alfa_draco

בתשלום, בתשלום. במוסך המרכזי. עדיף לשלם מאתיים שקל ושיקחו ויחזירו לך למשרד, לא?

לפני כמה שנים היתה לי קורולה שכורה למשך חודש, זה אכן היה משעמם נורא. הבעיה נפתרה כשהבראבו הגיעה.

אז"ש הסיפור נשמע באמת מוזר. אני לא מכיר מוסכי פיאט (רק ארבע שנים עם בראבו, טרם זכיתי לראות מוסך. פעם בשנה בא הנציג לקחת אותה לטיפול שנתי ומחזיר אחרי שעה, וזהו...) אבל המנוע כמו ג'ולייטה, אתה יכול להכנס לאחד ממקצועני אלפא כמו אוטו איטליה באז"ת פתח תקווה.

C4 מצוינת ונשחטת במחירונים על לא עוול להוציא מוצאה הצרפתי. לדעתי עדיפה על הרנו מבחינת איכות כללית, אמינות ונוחות, אם כי הרנו למיטב ידיעתי יותר מרווחת. כל הצרפתיות רגישות להזנחה בטיפולים ולכן עדיף להתרחק מעודפי ליסינג, החברות הללו בד"כ לא מצטיינות באחזקה, ובכלל לוודא שהרכב טופל בזמן וכמו שצריך.

תתחדש ותהנה! את האוטו אני מכיר היטב, עכשיו הזמן להכיר את הבעלים החדש... בוא לבקר במפגש הקבוע בהרצליה כדי שנאשר אותך, כי אתה יודע כשאתה רכב מאלפיסט זה בא קומפלט עם החברים! (אם כי, אלון, בפעם הבאה לפי הנוהל צריך להביא את הקונה לאישור לפי סגירת עסקה )

נו באמת, במחיר הזה אני מביא פרארי. (טוב, טריבוטו פרארי)

אתה יכול להחליף את המילה "Q2" במילה "ג'ולייטה" וזה יהיה נכון באותה מידה. או פשוט במילה "מכונית".

לא נעים לי לומר, אבל זה בפירוש נקרא "לא מאובזר במיוחד". פנסי ערפל, בלוטוס ומסכי מדיה יש היום בכל יונדאי במפרט "לא ליסינג" נראה לי. אם החברים ב"דלק מוטורס" קשיחים עם המחיר - אולי יהיו גמישים באבזור ? אולי בטעות אמרת לאיש המכירות שזה לאשתך, או שהיא עצמה היתה באולם, ואז הוא אמר לעצמו "לא צריך להוריד במחיר - אישה רוצה אישה מקבל"

יפה. אני מניח שגם מאלפא תקבל משהו לחגים (אם הג'ולייטה נרכשה באחרונה, לפחות). עכשיו איך לקסוס יגיבו?

עוד דוגמא להשוואה. לפני כמה חודשים הלכתי לסוכנות פורד וביקשתי נסיעת מבחן על הפוקוס ST. אני חושב שאין ויכוח שחשיבות ה-ST לשורת הרווח של פורד בישראל קטנה בהרבה מחשיבות דגמי RS לרנו - פורד מוכרת יותר מכוניות עממיות, ומוסרת בשנה מספר חד-ספרתי של ST (ולא חד-ספרתי גבוה). ועדיין - קיבלתי יחס מצוין, נציג השקיע זמן, הסביר, תיאם נסיעת מבחן של קרוב לשעה ולבקשתי גם דאג שתהיה בצהריים בשעות פחות פקוקות. אמנם התעקש על מסלול מוגדר, אבל נתן לנהוג כמו שצריך ואף נראה היה שהוא נהנה מכך. בקיצור התאפשר להתרשם מהרכב באופן מספק בהחלט. גם התקשרו אחרי זה פעם-פעמיים לשמוע מה קורה, מה אני חושב, אם רוצה לדבר על מחיר וכו'. בשיווק מודרני, אחת התפיסות מדברת על התמקדות בלקוחות מובילי דעה, כאלה שהתבטאות שלהם ברשתות חברתיות מגיעה למאות מושפעים במעגל הראשון ואלפים במעגל השני. זו כמובן לא אשמת איש המכירות (ואני שמח שירדנו קצת מדניאל המסכן, שממש לא ראוי לחבטות הוירטואליות שספג פה) אלא עניין שצריך לבוא כהנחיה של השיווק. היכולת לטפל ולשמר נקודתית מובילי דעה, שלעתים קרובות מחפשים דווקא את המוצר הלא סטנדרטי (יקר יותר, מקוסטם יותר וכו') היא עניין אסטרטגי, וביצוע נכון מצריך השקעה קטנה מאוד יחסית שמייצרת הרבה ערך ארוך-טווח למותג. זו במידה רבה השקעה מאוד בריאה כי היא מחזירה ערך בדמות נאמנות לקוחות ומוניטין חיובי באופן שוטף ובמשך שנים, באופן שגם עוזר לעסק להתגבר על בורות כלכליים מזדמנים.

