Derish

Sheriff Country - סדרה מוצלחת באופן מפתיע שמצליחה להעתיק את Justified מלפני עשור לקונטקסט מודרני יותר. שוב עיירה קטנה שבה כולם מכירים את כולם, שוב אנשי החוק נגד ההילביליז, אבל הפעם עם אנסמבל חדש שמיישם היטב תסריט מעולה. הפרקים הראשונים נראים מבטיחים, מקווה שהם לא יפלו לאותה מלכודת ויתחילו למחזר את העלילה כעבור כמה עונות (בהנחה ולא יבוטלו אחרי הראשונה, כמו כל הסדרות הטובות בימינו). איכשהו אפילו Morena Baccarin המעצבנת מצליחה לתת שם הופעה משכנעת. שווה צפיה, בקיצור. Down Cemetry Road - מיני סדרה בריטית של שמונה פרקים מבית אפל, עם אמה תומפסון ורות ווילסון בתפקידים הראשיים. שוב קונספירציה של הממשלה שמנסה להסתיר ניסוי בנשק כימי, אבל באלגנטיות האופיינית לטלוויזיה הבריטית ובלי האלימות הגרפית של האמריקנים. כתוב ומשוחק כמו הצגת תיאטרון איכותית ומומלץ לחובבי הז'אנר. מה עם מי שראה ולא אהב? באמת שרציתי לתת לסדרה הזאת צ'אנס, אבל התמודדות של אדם אחד עם שכול לא מצדיקה את היותו שמוק נרקיסיסט שממרר את חיי כל הסובבים אותו. עם כל הכבוד לריקי ג'רווייס והסגנון המיוחד שלו, אני לא רואה איך לשים אנשים כאלה בתור דמויות מרכזיות בסדרה או סרט מעשיר את הצופה או הופך אותנו לחברה טובה יותר.

הנסיון שלי עם הטכנולוגיה הוא בשיקום ראשי דפוס עם נחירים מיקרוניים סתומים, ובניקוי ברגים/אומים שראו ימים יפים יותר. בשני המקרים הפעולה התבצעה עם כימיקלים אגרסיביים, אבל שמעתי שגם עם מים מזוקקים ומעט דטרגנט אפשר להשיג תוצאות לא רעות. המכשירים האלה הם פתרון מוכר בתעשייה, לא איזה מוצר פלא מערוץ הקניות, וברוב המקרים משמשים לניקוי חריצים ומקומות נסתרים שאף מברשת או ספוג לא יכולים להיכנס אליהם. מהבחינה הזאת נשמע שגם על ויניל זה אמור לעבוד, אבל קשה לי לדמיין סצנריו של שימוש ביתי בו זה באמת נחוץ. יותר בכיוון של 'מצאתי תקליט יקר ערך בעליית הגג של סבא שלי ועכשיו צריך להחזיר אותו למצב עבודה אחרי שהוא שכב שלושים שנה ללא כיסוי'.

תגובה נפלאה ולא אופיינית לפורום. אפשר להוסיף לרשימה את ברזיל ומדינות נוספות באמריקה הלטינית, שחנויות המכולת הקטנות בהן נבנות לעתים קרובות עם קיר אחד פתוח, כדי שלא יהיה צורך להדליק את האור במהלך היום. מזכיר לי גם את השרשור הנוסטלגי הזה, שה'רוסים' מככבים בו:

חפש 'תכולת דירה' ביד2 וסביר להניח שתמצא לא מעט כאלה מתומחרים לפי משקל.

