alfa_draco

ה- BL5403-03X די בבירור לא בשבילך. 47 מ"מ ומראה מאוד עמוס, על יד קטנה כהגדרתך ועם נטייה למראה פשוט יותר - אתה תתבאס ממנו אחרי שבועיים. האחרון, ה- BM8493-08E, נראה לא רע (לפחות נראה כמו סיטיזן טיפוסי, ולא כמו חיקוי ברייטלינג). עיצוב נעים, לא עמוס מדי ולא פשוט מדי. לגבי זהב - אל תשאל מה דעתנו, מה דעתך? מי שלא אוהב צבע זהב, וקונה בגלל גחמה חד-פעמית, עשוי למצוא שלא בא לו על השעון אחרי שבוע על היד. עדיף לך אולי משהו שהזהב הוא רק אלמנט קטן, תוכל למצוא שעונים שגוון זהב מופיע רק באינדקסים או במחוגים וכו'. סתם לדוגמא http://www.watchco.com/citizen-watches/eco-drive/ao9030-05e.html שעון "טייסים" כזה שגוון הזהב מאוד צנוע אבל מוסיף במקומות הנכונים.

למה העבודה שלך גורמת לך לתסכול כזה? האם המקום הספציפי בעייתי - מדכא מוטיבציה, מקטין ראש, או סתם מנוהל גרוע? האם יש לך אפשרות להשפיע לחיוב על ההתנהלות הזו או שאתה בורג קטן מדי. אם יש אפשרות לחלוק תסכולים, בצורה דיפלומטית כמובן, עם קולגות או ממונים, אולי אף להכנס לתהליך שבו תוכל לשפר את סביבת העבודה שלך או תמהיל העבודה שלך, מיד הרגשתך תשתפר. האם התסכול הוא משום שאתה מגלה שאתה לא מספיק טוב במה שאתה עושה - או שאתה לא מתעניין במה שאתה עושה? האם אחרים בתפקידים מקבילים אליך באותה חברה מרוצים יותר, מתפקדים היטב, נהנים מעבודתם? או שכולם במצב שלך. אז אולי באמת הבעיה היא בהתאמה שלך למקום. האם העבודה גורמת לך להבין שאתה בכלל לא בתחום הנכון? היית רוצה לעבוד באותו תפקיד במקום אחר? היית רוצה לעסוק בתפקיד שונה, שקשור לאותה השכלה או ניסיון שרכשת, באותה חברה או בחברה אחרת? או שאולי אתה פשוט גילית שאתה בכלל לא בכיוון. האם יש לך אפשרות ללמוד מקצוע שונה - לימודי ערב לתואר (שני, או ראשון אחר), או לקחת קורסים שיאפשרו לך לשנות קצת או הרבה את אפשרויות התעסוקה שלך? זה יכול בהחלט לשפר את מצבך מאוד, ולטווח הארוך עשוי להיות ניצול זמן מועיל יותר מאשר "סתם" תחביב.

להגיד להורים זה ברור, כבר נאמר. רק חשוב להמנע מפנייה שתיצור מיד תגובה מתגוננת. כדאי להתחיל בלפתח שיחה, כשמי מההורים מגיע לאסוף את הילד. להתחיל ב"איך הולך, איך את/ה מסתדר/ת לבד עם הילד, זה לא קשה?" לפתח שיחה מתוך אמפטיה, אמור ליצור פתיחות, מתוך שיחה כזו אפשר להגיע באופן טבעי להתיחסות נקודתית להבטים שבהם מזהים הדרדרות, ואולי גם לנסות לתאר זה מנקודת מבט תומכת בסגנון "אני רואה שהשפה שלו נעשית יותר שפת רחוב, לי ברור כמה קשה לשמור על ילדים בגיל הזה, עם כל ההשפעות החיצוניות, אבל דווקא במצב הזה חשוב לנסות לשמור כמה שיותר על היתרונות של הילד כמו יכולת ביטוי גבוהה כי זה יתן לו יתרון תחרותי על אחרים". משהו כזה... קשה לתסרט מראש אבל כדאי לנסות לזרום עם שיחה בכיוון כזה.

