razi_pazi

הייתי לוקח לדיקה במוסך מתמחה. האינטואיציה שלי היא שאין הרבה רכבי דיזל כאלו מיד ראשונה פרטית משנתון כזה וק"מ כזה. אז יש מקום לקצת פשרות.

במאיר מוכרים סיוויק האצ'בק וסיוויק סדאן. מדובר בשתי מכוניות שונות לחלוטין שהמשותף להן הוא רק מנוע ושם זהים. מעבר לכך מדובר בשני רכבים שונים לחלוטין. אם אני מבין נכון אז הסיוויק של אלבר שונה מהן באותה המידה. המשמעות היא שאי אפשר להשוות את הסדאן של אלבר לסדאן של מאיר כאילו זו אותה המכונית. וההבדלים הם לא רק באבזור. מה לגבי לקחת את הרכבים לנסיעת מבחן? מה לגבי הסיוויק האצ'בק? (לי יש ידנית) חוץ מכך שיתר קטנה אמורה להיות עדיפה על הסיוויק סדאן של מאיר. את האמריקאית אני לא מכיר. למה הוא כל כך נעול על סיוויק? לדעתי יש אופציות עדיפות במחירים הללו

מסכים. מהנסיון שלי (מחזיק רק רכבים ידניים) יש להם ביקוש רב. כשתפרסם אתה יכול להית רגוע שלא תקבל אף טלפון ממישהו שמחפש אוטומטי ויגיד לך שהידני זו פשרה בשבילו. למודעה של ידני מתקשרים קונים שמחפשים ידני מתוך העדפה לידני. מכרתי לפני שנה פוקוס 2002 ידנית ואני משוכנע שאם היא היתה אוטומטית הייתי מוכר פחות כסף. על אף הפער במחיר הרכישה ובמחירון. רכבים ישנים ששווים 20,000 ומטה עם תיבות הילוכים אוטומטיות עייפות חשופים לקריסה של התיבה שתיקון שלה הוא על סף הכדאיות הכלכלית. גיר ידני שורד לרוב הרבה אחרי ששאר המכלולים של הרכב גמורים. גלגלי שיניים....

נכון מאוד. אלא אם אתה מתכוון לנהוג עם הרכב 25,000 ק"מ ומעלה. וגם אז לא יחסרו לך צרות בנוסף לצריכת הדלק. בכל מקרה קח את זה שבמצב הכי טוב. זה נכון גם אם התכוונת חסכונית בהיבטים אחרים ולא רק לצריכת דלק.

היות ואתה קונה משומש אתה דוקא מרויח כעת יותר ממה שתפסיד בהמשך. לאבא שלי יש קליאו ידנית 0.9 והוא מואכזב מהמזגן

לאבא שלי יש את ה 0.9 טורבו הידנית והמזגן מאכזב. מעבר לכך על הכביש מיולי 2013 ואין תקלות.

מצטרף לשאלה. ברור שנחמד להחליף רכב. אם היית אומר שאתה רוצה למכור ולהוסיף 50-60 אלף אז השיפור הוא משמעותי. אבל שדרוג של 20-30 לא ייתן הרבה. במצב כזה אני חושב שכדאי שתשאר עם הנוכחית. אלא אם יש לה בעיות אותן לא פרטת. לא כלכלי להחליף רכב מספק ואמין.

יש בארץ הרבה נהיגה שמוגדרת "בינעירונית" אבל בפועל היא די נסיעה פרברית. סתם דוגמא נסיעה על כביש 4 מיבנה לרעננה. מכל מקום אם חלק כה זניח בנסיעה שלך הוא בתוך העיר זה רק מחזק את העמדה של לוותר על מיני.

צודק!