לא חושב שזה עדתי או אפילו תלוי-גיל, נתקלתי באותה תופעה בדיוק אצל בחור ספרדי צעיר שהתאכסנתי אצלו באיירבנב לפני כמה שנים. הוא היה די אובססיבי בענייני חיסכון וחשב שאור מלאכותי או מים בטמפ' של מעל 30 מעלות זה מיותר. אם ב'מדינה שהתפרקה' הכוונה לדוברי רוסית אז ההגדרה הזאת בעייתית כשלעצמה, שכן מדובר בעשרות תרבויות ומדינות שונות שהגיעו לארץ תחת אותה מטריה. במצב כזה מספיק שאחד יתנהג מוזר והשאר ינסו לגלות התחשבות, למביט מבחוץ זה נראה כמו התנהגות של הקולקטיב ומכאן קצרה הדרך להסקת מסקנות שגויות. אם הם כופים את החושך על אחרים - זה תופעה נפרדת ופסולה שלא צריך להבליג עליה. מי שרוצה לשבת בחושך שיעשה את זה במשרד/אזור שלו ולא במרחב הכללי. יש פה גם היבט בטיחותי שכדאי לתת עליו את הדעת. ניסית לשאול אותם פעם מה הסיפור, או להבהיר שזה מפריע לאחרים?

מהדורת 2025: עם כל החיבה שלי לערוץ, בשנים האחרונות אני מרגיש שהוא מתעסק יותר מדי במוצרי מדבקה שברור לחלוטין שלא יהיו שם בעוד חצי שנה, במקום להשוות מותגים קצת יותר רציניים (כולל סיניים) ובעלי ערך. בכל אופן, השנה יש כמה מתחרים לא שגרתיים שמשתמשים בסוללת מברגה וכמובן נכשלים חרוצות. הנוקו (לבעלי ממון) מנצח כרגיל, ויש כמה מכשירים עם VFM לא רע - כולל אחד משולב מדחס. שמות המותגים רלוונטיים בעיקר לשוק האמריקאי, אבל אני מניח שניתן למצוא את מקביליהם בעליאקספרס לפי מראה, מחיר ומפרט. נ.ב. אולי הגיע הזמן לאחד עם השרשור השכן?

אין לי מה להגיד לפות"ש, אבל אני סקרן מה הבעיה עם זה. למיטב זכרוני התופעה הייתה קיימת גם כשאני הייתי בגן חובה וביסודי, לא ידעתי שהיו לה תופעות לוואי שליליות.

אם שילמת - אני מניח שאתה זכאי לראות את דו"ח בדיקת המעבדה. הייתי מתחיל מזה.

מה הקשר בין זה שיש הרבה אנשים לבד במכונית לבין זה שאין אובר? הודעת הפתיחה נשמעת כמו פריקת תסכול כללית על מצב התחב"צ בארץ, אני לא רואה איך יותר מוניות על הכביש (לא משנה מי מפעיל אותן) תשפרנה את המצב. נכון להיום יש בישראל מספיק שחקנים מקושרים היטב לממשלה כדי להפעיל אלטרנטיבה מקומית לאובר. אילו זה היה משתלם עסקית, כנראה שמישהו כבר היה עושה את זה - בדיוק כמו שאין שם Doordash או Glovo אבל כן יש Wolt.

זאת לא בעיה בכלל, אבל עמרי פה למעלה יצא בהצהרה די גורפת ולכן אני הצגתי את הפרספקטיבה הנגדית. לא יודע למה זה הדליק אותך, במיוחד לאור המשפט האחרון שכתבתי.

