קורן בן אשר

תודה לעונים. כל מה שאני רוצה זה כבל רשת שאוכל לתקוע בטוסיק של הנתב. לכאורה זה נשמע טריוויאלי, לוקח כבל רשת, מחבר למודם ביציאת LAN ולנתב בכניסת WAN, מעשית כפי שכתבתי כרגע אני עם מודם סלולרי של פרטנר וכדי לשרשר את הנתב שלי במורד הזרם הייתי צריך לעשות שמיניות באויר עד שגיליתי כיצד להגדיר את המודם הסלולרי כ-bridge (התמיכה הטכנית שלהם לא שיתפה פעולה, מזל שגוגל יודע הכל). אז אני מנסה לצפות את הבעיות האלה מראש. המכשיר שלי תומך הן ב-DHCP והן ב-PPPoE אם זה משנה. או. יפה. זה בגדול מה שאני שואף אליו. הנתב הוא אפליינס של צ'קפויינט כולל פיירוול מובנה ועוד שאר כלי הגנה של צ'קפויינט.

😉 אולי בפירוקיות. בקבוצות של בעלי PSA. אולי תשאל גם במרכזי של לובינסקי; למוסכים יש נטיה "לשכוח" להרכיב חזרה את מגני הגחון. קודם כל הייתי בודק אם זה מק"ט משותף לדגמים אחרים, יותר נפוצים.

@lanosforce יואו, אתה לא רציני. יקה פוץ כמוך, עושה כחכחחחח על המדרכה כמו אחרונת הפרחולות? ועוד נתת שיתקעו לך שני ברגים קודחים בטמבון? אני חושב שאם זה היה קורה לי הייתי מת במקום. נסה בכל זאת להשלים את מגן הגחון. הוא חשוב.

שלום לשוכני העוף. מישהו יכול לעשות סדר ולהסביר מי נגד מי ולמה? נחת לי פלאייר בתיבת הדואר, בו נתבשרתי שסלקום הגיעו לבניין. בדיקה זריזה באתר של בזק - ובכן גם הם 'הגיעו' לבניין. באתר של פרטנר - נאדה (בינתיים). אז של מי בעצם הסיב? איך העסק עובד? למי שייכת התשתית? מי הספק? האם יש גם פה באנדלים ספק + תשתית כמו שקיים ב-ADSL? בנוסף, איך עובד נושא הנתב/מודם. יש לי נתב משלי (אפליינס של צ'קפויינט) ואני רוצה לשרשר אותו מאחורי המודם של הסיב. אני יכול להביא מודם משלי? כדאי? האם צפויה בעיה לשרשר את המכשיר שלי מאחורי מודם שאקבל מהחברה? (הסיבה שאני שואל, לפעמים יש בעיות עם ציוד "סגור" שמנוהל מרחוק ע"י הספקית, למשל כרגע עם המודם הסלולרי של פרטנר נאלצתי בזמנו לחפש ולמצוא לבד פתרון טכני שעבד, בזק לא ידעו ולא רצו לתת תמיכה בנושא). מדגיש - מעניין אותי רק אינטרנט. הרבה שאלות, תודה מראש לעונים.

אני לא רוצה להסיט את הדיון יותר מדי לכיוון הזה, בדירה ללא ממ"ד, כשיש אזעקה ורעמי פיצוצים של מיירטי כיפת ברזל מעל הראש, צריך להקים את כל בני הבית ולרוץ לחדר המדרגות. לפעמים כמה פעמים בלילה. בדירה עם ממ"ד, כולם ישנים בממ"ד, אתה פשוט קם וסוגר את דלת הבטחון. זה בקצרה ההבדל בתכל'ס. כל אחד ושיקוליו. מאז שיש לי ילדים, אני מתעקש על ממ"ד בכל דירה שגרנו בה.

