חן פרחי

כי כמו שאיציק נ. הסביר היטב, הדור החדש של המכוניות הצרפתיות מפגין אמינות מצויינת, בייחוד תוצרת PSA. אבל מצד שני, אין להן ערך מוסף בתחום הנוחות, מה שהיה פעם יתרון יחסי של המכוניות הצרפתיות.

ציי רכב לעולם לא יקנו מכוניות לא אמינות; מכונית לא אמינה עולה להם הרבה כסף, גם בשל העובדה שמרבית ציי הרכב רוכשים את המכוניות ללא אחריות יצרן וגם בשל העובדה שכל החלפת רכב ללקוח עולה להם לא מעט, בשל הלוגיסטיקה שכרוכה בכך. ולעינייננו - ללא ספק, שנות ה 90' ותחילת שנות ה 2000 היו שנים טובות לתעשיית הרכב היפנית. גם אם נתעלם ממכוניות פרהיסטוריות כמו הסובארו לאונה או דייהטסו שרייד, כל המכוניות היפניות, ובלי יוצא מן הכלל הפגינו אמינות מופתית, הן סבלו הזנחה ותחזוקת שבר, והחשוב מכל - התאימו מאד לאקלים הישראלי. היפנים לא מיהרו להעמיס את תוצרתם בגימיקים אלקטרוניים ובשלל חיישנים, איכות החומרים והייצור עמדו על הרמה הגבוהה ביותר והתוצאה בהתאם.

החוויה מוצתה ותודה לכל המישתתפים.

זו אפילו לא שמועה. החניון מאחור שייך לעיריית ת"א ואינו בבעלות פרטית כלל. סביר להניח ששבוע הבא הוא יהיה פתוח, ואם לא גם לא סוף העולם.

גם המאזדה 2 סובלת מהצפת השוק ע"י ציי רכב. אין מה לעשות, מעטות ביותר המכוניות ששומרות על ערכן. מבחינה דינאמית המאזדה 2 עדיפה, כתחליף לקומפקטית היונדאי עדיפה. סה"כ שניהן מכוניות טובות למדי.

אתמול ראיתי במתחם החנייה זוג ניידות שידור, כנראה שעומד להיות איזשהוא סוג של גמר בהיכל נוקיה, ולכן דאגו לסגור את החנייה יום קודם. לא סביר העיריית ת"א תציב שומר בכניסה שיגבה כסף בעבור החנייה - בימי שישי אחה"צ האזור הזה די שומם.

לא מדוייק. היונדאי I20 ו I30 מציגות נתוני צריכת דלק סבירים בהחלט, בייחוד לאור העובדה שרובן משרתות בציי רכב, מה שאומר שהן לא תמיד ננהגות בצורה החסכונית ביותר. כל הסיפורים ואגדות העם על הגטס שצורכת 3 ק"מ לליטר ו 4 ק"מ לליטר פשוט מצוצים מהאצבע, וכמו בכל הגזמה גם כאן השמועות תפחו למימדים לא הגיוניים. אגב חיסכון, בכל המבחנים שנערכו ל I30 הידנית היא השיגה תוצאות צריכת דלק מכובדות בהחלט, ונמוכות בעשרות אחוזים מהמקובל בקבוצתה. גם ה I10 הידנית מכונית חסכונית בהחלט, ובאמת הגיע העת לעצור את האובססיה לחיסכון בדלק. ליטר דלק עוד לא עולה 50 ש"ח, ועל פניו הנפט לא הולך לאזול בחודש הבא..

כל המכוניות שציינת נולדו בעצם מכורח הנסיבות. כולן ילידות סוף שנות ה 50' ותחילת ה 60', תקופה שבה אירופה החלה להתאושש ממלחמת העולם השנייה, ולכן הציבור קנה אותן בהמוניהן. העלייה ברמת החיים חיסלה בראש ובראשונה את דור "מכוניות הבועה" - ב.מ.וו איזטה, היינקל, גוגומוביל, מסרשמידט ודומותיהן, כשלמעשה נותנת האות לחיסול פלח שוק זה היתה המיני שהוצגה ב 59'. רוב היצרנים שאפו לייצר ולשווק מכוניות גדולות יותר בהן שולי הרווח גבוהים בהרבה, והיצרנים העיקריים בשוק מכוניות המיני פשוט מכרו כמויות עצומות של מכוניות, ורנו ופיאט הן דוגמאות מצויינות.

