Derish

יש פה הרבה מלל בלי הקשר או תמונות, ולא ברור מה השרשור מנסה להשיג. האם יש לך ארון עם דלתות זכוכית שאתה רוצה להעתיק למיקום אחר ומחפש בעל מקצוע שיעזור עם זה? סביר להניח שלארון שלך יש מספר שמות טכניים מלבד שם המותג שציינת. אם תצרף תמונה, זה עשוי לעזור במציאת בעלי מקצוע רלוונטיים.

בשרשור הנ"ל יש עוד כמה דעות בנושא:

לא ברור מדבריך מהם בעצם עוגמת הנפש או ההפסד הכלכלי שנגרמו לך כתוצאה מזמן הגרירה הארוך. האם ציפית שרכב שהתקלקל בערב יום חמישי יגיע למוסך בקצה השני של הארץ בשישי בבוקר ויתוקן לקראת הסופ"ש? אילו היו נעלמים דברים מהרכב או שהוא היה מגיע למוסך עם תקלות חדשות שהתווספו בדרך, אז ה-63 שעות האלה היו יכולות להיות טיעון תומך לטיפול רשלני ע"י חברת הגרירה. בהנחה והרכב הגיע בחתיכה אחת וללא הפתעות, לא נשמע שיש פה קייס. גרירה ישירה ומיידית מנקודה לנקודה במרחק של מאות ק"מ זה משהו שאפשר לצפות לו מגרר פרטי, לא כזה שמכוסה ע"י הביטוח.

@renaultfreek - פות"ש רוצה לדבר עם מישהו שמבין, לא עם הדיוטות כמונו. אנא הושע. 😉 אם זה לא יעבוד, נצטרך לשאול את מוטי בננה בציריך.

אם הסתבכת בעבר כאשר נסעת בנתיב החיצוני, כנראה שנסעת מהר מדי. אף אחד לא יקנוס תייר שפעל כך כאשר ביקר במדינה זרה ולא היה בטוח כיצד להתנהל. מצד שני, אף אחד מהפורום לא יבוא לייצג אותך בבית משפט כשתעשה תאונה בגלל שניסית להיות צדיק גדול ולעשות הכל לפי הספר. אם כבר החלטת שאתה הולך להיצמד ללשון החוק ופתחת שרשור במטרה לחפש חיזוקים להחלטה שלך - תמתין עוד כמה שעות/ימים וכנראה שתקבל אותם. אבל כשאנשים שגרים באירופה ונוהגים במדינות השונות שלה בתדירות גבוהה מתארים לך את המצב בשטח, אני לא מבין את התועלת בלהתווכח איתם בגלל שהחוק/השוטר/ה-AI/ספריאל אמרו לך שככה נכון.

התשובה המציאותית היחידה לשאלה שלך היא 'לאט' - כל שאר הדיון הוא אקדמי בלבד. בפועל, היום כשאירופה מלאה במהגרים מכל מיני סוגים, לאף אחד כבר לא אכפת מכללי זכות קדימה (אפילו בשווייץ) אלא כל אחד פשוט נוסע כפי שהתרגל ויוצא מתי שבא לו. המקומיים יודעים לתזמן את הריקוד הזה ולהאט או להאיץ בהתאם. אתה כתייר עדיף שתישאר בנתיב החיצוני ותיסע לאט, מתוך ההנחה שבסמוך ליציאה מישהו כבר יבוא לחתוך אותך משמאל. אם תיקלע לכיכר של 5-6 נתיבים והרבה יציאות, תהיה מוכן לעשות כמה סיבובים עד שתיכנס לקצב ותצליח לצאת לכיוון הרצוי לך.

נעל אחת, סנדל אחד. נעליים מושלמות, סנדלים מושלמים. כל סנדל (או כפכף) הולך טוב עם גרביים, אם אתה אמיץ מספיק. חוץ מזה, כבר הציעו לו פה נעלי ספורט עם עקב פתוח... לפחות זה עדיין נראה כמו סנדלים אמיתיים.

