alfa_draco

אם לא היו אלטרנטיבות הייתי טורח אבל ברוך השם - בין פוקוס ST (נציג התלווה לנסיעה אבל ממש לא הפריע, להפך), GTI (נסיעה עצמאית), אברט ועוד כמה רכבים שפחות התאימו לי אבל עדיין התאפשרה בהם בחינה ראויה ע"י היבואן - באמת אין סיבה להתאמץ בשביל רנו.

בקצרה - הקליאו לא עוברת 100 קמ"ש, אינה מסוגלת לבלום, וככל הנראה אינה מסוגלת לפנות. (כלומר יכול להיות שהיא כן, אבל נציג קרסו שהתעקש להצטרף לנסיעה לא אפשר נסיעה מהירה, התעקש שאפשר לזהות את יכולות השלדה גם במהירות הליכה, וגם בקטע הכביש הישר, הארוך והריק ביותר של הסופרלנד - ללא נפש חיה מקצה עד קצה - סירב לאפשר לבחון את תגובות הבלמים) שאלתי אותו אם הוא זוכר שהוא מוכר *RS* הוא טען שכן, נפרדנו לשלום בשתיקה כמו אחרי דייט גרוע במיוחד. יצויין כי לאור תיבת ההילוכים האוטומטית הסטנדרטית הבינונית לחלוטין (סטנדרטית במונחי משפחתומטית, הרבה מתחת לסטנדרט במונחי רכב בעל יומרות FUN כלשהן), לא מרגיש שהפסדתי משהו. תגידו "מה חשוב עכשיו הנציג המעפן, העיקר האוטו" אבל לא - כבר גיליתי בחיים אחרי הרבה נסיעות מבחן בהרבה מכוניות של הרבה יבואנים, יש יחס די ישיר בין היחס ללקוח לפני המכירה ליחס אחרי המכירה. בקצה האחד של הסקלה - סמל"ת, עם אנשים כמו עומר באברט והחבר'ה באלפא (שאמנם לא פגשתי באחרונה אבל בטח עוד אחזור אליהם) שנותנים תחושה משפחתית כמעט מהמפגש הראשון ; בקצה השני של הסקלה, ככל הנראה, קרסו. וואלה הצליח אפילו לקלקל את הטעם שהשאירו לי קרסו עם אינפיניטי לפני כמה שנים. HOW LAME.

תמונות מעולות!

יש גאווה ויש הגיון. אנחנו לא מצניעים את המוצא, להפך, גם באתר ובהודעות לעתונות (וכתוצאה, גם בכל הכתבות שהתפרסמו עלינו) מצוין שאנחנו ישראלים. אבל לדחוף כתוביות בעברית בגוף סרט ש-99% מהצופים לא דוברים עברית, זה לא ממש הגיוני, נכון? הסרט הוא באנגלית, והכתוביות הן כי לא תמיד הצופה מפעיל רמקולים - למשל אם הוא בדיוק בעבודה.

אין הגנה מושלמת. ההגנה שלך צריכה להיות שילוב של תחכום באיסוף הנתונים, הגנה משפטית ככל שניתן, ומהירות. תחכום - זה אומר שככל שאתה יכול, תנסה לאמת את ההנחות שלך בלי לומר אותן, בוודאי לא למתחרה פוטנציאלי. סתם דוגמא מפגרת, אם אתה רוצה לפתוח עסק למשלוחי פרחים בירוחם, אתה לא הולך לחנויות פרחים בירוחם ושואל "תגידו, לקוחות מבקשים ממכם משלוחים?". אתה בודק אם מישהו מפרסם משלוחי פרחים. אתה לא עובר בין אנשים ושואל מי היה רוצה משלוח פרחים - אתה מציץ על חנויות הפרחים ובודק כמה קל לאנשים שמגיעים למצוא לידם חנייה. כאמור - סתם דוגמא מפגרת אבל אתה מבין את הכוונה - תחפש אינדיקציות, מידע משלים, רמזים, פרסומים - אל תלך ותשאל כמו בוק. הגנה משפטית - אם אתה כבר נאלץ לדבר עם מישהו שהוא לא חבר קרוב - תחתים על NDA. תגיד לו מראש שאתה רוצה להתייעץ על רעיון עסקי, אם הבנאדם מוכן לחתום על NDA כדי לעזור לך. אם לא - אל תדבר איתו. אם בנאדם נראה או ידוע כתחמן - גם NDA לא יעזור (אולי יעזור, אבל בסופו של הליך משפטי מייגע). מהירות - תהיה מוכן לפעול מאוד מאוד מהר. אחרת, עם או בלי NDA מישהו כבר ישיג אותך. זה אומר, תאסוף את המידע שלך בדרך מתוחכמת כאמור, תנסה לא לומר ולא לפרסם כלום לפני שאתה מוכן ודרוך כמו קפיץ. יכול גם להיות שלא יהיה לך את כל המידע, צריך אינטואיציה. וברגע הנכון - תתחיל לרוץ. אם הרעיון שלך טוב, יהיה לך סיכוי להצליח. אם לא - לפחות תיפול מהר.