זה כבר נושא לדיון פילוסופי, האם סדרת טלוויזיה אמורה להיות בידור או לדרוש מחשבה/אנליזה/סערת רגשות. מבחינתי, סרטים וסדרות אמורים להיות מבדרים וקלים לעיכול. אם אני רוצה להיות עצוב, מזועזע, או לשקוע במחשבות אקזיסטנציאליות - תמיד אפשר לפתוח YNET. כנראה שבגלל זה רוב הסרטים והרבה מהסדרות של העשור האחרון הם יותר מדי בשבילי. כבר אין לי כוח לאלימות ודרמה דמיוניים כאשר המציאות נראית כמו שהיא. עניין של טעם... כפי שניתן להבין מטבלאות הרייטינג, יש מיליוני אנשים שזה לא מפריע להם. זו סדרה שקצת חיפשה את עצמה בשלוש העונות הראשונות, עד שהחליטה להיות קומדיה עם נימה כללית של סרט אקשן משנות התשעים. לא רק שיש שם דלת מסתובבת של דמויות ומערכות יחסים, אלא גם התסריט נהיה דמיוני יותר ויותר עם כל עונה. פתאום אתה שואל את עצמך מדוע תחנת משטרה מקומית מלוס אנג'לס מעורבת במיגור של ארגוני פשע גלובליים ואינטרגלקטיים, ובחקירות שבמשך שנים מיטב הסוכנים בארגוני הביון הבינלאומיים לא הצליחו לפצח. הרבה סדרות משטרה ועו"ד נופלות למלכודת הזאת, הדוגמה האחרונה שאני זוכר היא NCIS New Orleans שיצאה מכל גבולות הגזרה שלה לקראת סוף העונה השניה ואז המשיכה לעוד שלוש.

לפחות אצל חלק מהמגיבים, זה לא עניין של רכב ישן אלא שיקול פשוט של שטח אחסון פנוי בבית מול תדירות השימוש. אצלי למשל אין הרבה מקום בדירה, לכן כל הדברים של האוטו מאוחסנים בתוך ארגז פלסטיק בבגאז'. כשצריך להוביל משהו גדול או לאסוף אורחים משדה התעופה, אני מוציא אותו באופן זמני ותא המטען מתפנה. הבוסטר נמצא קבוע במגירה מתחת למושב הנוסע.

על פניו גו מובייל (למשל) מייבא וגם נותן שירות, אבל אחרי קצת חפירה באתר שלהם אני מבין שזה מצריך את הבאת המכשיר לסניף ושליחתו משם למעבדה בראשל"צ, בעוד שאת הסמסונג כנראה אפשר יהיה לתקן בכל מעבדה מקומית. מעניין איך זה עובד עם הסינים למיניהם מבחינת ידע וגישה לחלפים.

הזכרון כבר לא מה שהיה פעם, כך שלפעמים היא שוכחת להטעין וזה נוח שאפשר 'לתדלק' פה ושם מבלי להסתובב עם מטען.

אני לא יודע בדיוק מה השיקול שעמד מאחורי הדרישה הזאת, אבל נשמע די הגיוני בשלהי 2025 כשיש מטען אלחוטי בכל מסעדה, בית מלון ומכונית חדשה.

הכוונה אכן ל-9a, לא ידעתי שיש 9 בלי a אז כך רשמתי את זה. עם היבואנים הרשמיים כבר הרמתי ידיים. אני מניח שאם זה יבואן אפור ותיק ומוכר יחסית שגם נותן שנה-שנתיים שירות בפריסת סניפים טובה (כמו GoMobile) אז אפשר להתפשר על זה. להביא מחו"ל ואז לחפש מי יתקן בארץ נראה לי 'למתקדמים' ולא מתאים למקרה הנ"ל. הקטע של האוזניות זה אצלי (מפוסטים קודמים), אמא שלי רצתה אותן רק בשביל שיהיה רדיו (כי הן משמשות כאנטנה). אין לה בעיה עם אוזניות BT - פשוט נצטרך להתקין לה TuneIn או משהו ולהראות איך משתמשים בו. לגבי האחסון - שילוב של הרבה צילום וידאו, מנטליות אגרנית שאף פעם לא מוחקת כלום, ואי-סדר כללי שגורם להצפה בכל מקום - מהטלפון ועד האחסון בענן שכבר יש לה. הפער די גדול והתקציב גם ככה לחוץ. אופציית הפיקסל (עם רכישה בארץ) עלתה כאלטרנטיבה לסמסונג שכבר היה לה מספר פעמים, בעיקר עקב גרסת האנדרואיד עם פחות תוכנות מובנות. במכשירים הסיניים זה בכלל הייתה מכה. דגמי ה-A ירדו מהפרק עקב היעדר טעינה אלחוטית, כפי שפאלו ציין.