אני בד"כ עורך ראיון "אופי" למועמדים שעברו מיון מקצועי, את השאלות המקצועיות אני משאיר לראשי הצוותים הרלבנטיים או מנהל הפיתוח. עברו כמה שנים טובות מאז שכתבתי קוד... אבל בהחלט מה שליאור ציין חשוב ונכון ואנשי הפיתוח שמראיינים בהחלט מתרשמים לחיוב ממועמד שמגיע מוכן לראיון.

תשמע, 90% מהעניין זה להיות אמיתי ולתת למראיין להחליט אם אתה, כפי שאתה, מתאים. בסה"כ יש 3 טעויות קריטיות שמורידות הרבה נקודות למרואיינים, אצלי: 1. איחור בלי הודעה מראש. אם אתה מאחר ומתקשר בזמן סביר להגיד שאתה מאחר - זה בסדר גמור. 2. להגיע מזיע ולא אסתטי. אומר זאת כך - עדיף לאחר בשתי דקות מאשר לרוץ כדי להגיע בזמן ולהגיע מיוזע ומבולגן למראה. מעבר לכך, פחות מעניין אותי מה אתה לובש, אבל אם אתה לא דוגמנית עדיף שלא תבוא במכנסיים קצרים וסנדלים. (גברים ונשים כאחד) 3. לחפור. תתפלא כמה מרואיינים מנוסים ופיקחים למראה נופלים בפח ומביאים איתם את המעדר מהבית. בראיון, כמו במצגת מכירות ובכלל בחיים, תלמד להקשיב גם לעצמך ולשים לב מתי אתה חופר - ופשוט לעצור. לפעמים עדיף אפילו לעצור בלי פואנטה מאשר לנסות להמשיך לחתור לפואנטה ולהסתבך בדרך במשפטים שלא נגמרים. מרואיין שמשעמם אותי די פוסל את עצמו כמעט מכל משרה אפשרית.

אחד הדברים שאני נוהג לעשות כשאני מראיין מועמדים לתפקידי תכנות, זה אחרי סדרת שאלות אינפורמטיביות יבשות לשאול בפשטות "אתה אוהב לתכנת?". אני מחפש את אלה שכשהם עונים "כן" (ברור שכולם עונים כן...) העיניים נדלקות להם והם מספרים עד כמה הם אוהבים לתכנת (ולא למה. כי אהבה לא צריך להסביר במונחים סיבתיים).

קודם כל תכוון את המזגן להכניס אוויר מבחוץ בזמן נסיעה. אני מניח שברירת המחדל במצב אוטו' שהוא סוגר את האוויר החיצוני רוב הזמן כדי לייעל את שמירת הטמפרטורה, אז תבטל את המצב הזה ותכוון ידנית לאוורור. חוץ מזה, אם אתה לא נוהג בצהרי היום, אתה יכול גם לפתוח חריץ בחלון, או בחלון גג אם יש לך, או אפילו בחלונות אחוריים אם ממש מפריע לך. עדיין יהיה לך מספיק קריר אבל הרכב יתאוורר. תן גם לאוטו להתאוורר קצת עם דלתות פתוחות כשאתה חונה במקום שמור. יכול גם להיות שהנהיגה ברכב חדש וספורטיבי גורמת לך לחץ נפשי כלשהו, אם אתה נוהג כשאתה מתוח ולא משוחרר, זה בהחלט יכול לגרום כאב ראש. סע רגוע, שים מוזיקה מרגיעה, קח אתך בקבוק מים לדרך - עדיף עם קש גמיש כמו של רוכבי אופניים שאפשר לשתות בלי להרים את הראש.

האמת שאם העניין הוא באתגר של קושי לימודי, אז הנדסת אלקטרוניקה לוקחת. חדו"א זו רק ההתחלה, מד"ר יותר מאתגר. במיוחד שככל שהקורסים יותר מתקדמים מתמטית ככה המרצים פחות ניתנים להבנה - בשנה שלישית ההרצאה הופכת לבלילה של ביטים, רוסית עתיקה ורעש לבן, פחות או יותר. למהנדסי אלקט' לא חסרה עבודה בארץ לפי דעתי.