אני חושב שאלפא מיטו בסיסית תשרת אותו היטב, לא בטוח מה המחירונים אבל בטח אפשר למצוא ב-80K אחת סבירה. המיטו נראית ספורטיבית, נוסעת גם בגרסאות הבסיס בסדר גמור והיא זריזה הגם שאינה באמת רכב ספורט. הרכב אמין והאחזקה לא יקרה. קהל היעד די שומר עליהן כנראה ורוב המיטו שאני רואה - גם בקרב אלפיסטים צעירים וגם בקרב "סתם" צפונים - נראות שמורות היטב.

עוד דבר, לדניאל ושאר מוכרי המכוניות פה. כוונת קניה היא דבר שאפילו הלקוח בעצמו לא תמיד מודע לה. זה דבר שמשתנה. לפעמים תוך כדי נהיגה. לפעמים אפילו בהשפעת איש המכירות. ובמיוחד כשמדובר ברכב ספורטיבי שתכל'ס, 80% מהקנייה היא רגשית - אימפולסיבית ולא רציונלית (כמה מאתנו כבר באמת קונים רכב ספורטיבי כי חשוב לנו זמן ההקפה בכוכב יאיר?) לפני שקניתי את הבראבו נהגתי על עשרות מכוניות (בלי להגזים) מסגמנטים די שונים, במשך שנתיים בערך עד הרגע שבו ה-156 הוחלפה. סטטיסטית הסיכוי של כל אחת מאותן מכוניות להרכש היה אחוזים בודדים א-פריורי, ופחות מזה בדיעבד. בינתיים כל אחת שנהניתי ממנה זכתה ממני לסקירות וביקורות אוהדות, ואף המלצות, וזה כלל גולף GTI, אינפי' G37, ועוד כמה. בדרך גם היתה אבארט 500 אחת, שנהניתי ממנה מאוד מאוד, אבל לא קניתי כי זה לא היה פרקטי בעליל. כמה שנים מאוחר יותר, חזרתי לאותו אולם המכירות של אברט לאותו עומר שחיכה בסבלנות כי הוא ידע שלפעמים קניה מתבשלת לאורך זמן, לפעמים בדרכים לא צפויות. האברט עדיין לא פרקטית, הקניה עדיין לא רציונלית, ואיש מכירות של קרסו בוודאי היה מחליט שאינני פוטנציאלי כי אני בכלל מחפש רכב משפחתי. והופ יצאתי עם הפונטו הזו. אל תהיה כמו המוכרת ההיא בשווייץ שאמרה לאופרה ווינפרי "אל תסתכלי על התיק הזה הוא יקר מדי בשבילך..."

