אחיינית שלי בת שמונה חודשים ועדיין לא אוכלת, היא רק יונקת, מסרבת לאוכל וגם לבקבוקים, מה עושים ואיך הכי נכון להתמודד עם מצב כזה?

[NEW10]

יש כאן בפורום אנשים עם ילדים שפעם התמודדו עם מצב דומה? עד כמה זה תקין?

 

בקרוב גיסתי, אשתו של אח שלי, תחזור לעבודה מחופשת הלידה, ואמא שלי התחייבה לשמור על התינוקת ואני גם אמור לעזור לה עם זה עד כמה שאני יכול(אני גר עם אמא שלי), אנחנו גרים בבאר שבע, וגם אח שלי וגם גיסתי עובדים מחוץ לבאר שבע, ההורים של גיסתי גרים במרכז, וכמו שכבר כתבתי, אמא שלי כבר התחייבה לשמור על התינוקת כשגם אני אעזור איפה שאני יכול.

הבעיה, כמו שכבר כתבתי בכותרת, שהאחיינית שלי רוצה רק לינוק ומסרבת לאוכל ולבקבוקים, גיסתי הרגילה אותה מאוד עם הנקה, ומתי שהיא לא בסביבה, התינוקת פשוט לא אוכלת, היא מסרבת לבקבוק ואת האוכל היא זורקת על הרצפה ולא משנה כמה מנסים לתת לה.(יכול להיות שהתחילו לתת לה לאכול מאוחר מדי, אחרי גיל חצי שנה, ובזמן הזה היא מאוד התרגלה עם הנקה ולא מקבלת משהו אחר)

מדובר על הרבה שעות שאמא שלי תצטרך להיות עם התינוקת בזמן שגיסתי בעבודה, והיא פוחדת שהתינוקת פשוט לא תאכל כלום וזה יכול להיות מסוכן, אם גיסתי לא נותנת לה את האוכל כמו שהיא התרגלה, אז האחיינית שלי פשוט בוכה וצורחת הרבה זמן, וכשאמא שלי תצטרך להישאר איתה, החשש הוא שהיא פשוט לא תאכל.

 

יש בעיה נוספת שאמא שלי שמה לב אליה, לתינוקת יש חדר משלה בבית עם מיטת תינוק, אבל היא לא יושנת שם, במקום זה היא יושנת בעריסה שצמודה למיטה הזוגית של אח שלי וגיסתי ומאוד קרובה אליהם, ככה שהם הרגילו אותה שהם צמודים אליה ואיתה כל הזמן, והיא לא התרגלה מספיק להיות אפילו טיפה רחוקה מהם ובעיקר מאמה שלה, גיסתי, בכל מה שקשור לאוכל ישיר. גם כאן אני אשאל, עד כמה אתם חושבים שזה תקין? לי אין בכלל מושג עם ילדים ואיך הכי נכון להתנהג.

 

אני גם אספר עוד משהו, בערב פסח לפני יומיים, אח שלי הסיע את כולנו לנתיבות, לסדר פסח אצל המשפחה המורחבת של אשתו של בן דוד שלי שגרה שם(מסורת של כמה שנים), כמובן פסח ראשון של התינוקת, ערב ארוך, בנסיעה הלוך היא בכתה כמובן אבל איך שהוא הצליחו להרגיע אותה, אבל בנסיעה חזור, כשהשעה הייתה כבר אחת בלילה והיה מאוחר, היא ממש בכתה וצרחה, אז אח שלי עצר באיזו תחנת דלק, ושם גיסתי היניקה אותה, אחר כך היא החליפה את אח שלי בנהיגה, ואחרי שקט של כמה דקות שוב התינוקת התחילה ממש לצרוח ולבכות, הפעם תוך כדי מה שנשמע לי כמו גיהוקים תוך כדי הבכי(מישהו יודע אם זה משהו שצריך לשים לב אליו?), אני חייב להודות שברגע הזה ממש פחדתי והתחלתי להתפלל בלב שנגיע הביתה בשלום, הייתה תקווה שאחרי שהתינוקת אכלה היא תהיה יותר רגועה, אבל העייפות שלה והמרחק מהבית והסביבה המוכרת שלה בשעה כל כך מאוחרת עשו את שלהם. בסוף כמובן הגענ הביתה בשלום תודה לאל. שוב אני אשאל, עד כמה המצב הזה תקין? היום אמא שלי העלתה את החשש שהיא יכולה להתעלף מבכי(כשגיסתי תהיה בעבודה והיא לא תרצה לאכול כל זמן שהיא לא יונקת), תינוקות יכולים להתעלף מבכי?