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=366979 קרא את הודעה 26 בדף השני ותיווכח שגם מיונדאי גטס אפשר להוציא 18.2 ק"מ לליטר, הכל שאלה של אופי הנהיגה. יש לי מספיק ניסיון בנהיגה על פונטו ספייס, כמה אלפי קילומטרים במכוניות שכורות, ולא הגעתי לצריכה מדהימה, כנראה בשל "רגל כבדה" יחסית. אגב, ביונדאי I20 אוטומטית הצלחתי להגיע לצריכה ממוצעת של 15 ק"מ לליטר,בניסוי שערכתי על מנת להשיג צריכת דלק חסכונית ככל האפשר, אבל בקצב של צב נכה, ואני לא מוכן לנהוג כך בשביל לחסוך 10 ש"ח בשבוע.

צביקה, טנדר JEEP J10-20 לא היו בצה"ל, ותיחקרתי בנושא קצין חימוש ותיק. הטנדר המופיע בתמונה אינו גלדיאטור אלא הדגם שהחליף אותו, וטנדרים כאלו היו רק לחברת חשמל.

אתה חולמת, מותק. אולי את עצמך הצלחת לשכנע שהפונטו ספייס היא פשוט יצירת מופת עלי אדמות, ושעולם הרכב לא היתה יכול להיתקיים בלי מכונת הנהיגה המופלאה הזו. 18 ק"מ לליטר זו צריכה של דיזל קטנה ידנית, וממוצע כזה לא תוציא משום מכונית בעלת מנוע בנזין, בטח לא בנסיעה משולבת, אלא אם אתה לא עובר את ה 80 קמ"ש. לפני 3 שנים הייתי צמוד לפונטו ספייס FUN חודש שלם במסגרת שירות מילואים, ולמרות שרוב הנסיעות היו מוחוץ לעיר, בטוח של 18 ק"מ לליטר היא לא הגיעה. ביצועים סבירים ? את כביש 443 עם 3 נוסעים היא לא עולה ברביעי, ולא מעט טנדרים דיזל השאירו לי עשן. בכל מקרה, לגבי צריכת הדלק של הפיקנטו, הייתי מציע לך לפנות לסגנית השר אורית נוקד. אה, בעצם לא, היא באזור חיוג תפוס..

1242 סמ"ק ליתר דיוק, אותו מנוע כמו בספלאש.

פיאט השקיעו לא מעט משאבים בפיתוח התיבה הרובוטית בעיקר בשל העובדה שבשנים האחרונות חל גידול חד ומהיר במכירת מכוניות אוטומטיות באיטליה, ופיאט, או מתוך עקשנות או בשל חוסר כדאיות כלכלית, מעולם לא פיתחה בעצמה תיבה אוטומטית פלנטרית, ותמיד קנתה אותן מספקי חוץ - GM (פיאט 131,132) פולקסווגן (רגאטה\ריטמו,טיפו\טמפרה) ואייז'ן וורנר (מראה). למרות שפיאט השקיעה רבות בתיבה הרציפה והצליחה להביא אותה לפעולה נעימה ולאמינות טובה (פונטו ספייס) החליטה משיקולי עלות לא להשתמש בה עוד, ולכן החליטה להטיל את כל כובד משקלה על התיבה הרובוטית. גם נתוני זיהום האוויר הנמוכים של המכוניות שמשתמשות בתיבה הרובוטית סייעו למכוניותיה לקבל הטבות מס במדינות רבות.

רוני, העיניין הוא שרובם המוחלט של רוכשי המכוניות האלו חיפשו מכונית אוטומטית "רגילה" ולא מכונית ידנית ללא מצמד. ואין מה לעשות, גם התיבה הרובוטית הטובה ביותר חוקה מאד מלהציע נוחות של גיר אוטומטי פלנטרי. ואגב, גיר אוטומטי, מכונית יכולה להיות מהנה לנהיגה גם אם היא מצויידת בגיר אוטומטי, בתנאי שהיא תהייה מאד חזקה. שום גיר ידני לא יתן לך FUN כמו הורדה לראשון בקיק דאון במרצדס 500S או בב.מ.וו X5 4.4. לא סתם ה C AMG63 מיוצרת עם תיבה אוטומטית בלבד.

הדגם המצולם כלל אינו גלדיאטור אלא J10 שיוצר בין השנים 74' ל 83'. טנדרים כאלו לא היו לצה"ל, אתה פשוט מבלבל בינו לבין הגלדיאטור שאותו הוא החליף ועליו התבסס הוואגוניר (או ההפך..).