סמל"ת לא בהכרח אלופי המכירות ולא כל המותגים מקשה אחת. אלפא הם מצליחים למכור לא רע ביחס להצע המצומצם. פיאט מוכרים סביר את ה-500 (רכב שבאופן מסורתי מנוגד לחלוטין לתפיסת ה"פח לשקל" ששלטה פה), לא מצליחים למכור פנדה ו-500L שכרגע רק ידניות (ה-L האוטו' היא דיזל). לנצ'יה כשלון אבל בינינו, איפה חוץ מאיטליה הם מוכרים בכלל? אברט, לא יודע להשוות לאירופה מבחינת יחס לגודל האוכלוסיה אבל נראה לי שכמה עשרות בשנה של רכבים קטנטנים, לא מאוד נוחים ביום-יום שמתגמלים בעיקר את מי שנוהג בהם כמו שצריך, זה לא רע בכלל. תביא בחשבון את זה שקרסו מוכרים הרבה מאוד ליסינג (בעיקר מגאן / פלואנס ואני מניח שגם לא מעט ניסאן) ולניסאן גם יש רכבי SUV פופולריים במספר גדלים ואת יתרון ה"יפנית" - פה ההסבר למספרים. לגבי תפקיד המוכר - הויכוח נמשך וזה מצחיק. הפרסומת נועדה להביא את הלקוח הפוטנציאלי לאולם, רכב ההדגמה נועד להדגים את הרכב, המוכר נועד להכניס את הלקוח הפוטנציאלי לתוך רכב ההדגמה, המלווה - אם יש כזה בנסיעה - תפקידו להמשיך לתמוך במכירה תוך כדי, הביטוח - תפקידו לכסות נזקים אם קורים, מוסך היבואן - תפקידו לטפל בבלאי ולהחזיר את הרכב בהקדם לסבב ההדגמות. אם כל המעגל הזה עובד, יש יותר מכירות. אם לא - יש פחות. אם מטרת ה-RS היא רק לעמוד באולם ולשדר לרוכשי הפלואנסים "זה בסדר, קניתם עגלה אבל עם DNA ממש ספורטיבי!" - סבבה גם זו אפשרות.

לא מופרך בכלל. אצל אחד היבואנים היותר מוצלחים, לקחתי פעם רכב ספורט סאלון, יותר יקר מהמגאן הזו, למסלול שהיה אז בנחשונים, לבד כמובן, כשחזרתי הנציג בעיקר התעניין בהתרשמות שלי מנהיגת מסלול ברכב המבחן. למה לא בעצם? ככה מוכרים.

א. פות"ש רציני. מנהל מכירות אמור להיות מסוגל לוודא את זה תוך חצי דקה במספר שאלות פשוטות "על מה אתה נוהג היום?" "איזה רכבים בחנת או בוחן באחרונה?" "למה דווקא קאפ?". ב. אני יכול להבין חשש במסירת רכב הנעה אחורי חזק במיוחד. נניח פורשה 911. לא מגאן אר.אס עם כל הכבוד. ג. שום דבר לא מקרי, אם היחס זהה, כמעט באותם מלים, בת"א וחיפה. זו מדיניות. אולי רק מזכ"ל האו"ם יכול לחשוב שזה צירוף מקרים...

אני לחלוטין מבין למה אתה חושב ככה, אבל במגרש הדרכה יוכלו להעמיד בפניך כמה תרגילים שישכנעו אותך שזה לא נכון. זה אולי נכון 99% מהזמן, אבל אני אישית חושב ש99% זה לא מספיק. בארץ אתה לא נוהג בד"כ בכביש ריק וישר מאופק עד אופק. הפתעות צצות, מנהגים מפגרים שסוטים מנתיב פתאום, דרך מפגעי מע"צ ועד המסומם התורן שקופץ משום מקום כדי לחצות את הכביש המהיר. שתי ידיים ואתה מוכן ב100%.

משעמם? כשתכנס באיזה ילד על אופניים בזמן שאתה מסמס, יהיה לך מעניין. עיניים על הכביש שתי ידיים על ההגה. גם בידני, אם אתה לא בנהיגה במסלול טכני העברת הילוכים מהווה לא יותר מאחוז אחד מהזמן שלך, איזה השפעה יש לזה, אלא אם אתה מאלה שחצי שעה לפני העברה כבר עם יד על ידית ההילוכים, שזה הרגל רע. צברת קצת ותק, יפה, זמן טוב לקורס נהיגה מתקדמת להקניית הרגלים בריאים. גם באוטומט.

אם יבואנים חשבו שהביקוש למכוניות מיני ידניות מעיד על ביקוש למשפחתיות ידניות, זה הגיוני בערך כמו שיחשבו שזה שאני מבקש חלב חם ליד האספרסו מעיד שאני ארצה גם חלב חם ליד הבירה. מעבר לזה שבשני המקרים מדובר על מכונית, קהל היעד שונה, הגילאים שונים, הצרכים שונים והשימוש שונה.

20000 בשנה זה יפה. אני מניח שמדובר על אדם שקנה רכב משומש - כנראה נפל על רכב שלא תוחזק היטב לפניו - ולא אתפלא אם הוא הסתפק בבדיקה ב"מכון" במקום לבדוק אצל מכונאי אלפא רציני. אני החזקתי 147 חמש שנים ולא הוצאתי במצטבר סכום שאפילו מתקרב לזה - כולל טיימינג וכל הטיפולים השוטפים והמזדמנים.