תשמע, אנגלית היא שפה בינלאומית - לפחות הבינלאומית היחידה שאני דובר - וכל הקמפיין הזה הולך לכל העולם. אם כבר, הייתי שם כתוביות בסינית...

אחרי כמה חודשי תכנון והכנה, העליתי אתמול את פרויקט ה-crowdfunding שלי, "Modillian". רצועה חכמה, שתחליף את רצועת השעון הסטנדרטית שלכם ברכיב שנותן התרעות מהטלפון. מצויין לחובבי שעונים (או לכל מי שהולך לעבודה עם שעון אלגנטי, ולא רוצה להחליף אותו ב"שעון חכם"), למצבים שבהם רצוי להסליק את הטלפון, כמו פגישות עסקיות. דף הקמפיין באתר אינדיגוגו: https://www.indiegogo.com/projects/modillian-smart-strap-make-your-watch-smart/ אשמח על כל שיתוף (וכמובן תרומה ) במיוחד אם אתם מכירים מישהו שזה מתאים לו, אנא ספרו והעבירו הלאה.

מעניין שרק עכשיו שמתי לב עד כמה "מנועים קדימה" (שאקסודוס העלה כאן) הוא לגמרי Jane's Addiction. בפזמון גדג' נשמע לגמרי פרי פארל. לא שיש בזה משהו רע.

אבל זה כי אתה השתנית, לא כי הלהקה השתנתה. וחוץ מזה, יש איכויות שהן אבסולוטיות (כמו, כאמור, הפאביה), אני לא חושב שמישהו יוכל למשל להגיד שלד זפלין היא לא אחת הלהקות הגדולות בהיסטוריה רק בגלל ש"זה לא בדיוק הטעם שלו".

היהודים הם כנראה באמת להקת ההופעות הגדולה ביותר שקמה פה, ובכלל אחת מקומץ להקות גדולות באמת שמונה לדעתי גם את תמוז, נקמת הטרקטור, איפה הילד, רוקפור ואולי גם בנזין (שאולי לא היו כל כך גדולים אבל היה להם צליל מאוד נכון).

יש יתרונות לכאן ולכאן. קליפ היתה גם המחשבה הראשונה שלי, זה נוח. אבל בסופו של דבר הטמעה ברצועה נותנת את הפתרון הנכון יותר לטעמי - פחות בולט, יושב טוב יותר. למי שיש "שעון פגישות" עיקרי, כמוני, יצמיד אותו אליו. יש גם כמה יתרונות עסקיים שבאופן טבעי לא אכנס אליהם כאן. בכל מקרה, אני ממש לא רוצה לדכא את חנרו (עשו לי את זה מספיק בחיים עם "אה, כבר המציאו את זה מזמן"...) העולם גדול, יש מקום לכולם. משפט חכם ששמעתי ממנהל חממת WEARABLE DEVICES בעמק הסיליקון: "ה-CROWDFUNDING הפך אותנו למצטיינים בלהסביר למה לא הצלחנו לייצר את המוצר", במילים אחרות - לגייס זה קל (טוב, לא באמת, אני FULL TIME על ליחצ"ן את ההשקה שלנו כבר חודש) לייצר - לא כל כך.

מקורי אבל לא מספיק מקורי... http://www.modillian.com

זכויות יוצרים חלות על יצירה, לא על שם או כותרת (בהנחה שהשם / כותרת אינם מוגנים כסימן מסחרי). השם יכול להיות לא רק דומה, אלא במקרים שהשם די גנרי (נניח ספר שיקראו לו "הסיפור שלי") יכול להיות גם זהה. ניתן להתנגד רק במידה והשימוש בשם בצירוף אלמנטים נוספים (למשל דרך פרסום, עיצוב עטיפה, מועד סמוך לפרסום ספר אחר וכו') עשוי ליצור הטעיה של ממש בקרב האדם הסביר כאילו מדובר ביצירה המקורית. בדוגמא שהבאת, למשל, אין כל הטעיה, השימוש במונח הוא ברור כמו שיקראו לספר "התנ"ך של המסעדות" אף אחד לא יחשוב שמדובר בתנ"ך.

