הוראה (במיוחד בישראל) היא עבודה קשה, שוחקת ולא הוגנת.
שכר נמוך, מאוד משפיע על מוטיבציה של אנשים איכותיים להכנס למעגל ותורם להחלטה לנטוש של חלק לא מבוטל של כאלו שיכלו לתרום.
תדמית לא טובה ותרבות כללית גורמת לחוסר כבוד למחנך. הורים לא מבינים כמה העבודה קשה, לא מכבדים ומקשים על המחנך לעשות עבודה טובה.
הורים משועממים ומתוסבכים מריצים בקבוצות הכפשות וכו' והופכים את המלאכה לסיוט.
מי שזכה לגננת/מורה/מחנך טוב ויודע להעריך יכול להבין כמה לתפקיד הזה יכולה להיות השפעה לכל החיים. מנגד, הורים לא מאפשרים בהרבה מקרים למחנך לעשות את עבודתו.
גם מול המערכת למחנך קשה מאוד. בירוקרטיה, חוסר באמצעים ועוד.
כפי שנכתב שורש הבעיה הוא למעלה, ממש למעלה. זה מתחיל בשרי חינוך לא ראויים, חלוקת תקציב המדינה בצורה שמקריבה את העתיד לטובת שימור כסאות ועוד.
המעט שיש לנו לעשות זה לנסות להיות פחות ביקורתיים ויותר מעריכים ותומכים. וכמובן "להתפלל" להנהגה שמבינה מה היא עושה.