תודה, שמתי לב שיש לו פספוסים כאלה (פחות מ-GPT אבל עדיין). הצלבת נתונים עם GSM Arena הייתה השלב הבא בתכנית שלי. אני חושב שאדבר עם אחותי וננסה בכוחות משותפים לשכנע את אמא לוותר על הרדיו ועל כרטיס הזכרון, לטובת מכשיר איכותי יותר כמו פיקסל 9 או S24 שנדונו פה בהרחבה בספטמבר. אחרת זה שוב יהיה מכשיר סיני (כמו ה-OPPO שיש לה היום) עם שלל פרסומות, רוגלות, ובאגים מעצבנים.

הכל יחסי. תגור כמה שנים באירופה ותבין למה אני מזדעזע, מתחלחל, ושאר שמות פועל דרמטיים. אפילו להזמין כרטיס טיסה מראיינאייר זה טראומה בשבילנו, עם כל המכשולים שהם שמים בדרך לקופה. הייתי עושה זאת בעבר, אבל ככל שתדירות הביקורים שלי יורדת זה נהיה בעייתי יותר.

אני מסכים בגדול עם רוב הטיעונים שלכם, אבל מדובר במשתמשת כאוטית למדי שלא משנה כמה זכרון פנימי תתן לה - היא תמלא אותו ותבקש עוד. נסיון של שנים רבות הוביל אותנו למסקנה שכרטיסי זכרון הם פתרון אופטימלי לבעיה, למרות שאפשר כמובן למלא את המכשיר ואז לחבר DOK ולהעתיק לשם... אבל לך תלמד עכשיו מישהי בגילה שרגילה לעבוד בצורה מסויימת לעשות את זה אחרת. כנ"ל לגבי הרדיו - אוזניות USB הן לא פתרון. בשביל מה היא צריכה רדיו בטלפון? אין לי מושג, אבל זו הייתה אחת הבקשות. גם כאן וגם בהתייעצות עם GROK הגדרתי את זה כעדיפות נמוכה.

גם אני חשבתי כך, אבל מסתבר שהיום שום דבר כבר לא קדוש ואפילו חריץ לכרטיס זכרון זה כבר לא מובן מאליו. עניין של זמן עד שיחליטו שאף אחד כבר לא מחייג בטלפון ויסירו גם את הפיצ'ר הזה.

נכבדיי, הושיעו נא. עם הגעתה לגיל המופלג של 71, אמא דריש הרימה אמברקס, החליטה שאין לה יותר זין יכולות קוגניטיביות לסקר שוק, והפילה את בחירת הטלפון הבא שלה עליי. הדרישות הן, בגדול: טעינה אלחוטית, תמיכה ב-NFC וב-eSIM (כדי לאפשר שני קווים במקביל), חריץ לכרטיס זכרון, אחריות סבירה מיבואן מבוסס (גם אם זה גו מובייל ושות'), ורצוי מאד שקע לאזניות (בגלל הרדיו). אני מסתכל על אתרי הסלולר הישראליים ומתחלחל מרוב יבואנים אפורים, חבילות הרחבה לאחריות ואביזרים, מידע חלקי, פרסומות לא קשורות, וה-UX הכללי שלהם. בנסיון לעשות סדר, פניתי ל-GROK שמתעקש שאפילו ללא מגבלת תקציב, Xiaomi 14T זה המכשיר היחידי שעונה על כל הדרישות. נשמע לי קצת מוזר. אשמח אם תוכלו להציע אלטרנטיבות נוספות - למכשיר טלפון, או לבינה מלאכותית חכמה יותר. 😉

שום דבר. תוך חצי שנה אפשר להיות עם החדשה (אחרי הנחה) בחניה, והישנה אפילו לא חייבת להיות טווינגו. 🙂 לקבל את המענק/החזר מהממשלה יכול לקחת שנה-שנתיים, אבל רוב היבואנים נותנים 'הלוואה' ללא ריבית על הסכום הזה ואז אפשר לשלם להם כשהוא מגיע.

