אורי מ.

אני מניח שההבחנה נובעת מזה שאת ה-DRL לא ניתן לכבות, לפחות כך זה אצלנו ברכב.

מה שאתה אומר אכן הגיוני והתקנות לקויות, אבל.. אם המטרה שלך היא ניראות, ואין לך DRL, אז מה רע בלהפעיל את אורות הדרך הרגילים? הרי הם לא מסנוורים אף אחד. אני מפעיל את אורות הדרך בכל נסיעה, בכל מזג אויר.

מה שאמר איש המערות. ואכן מדובר, ככל הנראה, בתקנה ערכאית משהו. עושה הרושם שמדובר בשארית מהתקופה שבה רוב פנסי הערפל היו בהתקנה מקומית ולא כוונו כראוי (כאמור - כלפי מטה).

אני רכשתי כבר כמה יחידות מ-ebay ממוכר בשם ioomobile. המוצר הוא המקורי של Exogear והגיע תוך כ-10 ימים. אם בהזמנה מהיצרן אין דמי משלוח אז זה לא משנה כי המחיר זהה.

קרובי משפחה שכרו לפני כשנה רכב ביוון. הקטגוריה הייתה משפחתי גדול והרכב לדוגמה שהוצג באתר היה פסאט. מה אתה חושב שהם קיבלו? טויוטה קורולה. זאת מכונית שלטענת חברת ההשכרה היא שוות ערך לפסאט. חברת ההשכרה, אגב, אחת מהגדולות. בגדול, חברות ההשכרה עושות מה שהן רוצות.

לא עשיתי מחקר מעמיק אבל תחנת פז "בר כוכבא" מול גן סאקר זולה יחסית, עם מחיר אחיד למזומן ואשראי. אם מגיעים מאיזור בית נקופה/אבו גוש אז תחנת קרית ענבים זולה אף יותר, בתשלום במזומן (באשראי היא יקרה).

אילו צרכים יש לג'יפ, חוץ מדלק וטיפולים שוטפים? ובנימה רצינית יותר. שום ג'יפון/קרוסאובר/כבישטח לא מהווה תחליף לרכב שטח אמיתי. אם מחפשים פוזה/שופוני זה כבר עניין אחר.

מד המהירות אצלי ברכב השתבש. המחוג זז ממקומו אחורה בסקלה ולא מראה עוד את המהירות הנכונה. בעמידה המחוג עומד על 200 בערך ובזמן נסיעה, כשלפי וייז אני על 90, הוא מראה בערך 30. מישהו מכיר מקום לתיקון כזאת תקלה באזור ירושלים?

מושבים רכים הם לא מתכון לנוחות אלא לכאבי גב. זאת טעות נפוצה לחשוב שמושב הרכב צריך להיות רך. מושב טוב צריך להיות תומך במקומות הנכונים ורך רק במידה מועטה. גם הנוקשות ה"גרמנית" היא לרוב לא דבר רע. היא בטוח עדיפה על ה"אוניות" האמריקאיות, הרכות, של פעם, שהיו מביאות את הנוסעים לכדי מחלת ים.

ה-AL4 היא אכן תיבה נהדרת, למעט שתי נקודות, שסתומים הידראולים שהתקלקלו מהר מהרצוי ורק 4 הילוכים. מבחינת תפקוד, היא הדבר הקרוב ביותר שאני נתקלתי בו לנהיגה ברכב עם גיר ידני. התיבה לא ממהרת להעלות הילוכים כמו כל אחיותיה האחרות ומורידה הילוכים בהאטה. דוגמאות, אני יוצא בבוקר לכיוון ירושלים ומגיע לגשר הראל, בתחילת הירידה למטה, אם אני לא מאיץ הרכב לא מעלה הילוכים ולא צריך להשתמש בבלמים. אפשר לסיים את כל הירידה על 80-90 קמ"ש בלי לגעת בבלמים. דוגמא אחרת, אני מגיע לצומת/כיכר ועוזב את דוושת ההאצה כ-100-150 מטר לפני הצומת, הרכב מאבד מהירות ומתחיל להוריד הילוכים, אם קצת היכרות עם הרכב והתיבה ניתן לתזמן את העניין שגם במקרה זה לא צריך כמעט לגעת בבלמים. הייתה לנו את ה-5008 עם התיבה של אייסין והיום יש לנו את ה-C4 פיקאסו החדשה, עם אותה התיבה ולדעתי בפיקאסו התיבה שופרה. היא פחות ממהרת להעלות הילוכים ולעיתים גם מורידה הילוכים בהאטה אבל לא משהו שדומה אפילו ל-AL4. בפיקאסו היא גם מורידה הילוכים כשבקרת השיוט פועלת ונדרשת האטה. אני מקווה בשביל בעלי ה-208 שגם שם המצב הוא כמו בפיקאסו החדשה. לגבי הצג המרכזי, בפיקאסו אין שום בעיית התחממות וגם בימים הכי חמים של הקיץ הוא פעל באופן תקין לחלוטין.