התייעצות דומה בפורום השכן הניבה לאחרונה המלצה ל'סנדלי קומנדו', ששוקלים ועולים בערך חצי ממוצרי המותגים המובילים:: https://commandosandals.co.il/ מבט קצר באתר נותן לי תחושה שמדובר במוצר OEM סיני עם עמוד נחיתה בעברית ו'יבואן' שמנהל את העסק מהספה בבית, אבל אם המחיר והעיצוב מתאימים אז אולי שווה לנסות. חוץ מזה לא הרבה השתנה בעשור האחרון - Teva, Keen והדגמים השונים של סנדלי שורש הם האופציות המובילות בשוק. נוחות זה כבר עניין אישי, ומבחינת אמינות/איכות כולם די קרובים זה לזה.

החלופה המתבקשת היא ספיריט משומש. בזמנו היה להם שוק די מפותח באתר יד2 ואני מניח שעדיין יש כמה מתקיני מערכות מולטימדיה שיושבים על סטוק של כאלה שפורקו לטובת שדרוג. אני מהמר על Sagem, ולמיטב זכרוני הייתה גם תקופה קצרה שבמהלכה Telit הציעו משהו בקטגוריה הזאת.

תלוי בחומר ממנו הן עשויות - לפעמים מתפתחים בהן סדקים או שהן מתחילות להתפרק לגורמים כימיים עקב החשיפה הארוכה למים.

אל תשכח לעשות סקר בין כל החברים שלך ע"מ לגלות למי עדיין אין אינדוקציה, להזמין אותם הביתה, ולהראות להם עד כמה אתה יותר טוב מהם. 😉 לגבי האיטום שספריאל ציין - זה תלוי בדגם ובאיך הוא יושב על השיש. אם הוא קצת בולט מעל ויש שם סיכון לכניסת נוזלים שנשפכים בקרבת מקום - בהחלט מומלץ לאטום עם סיליקון RTV בצבע המתאים.

לא חסר על מה להשמיץ את ישראל אבל אני לא חושב שיש ויכוח על כך שריבוי המזגנים, תשתית החשמל, ואיכות/מחיר שירותי הסלולר והאינטרנט שם הם דברים חיוביים. נשאר רק לקוות שמאחורי הקלעים הם לא באים על חשבון אינטרסים לאומיים אחרים, כמו ההתמכרות של הגרמנים לגז טבעי מרוסיה או של האמריקנים לנפט ממדינות ערב.

בתחילת שנות האלפיים זה היה טרנד יפני שהגיע גם לאירופה, ולא זכור לי שמישהו התלונן: כנ"ל במקרה של הוולוו XC70, שמזכירה מאד את האקורד מקדימה ומהצד: טעם וריח זה עניין אישי, אבל נראה לי שהרציונל שלכם לא עובד פה.

כולם פה נרתעים מהעיצוב הקופסתי, אבל כשזה מגיע לוולוו אז פתאום וואו, איזה עיצוב קלאסי ואולד-סקול ולמה כבר לא עושים כאלה יותר... 😏

מקבל את התיקון לגבי ה'בודד', אבל אני חושב שאתה ממעיט בערך הצרכנים הנפוצים ביבשת כולל חימום חשמלי. כפי שתמיד כתבתי בשרשורים דומים, חשמל תלת-פאזי זה רעיון מצויין כשמתאפשר אבל לא איזו תשתית חיונית שאי אפשר לחיות בלעדיה. אני לא מכיר הרבה זוגות צעירים היום (אפילו עם ילד) שעומדים שעות מעל הכיריים ומבשלים בארבעה סירים בו זמנית תו"כ צליית עוף בגריל. סביר יותר להניח שהם ישתמשו בכירה אחת או שתיים עם איזה airfryer או instapot בצד וכמה דקות של מיקרוגל. זה משהו שמטבח חד-פאזי יכול לסחוב בשקט. לרשום דברים כמו 'חד-פאזי מגביל אותך מאד' (במיוחד למישהו שגר בשכירות) זה כמו ללכת לפורום הייעוץ ברכישת רכב ולהתחיל כל תגובה ב'רכב משומש מגביל אותך מאד'. אם ספרד זה חור ה-תחת של אירופה, אז מה זה בולגריה ומונטנגרו? גם אצלנו יש מכשירי חשמל תלת-פאזיים (נמכרים בחנות ליד הבאר, איפה שכולם קונים אוכל לחמור שלהם) אבל זה לא הנורמה. בדומה לאיטליה, צרפת, וחורי תחת אחרים - תשתית תלת-פאזית נחשבת למותרות ולכן עולה הרבה יותר כסף בדמי מנוי חודשיים ונפוצה בעיקר בבניה חדשה של בתים פרטיים. בבנייני דירות, שיעור החדירה נמוך בהרבה ועומד על 20-30% אפילו בערים הגדולות. המצב בגרמניה מעודד יותר אבל גם שם לא עובר את ה-50% של הבניה החדשה. זו גם אחת הסיבות שבוש, סימנס ומתחריהם משקיעים בפיתוח של מוצרים רלוונטיים. משאבות החום, המזגנים, החימום הרצפתי - כל אלו טרנדים חיוביים במגמת צמיחה שהיצרנים רואים כשוק מתפתח ולכן משליכים לשם את יהבם במקום לפתח דגמים חדשים של טכנולוגיות בשלות וקיימות. אבל ברוב מדינות היבשת רוב האנשים הרגילים עדיין חיים עם חשמל חד-פאזי ולא חווים נפילות מתח יומיומיות. עם זאת, הם גם לא מתים מחום בגלל שאין להם מזגן או מתים מרעב משום שאין להם מקרר מספיק גדול. האימוץ המסיבי של תלת-פאזי בישראל הוא לא רק תוצאה של אורח חיים שונה, אלא גם של מנטליות כללית שקרובה יותר לאמריקאית ולא בדיוק מנסה לחסוך או לחפש פתרונות חכמים לשום דבר. זה, בשילוב עם בניה חדשה בהיקף רחב, גמישות התשתיות ברמה הלאומית, ומיעוט שכבות הביורוקרטיה תרמו כולם לתוצאה המאד חיובית שאנחנו רואים היום. אבל זה מצב שקיים די בוואקום ולא אומר הרבה על מה שקורה בשאר העולם.

כל פאקינג אירופה חיה איכשהו עם חשמל חד-פאזי אבל ספריאל פסק שזה מאד מגביל, אז מה תועיל עכשיו אתה והנסיון שלך? שב בשקט. 😅 אכן, למשפחה שאינה מרובת ילדים אין שום בעיה 'לשרוד' על פאזה אחת. רבים כיום בכלל לא משתמשים בכיריים ותנורי אפיה אלא עברו למכשירים מתקדמים יותר. זאת ועוד: נו יופי, ואני מעורב עכשיו בשיפוץ דירה כללי שבו מעבירים אל הכיריים קו גז אטום בקצה למרות שבעל הבית מתכוון להתקין אינדוקציה. לך תדע מה יקרה עם זמינות ומחירי החשמל/גז, ומי יגור בדירה הזאת אח"כ. חוץ מזה, אני אישית למשל שונא כיריים חשמליות מכל סוג ומעדיף את הגז עם כל החסרונות שלו. אבל זה הטעם האישי שלי, ובינו לבין לפסוק שחשמל זה לטיפשים וגז זה הבחירה החכמה הדרך רחוקה. כל אחד וההעדפות (והתעריפים) שלו. התחלת כ"כ טוב ואז שברת לכיוון הסקסיסטי המגעיל הזה... מי אמר שאצלם בבית פות"ש לא מבשל באותה מידה או יותר מזוגתו? שהחלטות לא מתקבלות ביחד? זה פורום אינטרנטי, או מופע סטנדאפ של ננסי ברנדס מהניינטיז?

באירופה אפשר למצוא את ההונדה אצל אנשי ה-VanLife שבאמת משתמשים בו כמעט כל יום וגם די תלויים בו, כך שיכולים להצדיק את ההשקעה. לשאר בני התמותה, מחירי הגנרטורים שלהם גבוהים פי 3-4 ממוצרים סיניים מקבילים ולא באמת מצדיקים את ההוצאה המטורפת גם אם זה 'נגעת נסעת'. נראה לי שגם בארה"ב התמחור דומה. לגבי בריגס & סטראטון, האירוניה היא שהמנועים הקטנים שלהם עדיין פועמים בתוך אלפי מכסחות דשא, מכונות קטנות לתעשייה, ואפילו גנרטורים שיצרנים אחרים תפרו סביבם מעטפת אלקטרונית. כל אלו כנראה ימשיכו לחיות לנצח, אבל ביניים היצרן עצמו שהיה פעם מוביל בתחומו כבר ירד לזנות והצטרף לטרנד הסיני בקצה הנמוך של השוק.

זו הייתה אמורה להיות דוגמא למותג מוכר? כי אם כן, אז צר לי לאכזב אותך... נכון להיום, חוץ מהונדה ועוד קומץ חברות כמו ימאהה בשווקים ספציפיים, לאף יצרן רציני פשוט לא משתלם להיכנס לתחום הזה של גנרטורים לשימוש ביתי. בארה"ב הוא נשלט ע"י מותגי בית של חנויות ה-DIY ובאירופה ע"י כל מיני מותגי לואו-קוסט, אבל שתי הקטגוריות הנ"ל מוכרות בדיוק את אותם מוצרי OEM סיניים בצבעים ותחת שמות שונים. יוצא הדופן היחידי שאני מכיר הוא Genergy מספרד, שאמנם מוכר את אותה תוצרת סינית כמו כולם (בכתום), אבל גם מתחזק אתר אינטרנט למופת עם סכמות, נהלים לתיקון עצמי, ואם הכל כושל - שירות תיקונים כולל איסוף מבית הלקוח.

מהיכרות די טובה עם התחום - גנרטור לכמות כזאת של צרכנים ובכזה עומס יהיה יקר, כבד, רועש, וגם ידרוש תחזוקה תקופתית לא זולה (שמירה על דלק טרי, החלפת שמן, פילטר ומצתים). חמור יותר הוא הסיכון לגרימת נזק חשמלי לצרכנים עקב אופי הזרם שיוצא ממנו, אפילו אם מדובר בדגם מושתק ו/או בעל אינוורטר. גם תיקון במידת הצורך יהיה לא פשוט, משום שמדובר בתחום שכמעט ואין בו מותגים אמינים, אלא רוב הסחורה היא מנוע ממותג עם אלקטרוניקה ומכניקה סינית ללא אבא ואמא. לסיכום - זהו פתרון מיושן ובעייתי, ופינה שאין שום הגיון להיכנס אליה ב-2025, בטח לא למטרות בידור ונופש של משתמש פרטי. תחנת כוח ניידת מהסוג שהוזכר פה תהיה פתרון עדיף בהרבה - נקי יותר, שקט יותר למשתמש ולאנשים סביבו, קל יותר לשינוע (כחצי מהמשקל של גנרטור מקביל), ללא צורך בתחזוקה או סיכון לצרכנים, וכנראה גם בעל אמינות גבוהה יותר עקב מיעוט חלקים נעים. תחנת כוח כזאת בהספק הנחוץ לפי התיאור (כאלפיים וואט) תהיה לא זולה, אך אפשר לרכוש אותה ביחד עם קבוצת חברים ולהשתמש לפי התור, היות ולא מדובר במוצר שהאדם הממוצע זקוק לו באופן יומיומי.

צרת רבים - חצי נחמה. אני בסיטואציה דומה לאחר שהבעלים הקודמים של הדירה שלי התקינו מנגנון הדחה אזקוטי עם אטם שמתפרק לגורמים כל מספר שנים. אין אפשרות להחליף את המנגנון משום שזה דורש את פירוק המיכל ומיקום האסלה לא לקח בחשבון גישה לברגים שלו, שגם התחמצנו מאז. לכן כל פעם שהוא מתחיל לנזול אני רץ לחפש את המנגנון הזה, שכבר אין בחנויות... יום אחד זה יגמר בכך שפשוט אוציא את האסלה מהמקום ואשפץ את כל חדר השירותים על הדרך, מה שגם לא יהיה זול. הגומיה שלי היא 75 קוטר חיצוני, 55 קוטר פנימי, ואני מסתובב איתה בארנק מדי יום למקרה שיום אחד אמצא חנות עם מבחר גדול מספיק כדי שהיא תהיה שם.

אני חושב שהבהרתי את עמדתי בנוגע לאותו ארוע ספציפי, אז נא לא לסלף את דבריי.

זו הייתה רק דוגמה אחת מקבוצת הפייסבוק המהוללת 'טייסים עושים טייסים', שבמקור הייתה ה-מקום להתייעץ בו לכל מי שחיפש קריירה בתחום התעופה האזרחית, אבל הפכה עם הזמן ל'דיילים עם טראומות ילדות עפים על עצמם ומפנטזים שיום אחד ירשו להם להיכנס לקוקפיט'. מסכים בגדול לגבי איך שהמנגנון עובד ושטוב שהנהלים קיימים. אני פשוט אומר שבשלב מסויים, כשלא מסבירים את הנהלים אלא רק כופים אותם בניגוד לשכל הישר ולקונטקסט של סיטואציה נתונה, זה עלול להוביל לתוצאה הפוכה מזו שניסו להשיג.

נשים בצד את המקרה המיותר הנ"ל ונתייחס רגע למנטרה. ה'נכתב בדם' הזה היה מאז ומעולם התירוץ של כל ארגון גדול כדי להימנע מחשיבה ביקורתית ושיקול דעת. לא כל ארוע הוא ארוע בטיחות, לא כל הנחיה היא הנחיית בטיחות, ולא כל מטוס יתרסק מיידית בגלל שארבעה נוסעים יחליפו מושב. למרות שאם תשאל את הדייל המצוי - הוא יגיד לך שזה בדיוק מה שיקרה, כי זה מה שלימדו אותו מהיום הראשון בקורס צ"א. לפעמים זו בדיוק הגישה שגורמת לתאונות ולא מונעת אותן. בדומה לאותו דייל שאין לו השכלה ונסיון מתאימים לנתח ולקבל החלטה, גם למנופאי שלנו ככה"נ לא הייתה הבנה מספיק טובה של פיזיקה או של סטטיסטיקה והסתברות כדי להחליט אם לזרוק את הכבל. אבל מכאן ועד לרוץ להתחבא מאחורי ה'נכתב בדם' הדרך רחוקה. הפעם הוא עשה שטות, אבל הוא מקשיב ולומד ועם הזמן הוא גם יוכל להסביר מדוע זה לא רעיון טוב במקום רק לפחד מהנהלים שמישהו אחר כתב. 'נכתב בדם' הוא הגרסה המפחידה והמניפולטיבית של 'ככה תמיד עשינו את זה אז אל תשאל שאלות', ואחד הדברים שישראלים (ואנשים צעירים באופן כללי) עושים הכי טוב זה לשאול שאלות ולחשוב באופן ביקורתי. אז אני לא אומר שצריך להתעלם באופן גורף מכל ההנחיות והנהלים, אבל גם לסגור את עצמך בתוך קופסה קטנה לא יעשה אותך מנופאי, דייל, או טייס טוב יותר. כן, ראיתי שהם בגלגלי הפלדה - אבל בהקשר הישראלי זה עמק הסיליקון שמנסה ללמד את דטרויט איך לבנות מכוניות ואת סיאטל איך לבנות מטוסים. סיכויי ההצלחה שלהם נמוכים מאלו של כל סטארטאפ אחר, משום שבנוסף לכל האתגרים של סטארטאפ מצוי פה הם גם צריכים להתגבר על פער תרבותי, השכלתי ומקצועי.

יותר 'מבטיחה לעשות' מאשר 'עושה' - נראה שמדובר בסטארטאפ עם פחות מעשרה עובדים, וכמו כל חברה שיושבת בעמק הסיליקון אבל מנסה לעשות דיסרפשן לתעשיה אנלוגית כלשהי - סיכויי ההצלחה שלה נמוכים למדי, עם כל הכבוד לרעיון המעולה.

זה כבר גולש למחוזות הפילוסופיה, אבל אם למשל אני לא תושב ישראל ואין לי שם שום זכויות סוציאליות כולל אפילו קופ"ח במידת הצורך, אז האם יש צדק בתשלום מע"מ כל פעם שאני מבקר שם ושוכר רכב? או שהגיוני יותר לעשות את ההזמנה עם דרכון ורשיון זרים ע"מ להימנע מהגזירה. ואם בספרד הצלחתי לגרום לחברת הביטוח להכיר בהיסטוריה שלי מישראל ואז עשיתי רשיון מקומי והפכתי לנהג חדש, האם לא הגיוני להמשיך את הביטוח הזול על הרשיון הזר עד שהתנאים ישתוו עם צבירת ותק? כנ"ל כשמבקרים במדינות אחרות שלא גרים בהם. לשימוש במסמכים שונים עשויים להיות כל מיני יתרונות שלא בהכרח עומדים בסתירה לחוק, או לתקנות של נותני שירות מסויימים.