קירור אוויר (ובמיוחד בישראל) טוב? רע? לא נורא? דיון

[kookoo]

אולי לא קשור לרכבי אספנות אבל ענתיקות בהחלט. מרבית הטנקים בארץ הקודש מתקררים באמצעות אוויר ולא מים, והאמת? מלבד סתימות במערכת הם לא מתחממים.

[חולגי]

אם לטנקים זה טוב - למה לא למכוניות ?

(תוספת - ראיתי שבמרכבה סימן 4, עברו למנוע קירור מים. סימן 1-3 היו באמת מקוררי אויר. מקרה ?)

מדוע לא ניתן להתקין (או שאולי זה נדיר מאוד) מנוע מקורר אוויר בחזית הרכב (וגם "להרוויח" הנעה קדמית, וקירור "טבעי" של האויר בעת נסיעה ? לא נראה לי שמישהו לא חשב על זה בעבר.

[upetar]

חשבו גם חשבו,ראה ציטרואן דשבו ,דיין,עמי6,עמי8,ויזה,ובטח עוד כמה.וכבעל דשבו לשעבר שנסעתי איתה בחום הכי גדול בסיני בעליה הארוכה לדהב.לא היתחממה בכלל.

[lulisa]

ראשית קצת תרמודינמיקה על קצה המזלג:

א. כדי לחמם ליטר מים במעלה אחת נחוצות 1000 קלוריות;

כדי לחמם ליטר אויר במעלה אחת נחוצות 0.29 קלוריות;

פירוש הדבר שכדי לפנות אותה כמות חום יש צורך בהסעת פי 3500 נפח אויר מאשר נפח מים.

ב. כשמדובר על קירור בהסעה זרימת החום יחסית להפרש הטמפרטורות. בקירור על ידי קרינה זרימת החום יחסית להפרש הטמפרטורות ברביעית!

ג. קירור מתבצע תמיד על ידי הזרמת החום מהחלק החם למאגר בעל קיבול חום "אינסופי". בכלי רכב יבשתיים מאגר זה היא האטמוספירה. לכן, בסופו של חשבון, בכל כלי הרכב הקירור הוא תמיד קירור אויר – או ישירות לאויר, או באמצעות גורם מתווך – נוזל (מים מטופלים). הנוזל מסוחרר על החלקים הטעונים קירור ומוביל את החום לרדיאטור המוציא אותו לאויר.

קירור המים מאפשר תיכנון (וביצוע) פשוט של קירור חלקים קטנים, כי נפח התווך המקרר שצריך להעביר עליהם ליחידת זמן הרבה יותר קטן (שלשה סדרי גודל). דוגמאות: מוליכי שסתומי פליטה, תאי שריפה.

בתמונה מובא תיכנון קירור שסתום פליטה במנוע רובר מ 1934. סילון המים מאלץ זרימה נפחית גבוהה במיוחד של נוזל הקירור על תושבת השסתום והמוביל. מאידך, החריר הקטן נוטה להיסתם על ידי לכלוך או אבנית, והתוצאות אז מאד גרועות...

עם זאת, אם בוחרים בתיכנון קצת יותר מורכב, ובחומרים יותר יקרים, ניתן לקרר בהצלחה גם חלקים אלה ישירות על ידי אויר, וזאת על ידי בחירה בטמפרטורת עבודה יותר גבוהה. לדוגמא, שימוש בשסתומי פליטה חלולים וממולאים בנתרן. הנתרן נהפך לנוזלי בטמפרטורת העבודה ומעביר ביעילות את החום מ"ראש" השסתום למוביל, ובטמפרטורת עבודה גבוהה זקוקים לספיקה נפחית קטנה יותר של תווך הקירור. ברור ששסתומים אלה יותר יקרים - אבל ברק"מ זה שיקול משני.

שיקול התכנון הקובע בתכנון מכוניות עממיות הוא המחיר. אם מחיר השמוש בשסתומים יקרים, יציקת ועיבוד צלעות קירור מורכבות, מערכת הזרמת אוויר מורכבת (“כל הפחים") גבוה בצורה ניכרת משמוש בשסתומים רגילים, רדיאטור ומשאבת מים – יהיה זה הפתרון המועדף על היצרנים והלקוחות. אבל יש לזכור כי אין לו שום יתרון אינהרנטי.

ולסיום: הידעתם שיש גם מחשבים מקוררי מים?

אני בניתי אחד כזה, מדוע ולמה ומה התוצאות תוכלו לקרוא כאן:

http://linmagazine.co.il/hacking/2010/03/19/sml/zalman

[Benni Haspel]

אולי לא קשור לרכבי אספנות אבל ענתיקות בהחלט. מרבית הטנקים בארץ הקודש מתקררים באמצעות אוויר ולא מים, והאמת? מלבד סתימות במערכת הם לא מתחממים.

במקום אחר בשירשור הזכרתי גם את השרמן M4 שהיה לו מנוע אחורי מקורר מים ופעל בהצלחה גדולה במדבר המערבי במלחמת העולם השניה.

[kookoo]

זה לא באמת משנה אם בטנק יש מנוע קדמי או אחורי כי גם ככה אין לו פתחי איוורור. ומנועים מקוררי מים יש ישנים יותר וחדשים יותר, כנ"ל למקוררי אויר.

 

הסימן 4 עובד על קירור מים בעיקר מישום שהחט"כ מתאים יותר לצורכי הצבא מחט"כ אחר מקורר אויר שהשתתף במכרז.