יבגניפ

כן, קצת באיחור, אבל התהייה אם הוא טס להביא להם ביד היא מטרידה משהו.

ריצ'י בלקמור עשה עכשיו כמה הופעות בהן ניגן שירי עבר, אולי יהיו עוד. אני די אוהב את האלבומים הראשונים של dream theater, והייתי ב-2 ההופעות שלהם בארץ. גם סימפוני איקס נחמדים - ז'אנר די דומה. פנטרה, שלא קיימים יותר, וגם rage against the machine, אם אתה מתחבר גם להיפ הופ ברמה כזו או אחרת. כמובן, יש גם את a perfect circle שקרובים לטול, מן הסתם.

צודקת מיקה במיליון אחוז.

ניקו, אין שום בעיה לקנות מים בדיוטי ולהביא למטוס. ספריאל לא עושה את זה מטעמי חיסכון

אם החסימה היא מהכיוון שספייר כותב עליו, אני הייתי מנסה את זה קודם כל. בהצלחה בכל מקרה.

אין לי הרבה דברים חכמים להוסיף על מה שנכתב, אבל בכל זאת: 1. תקום מדי פעם להסתובב במטוס. הדבר הכי לא נח בעייני שיש בטיסה, זו ישיבה של שעות, בטח עם נעליים. בנוסף זה גם לא בריא, כפי שציינו כבר. 2. תביא איתך בקבוק מים, רצוי די גדול. אומנם מן הסתם אפשר לבקש ולקבל גם מהדיילים, אבל זמני התגובה שלהם לפעמים לא משהו. למרות שזה אולי קצת יקר, אני תמיד פשוט קונה עוד בקבוק של חצי ליטר בדיוטי פרי. חוסך את כל ההתעסקות, ואף אחד גם לא באמת יבדוק בטיסה את השקית. 3. אם לא כדורים, אז תמיד אפשר לקנות בקבוק קטן של וויסקי או כל דבר דומה בדיוטי. וכן, גם זה עוזר להרדם לפעמים. 4. קח בחשבון שההמתנה בבידוק הבטחוני בכניסה לארה"ב יכולה להיות ארוכה למדי. לוקח יותר זמן לצאת מjfk מאשר מרוב הנמלים שהייתי בהם באירופה (חוץ מלונדון - גם שם חיכיתי שעה). 5. אני גם מאלו שדוגלים בישיבה ליד המעבר, כשאני טס לבד. הרבה יותר נח ולפעמים גם מרגיש טיפה יותר מרווח (למרות שמטוס זה בין המקומות הבודדים בהם לנו, הנמוכים, יש יתרון מסוים )

אני מכיר לא מעט סטארטאפים, שאפילו כשצמחו כבר, עדיין היה בהן גרעין כלשהו שהורכב מאנשים שהכירו לפני- חברי ילדות, שירות באותו הצבא, למדו ביחד וכו'. מן הסתם, זה עוזר להכיר אנשים, כי הרבה מעסיקים בתחום שואפים לייצור גם סביבת עבודה של אנשים שיסתדרו אחד עם השני, ויתחברו לסביבה שלהם וכו'. עם זאת, בכל חברה ממוצעת בישראל תמיד מחפשים לגייס, וכמעט תמיד לא מוצאים מספיק אנשים, ולכן אתה לא באמת חייב קשרים, כדי להתראיין ולהתקבל. חוץ מזה, ברוב המקומות המלצה או הכרות אישית משמשות כעוד פרמטר לטובת המועמד, אבל זה כמעט אף פעם לא תחליף למעבר ראיונות מקצועיים או אישיים רגילים.