הפלסטינים הם עם מתוקף תחושתם שהם עם, תחושה שנוצרה מתוקף מכבש שדחס אותם במהלך הזמן לשטח גיאוגרפי לא גדול, חיבר אותם לאדמה של אותו שטח, ואז הפיץ אותם למדינות שונות תוך יצירת תחושת געגוע לאותה אדמה. די בדומה ליהודים. לצערנו, יש חפיפה בין שטחי האדמה שהם מרגישים קשורים אליהם, לאלה שלנו. אם ניתן להתפשר? כן, עובדה שכבר היתה פשרה, עד 67', שאז נקבעו בשטח עובדות שונות. מאז ואז היום ה"תהליך" הוא מין טנגו ארוך וחסר תכלית שנע מפה לשם, מקיצוניות אחת לשניה, ממנהיג חסר מעוף זה למנהיג חסר מוח ההוא (בשני הצדדים), תהליך שרק הולך ומתרחק מאותה פשרה. שוכחים שישראל הצליחה לחמוק אז מנסיגה מהשטחים שכבשה רק בגלל התחייבות לאו"ם בגיבוי האמריקנים שהשטחים יוחזקו כקלפי מיקוח לשלום. כלומר - יש על המדף סחורה, ועליה יש מדבקה עם מחיר, אבל במזרח תיכון כמו במזרח תיכון המוכר והקונה ממשיכים להתווכח מה הסחורה ומה המחיר. תהליך.

על הגב, אכן. מאוזן עם פנים למעלה.

נמסיס, אתה הולך עם השעון יום יום, או שהוא מונח במגירה ונמתח מעת לעת? שעון נמדד לדיוק בפוזיציות מסוימות. אם נניח הוא מונח במגירה על הצד, הדיוק יכול לרדת. מעבר לרמת המנגנון, שעון cosc נמדד ביותר פוזיציות ומכוון בהתאם, מה שמעלה את הדיוק שלו בשימוש לא קבוע.

היה דבוק לך לריס מין לכלוך מעצבן כזה. אי אפשר להסתכל על מישהו שדבוק לו לכלוך לריס, זה יותר חזק מכל דבר אחר. משמאל היתה מונחת מטלית והוא ניסה בכל כוחותיו הטלקינטיים להזיז אותה לעבר הפרצוף שלך, אבל לא הצליח.

עוד דבר חשוב, שהוא גם הכרחי לצורך היעילות והסמכות הניהולית, זה להיות סמכות מקצועית. יש נושאים שההבנה המקצועית בהם היא מפתח לתקשורת עם הכפופים אליך, אם העובדים שלך קולטים שאתה לא באמת מבין אלמנטים מרכזיים בעבודה שלהם, יתקשו לקבל סמכות שלך. בתחומים טכנולוגיים, מן הסתם, לא תמיד המנהל יכול לשלוט ב-100% בכל תחומי הידע של הכפופים לו - בעיקר בצוות רב תחומי (נניח אם יש בצוות מאפיין, מעצב, תכניתן, DBA) - אבל, הוא חייב להיות בעל הבנה מעמיקה בהבטים העקרוניים - למשל אם אתה לא מעודכן במאמרים הכי עדכניים בתחום עיצוב ממשקים למובייל, אבל יש לך הבנה עמוקה לגבי העקרונות הכללים של ממשק משתמש ואתה יודע מה אתה לא יודע, תוכל לדבר עם המעצב שלך; אם תנסה לבלבל לו את המוח עם משהו שקראת לפני 10 שנים ותתעקש שככה זה הכי טוב, אתה די שורף את עצמך. מעבר לזה, למנהל טוב הרבה פעמים יש את היכולת שהיא אפילו חשובה יותר מהידע הספציפי, לעזור לעובדים שלו כשהם נתקלים בבעיה אפילו שכביכול הבעיה היא מעבר לרמת הידע שלו. אני זוכר שלאבא שלי היה את זה, גם אצלי - הרבה פעמים מנהל הפיתוח שתחתי מתיישב אצלי כשהוא תקוע ואני עוזר לו להתגבר על קשיים. הידע שלו עולה על שלי בכמה רמות (עבר יותר מעשור מהפעם האחרונה שתכנתתי משהו...) אבל זה עניין של תהליכים מחשבתיים של פתרון בעיות. עובד מאוד יעריך את היכולת שלך להוביל אותו לפתרון בעיות בתחום הידע שלו. בפרט אם לא תנסה לקחת לו את הקרדיט על הפתרון... עוד דבר שקשה לכמת אבל מזהים כשרואים זו מקצוענות. מקצוענות במובן של ההפך מעיגול פינות, ההפך מ"יהיה בסדר". זה נמצא בתכנון וגם בביצוע (או במקרה זה, בפיקוח על המבצעים וניהולם). האויב של המקצוענות זו בפשטות, עצלנות, ועצלנות זה דבר מידבק. אם המנהל לא טורח לבדוק דברים עד הסוף, משאיר פינות לא סגורות בתכנית כי אין לו כוח לכתוב עוד כמה פסקאות של הסבר ושל "מקרים ותגובות" או כל מה שרלבנטי לאותו נושא, זה ישפיע על הביצוע של הכפופים לו. מי שעצלן באופי יתקשה ללמוד את זה, מי שחרוץ ופשוט צריך לרכוש את ההרגל - יכול לרכוש אותו מהר ובקלות מפתיעה (ראיתי את זה קורה לאנשים).