KOOKOO שאלת המפתח היא אם אתה בכלל תאהב את זה. אתה לא מדבר על להיות "דוחניתן" (מין תכניתן low level כזה שאומרים לו בדיוק מה לעשות) אלא דווקא לפתח אלגוריתמים. נכון שזה הרבה יותר מעניין ואם אתה ממש, אבל ממש טוב בזה, אפשר להתברג לתפקידים עם רמת אתגר והכנסה גבוהים יחסית. אבל מעבר לכל מה שאפשר ללמוד בתואר צריך להביא "מהבית" כישורים - ראש מתמטי מאוד חזק, יכולת לוגית חזקה, יכולת הפשטה. לפרק בעיה לגורמים, למצוא להם את האלגוריתם הקיים הכי דומה, לייצר את ההתאמות כדי להגיע לפתרון שמתאים לבעיה החדשה, להרכיב פתרון מכל הגורמים שפירקת קודם. בוא נגיד ככה, איך אתה בשחמט?

האם באמת צריך פינת אוכל ל-6? כמה נפשות בבית? כמה אתם מארחים? אם ניתן להסתפק בפינה קטנה (נניח ל-2 אם אין ילדים) אפשר להצמיד לקיר ולפנות הרבה מקום. אפשר להשתמש בשולחן ניתן להרחבה ולהזיז למרכז הסלון כשיש אורחים. זה פותח את המרחב ומגדיל את האפשרויות השונות למיקום פינת האוכל. לגבי הפרדה, אני בעד הפרדה נמוכה - לא קיר, אלא למשל בר - או מחיצה מלאה או רק מעין מדף עם רגליים. מחיצה יוצרת יותר הפרדה, מדף מאפשר לשבת קרוב אליו ואז למעשה - אם לא צריך פינת אוכל גדולה, הוא הופך גם לפינת האוכל וגם להפרדה בין הסלון למטבח. בכל מקרה בר מאפשר ליצור את ההפרדה בלי לגזול יותר מדי מהיתרון של חלל אחד גדול (תאורה, תחושת מרחב).

המכשיר מגיע עם 4.0. מעבד וזכרון כמו של ההייסנס, הסוללה יותר חזקה - 1800 לעומת 1630MAH בהייסנס, ומניסיוני המכשיר באמת מחזיק הרבה זמן עד טעינה. לפי מה שקראתי ההייסנס גם שוקל יותר (קרוב ל-140 ג') הטקמובייל כ- 90 ג'. השילוב של משקל קל, סוללה חזקה ודואל סים הופכים אותו מאוד מתאים לנוסעים מתמידים.

עוד יש דבר כזה "כרטיסי טיסה"? חשבתי שכולם כבר ב-ETICKET ועברו כבר כמה שנים מאז שמישהו (חוץ מהמוכרים בדיוטי פרי) רצה להסתכל על הETICKET המודפס, עושים צ'ק אין עם דרכון.

למה "עילום שם"? רשמתי את שם החברה "טקמובייל" וגיגול קל היה מעלה אי אילו פרסומים אודות תחילת השיווק. מן הסתם כשיגיעו פריטים בכמות מסחרית למלאי יהיה פרסום מסיבי יותר. זה שאני משתדל להצטנע ולא לעשות Hard Sale מעל דפי הפורום לא הופך את החברה לעלומה. זה האתר שלהם www.tecmobile.com הדגם המדובר הוא You 40 ומי שירצה פרטים נוספים מוזמן לפנות.

אני בד"כ נמנע מפרסום עצמי אבל נראה לי שהדרישה מכוונת בדיוק למכשיר שאני מתחיל לייבא. מדובר במותג חדש בארץ, חברה אנגלית בשם טקמובייל, והדגם הראשון הוא מכשיר דואל סים אנדרואיד 4. מפרט בסיסי שיספיק לרוב הצרכים היומיומיים ומסך "4. אחרי בדיקה אישית של מספר חודשים, אני מרוצה מהאיכות ומתחיל לשווק - יגיע משלוח ראשון בסוף החודש. מחיר צפוי כשמונה מאות שקל.

אם לחדד לגבי הלואי ארר, אז המחיר אולי קצת יקר כמקובל בארצנו - אבל לא מדובר פה ברמאות בסגנון 4K בשביל שעון ששווה 400. השעון טוב ושווה את מחירו, אבל כדאי להשוות מחירים ולרכוש בחנויות זולות יותר, ולחסוך למעלה מאלף ש"ח.