 

אני מאוד אשמח לקבל תשובות ממי שיודע ויש לו ניסיון עם תינוקות, תודה רבה מראש לעוזרים.

[פינדר]

התשובה הכי טובה היא: אל תתערב איפה שלא צריך. לתינוקת יש הורים ואלא אם הם פונים אליך ושואלים לעצתך, תן להם לנהל את המצב.

[NEW10]

לפני 1 דקה, פינדר כתב:

התשובה הכי טובה היא: אל תתערב איפה שלא צריך. לתינוקת יש הורים ואלא אם הם פונים אליך ושואלים לעצתך, תן להם לנהל את המצב.

אתה צודק, אבל כמו שכבר כתבתי, העניין הוא שאמא שלי צריכה בקרוב לשמור עליה, להיות איתה לבד, וגם אני אצטרך לעזור איפה שאני יכול, ככה שגם אמא שלי וגם אני סוג של בתוך זה.

[BoazB11]

לפני 54 דקות, NEW10 כתב:

בקרוב גיסתי, אשתו של אח שלי, תחזור לעבודה מחופשת הלידה,

אז יש לכם חלון זמן לבדוק איך ואם בכלל זה אפשרי להפריד את התינוקת מאמה.

מציע גם להתייעץ עם אשת מקצוע, בטח בטיפת חלב יוכלו לתת כיוון.

לפעמים זה עניין של התרגלות קצרה, ולפעמים צריך לשנות את תוכניות החיים.

 

 

[tan tan]

יש יועצות תזונה לתינוקות בשביל זה

[NEW10]

לפני 6 דקות, tan tan כתב:

יש יועצות תזונה לתינוקות בשביל זה

הן היו אצל יועצות בחודש האחרון, גם יועצת הנקה וגם תזונאית מטיפת חלב(אני לא הייתי, אמא שלי וגיסתי היו וכמובן גם התינוקת), לפי מה שהבנתי, כל אחת אומרת משהו אחר, ואמא שלי כבר אמרה שנמאס מכל היועצות האלה, בהתחלה זה היה נשמע שהן היו מרוצות מהפגישה, אבל אחר כך כשהאחיינית המשיכה לסרב לאוכל, אמא שלי נהייתה יותר לחוצה(מול גיסתי אני בכלל לא מעיז לעלות את הנושא)

 

לפני 10 דקות, BoazB11 כתב:

אז יש לכם חלון זמן לבדוק איך ואם בכלל זה אפשרי להפריד את התינוקת מאמה.

מציע גם להתייעץ עם אשת מקצוע, בטח בטיפת חלב יוכלו לתת כיוון.

לפעמים זה עניין של התרגלות קצרה, ולפעמים צריך לשנות את תוכניות החיים.

 

 

אמא שלי שומרת עליה כבר חודשים מאז שנולדה, כולל היום, הבעיה היא האוכל וכמות הזמן שהיא תצטרך להיות איתה לבד, הרבה שעות שגיסתי תהיה בעבודה.

[borsood]

ההורים שלה צריכים להחליט. אתם יכולים לומר שההחלטה מתאימה לכם או לא, וההורים יתאימו את החלטתם.

יפה מאד שהתינוקת ניזונה מהנקה מלאה עד הגיל הזה, אבל עכשיו יש אילוצים...