מדובר בקליאו + פוזה. לפי מבחני הרכב הוא פחות נוח. כנראה פשרות שנובעות מהגבהת הרכב. לפי דעתי הקליאו היא הסופר מיני הכי יפה והקפצ'ור הוא אחד הרכבים המכוערים ביותר על הכביש. לאור זאת כמובן שהלקיאו נראית לי עדיפה. למה לשלם יותר על רכב פחות מוצלח. אבל זו דעתי האישית

האמת שזו דילמה לא פשוטה. קורולה יותר ישנה שנסעה פחות, או אוונסיס יותר חדשה שנסעה יותר. אני מניח שעלויות התחזוקה של הקורולה יהיו זולות יותר. גם בגלל שנסעה פחות וגם בגלל שזה רכב שקל יותר להשיג לו חלפים והם מתומחרים לרכב משפחתי ולא מנהלים. וגם דלק. גם יהיה יותר קל למכור את הקורולה במחיר שקרוב למחירון כי היא עם מעט ק"מ ובכלל קשה למכור רכבי מנהלים. מנגד ההחלפה יכולה להכניס לך קצת כסף. בקיצור ההיבטים הכלכליים הם ספקולציה לא מבוססת. הייתי מקבל החלטה על בסיס איזה רכב יותר מתאים לך וכיף לך לנהוג בו.

מסכים! זה הרכב היחיד שהייתי מעדיף בלבן/אפור וכו'

כמה נקודות למחשבה: 1. להחליף רכב כל שלוש שנים זה עניין יקר. יותר כלכלי להחזיק רכב יותר שנים. אני מבין שהמחשבה היא שעוד שלוש שנים הרכב כבר יהיה קטן מדי. צריך לאזן בין הדברים אבל בהחלט החלפת רכב זה עניין שמוסיף עלות. בטח אם ההחלפה היא לרכב חדש יותר. 2. הפער בעלויות בין משפחתית לסופר מיני משמעותי יותר אם הולכים על סופר מיני ידנית (שלרוב באה בגרסה פחות מאובזרת ולעיתים עם מנוע קטן יותר). לדעתי אפשר בקלות במצבכם להסתדר עם סופר מיני וגם כשהמשפחה תגדל. קח בחשבון שהסופר מיני של ימינו הן בגודל של המשפחתיות שלפני 20 שנה. הפולו הנוכחית גדולה מהגולף של פעם. 3. מי אמר שאי אפשר להמשיך עם רכב מיני כשיש ילד? קצת פחות נוח אבל בהחלט יותר זול. ההסתייגות שלי מרכב מיני כרב יחיד היא יותר בהיבט של התאמה לנסיעות בינעירוניות ופחות בהיבט הגודל. אפשר בהחלט לנהוג במיני בבינעירוני אבל ככל שהשימוש רב יותר בבינעירוני אז צריך לשקול רכב גדול יותר. אבל אם כעת מיני מתאים לכם מבחינת הרגלי הנסיעה שלכם אז גם כשיבוא יורש העצר הראשון זה גם יתאים. שורה תחתונה: הייתי ממליץ על סופר מיני. מומלץ ידנית וזולה.

נכוותם במשפחה עם רכב משומש עם הפתעות רעות. אבל זו לא סיבה לפסול לחלוטין את שוק המשומשות. בזהירות ובסבלנות תמצא רכב תקין. נכון שזה לא 100 אחוז, אבל גם ברכב מסוכנות אין 100 אחוז. בטח לאחר תום תקופת האחריות (משתמע מהודעתך שאתה מכוון לטווח ארוך עם הרכב) אבל גם אם אתה נחוש לגבי רכב חדש יש הרבה רכבים זולים יותר משמעותית. ורובם עם שלוש שנות אחריות ועם רקורד אמינות עדיף. אגב, גם בתחום האיביזה יש מודל פחות יפה ופחות מאובזר ב 84 ל 1.2 טורבו dsg שמבחינת מנוע וגיר זהה לרכב שאתה שוקל. ויש גם 1.4 ידנית. בתכלס, לרכב שאתה מתעניין בו יש יתרון פוזה בעיקר. על זה חבל לבזבז כסף שלא כל כך יש לך. אני מבין שהתבאסתם על הרכב במשפחתכם, אבל לנהוג 10 שנים ברכב עם נטיה חריפה לאחד הצדדים..... מטריד.