לא מומחה בווינה אבל בגדול, אם המרחק שעתיים על הנייר אז בפועל, כולל כניסה מפאתי העיר ל"אזורים המעניינים", חניה, התמצאות וכו' זה כנראה יהיה שלוש שעות פלוס. אם אתה רוצה לראות טבע אירופאי, תטייל בטבע - את וינה (שהיא כנראה עיר מאוד יפה שמצדיקה כמה ימי שהייה) תעשו בפעם אחרת.

"SWISS MADE" זה לא שחור ולבן אלא עניין של אחוזים - ובכל זאת, יש הבדל בין שעון שמרבית חלקיו כולל המנגנון סיניים ופחות או יותר מה שנעשה בשווייץ זה רק הרכבה סופית ואריזה, לבין זה שבכל זאת (לפחות לפי המידע ברשת) מדובר ביצרן שיש לו סדנא בשווייץ שמרכיבה את השעונים מחלקיהם הבסיסיים ביותר, עושה את הרגולציה והגימור לפי סטנדרטיים מקומיים וכו'. בסופו של דבר את ההבדל רואים בעיניים ברמת הגימור, LE רמת גימור טובה. הגרמנים שציינת סגנון שונה - NOMOS במיוחד חביבים עלי, יש בהם משהו איכותי שלא עובר בתמונות (שם הם נראים לרוב פשוטים מדי) במציאות הם מרשימים מאוד.

Louis Erard חברה מוכרת ובהחלט מכובדת, בשעונים של עד 1,000 יורו יש להם כמה דגמים יפים, כולל כל מיני קומפליקציות במחירים שפויים כאמור. שווייצרים אותנטיים (לא חברה סינית שעושה הרכבה סופית בשווייץ... לא חסרות כאלה). הדגם הספציפי פשוט יחסית ולדעתי אפשר להשיג בחו"ל ואולי גם אונליין באזור ה- 3,000 ש"ח עם קצת חיפוש. דגם אלגנטי, קצת קטן (40 מ"מ) אבל לא קטן מדי - עניין של התאמה אישית. תנסה על היד בארץ קודם כל, אם אתה חושב להזמין בחו"ל.

הבעיה היחידה בתכנית היא שהיום הראשון הוא באיטליה, שם הסיכוי להשדד הוא הגבוה ביותר (כמעט כל מי שאני מכיר שאי פעם היה באיטליה אכל אותה באופן זה או אחר, בין אם גניבה ממש או תחמונים כאלה ואחרים שמשאירים אותך עם הרבה פחות כסף ממה שתכננת). בשווייץ אני מרגיש יותר בטוח להסתובב עם ארנק מאשר בארץ. ממליץ בכל מקרה לקחת כרטיס בינלאומי ולשים בכיס הקדמי של המכנס, לא מורגש וכמעט לא גניב.

בהחלט לא מנופקטורה ברמה הזו - כלומר הם בונים את המנגנונים אבל כאמור לא מאפס, לוקחים מנגנונים - מפרקים ומרכיבים מחדש. לפי מה שקראתי הם מבצעים QA ורגולציה של השעון ברמה גבוהה, לא שהדיוק בראש מעייני אבל השעונים של שורוקוף נחשבים איכותיים גם מבחינה מכאנית.

אילו פרטים אשפוך...? היצרן - הוא שם עולה בתקופה האחרונה, יצרן בוטיק על כל המשתמע (כמויות די קטנות, כל שעון מיוצר ע"י שען אחד מתחילתו עד סופו כולל כיוון - בניגוד למקובל שכל אחד אחראי על ה"בורג שלו") אבל התחיל להשקיע בשיווק. קו מוצרים חדש עם עיצוב מאוד מרענן (כמו זה שקניתי) פעם השעונים שלהם היו יותר "קלאסיים" בעיצוב. השעונים הנמתחים ביד כמו זה, מבוססים על מנגנונים רוסיים ששורוקוף לקח, בנה מחדש בסטנדרטים גרמניים והוסיף עיטורים חינניים - התוצאה ממש אטרקטיבית כמו שרואים בתמונות ולדעתי הם לא פחות מדוייקים - אולי יותר - מה-ETA שהם שמים באוטומטיים החדשים שלהם. הדגם הזה קוטר 43.5 מ"מ, מתאים גם לחובבי קטרים מעט קטנים יותר - הרגליים די קצרות, רצועת העור רכה ונוחה להפליא ומתחילה ממש בצמוד לגוף השעון כך שלמרות שהוא נראה על היד אפילו מעט גדול ממה שהוא, הוא מרגיש קטן יותר. המחירים אגב מאוד שפויים, בהתחשב בייחודיות ובאיכות. לחובבי יצרנים מסוג זה, ממליץ לחפש Alexander Shorokhoff