יש גם את השיטה הסובייטית "שתפתח את הריאות עם הבכי", ואם היא זורקת את האוכל שתישאר רעבה. נראה לי שכבר בגיל הזה היא למדה איך לנהל לכם את החיים... מוכשרת.

אני הייתי נמנע כבר מתמ״ל בגיל הזה.

מהידע של אחיות טיפת חלב לא התרשמתי, הסבתות מביאות נסיון של דורות.

[yossy]

אין בעברית מילה *יושנת* אומרים ישנה.

 

גידלתי שניים ויש לי טיפה ניסיון כי הייתי מאד מעורב בגידולם, מניסיוני הדל אני

יכול לומר בוודאות שאין תינוק שבוכה סתם, יש סיבה מאד מוצדקת לבכי מר, יתכן

שזה נובע מתחושת רעב כי ההנקה או ההזנה אינה מספקת (כך היה עם הבת שלנו בדיוק)

או סיבות אחרות.

אמרו את זה קודם לפני, שלב א' תפנו לטיפת חלב שם המקום לקבל תשובות יותר רציניות,

בתקוה שיסייעו לכם, אם לא להמשיך לבדוק הלאה.

לדעתי מצב לא תקין שתינוק צורח עד למצב עילפון כמעט (האמא צודקת מאדׂׂ)

 

בהצלחה

[NEW10]

לפני 6 דקות, borsood כתב:

 

נראה לי שכבר בגיל הזה היא למדה איך לנהל לכם את החיים... מוכשרת.

 

 

זה בדיוק מה שאמא שלי ודודה שלי אומרות, אמא שלי כבר אמרה שהילדה מאוד חכמה, מבינה ויודעת מה היא רוצה.

[BoazB11]

לפני 3 דקות, borsood כתב:

מהידע של אחיות טיפת חלב לא התרשמתי

תכלס (30 שנה אחורה...) גם אשתי לא התרשמה מהן,

בעיקר כי לא מצא חן בעיניהן שילד עדיין יונק (עד גיל 3 אבל גם אכל רגיל)

והיא הייתה שוקלת אותו בסופר במשקל של הקופה...

 

אני משער שהתינוקת הנ"ל כן מטופלת בטיפת חלב, לכן הצעתי להתייעץ שם.

[Nemesis]

לפני 7 דקות, NEW10 כתב:

זה בדיוק מה שאמא שלי ודודה שלי אומרות, אמא שלי כבר אמרה שהילדה מאוד חכמה, מבינה ויודעת מה היא רוצה.

 

לפעמים כן, לפעמים לא. ברוב המקרים הזה לא כך, אבל לגמרי יש ילדים שיגוועו ברעב לפני שיאכלו משהו שהם לא רוצים.

[hans]

אצלי 3 מתוך 5 עברו מציצי למטרנה יחסית בקלות, שני האחרים - סירבו בכל תוקף ועברו בהדרגה לאוכל מוצק + מים בבקבוק בלי שום פורמולה בדרך.

 

לגבי האחיינית העקשנית - כל עוד המשקל בטווח התקין, הכול בסדר (חוץ מהעצבים הרופפים של ההורים כמובן). יש ילדים זהב ויש כאלה קרעכצען שמוציאים לך את הנשמה בכפית, אין מה לעשות... חוץ מלתרגל בניית עמוד שדרה וללמוד להיות *יותר עקשן מהם*.

 

להיות הורה זה משהו שלומדים בשידור חי בלי עריכות, אל תפריע להם ללמוד.

 

עריכה:

לגבי אחת בבוקר באוטו - זבש"ם, שיאכלו את הדייסה שבישלו. זכותו המלאה של כל ילד לעשות להורים את המוות אם הם מטלטלים אותן ממקום למקום בשעות האלה, פה אני מצדד באחיינית.

עריכה אחרונה ב-14 לאפריל, 2025 על ידי hans

[ניקו פ.]

