alfa_draco

IN FLAMES, באמת חבל על הנייר. בוא תמצא מסך "14 עתיק, תחבר אותו למחשב, תציג את הכתבה על המסך - ואז תזרוק את המסך לזבל. קראו בגיליון הקרוב: ואנדורה, מוביל הנוסעים הספורטיבי. 7 נוסעים יתרווחו בנוחות בעוד המנוע העוצמתי מותיר סימני גומי חרוך לאורך המסלול. וגם: פיאט פנדה, המזל"ט. מפעיל הפנדה יתרווח בנוחות בכורסתו אשר בבסיס אי שם במרכז הארץ בעוד הפנדה ממריאה אל השמיים.

אני רק אניח את זה פה:

תכל'ס, הונדה BRZ. כמו הסובארו רק עם מנוע של S2000. נשמע לי מושלם, למה אתם צוחקים?

תמיד לשרותך מר עמיגר!

קניה בלי נסיעה ובלי בדיקה, באמת לוקה בנאיביות קיצונית. יחד עם זאת מטרייד אין של חברה מכובדת ניתן לצפות להתנהלות יותר הגונה וישרה מאשר סוחר רכב עזתי.

FITCH אני לא בטוח אם זה נאמר בציניות או ברצינות... בכל מקרה, ללא קשר להקסמות או הסתנוורות, לא מדובר פה בהפתעה כי הרכב לא נקנה באימפולסיביות. נהגתי על אי אילו מכוניות אחרות קודם לכן, נהגתי על הפונטו - עם ובלי הקיט, ההחלטה היתה רציונלית וזה לא סותר את האלמנטים האמוציונלים שקשורים ברכב - הרציונל מתבטא שאני מביא בחשבון גם את המרכיבים שקשה לכמת אבל אני יודע שאני אהנה מהם וכמה זה שווה מבחינתי.

אחרי 2800 ק"מ בערך, מתוכם בערך רבע בנסיעות מנהלתיות ושלושה רבעים בנסיעות עקרביות - אפשר לספר קצת על החיים עם האבארט. זה לא עניין של ביצועים (כל המספרים בגוגל) או של השוואה למתחרות. האבארט, כמה שהיא קטנה, קצת יותר גדולה מזה. כמו המכוניות הקלאסיות באמת, השלם גדול מסך מרכיביו המכאניים, והעקרב נותן לבעליו יותר מאשר כלי תחבורה, אפילו יותר מאשר כלי ספורטיבי. הוא נותן שמחה. האבארט פונטו הזו מלאת חיים, משמיעה רחשים מכל כיוון - הטורבו שורק, האגזוז מפמפם ומבקפייר, הבולמים האדפטיביים לוחשים כשהם מתקשחים בסיבובים; היא נראית שונה - מדהים כמה שהיא דומה לפונטו הרגילה וכמה היא שונה. כמו שאומרים שההבדל ב-DNA בין האדם לשימפנזה הוא רק 2%, גם הפונטו הזו שונה מהרגילה אולי ב-2% אבל האפקט מורגש מכל כיוון. בנהיגה ספורטיבית היא מתגמלת להפליא, ושוב אין פה עניין של השוואה. נהגתי על חלק ניכר מהמתחרות, לא על כולן, ואין ספק שבטווח המחיר של 200K פלוס מינוס אפשר למצוא כמה וכמה מתחרות בעלות יכולות מרשימות מאוד. אבל זה באמת לא משנה. האבארט חזקה מספיק, אוחזת מספיק, חדה מספיק, ומגיבה מספיק, כדי להוציא כל חובב הגה מחייך מאוזן לאוזן. קיט האסהאסה לא מאכזב - הרכב מרגיש קשוח יותר, יושב יותר טוב על הכביש, ברמבואים נושכים לאורך זמן. חסרונות כמובן יש. על כביש מהיר גרוע (כמו קטעים לא מעטים בכביש אחד משער הגיא עד נתב"ג) הרכב תופס גלים וצריך להוריד מהירות. לרמה חוקית... המנוע המחוזק צורך את הדלק שלו, באופן מורגש יותר מ-1.4 טורבו רגועים יותר, והוא מעדיף אותו בטעם 98. חסר לי קצת אבזור שהתרגלתי אליו, כמו בקרת שיוט וחיישני רברס (שאפשר כמובן להוסיף מקומית). גם היציאה מהמקום מעט פחות חזקה ממה שניתן היה לצפות או לרצות - צריך להרים את הסל"ד בשביל זינוק טוב, ובכלל הרכב מצטיין יותר בתאוצות הביניים שלו מאשר בסל"ד נמוך. אבל כמו שניתן להבין - החסרונות האלה, שבאמת צריך קצת להתאמץ כדי להגדיר אותם, כמעט ולא משפיעים על החוויה הכוללת. אבארט זה גם החבורה שמסביב - מעומר מנהל המכירות ועד חבורת החובבים (וחלקם יותר מסתם "חובבים"... פנאטים! אבל בקטע טוב...) שמתייצבים לטיולים השכם בבוקר ומאוחר בלילה, מזהים עקרבים אמיתיים ומזוייפים בתמונות מרחבי העולם ומשווים למי יש קטן יותר (כי פה הרי כל הקטע זה הקומפקטיות). מי שמבחינתו הרכב נמדד אך ורק בזמני הקפה, יכולת דריפט או G צדדי, עלול לפספס את הפואנטה. כמו שכשאתה מתחתן אתה מקבל גם את המשפחה של הכלה, ככה כשאתה קונה אבארט אתה מקבל את המשפחה. הקטע החברתי לא ניתן להפרדה מהמכונית, ורק פוריטנים קיצוניים יחשבו שצריך להפריד, הרי בשביל מה אנחנו פה בקארזפורום ולמה אנחנו משתפים את התמונות של המכוניות שלנו על המסלול בפייסבוק, אם לא בקטע החברתי? השורה התחתונה - אם לפני חודשיים חשבתי שהבראבו, שברוב המובנים היא נוחה ופרקטית יותר, תוסיף לשמש אותי ביומיום והאבארט תשמש בעיקר לסופי שבוע ונסיעות FUN, בפועל זה כמובן לא באמת קורה. קשה להשאיר את האבארט בבית. כמעט תמיד אני מוצא את עצמי באבארט, כשהבראבו משמשת בעיקר לקפוץ לסופר, או לנסיעה למקומות שבהם אני חושד שהחניה תהיה לא ראויה לעקרב. סוג של התמכרות.

