נמכרת, ביחד עם ניגזרותה בעשרות מיליוני עותקים. ואל תספר על תנאי מזר אוויר מאחר והחיפושית נמכרה במיליוני עותקים גם במדינות החמות ביותר בארה"ב (ותאמין לי שבנבאדה הרבה יותר חם בקיץ מבישראל).

כן, הוא נחלת רכבי אספנות בלבד, בדיוק כמו מכוניות שמנוען ממוקם מאחור. למנוע מקורר אוויר יש שתי בעיות עיקריות - זיהום אוויר ורעש. זיהום האוויר נגרם בשל העובדה שקשה מאד להגיע עם מנוע מקורר אוויר לטמפרטורת עבודה אופטימלית, שחיונית במכונית שמצויידת בממיר קטליטי. הרעש האופיני נגרם בשל העדר נוזל שמהווה בידוד בין תאי השריפה למעטפת המנוע. בעטיין של הסיבות האלו אין היום מנועים מקוררי אוויר במכוניות נוסעים, והם נותרו נחלתם של אופנועים בלבד.

אי לכך ובהתאם לזאת, אני מודיע לכולם שמלחמת מועדוני האלפות תחדל להיתקיים מעל דפי פורום זה, ומרגע זה והילך כל הרמה להנחתה, וכלל לא משנה מאיזה צד היא מגיעה, תמחק מיד ובדיעבד. המריבות האלו לא מכבדות אף אחד, ובטח שאינן תורמות לפורום בשום צורה שהיא. חן, מנהל הפורום.

הבוגטי וירון, בדיוק כמו כל מכוניות העל שקדמו לה ואלו שיגיעו אחריה, לא שינתה במאום את עולם הרכב ולא תשנה גם. מבחינת חשיבות מוטורית, הפיאט 127 מכונית חשובה בהרבה ממנה. מקסימום היא הוכחה מה כסף יכול לעשות ותו לא.

אם תמשיך לקחת מכוניות בנות 9-10 ב 14K לבדיקה, תפרד מעוד הרבה 500 ש"ח. בלאי סביר למכונית בגילה ובנסועה שלה, וכל השאלה איך נראית המכונית.

האמת ששוק מכוניות המיני הידניות הופך צפוף יותר ויותר, וגם ב 67K הפנדה לא הפכה ללהיט. לא קל להחיות מכונית שנעלמה כמעט כליל מהשוק בשנים האחרונות.

מכונית מס' 6 זו מזארטי מיסטראל. מכונית מס' 16 זו אלפא 8C. תאווה לעיניים, זכר לתקופה פוריה במיוחד עבור מעצבי איטליה.

חזור למה שכתבתי בתחילת השרשור; שנות ה 90' היו שנים מצויינות לתעשיית הרכב היפנית, ולעומת זאת אלו היו השנים הגרועות של לא מעט יצרנים אירופאיים - פורד, פיאט, אופל ועוד. בנוסף, המכוניות היפניות, ובהכללה, קלות ופשוטות למדי לתיקון, בניגוד לתוצרת הצרפתית של אותם שנים, מה שמוזיל תיקונים רבים, גם גדולים יחסית.

אודה ולא אבוש, אני רחוק מאד מלהיות חסיד של החיפושית, אבל את ההיסטוריה של הרכב אני מכיר קצת. בכל זאת, יוצרו עשרות מיליוני מנועים כאלו, וסביר להניח שלו מנועה של החיפושית היה כה קטסטרופאלי, מכירותיה היו צונחות לאחר מספר מועט של שנים. הניסיון שלי עם מנועים מקוררי אוויר מגיע דווקא מהתחום הצבאי, קרי גנרטורים. לא מעט גנרטורים צבאיים הונעו במנועי דוייטש מקוררי אוויר שפעלו מצויין גם בחום הקיץ של בקעת הירדן, ובאמינות מלאה. שוב, יותר מאשמח באם תפרט לנו מה כה גרוע במנועים מקוררי אוויר.

אולי אני טמבל גמור, אבל במרוצת השנים נמכרו עשרות מיליוני מכוניות בעלות מנועים מקוררי אוויר. אם שיטת הקירור הזו היתה כה איומה ונוראה, מדוע פולקסווגן השתמשו בה לאורך 4 עשורים ? אני אשמח מאד באם תרחיב את דעתנו בנושא.

בתחזוקה נכונה, לא אמורה להיות שום בעייה במנועים מקוררי אוויר, ועל אחת כמה וכמה אם בנוסף גם שמן המנוע זוכה לקירור. הטרנספורטר של פולקסווגן נמכרה עד שנת 83' עם מנוע מקורר אוויר שהפגין אמינות זהה לזה של מנוע קירור המים שהופיע אחריו. גם סיטרואן השתמשו שנים ארוכות במנועים מקוררי אוויר בהצלחה מרובה.