לפני 10 שעות, NEW10 כתב:

זה בדיוק מה שאמא שלי ודודה שלי אומרות, אמא שלי כבר אמרה שהילדה מאוד חכמה, מבינה ויודעת מה היא רוצה.

אני אתן רק כמה נתונים יבשים.

איך לגדל ילדים אשאיר למנוסים ממני. 

 

ילד בוכה - לא למד לתמרן שום דבר ולא כי הוא ילד חכם או גאון או טיפש. אין קשר.

ילד בוכה = במצוקה וצריך תשומת לב.

במידה וזה נשלל ממנו, עלולות להיות לכך השלכות על בריאותו הנפשית והפיזית בעתיד, בסבירות די גבוהה ממה שהספרות הרפואית יודעת. 

ילד שישללו ממנו את תשומת הלב כשהוא בוכה, בסוף יפסיק לבכות, אבל המצוקה שלו תישאר בעינה. כלומר, זה לא כי הוא למד להתמודד לבד, אלא כי הוא למד *שהוא* לבד ואין לו מענה רגשי מהדמות ההיקשרותית שלו (מבחינתו הוא "ננטש"). לא ממליץ. 

 

מבחינת משרד הבריאות מומלץ להניק בהנקה בלעדית עד גיל חצי שנה ואם מוסיפים מעבר הרי זה משובח, עד גיל שנה. 

מומלץ לנסות לשנות סוגי תמל ובקבוקים. לפעמים משהו בפיה לא מתאים לתינוק. אולי גודל הפתח (תינוק בגיל כזה בכיף צריך פיה 3-4). 

 

מומלץ לשים את הילד עם ההורים לאכול. אם יראה את ההורים אוכלים, ייתכן ויגלה סקרנות. בסוף גם ירצה לטעום. גם אם הוא רק משחק באוכל שלו, זה בסדר, תנו לו לחוות את האוכל דרך חושים אחרים.

 

כל ילד הוא שונה. 

הייתי ניגש לרופא/ת ילדים להתייעצות, לפעמים יש להם טיפים לאור הניסיון שלהם עם מיליון ילדים שונים. 

הייתי מנסה תזונאית עם ניסיון בגיל הזה בכל זאת. 

יחד עולה במשקל ומתפתח לרוב בריא, אך למען הנוחות לכם בהחלט כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע לראות נ אםשר לעשות כדי לקדם את הנוחות שלכם. לא תמיד זה מצליח. 

 

ילד יכול להתעלף מבכי, לרוב זה שפיר. צריך בכי קיצוני כדי להגיע לזה. יש עוד מרכיבים. בפעם הראשונה זה מצריך לכל הפחות ךנייה לרופא/ת הילדים. 

 

בהצלחה! 

[discoTD5]

באמאש'לי אני לא מבין אותך,

כשיהיו לך ילדים כל הכאב ראש הזה יהיה עליך ועל אישתך. 

עכשיו הוא לא.

בתור דוד, אתה יכול לקנות לתינוקת בגדים, צעצועים, לשחק איתה, לקחת אותה לטיול בעגלה ועוד'.

ומחזירים להורים שיחליפו חיתול, יאכילו, יקלחו, ירדימו ועוד.

זה הכיף בלהיות דוד. תהנה מזה, ואל תיכנס לפינה של 'סופר נני'.

השאירו אותך עם התינוקת והיא לא מפסיקה לבכות - טלפון לאמא שלה - בואי, טיפולך. 

אין 'למחרת'. שיביאו תינוקת בריאה, שמחה ואוכלת לשמירה. 

 

[פינדר]

יש פה מישהו שבתור הורה טרי לתינוק ראשון, אמר לעצמו ״וואי אני פשוט לא יודע מה לעשות עם הבן\בת שלי, הלוואי שהדוד הצעיר שאין לו ילדים יתן לי עצות שאנשים אנונימים נתנו לו בפורום של רכבים״?