ואריאציה קיצונית וקצת אנכרוניסטית של האיסלם אבל בסופו של דבר, לא המציאו פה שום דבר חדש - בסה"כ מנסים לחדש את ימיו של הנביא מוחמד כקדם, מה שהם עושים זה פחות או יותר מה שהוא עשה כדי לבנות את הצבא שלו ובסופו של דבר את האיסלם. רק שהיום עריפת ראשים קצת פחות מקובלת. התרחיש האפוקליפטי: בסוף, גם אם כולם ירדמו - אובמה והאירופאים וכו' - התאגידים הגדולים הם אלה שיסבלו כי דאע"שיסטים וחובבי שריעה וכיסויי ראש לא ממש קונים שעוני אפל, משקפי גוגל וXBOX. כשגוגל, אינטל, אפל ומיקרוסופט יגלו שהצמיחה שלהם נעצרת בגלל שאוכלוסיית העולם מתאסלמת - מלחמת העולם תהיה התאגידים נגד האיסלם. אני צופה סרט עם אשטון קוצ'ר וויל סמית' כנציגי התאגידים. אולי ננצח.

שוקלת יותר מהפונטו... ואמנם ידוע למי ניתנה הנבואה, אבל לא נהגתי באף אופל מודרנית שבאמת משעשעת את כל החושים כמו תוצרת איטליה, ללא קשר לביצועים אובייקטיביים. פשוט אין להם את זה, ואני אתפלא אם פה יהיה שונה.

קונספט לחוד ומציאות לחוד. אפילו בסרטון הדגמה לא הצליחו לגרום לזה להראות יפה. זה נראה כאילו שתמנון זרחני בלע מכונית.

סרטון הדרכה להנאתך (של 500, אבל אותו קונספט): https://www.youtube.com/watch?v=Qsday33XocA המערכת די פשוטה מבחינת ניהול מדיה, שים את כל השירים שלך בתיקיה אחת והיא תנגן משם. אין גישה לתיקיות. במהלך השנה האחרונה המערכת הוחלפה בדגמים חדשים יותר ב-UCONNECT שם כבר יש יותר פיצ'רים.

לפחות לגבי הגולייטה תלתן, יש מגוון שיפורים מוכרים ובדוקים ברמות שונות. אגב - במחיר עוד יותר שפוי, אפשר גם לקחת ג'ולייטה 170 - שאף היא זריזה וחדה יותר מה- CLA 160, וגם את ה-170 אפשר לחזק משמעותית באמצעים בדוקים.

לאוהבי הז'אנר עם קצת פחות תקציב (או רצון לחלק את התקציב לפרוסות נוספות) - מאוד ממליץ על MAGRETTE. שעוני CUSHION חלקם מאוד יפים.

נראית כמו וולוו. שלא שיש בזה משהו רע, אבל חוץ מהפרונט אין סממני יגואר והצדדים והאחוריים נראים פשוטים מדי. ניתן לקוות שהאינטריור ייראה ויריח איכות ככל שניתן ושתהיה חווית נהיגה. XF מוקטנת, מופחתת משקל ומחיר - בסה"כ נשמע מתכון טעים. מהמר על תמחור בארץ "החל מ" 270,000 ש"ח (שזה בד"כ מה שקורה למכונות של 27,000 פאונד), או שמא אלה יהיו 299,000 שירדו ל-270 אחרי לחץ קל ו/או במבצעי ספטמבר...