עלות אמיתית כולל כל ההוצאות וירידת ערך של רכב חדש במחירים האלו נראית לי כהוצאה ממש לא סבירה למי שמתקיים מהמשכורת שלך. ירידת הערך המשמעותית של רכב זה הופכת את אופציית היד השניה להרבה יותר סבירה. כמובן שזכותך לשים את הרכב בראש סדר העדיפויות ולהנות מכל הפינוק של רכב חדש. במצבך הייתי מחפש רכב זול משמעותית. העמדה שלי לא מתבססת בהכרח על כך שאתה צריך לדאוג לפנסיה, דירה, לימודים, עסק, בריאות וכו. גם אם אתה לא חושב כעת על דברים אלו אני אישית חושב שיש בזבוזים והנאות טובות בהרבה מרכב חדש או כמעט חדש. סקי, אלכוהול, מסעדות, נופש באילת/תורכיה, טיול להודו/דרום אמריקה וכו. אבל שוב, כל אחד והעדפותיו. אם יותר חשוב לך רכב יפה ומשובח אז קדימה.

מי אמר שהמוכר ביאס את פותח השרשור? ברור שמאכזב לקחת רכב לבדיקה ולא לקנות. אבל בהרבה מקרים זה יכול לקרות בלי שהמוכר עשה משהו בעייתי. ושוב - ברמה הכלכלית בלבד - למוכר הטופס הזה שווה מעט מאוד. בטח לא חצי מעלות הבדיקה. כשאני קיבלתי טופס כזה לרכב שמכרתי זה היה נחמד שיש לי את זה להראות לקונים הפוטנציאליים. אבל זה כאמור עלול להדליק נורות אדומות ואף אחד לא יראה בזה כתחליף לבדיקה. רק קונה אחר שלא התכוון כלל לקחת לבדיקה יראה בזה אינדיקציה למשהו. אין הרי אף מוכר סביר שישלם חצי מעלות הבדיקה עבור לקבל טופס בדיקה בנסיבות הללו. יותר ויותר מתגנבת לי המחשבה שכל אלו שמציעים את הטופס למכירה בחצי המחיר סתם מחפשים דרך לא לתת את הטופס. ועל מידותיהם ואיכותם כבר פרטתי די הצורך.

זה גם נשמע לי קצת תיאורטי. אולי ברכב ממש חדש זה קורה. כשאני קונה או מוכר אז אני מגשש לראות שיש כיוון כללי להצליח לגשר על הפערים ואז הולכים לבדיקה. אחרי הבדיקה ממשיכים את המו"מ.

הבלאנו המדוברת נראית כמו דוגמא יפה לאמינות של סוזוקי. גם במשפחתנו הסוזוקי שנרכשו הוכיחו את עצמן כאמינות ומאוד משעממות. אני סקרן כמה פעמים הרכב נתקע, אם בכלל? למה טיפול פעמיים בשנה? אלו היו הגדרות היצרן או הקפדה יתרה שלכם? (שכנראה די מוכיחה את עצמה).

איפה לעזאזל אתה רואה כאן ניצול? חוץ מבספקולציות שלך (ושל עוד כמה) אין שום סיבה לחשוב שהמוכר ניצל את פותח השרשור.

אם לדייק אז אם הוא יילך למשטרה ויתעקש יש סיכוי שישלחו לך דו"ח או אפילו כתב אישום. בכל מקרה זה אמור לקרות רק אחרי שיזמנו אותך לחקירה.

אני אופטימי שלא מדובר בפחד, אלא במחשבה שניה על הסוגיה

ומנגד כתב גם: ומכל זה יוצא: "יש הרבה דברים שהיינו זורקים, אם לא היינו מפחדים שמישהו אחר ירים אותם"

בדיקה נתונה להרבה פרשנויות. אפשר כמובן לסכם על כך שהמוכר ישלם אם יש פגיעות משמעותיות בשלדה. אבל זו הסכמה שיש לה ערך אם אין מחלוקת לגבי התוצאות ורק כשהיא נעשית בין אנשים הגונים. לעניין נתינת הטופס למוכר: ברור שאם הייתי בתחושה שהמוכר מרמה ויש פגמים רציניים ברכב אותם הוא מסתיר, כמו פגיעות שלדה, אז יש הצדקה מסויימת לא לתת לו את הבדיקה. כי בתכלס הסתיר וניסה למכור לי רכב ברמיה. אבל ההגיון הבריא מלמד על כך שלמוכר אין בדיוק צורך בבדיקה שמראה שרכב רחוק ממה שמוצג.