אענה תשובה "יהודית" (כלומר תשובה על שאלה שלא נשאלתי): ממ"ד ומזגן. מבין מה שהוזכר: שירותים כפולים, ומעלית. אבל בצוק העתים אפשר גם בלעדיהם (מניסיון). מחסן וחניה זה טוב. קומה 2 זה טוב. אני אישית חושש מפריצות ונמנע מדירות בקומות הנמוכות.

זה בערך מסכם את העניין. חריג יחיד מבחינתי - עצירה מייד לאחר נסיעה מאומצת (ממתין עוד 2-3 דקות בעמידה). נהגת בעברך משאית, לא? אני יודע שממילא ברכב כבד צריך להמתין לפני תחילת נסיעה עד שיש מספיק לחץ אויר.

אל תחפש בעיות היכן שאין. הערכת הטווח מבוססת על שערוך פשוט של צריכת הדלק הממוצעת ב-X קילומטרים אחרונים (כנראה כמה עשרות ק"מ). זה מספר אינדיקטיבי בלבד, אל תתייחס אליו כתורה מסיני. הדבר היחיד שוודאי (וגם זה לא לגמרי) הוא מס' הקילומטרים שיש לך ליעד, וכמה ליטרים של דלק נשארו לך במיכל הדלק. אם הרכב נסע כמה מאות קילומטרים בנסיעה בין עירונית בכבישים פתוחים, ואז הוא חזר אלייך וחזרת לנסוע בעיר, הגיוני שצריכת הדלק לק"מ עלתה, ולכן הטווח המשוערך צנח.

האם נכחת כשהחליפו מצבר? יכול להיות שהחליפו אותו כשהרכב מונע וללא מצבר גיבוי?

תצטרף לקבוצה של הכנופיה ("תשאלו כנופצון" בפייסבוק). יש שם אנשים עם NT630/650.

לא מכיר דבר כזה. אולי היה בעבר הרחוק בגרסאות קדומות של המנוע.

לא רואה סיבה להמשיך בשיטה הזו בשנת 2021. מה גם שגיבוי ידני זה תמיד מקור לצרות. תגדיר תיקיות קריטיות שצריך לגבות אותן בצורה שוטפת, לאחר מכן תגדיר משימה ב-task scheduler שתריץ winzip על כל התיקיות כולל הצפנה ותשים את הקובץ במקום מוגדר (בלינוקס זה בכלל טריוויאלי), לסיום תגדיר גיבוי לענן כלשהו (דגש, זה צריך להיות שירות גיבוי, לא סנכרון!) לבחירתך כך ש-X שעות אחר כך הגיבוי רץ ומעלה את קובץ הזיפ לענן. Voila!

להבנתי הוא מתכוון לחוזה השכירות של השוכר, פות"ש. וזה כמובן נכון מאוד, צריך להיות ערני מה כתוב בחוזה בנוגע לעניין זה.

מי שמוטרד מהנושא הזה תמיד יכול להצפין קבצים לפני שהוא מעלה אותם לענן.

בדיוק מה @natco אמר, זה חלק מהמחיר של חיים בעולם החדש והאמיץ שלנו. המינימום זה שירות אחסון "סטטי" - גיבוי ללא סנכרון, ולגבות אינקרמנטלי כל כמה ימים לכל היותר. אתה יכול גם לפתוח חשבון אמאזון S3, עלויות האחסון שם הן גרושים ממש (תכל'ס דרופבוקס וכנראה שלל ספקיות ענן אחרות מאחסנות על S3...). צריך להתקין תוכנת קליינט כלשהי כדי לנהל את הגיבויים בצורה נורמלית. למשל אחת מאלו: https://www.cloudwards.net/cloud-backup-automation/

יש לי נאס בשימוש שוטף. שימושי למי שצריך אחסון כמויות גדולות של מידע בזמינות מיידית על רשת פנימית ולא יכול להיות תלוי לגמרי בעננים השונים. ועדיין זה לא מחליף גיבוי מבוסס שירות ענן. בעולם של היום, לא ממש נחוץ למשתמש הביתי. קנה טרה או שניים בענן, שלם כך וכך זוזים בשנה וסגור עניין.