הסיבה היחידה שגרמה למכוניות הללו להפוך לפופולאריות היא בראש ובראשונה מחירן הזול. השיקולים הנוספים הם נטישת הליסינג ע"י עובדים שזה פשוט לא משתלם להם ובנוסף מחירי הדלק. כל מכונית שערכה צנח בצורה לא פרופורציונאלית לרוב הופכת למבוקשת בשלב מסויים ואז מחירה בפועל עולה על מחיר המחירון. הבעייה בפנדה שרוב האקזמפלרים שמוצעים למכירה הינם רובוטיים, ותיקון תקלה בגיר רובוטי יכול להגיע לחצי (!) מערך המכונית, ורבים נרתעים ממנה.

מכוניות מיני מאד פופולאריות באיים היווניים, ולא רק כרכבי השכרה. בניגוד לישראלים שרוכשים רכבים על מנת לנקר את עיני השכנים (עיין ערך SUV) היוונים קונים מכוניות שמתאימות לנסועה המעטה שלהם ולמרחקי הנסיעה הקצרים. רוב המכוניות ששכרתי באיים היווניים היו מוזנחות במידה מירבית ובעלות נסועה לא הגיונית בעליל.

תתפלא, אבל גטס 2007 מיד פרטית לא נופלת באף פרמטר מיאריס בת 11 והיא הספיקה להוכיח אמינות ברמה לא פחות גבוהה. הגטס ברמת גימור GLI מגיעה עם 2 כריות אוויר ו ABS, ודגמי ה GLS מגיעים עם 4 כריות אוויר. אני מאד אוהב את כל "המסתערים" למינהם שרודפים אחרי מוכרי רכב פוטנציאליים. העיניין הוא שביום בו באמת תרצה למכור, תראה איך כולם נעלמים, וגם את הסובארו B4 של אביך לא מכרת ביום. אגב, יש לי שכן שיש לו קורולה פרטית שנת 04' עם שלט למכירה שכבר החל להצהיב, והמכונית במצב מצויין.

על מנת להגיע לניצול חלל פנימי מירבי כל מכוניות המיני חייבות להיות גבוהות יחסית, וזה די קשה לעצב מכונית קטנה וגבוהה שתהייה גם פונקציונאלית וגם יפה. יש גבול מה אפשר לדרוש בסכום בו נמכרות המכוניות הללו, ורוכשי המכוניות האלו לא מצפים לקבל איכויות של לקסוס ב 65K.

לא מדוייק. בשנים 79'-80' הפיורינו נמכרה כאן עם מנוע 903 סמ"ק ויוצרה באיטליה. בשנים הבאות היא אכן יובאה מברזיל. הפיאט 133 לא היתה אלא פיאט 850 שזכתה לעיצוב חדש שדמה ל 127, ושווקה כאן בשנים 79'-80' במחיר זול בהרבה מה 127. היא לא זכתה להצלחה גדולה, וכמוה גם הפיאט (סיאט) 124 שיובאה מספרד.

בדיוק הפוך. הפיאט 127 4 ו 5 דלתות יובאו בשעתו מספרד ממפעלי סיאט. מאחר ותוצרת ספרד נחשבה נחותה באותם שנים, מוצאה של המכונית הוסתר מהקונים, מה עוד שבאותם שנים לא הופיע ארץ המקור ברישיון הרכב. דגם ה CL היה הדגם המהודר יותר של ה 127 וכלל הגה קטן יותר ורך למגע, שעון חום ודיפוני דלתות מאריג. הסיאט פורה יובאה לארץ החל מסוף 83' בשני דגמים; L בעלת 3 דלתות ואיבזור מינמאלי, שיועדה בעיקר לציי רכב, ו GL שהגיעה במרכב 5 דלתות ברמת איבזור גבוהה יחסית - תיבת 5 הילוכים, מד סל"ד, שעון זמן דיגיטאלי (בתקרת המכונית) ודיפון וריפוד מאריג מהודר. בשנת 85' הופסק יבוא הפורה לארץ, בעיקר בשל מחיר שהיה קרוב מידי למחירה של האיביזה שהוצגה באותה העת.

האמת, מספיק רעש האוטובוסים כל השבוע, באמת אין צורך בהם גם בשבת. גם כך יעילותם אינה גבוהה, בלשון המעטה.

הפורד טאונוס היתה מכונית עצמאית לחלוטין שיוצרה ע"י פורד גרמניה בין השנים 52' ל 72'. בשנת 72' הוחלט בפורד על איחוד דגמים בין פורד בריטניה לפורד גרמניה, ובמקום הטואונוס והפורד זפיר\זודיאק הוצגה הגרנדה\קונסול. המותג טאונוס "ירד קומה" ומשנת 72' כונתה הקורטינה MK3 שיוצרה בשינויים קוסמטיים קלים ואופצייה למנוע V6, טאונוס. בנוסף, לטאונוס היתה גירסת קופה יפה שלא היתה לקורטינה. בשנת 76', עם הצגת הקורטינה MK4 נעלמו לגמרי ההבדלים בין הדגמים, למעט הבדלי גימור שולייםף ובשנת 82' נגוז השם טאונוס כליל.

C4? הדבר האחרון שאפשר להגיד עליה זה שהיא נוחה לנסיעה. ה C5, וה 407 זה כבר סיפור אחר. ותתפלא, נוחות נסיעה מצויינת יש גם לסובארו B3.