היי, הזמנתי משם משהו כמו 15 בתי מלון שונים עד היום, ומעולם לא הייתה בעיה של חיוב כפול. אתה יכול לוודא את זה גם עם טלפון למוקד חברת האשראי ברגע שתסיים את ההזמנה. כמובן, אתה יכול גם לבדוק אופציה של הזמנה ישירות מהמלון (תראה אם יש להם אתר משלהם, או תסתכל דרך trip advisor)

תודה, סקירה מעניינת. משום מה, נשמעת לי יותר מחוברת למציאות מכמה סקירות מהללות ששמעתי מאנשים אחרים.

מגניב, לא ידעתי שהוא חובב נהיגה. בעולם מושלם הוא גם היה שר את 46 &2 תוך כדי.

ספריאל, אני לא יודע מה בדיוק מוצע לפותח השרשור, אבל מנסיוני בדרך כלל המחירון הבסיסי נקבע עפ"י לוי יצחק, ולאחר מכן משקללים את מה שעולה בבדיקות של הרכב. כמובן, זה הדבר העיקרי שיש לזכור בעסקאות האלו: אתה לא באמת יכול לדעת באיזה סכום תמכור את הרכב שלך בחזרה. אתה משאר שבעוד 3-4 שנים יהיה לך חוב של X שקלים, ורכב שעלותו היא Y, אבל זה באוויר ויכול להגיע להפרשים די רציניים ברכבים יקרים יחסית. לגבי 2 - זה לא לגמרי נכון. סביר מאוד להניח שתקבל טרייד אין במחיר טוב יותר מאותו היבואן שממנו קנית את הרכב הראשון שלך. אבל אני, למשל, בזמנו ביצעתי טרייד אין על פולו מול סמלת, וזה התאפשר בקלות יחסית, היות וגם הם וגם צ'מפיון עובדים עם אותן החברות - גם למימון וגם למכירת יד 2. גם לאחרונה כששקלתי קנייה של מחליפה ל500, קיבלתי הצעות לטרייד אין גם מפג'ו וגם מטויוטה. התנאים אומנם לא היו מדהימים, אבל שום דבר לא מונע ממני גם למכור את הרכב עצמאית (וצריך לראות כמובן אם בחוזה הרכב בכלל רשום על שם הקונה וכו') לגבי 3 - צריך לבדוק פרטנית. אני מכיר חוזים שלא כובלים אותך לשום דבר בהקשר הזה, אבל כמובן צריך לבדוק כל חוזה פרטנית.

אין הרבה מה להוסיף על מה שנכתב, ובכל זאת: החברות לוקחות תשלום על הקמת העסקה (מה שאני מכיר - אחוז משווי הרכב + סכום קבוע, שזה לפחות 1000 שח איך שלא מסובבים). מעבר למקרים מאוד בודדים, בהם היבואן מתחייב לטרייד אין במחיר במחירון, אתה לא באמת יודע כמה הרכב שלך יהיה שווה בסוף. ככלל, לא יאפשרו לך לקחת הלוואה שתשאיר אותך עם חוב גדול יותר משווי הרכב בסוף התקופה, אבל גם זה יכול להיות. לגבי ריבית - צריך לבדוק פרטנית מול מה שיכול להציע הבנק שלך.

הייתי בחיפה לפני שבוע ללילה אחד. אני יכול להגיד שהיה חם מדי, ולכן לא הסתובבנו יותר מדי רגלית, אבל לדעתי כל האזור מהדר ועד בערך המושבה הגרמנית הוא פנינה ארכיטקטונית, עם בניית אבן ייחודית, שאולי קצת מזכירה את ירושלים, אבל גם בעלת אופי וסממנים משלה. חבל, חבל מאוד שאזורים נרחבים שם נראים כמו slums, אבל עדיין, למי שגם נהנה מארכיטקטורה מיוחדת, לדעתי לחיפה יש המון מה להציע

אפשר סתם לטייל בגנים הבהיים (הם מחולקים לכמה חלקים). לדעתי לחיפה יש הרבה יותר מזה להציע. בטח sperial מכיר יותר.