נושא כואב העלית פה... הסיווג בספרד הוא שרירותי למדי, ע"פ קריטריון יורו ושנת יצור. אבל זה משאיר הרבה מאד מכוניות מחוץ לגדר בניגוד לשכל הישר, כך שלמשל הטווינגו שלי הייתה ללא סיווג בכלל בספרד (כלומר מזהמת מדי) ובאותו זמן זכתה לסיווג הכי גבוה בגרמניה (כי שם מודדים זיהום אוויר בפועל ולא סתם מניחים על בסיס נתונים חלקיים). על אותו משקל, מסתובבים פה כל מיני מרצדסים ובנטלי V8 עם 600 כ"ס ודרגת זיהום 'אקו' בגלל שיש להם מנוע חשמלי קטן עם טווח של כמה עשרות ק"מ. זה נע בין פארסה ללעג לרש, אבל הספרדים הם עם צייתן ולכן מקבלים כל גזירה שמוטלת עליהם. ולאחר ההקדמה הזאת, להלן הפירוט: בפועל - נכון להיום, רק C ומעלה הם כלי רכב כשירים ב-100% שיכולים להיכנס לכל עיר בכל שעה ביממה. כל השאר הם פסולי חיתון או בדרך לרשימה השחורה, וגם אם אתה לא יוצא איתם מגבולות הכפר הנידח שלך בפירנאים זה רק עניין של זמן עד שהאיחוד האירופי ימצא אותך ויטיל עליך סנקציות. כל הכפייה האקולוגית הזאת היא תרגיל ציני במיוחד (לא סרקסטי, ציני) במדינה שרק לפני עשור וחצי 75% מהמכוניות החדשות שנמכרו בה היו דיזלים, בתמיכה ובעידוד הממשלה. עכשיו הם החליפו תקליט ורוב המכוניות האלה לא מסוגלות לקבל סיווג גבוה יותר מ-B, מה שכבר מגביל את כניסתן למדריד ולברצלונה מינואר 2026, ובהמשך יתפשט בוודאות גם לפריפריה.

זה לא נראה כמו חוזה אלא כמו הצעת מחיר. בחוזה אמורים להופיע (בין היתר) זמנים לביצוע כל שלב וגובה הקנס על אי-עמידה בהם. לא ברור גם אם המעצב נוהג לעבוד עם צוות בינוי קבוע או מצפה ממך לפתוח מכרז קבלנים - יש לזה השלכות רציניות על מספר הביקורים הנחוץ ותדירותם. לא אעיר על שאר הסעיפים, כי אין לי נסיון בשיפוצים בארץ וכבר ניתנו פה שלל עצות מועילות. אבל אישית, הייתי פונה לעוד מעצב או שניים ומבקש הצעת מחיר דומה, ולו רק כדי לקבל מושג על מה נהוג בשוק ואיך בעלי מקצוע שונים ניגשים למשימה.

בקצרה - זה שילוב של רכב חשמלי חדש מול רכב ישן ו'מזהם' מאד. שתי נקודות קיצון על הסקאלה, לפחות לצרכן הפרטי (ברכישת מסחרית חשמלית אפשר להגיע אפילו גבוה יותר). כל מה שבאמצע (למשל רכב פחות ישן או החלפה בהיברידי) זכאי להנחה קטנה יותר, וכל כניסה לתכנית הגריטה מחייבת תקופת בעלות לפני ואחרי ע"מ לסנן כל מיני חוכמולוגים שמחפשים לעשות כסף קל. הסכומים הגבוהים נובעים מההבנה שבעל רכב ישן (שחייב להיות במצב נסיעה, עם טסט וביטוח בתוקף) לא בהכרח יוכל להרשות לעצמו רכב חדש ולא מזהם, לכן צריך לבוא לקראתו באופן מאד החלטי כדי לשכנע אותו - בדומה למה שעשו בארץ עם המקררים. לפרטים נוספים וקונטקסט היסטורי, להלן סקירה בחסות ChatGPT: