Derish

יש לי בעיה עם המשפט הזה, שנפוץ גם אצלי בתעשייה ומרמז על איזשהו משחק סכום אפס שבסופו למדת הכל והפכת למאסטר שכל פעולותיו מניבות תוצאה מוצלחת וצפויה מראש. בענייני ניהול, של עסק או של אנשים, זה פשוט לא נכון. הרבה מה'למידה' הזאת זה משאב מבוזבז שלא באמת יכין אותך לעתיד ולסיטואציות בהן תיתקל במקומות עבודה ועם אנשים אחרים. אפילו אותו בעל עסק שעובד מול ספקים ולקוחות שונים לא יכול 'ללמוד' אותם עד הסוף ולהימנע לגמרי מהפתעות ובלת"מים. ובסופו של דבר, ככל שתישאר באותו מקום ו'תלמד' איך הוא והקליינטורה שלו עובדים, בסה"כ תהפוך למסוגר וממוקד יותר - כלומר פחות ורסטילי ושימושי לשוק הרחב. אני תמיד אומר לחבר'ה החדשים שמגיעים לתחום שלי מהאוניברסיטה שאת כל המידע השימושי פה הם אמורים לקלוט תוך שנתיים-שלוש, אחרי זה כבר מתחילים התמחות ונכנסים לרגרסיה מבחינת שוק העבודה (כי מפסיקים להתעדכן במה שקורה בחוץ וללמוד כישורים וכלים חדשים). לדעתי כך זה גם בעסקים פרטיים - אם לא למדת את הלקחים החשובים ולא הפקת את המסקנות העיקריות בשנה-שנתיים הראשונות כעצמאי, אז אולי זה לא בשבילך ועדיף שתהיה שכיר במקום להמשיך 'ללמוד'.

שוב תודה על השיתוף, בהחלט סיפור מעניין ומחכים. אני מבין שהצגת פה רק חלק ממנו ובראשי פרקים, אבל על פניו מה שכתבת לא שונה בהרבה מללכת ללמוד מקצוע באוניברסיטה כהכנה לקריירה. שכר הלימוד שלך היה אולי גבוה יחסית (בהיבט הפסיכולוגי והפיננסי), אבל אם השנתיים האלה הכינו אותך לקריירה מצליחה של שלושים שנה בתחום משיק שאיפשרה לך לפרנס משפחה עם כמה ילדים - זה נשמע כמו החזר הרבה יותר טוב על ההשקעה מזה של רוב הסטודנטים בארץ.

תמונת מצב מדוייקת של שוק הרכב הישראלי לפני כעשור. בטח יש עוד איזה שני ספורטאז'ים שחונים מחוץ לפריים.

אמשיך את הטרנד של הדיס-המלצה בכך שלקבלת תמונה טובה צריך למקם את המקרן באופן די ספציפי, מה שלא תמיד מתאפשר עקב צורת החדר או מיקום הרהיטים/גופי תאורה בו. טלוויזיה לעומת זאת פשוט תולים או מעמידים ליד הקיר וזהו, אין תלות בשום דבר נוסף (חוץ משקע אולי) וזה לא יוצר הפרעה לחוויית השימוש בשאר חלל הבית. זה רעיון יפה, אבל שמור אותו לעשר שנים מעכשיו, כשיהיו לכם ילדים ואתה תברח לגראז' בשביל קצת שקט.

קודם כל זה, ושנית אפשר פשוט לקחת איזו ציפה ישנה במידה דומה ולהשתמש בה למטרה הזאת. לא יודע איך זה אצל ישראלים אסלים, אבל לכל רוסי שהגיע לארץ בשנות התשעים יש מבחר של מוצרי טקסטיל כאלה שהמשפחה הביאה מברה"מ ואז גילתה שהמידות לא תואמות את הסטנדרט המקומי, אבל גם חבל לזרוק אז יאללה, שישכב שלושים שנה בארון.

לא הייתי טחון כמוכם ולכן לא הייתה לי ספארי/אסטרו במשפחה, אבל כן פגשתי את הדגם האחרון שלה (כמו זה שבתמונה) בסביבות 2004, כשהוא שירת את ימיו האחרונים בחיל האוויר. הבטחתי לעצמי מאז שאם אגיע אי פעם לגור בארה"ב, זו תהיה אחת המכוניות שאקנה - ולו רק לתקופה קצרה. חווייה שקשה לתאר אפילו בתור נוסע, אבל הייתי שמח לעבור שוב.