יש המון גירסאות של המנוע הנ"ל, כשההבדל לא רק בניהול מנוע אלא בכל הפריפריה של המנוע (מערכת הזרקה, טורבו וכו'). נתקלתי בסוגיה הזו בעבר; למיטב זכרוני לגירסה הנ"ל (בהספק 90 כ"ס אם איני טועה) אכן לא חייבים RN0720 וניתן להסתפק במגוון די גדול של שמני C3. @vladclar למיטב ידיעתי לא יכול להיות דבר כזה בהגדרה RN0720 שהוא C3, אין לי הסבר למה כתוב באתר מה שכתוב.

@Fazer אני ממליץ, לפני שאתה רץ לפתרון "יום הדין", ללכת למוסך מומחה או מורשה יבואן, שיחבר סורק ויאבחן את מצב ה-DPF. הוא יכול לראות בדיוק מה אחוז הסתימה (כמה אפר הצטבר), כמה מחזורי רגנרציה בוצעו, מתי האחרון בוצע, מה המרווח ביניהם, ולהסיק האם העליה בצריכת הדלק היא בגלל שהמחשב מנסה לפקוד שוב ושוב רגנרציה שאינה מצליחה לנקות את ה-DPF, או שיש סיבה אחרת. אם המצב הוא כזה שעדיין ניתן לנקות את הפילטר בנסיעה, ניתן לצאת לנסיעה "חזקה" למשך כשעה, יש גם תוספים שאפשר לשים לפני נסיעה כזו ומטרתם להוריד את טמפרטורת השריפה של הפיח, בדומה לתוסף Eolys המובנה שקיים אצל PSA. אם זה לא עוזר, כצעד אחרון ניתן גם לבצע רגנרציה מאולצת במוסך כשהרכב בעמידה, תהליך מלכלך ומגעיל למדי. כל זה לפני פירוק/ניקוי/החלפת DPF. אבל לפני כל זה, כאמור, אבחון באמצעות סורק.

השיטה הדיפולטית היא העברה בנקאית. בדרך כלל על החשבונית יש מספר IBAN וקוד SWIFT שלהם (היות ואלה שוויצרים אני מאמין שזה המצב), אם החשבון שלך בבנק נורמלי ואתה לא מאותגר טכנולוגית, תוכל לבצע את ההעברה דרך אתר האינטרנט של הבנק ותוך כמה ימים הם יראו את הכסף. כן, זה יעלה לך, בעיקר העמלת העברה שתהיה מסדר גודל של מאה עד מאה וחמישים ש"ח אני מאמין. יש כל מיני שירותים כמו קוברסי שהוזכר או transferwise, לפחות לגבי האחרון ניסיתי בעבר ומסתבר שחברות האשראי בארץ חוסמות את האפשרות לחיוב ישיר של הכרטיס, כך שמעשית האופציה הזו מנוטרלת.

ווקשה: https://www.negevtour.co.il/harnegev/road10-2/ שים לב, יש חידוש מרענן, בנוסף פותחים כל חודש בסופ"ש האחרון של אותו החודש.