אתה בטוח שטנדרים כאלו שירתו בצה"ל ? למיטב זיכרוני הטנדרים 4X4 היו דודג' D200. טנדרים כאלו של ג'יפ היו לחברת חשמל. ושוב, כמדי שבוע אני רוצה להודות לכם על השרשור המעניין, ובעיקר על השמירה הקפדנית על פרטיותם של בעלי הרכבים !

עיקר הצלחתן של מכוניות המיני נובעת ממחירן הזול - סוזוקי אלטו עולה בדיוק חצי ממשפחתית ממוצעת, צרפו לזה את עליית מחירי הדלק ואיבוד הערך הגבוה של כל המכוניות עקב הצפת השוק ע"י ציי רכב, וקיבלתם את הנוסחה להצלחה. כנראה שלפני 10-11 שנה זה עיניין פחות, ולכן אף מכונית מיני לא זכתה להצלחה.

האם ראיתי פורד טאונוס 26M ברקע או שנדמה לי ? אני זוכר כזו מכונית בצבע אפור שהיתה מגיעה לפני שנים רבות למפגשי המועדון בכיכר מילאנו, מעניין אם זו המכונית.

סביר להניח שהמתקנים הרובוטיים המזעזעים האלו יזכרו בעתיד הדי קרוב, כשיעלמו רובם, בתור רעיון לא מוצלח של שילוב היעילות של התיבה הידנית עם הנוחות של תיבה אוטומטית. תיבת ה DSG פתרה את הבעייה בצורה המשכנעת ביותר ומשיגה את הטוב בשני העולמות.

ברור שתמיד היו ניסיונות לייבא לארץ מכוניות מיני. בתחילת שנות ה 80' שווקה כאן הפנדה המקורית של פיאט, מכונית צעירה ורעננה שהתבססה על ה 127 והציעה עיצוב צעיר ופונקציונאליות מצויינת. השיווק נכשל, בעיקר בשל שמרנות הקהל, ולאחר שנתיים הופסק ייבואה לארץ. הדייהטסו קורה יובאה לארץ בשנת 87' והציעה עיצוב נאה, מנוע 3 בוכנות 850 סמ"ק, מרווח פנימי מדהים וביצועים טובים. לזמנה, היא היתה המכונית היפנית הטובה ביותר שנימכרה כאן בארץ. בתחילת השיווק, מחירה היה נוח, אולם שנה לאחר מכן, עם הגעת השרייד החדשה, מחירן היה קרוב מידי ובשנת 89' הופסק ייבואה. סובארו שקלו בתחילת שנות ה 90' לשווק את הויויו, אך חזרו בהם מכוונתם. גם האלטו של סוזוקי נמכרה כאן ברצף משנת 84' עד 93', ויועדה בעיקר לקשישות שהיו חייבות מכונית אוטומטית קטנה וזולה. הכוונה שלי היתה להראות שהיה ניסיון להחיות את פלח השוק הנ"ל, רק שהוא נכשל בעיקר בשל תמחור לא נכון.

מנגינה שהולחנה במיוחד ע"י שם טוב לוי כאות הפתיחה לתוכנית. בשלב מסויים, ובאמת איני יודע אם הכוונה היתה רצינית או לאו, דובר על כך שהנעימה והשיר שנכתב ללחן המדהים הזה יחליפו את המנון המדינה, לא פחות.