על פניו, זה לא שונה בהרבה מהדבקת ויניל לרכב - רק שהתהליך אמור להיות קל יותר כי מדובר במשטחים ישרים וחלקים המאפשרים שימוש בחומר עבה יחסית שגם זול יותר לייצור. כמו תמיד, לפני ההדבקה חשוב לא רק לעשות ספונג'ה אלא גם לעבור עם IPA על המשטח כדי להסיר שומנים ולכלוכים נסתרים, ומומלץ להשקיע עוד כמה שקלים בבלוק לבד שמאד מקל על ההתקנה - משהו כמו זה: https://he.aliexpress.com/item/1005009294054569.html מעבר לכך, אני לא חושב שצריך להנדס את זה יותר מדי. במקומך הייתי מזמין כמה דוגמאות קטנות מעליאקספרס, מתאמן עליהן כדי לראות עד כמה המציאות תואמת את התמונות והסרטונים ברשת, ואז מסיר עם פן/אקדח חום ורוכש את החומר האיכותי יותר שכבר הולך להישאר שם לשנים הבאות. תיאור החומר אמור לכלול את המילים laminated או high durability, שמייעדים אותם למשטח דריכה לעומת משהו כמו קיר או דלת. עריכה: שכחתי לרגע שאתה גר במדריד... הרעיון של עליאקספרס עדיין בתוקף, אבל כשתגיע לרכישת החומר הרציני יותר - גש לחנות כמו Leroy Merlin או Bauhaus כדי לראות ולמשש את מה שראית באינטרנט. ברגע שתיסגר על כמה דגמים אפשריים, חפש אותם באפליקציית Wallapop, יש שם מלא אנשים שנשארו להם בין כמה חתיכות לכמה גלילים אחרי שיפוץ ומוכרים אותו בגרושים, כולל משלוח לכל חור במדינה.

האמת שאם לחתוך קצת את הנזק ולנקות את שברי הזכוכית, זה היה יכול להיות אחלה רכב השכרה באיזה אי יווני או עיירת נופש מזרח אירופאית. במקומות כאלה גם ככה מבצעים תחזוקה מקומית ומחזיקים את המכוניות על הכביש מעל עשור, כך שליזם הנכון זה היה יכול להיות פרוייקט מעניין.

לא עברתי על כל חמישים עמודי השרשור ולכן לא יודע אם כבר הוזכר, אבל הפלייליסט הנ"ל מערוץ היוטיוב של בריאן לגרסטרום עשוי להיות שימושי:

לא אשאל למה ואיך הגעת לתחום, אבל אשמח אם תוכל לשתף קצת ולספר מה גרם להפסד כ"כ כבד. האם לדעתך היית מתיישר אילו העסק היה ממשיך לרוץ עוד שנה/שנתיים/חמש, או שהמודל פשוט לא עבד משיקולים פיננסיים/שיווקיים וכד'? מה היית עושה אחרת אם היית פותח עסק דומה היום? האמת שזה יכול להיות נושא מעניין לשרשור נפרד באוף, לאור כל בעלי ומנהלי העסקים הקטנים פה שעולים על הבריקדות כל פעם שמישהו מתלונן על שירות לקוחות גרוע או שכר נמוך.

תודה על השיתוף. מחמם את הלב לראות את הכפתורים הפיזיים (לעומת משטחי מגע) חוזרים להגה וארבעה כפתורי חלונות מלאים (לעומת שניים עם מתג החלפה) בדלת הנהג. כעת נשאר רק להחזיר את השליטה הפיזית ברדיו ובבקרת האקלים ואפשר יהיה לשקול שוב קניה של אחד הדגמים שלהם. 😉 יתכן שפספסתי, אבל עד כמה גרועות מערכות הבטיחות האקטיביות וה'סיוע' לנהג בדגם הזה, והאם ניתן לנתקן באופן קבוע? כפי שכתבתי בעבר, אחת הסיבות שאני נמנע מרכישת רכב חדש יותר מ-2018 הוא מתקפת הצפצופים והאזהרות שמקבלים עם ההתנעה ותוך כדי תנועה, לפחות בתוצרת שמיועדת למערב אירופה. בלי קשר, תמיד התרשמתי לטובה משירות הלקוחות במשרדי השכרת הרכב ברומניה, הונגריה והאזור. מעניין מה המוטיבציה שלהם להמשיך לעשות את זה כשרוב מדינות המערב כבר ויתרו מזמן על הקונספט.