אני רואה ש"קצה המחר" אכן מציג עדיין בכמה מקומות. הסרט הכי טוב שראיתי בקולנוע השנה.

100% עם איתי. הכל שאלה של תחזוקה. הרכב לא אמין פחות ממרבית הרכבים המובילים בקטגוריה, ודאי שהוא אמין לפחות כמו הרשימה המאוד-לא-רלבנטית של אקסידנטים ופז'ואים שסיפק רזי פזי למעלה. מה שיעשה את ההבדל עבורך היום, זה האם בטיפולים השוטפים ובבלאי הטבעי הבעלים הקודמים טיפלו כראוי, במוסכים מקצועיים ועם חלפים מקוריים/איכותיים, או ניסו לחסוך כמה ג'ובות. גם אתה תשאל את עצמך אם אתה תטפל ברכב כך, כראוי. אם התשובה לשתי השאלות חיובית (את הראשונה צריך לבדוק עם הבעלים, היסטוריית טיפולים, תחקור ובדיקה במוסך שמתמחה באלפא) - תוכל להנות מ-147 מאוד.

נראה שעיתונאי רכב, לא רק בארץ, מחליטים על המסקנות הרבה לפני שהם עולים על הרכב. קראתי הרבה שטויות גם במגזינים אנגליים נחשבים. עד היום, כל ביקורת על רכב איטלקי בסעיף "אמינות" התיאור הוא משהו בסגנון "על אף השיפור פיאט סובלת מרקורד מפוקפק ועל הדגם החדש להוכיח את עצמו" ואז הציון הוא אוטומטית משהו כמו 2 וחצי כוכבים מתוך 5, כאמור בלי שום קשר לרכב בפועל. לגבי יתרונות הרכב - אני חושב שעצם העובדה שאני מסוגל לנהוג על הבראבו לעתים קרובות גם כשיש לי את האבארט בחניה מלמדת משהו. למעשה כשהאבארט במצב N (מה שלא אמור לקרות. שמים אותה על SPORT במעמד הרכישה ולא נוגעים יותר בכפתור ) אין הבדל גדול בתחושה בינה לבין הבראבו המחוזקת.

זהו, שאני לא בטוח למה זו ההנחה במקרה הזה. אין פה מערכות חשמל יוצאות דופן. אין פה רכיבים מכאניים משונים. לא ראיתי שום דבר שנראה כמו קריזה של מהנדס איטלקי "כמו פעם". המאפיין הפיאטי היחיד זה הגיר הרובוטי, שהוא כבר רחוק מלהיות נדיר (זה פחות או יותר אותו מנגנון בכל הרכבים הרובוטיים של הקונצרן כבר די הרבה שנים, עד ה-TCT) וממילא הוא טוב יותר מגירי הקלאצ' הבודד הרובוטיים של היפנים. הבראבו היא, פשוט, מכונית. אמנם מהנה יותר לנהיגה ממרבית המתחרות בסגמנט, אבל לא קפריזית או יוצאת דופן.

מה כבר יש למוסך "להבין את הרכב"? מוסך מורשה, מודרך ומבין. מי שרוצה, יש גם מוסכים נבחרים "לא מורשים" שיודעים את העבודה. בנאדם לא צריך הרבה מוסכים, רק אחד טוב. הרכב לא כזה מסובך. המנוע והגיר זהים או דומים (תלוי בדגם הספציפי) לג'ולייטה. הפלטפורמה היא אחת הוותיקות ביותר של קונצרן פיאט. אישית, עד כה לא נזקקתי לשום שרות מוסך עבור הרכב כך שאני לא יודע מה הם יודעים, אבל לא מצפה להפתעות.

יש למונבלאן כמה יפים שעונים לדרישה (או כמה שעונים יפים לדרישה. אפשר להחליף את המלים...), מה שהייתי מגדיר ספורט-אלגנט. אמנם לא מנצלים את התקציב עד תומו. בטח יצא לך לראות אותם פה ושם, לדעתי נראים מצוין. אולי מתאימים לך: http://www.chrono24.com/en/montblanc/timewalker-big-date-gmt--id2683051.htm http://www.chrono24.com/en/montblanc/timewalker-voyager-utc--id2684444.htm לדעתי יש להם גרסאות יותר יקרות (זהב וכו') לניצול מיטבי של התקציב...