מצחיק. ובאותו זמן בדיוק, בעולם מקביל בו קרסו מוכרים אינפיניטי: נכנסתי אתמול לאינפי' הרצליה. הייתי בסביבה, מה שנקרא. איש מכירות חביב דיבר איתי קצת, אמרתי לו שבעקרון אני סתם עושה נסיעות, קניתי עכשיו רכב חדש, ושאולי זה רלבנטי לעוד שנתיים. בכל זאת שאל אם אני רוצה סיבוב, בדק והיתה Q50 פנויה, אמר יאללה בוא נעשה סיבוב. ככה בכיף, יצאנו קצת לצד השני של פיתוח, איפה שהכיכרות. אמרתי לו שירים טלפון ביום שבו תגיע Q30 (הקטנה), אמר אין בעיה כשתגיע נתאם נסיעה ארוכה.

אנחנו מדברים על מסעדה, כן ?

הייתי לפני מספר חודשים באבראג' על הצוק בכיכר קדומים, היה טעים ונעים. לא זוכר אפילו מה אכלנו (קצת יותר מדי עראק השכיח...) אבל 3 מהמשרד ועוד אורח אמריקאי, כולנו היינו מרוצים. אם זכרוני אינו מטעה אותי (וכאמור סיכוי סביר שהוא מטעה) מהמרפסת הקטנה בה ישבנו היה נוף לים.

עשיתי הבוקר סיבוב על אינפיניטי Q50. רכב נחמד, רב-פרצופי: רדום במצב אקו, נוח ונעים במצב נורמל, בהמה במצב ספורט. המושב האחורי יכיל 3 ילדים בנוחות. הרכב מרגיש קצת פחות חד ויותר כבר מאשר ה-G37S, אבל עדיין מעניין.

יגואר XJ (אם כבר, אז XJR). אסטון מרטין ראפיד גם היא 4 מושבים אבל תחכה ללגונדה שאמורה להגיע עוד שנה, אמור להיות לה סאלון מלא.

בדיוק סוג הבחורות שלא קשורות למפגשי רכב. "אבא אני מתלבטת, מיני זה מגניב, מצד שני לחברות יש ג'יפים" "מה הבעיה? הנה אבא קנה לך פייסמן. מכוער כמו ג'יפ מצוי, מגניב כמו היפופוטם במיני (האוטו או החצאית, לא משנה)"

בפונטו יש יותר מרווח רגליים מאחור מאשר בבראבו. כמובן שבפונטו אין מקום לשלושה מאחור (שיש בבראבו), וגם נפח תא מטען קטן משמעותית. אבל במבט מבחוץ כשהן חונות זו לצד זו, כל אחד היה מנחש שמרווח רגליים בבראבו גדול משמעותית.

נפתח באחרונה סניף של אבו מארון החיפאי בתל אביב, מנחם בגין ארבעים ומשהו ... בקרבה אסטרטגית למשרד מומלץ בחום. חומוס, משאוושה, פול כהלכתו, מצוינים, טריים וטעימים, הסלט נחתך במקום לפי הזמנה, חומוס בשר טוב, כל מה שצריך. לא אבו חסן אבל עושה את העבודה טוב טוב.

עלי קראוון נסגר בסביבות שתיים אחה"צ. אולי הסניף השלישי (הבשרי) פתוח בערב, לא הייתי בו שנים, לא בטוח. גם לא בטוח לגבי מלאי החומוס בו בערב. קח את האורחים לחאג' כחיל.

אמנם אני אחרי כמעט 4 שנים עם רבע מהקילומטרז' שלך בדיוק... אבל התחושות זהות. לפעמים זה נראה כאילו בלי כוונה, האיטלקים הוציאו פה את המכונית הכי מושלמת שלהם. לא הכי "טובה" - ברור שאלפא הוציאו הרבה מכונות נהיגה מהנות יותר, ללנצ'יה היו יצירות מופת, ואני לא מדבר על מותגי היוקרה - אבל איכשהו, החבילה הזו של הבראבו הפכה למכונית שכביכול מבטיחה הכי פחות - "סתם" משפחתית מעוצבת עם הגה חשמלי ובלי שום יומרות הנדסיות מפוארות או הצהרות על ביצועים - ונותנת הכי הרבה. הדבר המצחיק שעברתי לבראבו מה-156, ובכיכול במפתיע בבראבו התחושות היו הכי קרובות. "כביכול", כי למעשה הן חולקות את פלטפורמת ה"טיפו" המיתולוגית והבראבו היא המכונית האחרונה - אי פעם, ניתן לשער - שיושבת על הרצפה הזו. היא והלנצ'יה דלתא אבל הדלתא בלתי ספורטיבית בעליל. אם רק היה לבראבו את ההגה של ה-156 ...

קצת מוזר שהמכוניות עומדות שם כשהפועלים עוד עובדים סביבם. לא היה הגיוני יותר להכניס את הרכבים לאולם בסוף?