הצילום נראה מאוד יציב בשביל אחזקה ביד למשך ארבע וחצי דקות, אולי זה מישהו עם מצלמה ברכב שסובב אותה הצידה. בכל מקרה, אם מישהו היה נוכח במשך הארבע וחצי דקות האלו ולא טרח לצאת לעזרת הגברת אז זה עצוב מאוד. בהחלט מאפיין את התרבות אליה אנחנו מדרדרים. יותר חשוב לתעד מישהו בחולשתו ולהעלות את זה לאינטרנט, בשביל הצחוקים, מאשר לעזור. לא מדובר כאן בעבריינית או סוציומטית שעושה בכביש כרצונה מבלי להתחשב באחרים. כנראה היא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר, אבל זאת לא סיבה לעשות ממנה צחוק.

תתחדשו ותהנו. אבל (תמיד יש אבל), למה חצי סקירה נשמעת כמו הצטדקות/התנצלות על הבחירה ("למה ג'יפון?", "למה XV", "למה ...")? לכאורה זה נשמע כמו נסיון להציג בצורה לוגית את שיקולי הבחירה אבל לי זה נשמע יותר כנסיון להתנצל על הבחירה. זה מה שהתאים/בא לכם? אחלה, למה צריך להצטדק? אני גם לא מבין את כל מי ששואל למה לא נבחר רכב אחר X, Y או Z? לכל אחד השיקולים שלו ולעיתים קרובות אין רציונל ברור אלא בעיקר בחירה של הרוכש כי זה מה שבא לו. מילא היה נפתח שרשור התיעצות, אבל הרכב כבר נרכש אז למה טובות אמירות שכבר לא מועילות.

תחילת שנות ה-90, אני בדרך חזרה מיום עבודה. המיקום, כביש 90 לכיוון צפון בקטע שבין צומת יסוד המעלה לצומת שמורת החולה, כשהכביש היה עדיין חד מסלולי לכל כיוון. הרכב, טנדר סונומה (אולי סיירה, הדגם עם הקבינה וחצי, לא זוכר מי מהם) של GMC, שהיה שייך למפעל של הקיבוץ בו גדלתי. קיבלתי אותו לכמה ימים כי העובד שהשתמש בו באופן קבוע היה בחופשה. האירוע, עקיפה שכמעט נגמרת באסון. שעת דימדומים ולפני משאית עם נגרר. מכיוון שכבר די חשוך הרכבים בכביש כבר עם אורות דולקים ואני רואה שיש לי אפשרות לעקוף בלי בעיה. כשאני על 90-100 קמ"ש ונמצא בערך באמצע המשאית המנוע נכבה - מולי אורות של הרכב המגיע ממול. לסיים את העקיפה כמובן שאני לא יכול וגם לבלום בחוזקה קשה כי תגבור הבלמים לא קיים. אחרי שהפניקה הרגעית עוברת אני מחליט לרדת לשוליים השמאליים במקום לחזור לימין. אחרי שאני כבר עומד רגוע בשוליים אני מנסה להבין למה כבה המנוע, מסתבר שנגמר הדלק. מה עושים עכשיו? טלפון סלולרי עדיין לא היה נפוץ במיוחד ולי לא היה אחד כזה. למזלי ברכב יש מכשיר קשר על הרשת של המפעל. אחרי כמה נסיונות קריאה לעזרה (השעה היא סביב 19:00 ורוב העובדים כבר בבית) עונה אחד העובדים האחרים, שלמזלי היה באזור והוא יכול להגיע אלי עם כמה ליטרים של בנזין. בדיעבד נודע לי שהרכב קיבל בעבר מכה שעיקמה את מיכל הדלק כלפי פנים. התוצאה היא מיכל בעל נפח קטן ממה שאמור להיות ולכן שעון הדלק מזייף. כשהמחוג הראה בערך רבע מיכל בעצם כבר אין כלום.

