חשוב להבין שהנזקים של הסיקור התקשורתי המוגזם הם הרבה יותר גדולים מלבד חריצת גורלו של חייל אחד.
נער צעיר שעומד בפני גיוס, מה יחשוב ביודעו שיעמוד בסיטואציות בעייתיות שכאלה, עם אפס תמיכה מהצבא כאשר יצטרך?
לאן אתם חושבים שהנוער האיכותי שלנו הולך? את הכבוד של להיות לוחם כבר איבדנו, מהמילואים אנחנו סובלים שנה-שנה, אז גם אם את הגב של המדינה יקחו לנו, שיהיה להם בהצלחה למצוא כ"א.
חוכמה גדולה לתת לילד בן 18 נשק, לעשות לו כמה שיעורי "נהלי פתיחה באש, עאלק"*, לשלוח אותו ללב האש מבלי לתת לו את הגב הבסיסי ביותר. ויסלחו לי כל הלוחמים הדגולים שהגיבו פה, שהיו בסיטואציה זו ודומות לה כבר אינספור פעמים והחליטו מה בדיוק יעשו כאשר יתקלו במחבל.
*חזרתי ממילואים השבוע. עברתי גם שיעורים, ביניהם שיעור "נהלי פתיחה באש, עאלק". אני אסכם לכם: אין נוהל ברור, המון תחומים אפורים, התחמקויות של הקצין שמעביר את השיעור, הסיטואציות לא מכסות אפילו חלקיק מאלו האפשריות באמת.
"כשחוטבים עצים, ניתזים שבבים".