בהחלט נאה. בזמן האחרון התחלתי לחבב את בוני השעונים הרוסיים, היו שם כמה חבר'ה מוצלחים מאוד - וגם היום יש! זו הרכישה האחרונה שלי - אלכסנדר שורוקוף (רוסי שבונה שעונים בגרמניה), רגולטור (כלומר מחוגי השעות, דקות ושניות בעלי צירים נפרדים) כרונו. Hand Wound. אגב - פעם ראשונה שאני קונה בחנות אונליין - לאחר מחקר מעמיק כמובן, וקריאה על השעון והחנות - בהחלט חוויה חיובית. השעון הגיע תוך שלושה ימים עם UPS.

בסופו של דבר, יש פה עניין של התאמה בין ציפיות למציאות. רוב השכונות נעות בטווח די מוגדר, איפשהו בין ג'ונגל של ממש לבין "סביר". "סביר" זה אומר שאחוז הבבונים הוא מספיק קטן כדי שהמטרד מהם יהיה מינימלי וסביל. כדי לעבור מ"סביר" ל"טוב" צריך כנראה לעבור לשווייצריה, או לשכונת וילות מהסוג שבה הבתים מספיק רחוקים וכל אחד עוסק בענייניו וחצי הבתים ממילא ריקים רוב הזמן. אבל אני לא בטוח ששכונה כזו היא המקום הכי נעים לחיות בו - בלי לדבר על מחירים. באזור שאני גר (בבלי) המצב בהחלט סביר - לא מושלם. השכונה היתה הרבה יותר שקטה לפני 15 שנה, אבל אז גם הגיל הממוצע של דיירים היה מאוד גבוה - היום יש הרבה יותר זוגות צעירים, משמע הרבה יותר פעילויות לילדים בתחומי השכונה (מתנ"ס, קנטרי) ויש לזה יתרונות אמיתיים לילדים. גם תשומת הלב לחינוך עולה, היסודי בתהליך שיפור (עד לאחרונה נחשב לאחד הפחות מוצלחים בתל-אביב), וגני הילדים בשכונה ברמה גבוהה. אז יש פה טרייד אוף. יש קצת יותר רעש מאשר בעבר אבל בסה"כ רוב ההורים שאני פוגש ורוב השכנים שאני נתקל בהם בסביבתי, הם אנשים שקטים ומתורבתים, תנועת המכוניות בתוך השכונה די רגועה, בלילה במיוחד מאוד שקט וארועים כמו מסיבות רועשות, צפירות ואזעקות רכב באמצע הלילה וכו' הם ממש ממש נדירים. חוץ מזה שאחוז האלפות בבבלי הוא גבוה במיוחד וזה בטח אומר משהו?

אני רואה אנשים עושים ג'וגינג בפארק בערב עם הטלפון עליהם, בד"כ מוצמד ברצועה. זה לא נראה לי הכי נוח - אני אישית משתדל תמיד להמנע מלשאת עלי כל משקל מיותר כשאני יוצא לריצה או הליכה - אם אפשר אני אפילו לא אקח איתי מפתחות. מעניין אותי מה הסיבות העיקריות שאנשים רצים עם הטלפון. בשביל המוזיקה? הרי יש נגנים שלא שוקלים כלום. בשביל למדוד קצב ומהירות וכו', הרי יש שעוני ספורט שעושים הכל וגם יתחברו בסוף הריצה לטלפון. או שסתם נורא חשוב להם להיות זמינים בכל שעה, אפילו בזמן ספורט... גם לא נראה לי. יש פה מישהו שנוהג לרוץ ככה ויכול להסביר...?

זכוכית מינרלית בהחלט נשרטת. פחות רגישה אמנם מזכוכית "רגילה" והיא לא תישרט מסתם התחככות יומיומית, אבל אם תנסה לחרוץ אותה עם מסמר למשל לא תצטרך להפעיל יותר מדי כוח. זאת למשל להבדיל מהספיר בשעונים יקרים יותר שבאמת צריך מכה של ממש כדי לפצח אותו (לא ממליץ לנסות...)