הם נראים קצת יותר טוב (או פחות גרוע) במדי משטרה ועם ארגז מאחורה, כמו משהו מתוך בלייד ראנר או איש ההרס:

תאורטית כן, אבל מעשית עדיין לא נתקלתי במגרש או בסוחר שיעשה דבר כזה, ויצא לי להתעסק איתם בלפחות שלוש מדינות שונות. למעט כמה שווקים ספציפיים ומקרי קצה, סוג האנשים שנכנסים בד"כ לתחום הזה לא תמיד מונחי-דאטא או פועלים באופן רציונלי. לעשות רווח על ידי 'הורדת' הלקוח זה אלמנט פסיכולוגי חשוב לא רק בעבודה שלהם אלא גם בהגדרה העצמית, לכן אם תבוא אליהם מעמדת יתרון (רכב ששווה יותר) במקום נחיתות וצורך, הם יאבדו עניין.

כמו רוב רוכשי המכוניות בעולם, נשמע שהיא כבר החליטה משלל מניעים לא רציונליים שהיא רוצה 'כזה'. במצבים כאלה כבר למדתי לפני שנים רבות לא לבזבז את האנרגיה שלי על נסיונות להסביר או לשכנע, אלא מקסימום לשאוף למזער את גובה שכר הלימוד אם הרעיון לא יוכיח את עצמו. פשוט תעזור לה למצוא אקזפלר מוצלח מיד נמוכה שאפשר יהיה למכור אח"כ בקלות, ותן לה להתמודד עם ההשלכות החיוביות והשליליות של הבחירה שלה.

התכוונת אולי ל-saturn ו-mediamarkt? כי שני אלו הם המקבילים של שקם אלקטריק או א.ל.מ, בעוד ש-conrad זה סופרמרקט של רכיבים וכלים יעודיים לקהילת ה-makers.

אני זוכר את השנה הראשונה של הנסיעות שלי לארה"ב בענייני עבודה, שהצריכו ביקורים תכופים בחנויות כאלה. בהתחלה נורא התלהבתי מ-Home Depot ו-Lowes. אח"כ גיליתי שאת כל מה ששניהם יודעים לתקן, Menards יודע לבנות מאפס, כך שהכל יחסי. הופתעתי לגלות ש-ACE אצלם הוא בכלל פרנצ'ייז של טמבוריות בבעלות משפחתית, לכן כל סניף נראה ומרגיש שונה מהאחר. Harbor Freight התגלה כאופציה מעולה 'לסגור פינות' ולהשלים חוסרים פשוטים בזול, גם אם לא הייתי הולך לשם בשביל קניות רציניות. בשנה השניה כבר הייתה לי רשימת קניות קבועה שהייתי מזמין כמה ימים מראש ואז עובר לאסוף בסניף בדרך משדה התעופה לבית המלון. עם הזמן למדתי גם להפיק את מלוא הערך ממדיניות ההחזרות הליברלית שלהם, ומשירות הלקוחות המעולה כשעוד היה כזה. נוסטלגיה... היום גם חוויית הקניה שם לא מה שהייתה, וגם אני הפסקתי לעבוד בארה"ב. כנראה בתזמון מוצלח.

רשתות בינלאומיות כמו Hornbach, Bauhaus וה-Brico למיניהם ישמחו לפתוח חנות בארץ כשתהיה לזה דרישה והיתכנות לגאלית. כרגע אני חושב שאולי הדרישה המקצועית קיימת, אבל אף רשת בקנה מידה כזה לא תסכים לעבוד עם שיטת הכסף השחור וה'תעשה לי מחיר' שבעלי המקצוע הישראלים התרגלו אליה פחות או יותר מאז קום המדינה. עקרונית, כמה מהרשתות האלה (כולל Hornbach) כבר התרחבו בהצלחה גם לרומניה ולמקומות נוספים במזרח/מרכז אירופה והבלקנים, אבל זה דרש שינויים רבים בחקיקה המקומית ולא התאפשר עד 2008-2010. אם ישראל תיישר קו (או לפחות תתקרב) עם האיחוד האירופי בנושא של העלמת הון/מס ותשלום במזומן, אז בהחלט יכול להיות שנראה חנויות כאלה גם שם. עד אז, נצטרך להסתפק בטמבוריות המקומיות שעובדים בהן בעלי מקצוע מנוסים, ועל האינטרנט.

האינסטגרם שלי ראה שקראתי את השרשור ומיד הקפיץ לי סרטון רלוונטי: https://www.instagram.com/reel/DPOqZUagF99/ בקצרה - מדובר שם על בדיקה עיוורת (ומוגבלת למדי) של אוזניות קשת, והמנצח הוא מותג שרוב המבקרים בכלל לא הכירו למרות שהם אנשי מקצוע בתחום. אפל, בוז וסוני סיימו בתחתית הטבלה. לא יודע מה מוסר ההשכל, אבל חשבתי שזה עשוי לעניין כמה מהנוכחים פה.

נראה כמו ריקול של היבואן, מצב טיפוסי לתוצרת של רנו. מפתיע שהן הגיעו לשם באופן עצמאי ולא על גרר.