קמצנות ונצלנות הן בעיניי מגרעות לא מכובדות. קצת יותר מכובד לפחות להתבייש בהן. זו לפחות דעתי. לא הבנתי מה המוכר עשה לא בסדר כאן שנמנעים מלסייע לו. פספסתי משהו? לגופו של עניין הקונה התיאורטי שילם 400 ש"ח עבור בדיקה שכנראה שווה לו 400 ש"ח ואת התועלת ממנה הפיק, לפחות חלקית. וכעת הוא רוצה לצמצם נזקים במכירת הטופס למוכר. טופס שאגב לא שווה למוכר כל כך הרבה. יוליאן, בתור מוכר ובמישור הכלכלי בלבד: כמה היית אתה משלם עבור טופס של רכב שאתה רוצה למכור? הרי בהמשך נסיונותיך למכור כשתציג אותו הוא יעזור רק במידה מאוד חלקית. בצדק כל מתעניין יראה בטופס הזה טופס מטעמך. כלכלית נטו אולי שווה 50-100 ש"ח לדעתי.

רק אנשים קטנים מבקשים כסף עבור דבר שאין להם כל תועלת בו. אני מבין שלחלק קשה לתת מתנה שיש לה ערך עבורם ואז רוצים תמורתה משהו, זה אולי הגיוני. אבל לא לתת טופס בדיקה של רכב שויתרת עליו? גועל נפש של התנהגות. מילא לנסות לעשות קופה קטנה על חשבון הזולת, אבל המינימום הוא לפחות להתבייש בזה. ולא לכתוב קבל עם וקארס-פורום ש"אין מתנות חינם". אגב, גם יש כאן טעות במונח "אין מתנות חינם". זה מונח לשוני שבא לתאר ספקנות בריאה מטעם מקבל מתנה, ולא תירוץ של קמצן לא לתת מתנה. בנעלי הקונה (שלא קנה) הייתי חד משמעית נותן למוכר את טופס הבדיקה. מה אכפת לי לסייע לו? אם ירדתי מהרכב לחלוטין אז הטופס שווה לי 0 ש"ח. לא מפריע לי לפרגן לו. לא הייתי מוסר את הטופס רק למוכר רמאי או אחד ממש לא מתחשב. וגם אז לא הייתי מעלה על דעתי לבקש עבור זה כסף. בהרבה מקומות אוהבים לייעץ כאן, ובצדק, שלא קונים רכב ממוכר שאינו הוגן, ולא משנה מה מצב הרכב ומחירו. זה נכון, אבל זה תופס גם לצד השני. בעיני לא עושים עסקה עם קונה פוטנציאלי שלא ייתן לך את הטופס בהמשך במקרה בו יוותר על הרכב. זה קצת תיאורטי כי לא יודעים זאת לפני, אבל העקרון נכון. לפני שנה מכרתי רכב והקונה מאוד התלבט ואפילו טרטר אותי לא מעט. אבל כשירד סופית מהרכב לא היסס לתת לי את הבדיקה וגם היה ברור לי שייתן. כי צריך להיות מניאק מסוג מאוד מסויים כדי לא לתת את הטופס. הוא היה קצת בעייתי, אבל לא עד כדי כך. אגב, יש גם טעות בכל הנימוקים הכלכליים ושל תורת המשחקים כאן. והיא רק מלמדת על כך שאין ליועצים הללו שום יכולת לראות את הצד השני. מה כוונתי? מציגים זאת כאילו על המוכר לשלם כ 50% מהעלות. אבל זו הרי בדיחה, כי עבורו הטופס הזה לא קרוב לערכה של בדיקה ממש כי עבור קונה פוטנציאלי אחר היא הרי בדיקה מטעם המוכר. ובצדק חושדים בה. אף פעם לא מאוחר להתאכזב מהמין האנושי. אני מרגיש שוב שהמשפט הבא נכון מתמיד (ציטוט מקורב של משפט שהרבה טוענים עליו לזכות ראשונים): "ככל שחולפות השנים, וככל שאני נפגש עם יותר אנשים ומכיר טוב יותר את המין האנושי, כך אני יותר אוהב את הכלב שלי"