מילות המפתח הן "כל עוד יש מספיק סוללה", שבתנאי נסיעות ארוכות בתוואי הררי מתרוקנת די מהר, ואז אתה נשאר עם מנוע אנמי שנאלץ "לנסר". אגב, אם תעשה חשבון, כמות האנרגיה שהבלימה הרגנרטיבית מסוגלת לאחזר חסומה מלמעלה ע"י... נצילות מנוע הבנזין, כלומר סביבות 40% במקרה הטוב מהאנרגיה שבוזבזה כדי לטפס בעליה ניתנת לאגירה בירידה חזרה מטה. היברידיות כבודן במקומן מונח ויש להן את היתרונות היחסיים שלהן, לטעמי יותר נוח להעביר נסיעות בתוואי בין עירוני הררי ב(נניח)גרנד קופה דיזל (שמצויידת בבידוד רעש טוב מאוד) מאשר בקורולה/אוריס/פריוס. הדיזל אכן רועש יותר בתנאי נסיעה עירונית, בנסיעה בין עירונית רעש המנוע נבלע ברעשי הכביש והרוח שישנם, המנוע כמעט כל הזמן עובד בטווח 2000-2500 סל"ד (כולל עליות ארוכות וקשות) והגרגור המונוטוני שלו פחות מטריד אותי, אבל זה כבר עניין אינדיבידואלי. אגב, אולי אם היינו מדברים על קאמרי או על סונטה הייתי חושב אחרת, אבל בכל מקרה הן out of scope במסגרת מגבלות התקציב שהוגדרו לעיל. אני מתייחס לדגמי טויוטה בני 4-5 שנים שזה להבנתי מה שרלוונטי לפות"ש במסגרת התקציב, הרושם האינדיבידואלי שלי מהאוריס גרוע מאוד בכל ההיבטים של נוחות הנסיעה: בידוד רעשים, נוחות מושבים ושיכוך. בדור החדש של הקורולה, בפרט בסדאן, יש קפיצה משמעותית מאוד ברמה בכל ההיבטים לעיל, אבל זה לא רלוונטי לפות"ש כאמור.

הטון הקנטרני והפסקני בתגובה שלך צורם מאוד. מעבר לכך, רכב ישן יכול להרוג אותך ואת המשפחה שלך בדיוק כמו רכב חדש ואפילו קצת יותר מרכב חדש. חלקי בלמים מחליפים ממילא לפי מצב ולא לפי גיל הרכב, תיכף תגיד שברכב בן 20 לא מחליפים רפידות וצלחות "כי זה רכב ישן"? ובולמים חדשים זה לא 10K ש"ח, ארבעה תחליפיים טובים כולל עבודה זה יותר סביב אלפיים ש"ח.

לעניות דעתי, מי שאופי הנסועה שלו בשוטף כמו של פות"ש צריך לשים את נוחות הנסיעה (שיכוך, בידוד רעשים, נוחות מושבים) במקום גבוה מאוד בסדר העדיפויות. אוריס לטעמי היא אחד הרכבים הכי לא מתאימים למטרה זו, סוג של קרש גיהוץ על גלגלים. בהנתן התקציב ומה שנכנס בתוכו, אני הייתי ממליץ גם כן להתכנס לכיוון דיזלית צרפתיה, כבונוס יותר נעים להתגלגל עם דיזל בנסיעות ארוכות בתוואי הררי, יש לך כוח זמין יותר בסל"ד נמוך, להבדיל ממנוע בנזין אטמוספרי חלש שמנסר לך באוזן כל הנסיעה.

ההיגיון אומר שהם ברחו למקום הקרוב ביותר שאפשר להגיע אליו, להסתתר בפרופיל נמוך ולהתארגן להמשך הבריחה. תפתח מפה. אם הולכים דרומה, בהנחה שלא רוצים לטפס את הגלבוע, הרכס מתעל אותם או מערבה לכיוון המרחב של התענכים ומחסום ג'למה, או דרומה לכיוון מחסום ברדלה, בכל מקרה מרחב רווי בישובים יהודיים, וכל זה רק בשביל לפגוש בסוף גדר הפרדה שפרושה לאורך כל הגזרה הזו. בכיוון צפון, המרחב פתוח והרבה פחות מיושב, והכי חשוב, אין גדר מערכת. אתה מניח שמדובר במטומטמים שלא יודעים שכל תקשורת אלקטרונית במרחב יכולה פוטנציאלית להיות מיורטת ע"י השב"כ.

אוקיי, קיבלת, הנה לך שגיא ברשת... https://blog.toyland.co.il/כסאות-בטיחות-ההכל-באחד-הטובים-2016/