לפני שנתיים וחצי החל יבוא היונדאי I10 לארץ, מכונית מיני חסרת יומרות שמיוצרת במדינה שבה התרבות המוטורית מפותחת לפחות כמו באה"ק. שיווקה נחל הצלחה לא מבוטלת, בייחוד לאור תג המחיר הלא ממש מפתה בגירסתה האוטומטית, שהיתה הגירסה היחידה. אבל את המהפכה חוללה הסוזוקי אלטו שיובאה אף היא מאותה מדינה, אבל בניגוד ליונדאי, האלטו יובאה גם ביגרסה ידנית, והחשוב מכל - תג מחיר מפתה של 60K, מחיר של מכונית משומשת. האלטו היתה הראשונה שיובאה בגירסה ידנית, ולפתע גילו אלפי ישראלים שיש להם רגל שמאל.. מחיר הדלק הגואה ותג המחיר המפתה היו אחראים להצלחה הגדולה, וכמו לכל הצלחה, גם כאן היה לה המשך. UMI החלו לייבא את השברולט ספארק, שעל פניו הציעה אבזור מלא ומנוע 1.2, לובינסקי הביאו את הפיג'ו 107\סיטרואן C1 ואחרונה חביבה היתה הפיקנטו של קיה, שנדונה כאן בהרחבה. אבל מבט חטוף במנהרת הזמן מראה שמכוניות מיני יובאו לארץ כבר לפני למעלה מעשור, ובניגוד להצלחת הגל הנוכחי, כולן נחלו כאן כשלון. ראשונה להגיע, עוד ב 98', היתה האטוס של יונדאי, שהוצגה זמן קצר קודם לכן בתערוכת פרנקפורט. האטוס הציעה עיצוב אמיץ אך שנוי במחלוקת, איבזור נוחות סביר בגירסה האוטומטית, אבזור בטיחות סביר לתקופתה והיא היתה המכונית הזולה ביותר בארץ - 51K. האטוס נמכרה כאן לא רע, יחסית, כשאת עיקר המכירות תפס הדגם האוטומטי. בשנת 01' הוחלפה האטוס בדגם שנקרא אטוס פריים שהציע עיצוב קל יותר לעיכול וגיר אוטומטי בעל 4 הילוכים שאפשר למכונית לשייט ללא צורך באטמי אוזניים לנוסעים. בשנת 2000 נחתה כאן הדייהו מאטיס, קוראנית קטנה נוספת, שבניגוד לאטוס המוזרה והמיוחדת הציעה עיצוב נאה מאד פרי מכחולו של ג'יואג'יארו האיטלקי. המאטיס הגיעה לכאן מצויידת המנוע 800 סמ"ק 3 בוכנות שמקורו בסוזוקי, תיבה ידנית 5 הילוכים ואיבזור נוחות מקובל. למרות העיצוב הנאה והמושך, לא זכתה המכונית להצלחה, בעיקר בשל מחסור בתיבה אוטומטית ושנה לאחר מכן הופסק יבואה. גם דייהטסו ניסו את מזלם בפלח שוק זה, והביאו הנה את הקורה הקטנטונת עם מנוע 1.0 וגיר אוטומטי או ידני. למרות המוניטין הטוב והאיבזור המלא בגירסה האוטמטית, המכונית נכשלה מסחרית, בעיקר בשל מחיר קרוב מידי לסיריון הגדולה יותר. מכשירי תנועה הביאו באותה שנה את הסוזוקי\מארוטי ONE שהחליפה את האלטו העתיקה. סוזוקי לא השקיעו בשיווק המכונית, והמפרט העלוב בצירוף גימור נחות גרמו לה להיעלם די מהר מאולמות התצוגה. סה"כ כל מכוניות המיני של תחילת העשור הקודם נכשלו מסחרית, בעיקר בשל תמחור גבוה מידי שקירב את מחירן לזה של מכוניות סופר מיני "אמיתיות" בנות תקופתן. את הלקח הזה, בצירוף להטבת מס "ירוק" למדו היבואנים היטב, והשכילו להצמיד לגל החדש של מכוניות המיני תג מחיר אטרקטיבי ולכן הצלחתן היתה מובטחת, בצירוף למחירי הדלק המאמירים שעשו שירות מצויין למכוניות הללו.

המסחרית היא דגם שנקרא ROMEO וצייד במנוע ה 1.3 של הג'ולייה. למרות התדמית הספורטיבית, אלפא ייצרה שנים ארוכות רכבים מיסחריים, ואפילו הפיאט דוקאטו\פיג'ו J5 הופיעו תחת המותג אלפא רומיאו.

בכל דגמי G BODY - אולדסמוביל קאטלס סופרים, ביואיק ריגל ועוד - החלונות האחוריים פשוט יצוקים. מאחוריהם ישנם חלונות איוורור מסתובבים על ציר, חשמלית. באמצע שנות ה 80' הפסיקו היצרנים את הפטנט המטופש הנ"ל. זכר אחרון להיסטריית החטיפות היא המערכת שנועלת באופן אוטומטי את הדלתות בשילוב להילוך בגיר האוטומטי.

חלונות אחוריים שאינם ניתנים כלל לפתיחה היו נפוצים מאד במכוניות אמריקאיות בסוף שנות ה 70' ותחילת ה 80', בעיקר עקב גל חטיפות אנשים ברמזורים (!). זו גם הסיבה מדוע היו למכוניות הללו מערכות מיזוג משוכללות.