נתון מצויין. מה האזור שבו אתה נוסע? מפתיע. אצלנו ב-C4 Picasso עשו עדכון תוכנה ויש עברית. גם ברשימות הטלפונים וגם בנגן המוזיקה (שמות שירים/אלבומים וכו'). להבנתי זאת אותה מערכת, פחות או יותר.

השאלה היא כמה צריך להוסיף בשביל להוציא את הדבר הזה החוצה מרשימת האבזור?

יאללה בסדר, גם הכחולה משמאל תהיה בסדר.

מה שאמרת, רק לגבי המיני קופר ידנית היחידה שנמכרה עד כה.

ברכב ידני עם קודן לא תתניע כלום בלי חשמל. בסיטרואן קסארה פיקאסו המצבר ממוקם מתחת למושב הנהג ובתא המנוע יש קוטב חיובי להתנעה ע"י כבלים.

מתוך "לא ארץ לארנבים" מאת דורון פישלר בנענע10. http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=653747&sid=127

אכן, המחירים בנאות סמדר מעט יקרים יותר, אבל, מקבלים אוכל אורגני ברובו ולא כזה שנוצר בפס יצור תעשייתי/סמי תעשייתי. אני באופן אישי מעדיף לשלם מעט יותר ולהנות מאוכל איכותי מאשר מתוצרת רשת כזאת או אחרת. באופן גורף אני מעדיף להשאיר את כספי אצל מסעדות/בתי קפה וכד' פרטיים על פני רשתות.

כמו הרוב כאן גם אני ממליץ לנסוע דרך מצפה רמון רק עדכון אחד חשוב, גם בדרך הזאת עלולים לפגוש את נציגי אכיפת החוק. יעיד על זה הדו"ח שקיבלתי בגין המהירות המטורפת של 110 קמ"ש, בקטע שבין צומת ציחור לצומת נאות סמדר, ליד שיטים. לגבי נקודות עצירה בדרך, "המנסרה" במכתש רמון. זהו מסלול הליכה סיבובי קליל, שגם ילדים בני שנתיים יכולים להתמודד עם רובו. אם רוצים עצירת אוכל שונה מהרגיל אז הפונדק של נאות סמדר מומלץ. רוב האוכל הוא אורגני ומבוסס על תוצרת עצמית של הקיבוץ (מוצרי חלב, מיצים, יינות, עוגות ועוד). דרך אלטרנטיבית שהוזכרה כאן ושאני מחבב זה דרך המכתש הגדול ומעלה העקרבים (כבישים 224, 225, 227). מבחינת הנוף עדיף לרדת אותה (מירוחם לכיוון הערבה) מבחינת הנאה מנהיגה, עדיף לעלות אותה. החסרון הוא ירידה מוקדמת לכביש הערבה, ליד עין חצבה.

למה בחורה, בחורים לא מסלפשים? הנה דוגמא, אמנם לא סלפי אבל קרוב.

אם אתה מחבר לנמושב שליד הנהג תנסה את הפרוצדורה הבאה: להסיע את הכסא עד הסוף אחורה על המסילות. לחבר את הסלקל כך שאתה מותח את חגורת הבטיחת כמה שניתן. לאחר שהכל מחובר, להסיע את המושב על המסילה הכי הרבה שאפשר. פעולה זאת אמורה למתוח את חגורת הבטיחות ולמנוע את החופש שנשאר.

ידנית? אם כן אתה יחיד ומיוחד, כך לפחות על פי השרשור של Car_me על סטטיסטיקת הרישוי.

מתאור מסלול הנסיעה שלך עולה שהוא באזור מישורי. נראה לי שיהיה הבדל משמעותי אם נסיעה דומה תתבצע באזור הררי (גליל, ירושלים וכד'). תחושת הבטן שלי אומרת שתהיה עליה משמעותית בצריכת הדלק (אבל אולי אני טועה). במקרה זה אני חושב שלדיזל תהיה עדיפות משמעותית. יש לי נסיון עם רכבים אחרים. פיז'ו 5008, מנוע 1.6THP, צריכה יומיומית באזור ירושלים עמדה על 1:9. בנסיעות בין עירוניות (נסיעה משפחתית לאילת, לדוגמא) הגעתי ל-1:14. ב-3 חודשים האחרונים, עם C4 פיקאסו דיזל הצריכה היומיומית היא 1:13 ונסיעות בין עירוניות (נסיעה משפחתית לאזור אצבע הגליל) 1:18.