קשה לי להגיד את זה בפרהסיה, אבל הפעם ספריאל צודק וכולכם טועים. המשך הטיסות של ריאנאייר לנתב"ג ישרת אך ורק קבוצה קטנה של ישראלים ונספחיהם בחו"ל, אף תייר לא יטוס עכשיו לישראל רק בגלל שהכרטיס היה זול, ובמונחי ריאנאייר שולי הרווח שם נמוכים ממילא - כך שלהאשים את מסי הנמל ולצאת מהשוק הישראלי זה הצעד המתבקש. לתת לממשלה לסבסד אותם זה בהחלט משהו שאפשר לשקול בתום המלחמה, אבל כרגע לכספי משלם המסים יש אפיקי השקעה משתלמים וחשובים הרבה יותר מלאפשר לכמה אלפי אנשים לצאת לחופשה בזול.

מנצל"ש - אחותי תכננה לטוס בעוד שבוע עם המשפחה לברלין, ארבעה כרטיסים בשווי כ-500 דולר נרכשו מישראייר. דא עקא, היא שברה את הרגל לפני יומיים ולכן לא יכולה לטוס. למיטב הבנתי אין להם ביטוח שמכסה ביטול נסיעה. היא עדיין לא דיברה עם ישראייר בגלל החגים, אבל ההנחה היא שאין הרבה מה לעשות מלבד להישאר בבית ולספוג את עלות ארבעת הכרטיסים, או לנסות לדחות את הנסיעה מה שגם יעלה לא מעט. האם מנסיונכם יש דרך יצירתית לצאת מהסיטואציה בהפסד מינימלי? איך הייתם ניגשים לזה ו/או מה הייתם אומרים לחברת התעופה? אילו שיעורי בית כדאי לעשות לפני שיוצרים איתם קשר?

רשת ה-DIY האירופאית Hornbach קראה את השרשור הזה ויצאה בפרסומת חדשה תחת הכותרת: No project without drama

אוקיי, אבל נגיד באזור תעשייה עמוס משרדים שכולל גם מרכז קניות - האם לא ישתלם להרים בניין כזה ע"מ לאפשר חניה לעוד כמה מאות או אלפי עובדים שהם לקוחות קבועים? הרי זו הכנסה יומיומית יציבה לעשור קדימה, במינימום תחזוקה. באנגליה למשל החניונים האלה מוקמים באזורים שיש בהם עירוב שימושים. לפעמים קומה או שתיים משמשת את דיירי האזור שאין להם חניה ורוכשים מנוי בעלות מופחתת, ושאר הקומות מיועדות למבקרי חנויות, משרדים ושאר שירותים סמוכים. בישראל אולי אין 'בעיית' חניה בקניונים, אבל כל מגרש כורכר ריק הופך מיד לחניון מאולתר - מה שרומז שהדרישה קיימת. נסה למצוא חניה במהלך היום באזה"ת של נתניה או חולון, אפילו בתשלום זה לא תמיד מתאפשר. ואני כבר לא מדבר על בתי המלאכה הישנים של דרום ת"א. What if I told you... שיש מדינה שלמה מחוץ לחיפה, ושם הדברים נראים אחרת? העיר שלך מתקדמת בשלל תחומים (וקצת מפגרת באחרים), אבל ממש לא מייצגת את ישראל כולה.

אם כבר מישהו פתח שרשור בנושא - תמיד תהיתי מדוע בישראל, מדינה קטנה עם שטח מוגבל, לא נהוגה שיטת החניונים הבריטית עם 5-8 קומות מעל הקרקע. כלומר אם כבר בנית מרכז קניות - תוסיף לו עוד בניין ותאחסן שם כמה אלפי מכוניות במקום להחנות אותן בשכבה אחת כמו strip mall אמריקאי. הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא (כרגיל) בטחונית, אבל נראה לי שלצאת ממרכז ביג כלשהו עם שער אחד או שניים לא יהיה מהיר בהרבה מלפנות חניון רב-קומות בשעת חירום. אני גם סקרן למה לא רואים יותר חניוני 'קרוסלה' כמו בירושלים בחלקים אחרים של הארץ. ניסיתי אחד כזה בביקור הלקוח האחרון שלי בהר-נוף, ולדעתי זו דרך מעולה להוציא פי 10 תועלת והכנסות מכל פיסת קרקע שכבר יועדה לחניון.

אתה שובר אוזניות ולי יש אוזניים עם צורה מוזרה... בגלל זה מוצרים שעוצבו בשביל המשתמש ה'ממוצע' מפספסים לעתים קרובות את הלקוח - כפי שברווז כתב.