אם האינפיניטי בתקציב זו האופציה הטובה ביותר, רכב חזק, מרשים ואיכותי ביותר. אם cla מרצדס יקרה, תשקול A class, תא מטען יותר צנוע אבל בסה"כ רכב מפנק, מספק למשפחה אם מאחורה יושבים ילדים לא ענקיים, מאוד נעים בנהיגה הגם שלא הארד קור ספורט. הלקסוס הקטנה לטעמי מאכזבת וחוץ מאיכות אין בה תחושת יוקרה, הסקודה ממש לא בכיוון. אם משפחתית קטנה כמו ה-A באה בחשבון, שקול גם ג'ולייטה מילאנו (רמת האבזור הגבוהה).

תחפש בראבו מה יותר חדשה. לא בטוח שיש, אבל אם תמצא אחת ידנית 2012/13 אתה די מסודר. יישאר לך הרבה עודף ותקבל יופי של מכונית נהיגה זריזה, נוחה ומהנה. תכל'ס אם היו חדשות הייתי אומר שכדאי לך להוסיף עוד כמה אלפים לחדשה... אבל אין

אני מחפש חברה מומלצת, יכול גם להיות תכניתן עצמאי מומלץ, לפיתוח APP (לאנדרואיד, ואם יתאפשר טכנית - גם ל- IOS). רצוי עם ניסיון בתקשורת לרכיב חיצוני מעל BLUETOOTH. חיפוש בגוגל מציף המוני חברות, לכן המלצה מהכרות תעזור. בעקרון, החברה או המפתח יקבלו אפיון מאוד מסודר, עיצובים גרפיים וכו', לא צריך להתעסק ב-SEO וכו' - פיתוח נטו. לכן אני משער שגם מפתח עצמאי יוכל לעמוד במשימה - אבל לא מישהו שמחלטר אחרי העבודה, אלא אדם שזה עיסוקו המקצועי העיקרי. מדובר בפרויקט שמוערך במספר שבועות עבודה, אולי חודשיים - לא משהו לטווח ארוך או תעסוקה קבועה. רצוי בתל-אביב או קרבתה.

פוקוס st היא בדיוק המכונית שמדגימה מה חסר בסקודה. הפוקוס הרבה יותר חדה, הרבה יותר ספורטיבית בכל מובן - זריזות, היגוי, תגובות, משוב לנהג. וזה לא שהבסיס של האוקטביה מוגבל, זו פשוט הבחירה של היצרן: בצד אחד קופרה, בכל גלגוליה מכונית נוקשה מדי, חסרת חן ונטולת מעוף. בצד השני האוקטביה הזו, ידידותית יתר על המידה כמו סרט של דיסני, פוליטיקלי קורקט, מעוצבת ומתוכננת בקפידה כדי לא להפחיד את אמא, את סבא ואת השכנה החמוצה מוועד הבית. וביניהן ניצבת GTI, שעושה הכל נכון.

אבל התמחור לא נכון והגיר DSG והרכב יקר בשביל סקודה ובשביל משפחתית לא מהודרת ולא מספיק ספורטיבי או מהנה. צופה מכירות זעומות.

לא נכון ZVIT. השעון שעולה פי 1000 מראה שיש לך יותר זמן - אתה לא צריך למהר, כולם יחכו לך.

טוב, אני ארשום את שני הסנט שלי, דיסלדורף איננה עיירת הנופש הפופולרית ביותר כנראה... למרות שזו עיר מאוד נחמדה מהרבה בחינות. הייתי בעיר פעמיים לביקורי עבודה קצרים, ולא התעמקתי יותר מדי אבל מהתרשמותי - בשביל המלצות עדיף לשאול את המקומיים, אבל אם אין לך מישהו מקומי לשאול - מה שאני עשיתי זה לקחת מונית ל-Konigsalle שזו השדרה המרכזית בחלק הקלאסי של העיר. זה האזור היקר יחסית, אבל בד"כ כשאני בביקור קצר בעיר לא מוכרת ויש כמה שעות, אני מעדיף ללכת לאזור היקר מאשר להתברבר מסביב (במיוחד כשאתה בביקור עסקי עם חשבון הוצאות...). בשדרה מצאתי חנויות נחמדות, מסעדות חביבות, ולקינוח - בתי קפה כמו שצריך, דגמתי אחד באופן מקרי וזכיתי בעוגה נפלאה וקפה מעולה. וכמובן, היקר של דיסלדורף זה ממוצע של תל-אביב...