וזה אחרי שתהית למה תיירים באים לפה אני הייתי נוסע לעבדת, שנמצאת ליד מצפה רמון. ואם לא לשם, אז אולי לאזור מעלה העקרבים. ההיצע הקולינארי לא מדהים בסביבה, למרות שקראתי שלאחרונה צצו מסעדות חדשות במצפה רמון.

המכתשים בנגב, עבדת, מעלה העקרבים, המצפה ההוא שמשקיף לים המלח וים המלח בכלל, ירושלים (שרק בה אפשר בכיף לטייל כמה ימים), תל אביב ויפו, חיפה (שיש בה אזורים מדהימים, גם אם מוזנחים), עכו, צפת. כמובן, אם מדובר בתיירת לא יהודיה, אז גם מקומות שונים בגדה, כמו מנזר מר סבא או אחרים. הבעיה של הערים הגדולות של ישראל, מעבר לנושא הבטחוני, זו תחושת ההזנחה. אבל אם מדובר בתיירת שלא רגישה לקקי של כלבים בכל פינה, אז יש כאן המון מה לעשות, בטח אם גם יוצאים מהערים לאזור המדבר.

מה לא נגמר? איך קשורים בעלי ואג לשרשור? מאיפה אתה יודע מה גורם לאנשים לקנות רכב כזה או אחר? תוהה מה היה קורה אם היית נותן לשרשור הזה לעבור בשקט, מבלי לנסות כבר פעמיים ללמד את השפוטים והפראיירים איך אתה פצחת את השיטה. בטח אסון.

אביה, אני עונה רק בשביל עצמי: הייתי שוקל לשלם 230 אלף על קומפי, אם הייתי קצת יותר עשיר והרכב היה טיפה יותר פרקטי. לא הייתי משלם גם 80 אלף על הפיג'ו. אני לא עיתונאי רכב, ולא נהג מהולל. אבל בשבילי הפג'ו היא סתם עוד רכב שמאיץ טוב מ0 ל100, בעוד שהקומפי זה משהו שיכול לגרום לי לקום ספונטנית בכל יום ב5 בבוקר, כדי לצאת לטיול. עניין של טעם, כנראה, ואולי גם ציפיות שונות מהרכב. ברור שבכל מקרה מדובר ברכבי נישה.

כיף לקרוא את הביקורות. נראה שהן כולן גם עונות על השאלה שהועלתה המון פעמים בויכוחים כאן - האם מדובר ברכב אחר, או במיאטה עם עיצוב קצת שונה, ולפחות על פי הבנתי, נראה שהאיטלקים הצליחו לייצר מוצר שונה גם בגרסת הפיאט וגם בגרסת האבארט'. לצערי, לא תהייה רלוונטית בשבילי לא בגרסה כזו ולא בכזו, אלא אם אמלא לוטו ואגנוב ל-504L את הפרס הראשי.

כי ראש ממשלה מטעם המחנה הליברלי והקפיטלסטי, שלא מוצא לנכון להחזיק בכרטיס אשראי, והפעם הולך להחקר בחדש שקיבל מיליונים ממיליונר צפרתי, זה מה שיפטור אותנו משיטת הג'ובים, כן?

אולי זה גם סתם נראה מספר גבוהה יחסית, בגלל שמדובר בקצת רכבים. למישהו יש סטטיסטיקה כזו על ואגיות נגיד? כי אני לא זוכר מתי הייתה האחרונה שעבר סופש מבלי שראיתי תמונה של איזו gti מרוסקת.

אני לא תמיד מתחבר למה שכותב אורי כץ, אבל את המאמר הישן הזה כדאי לקרוא. על פניו, התוכנית שלה נשמעת מפגרת לפחות לערים כמו תל אביב, בהן גם ככה התשואה היא נמוכה. אבל נראה לי שזה נאיבי באופן כללי להאמין שבעיית שוק הדיור בארץ היא פתירה באופן כזה שלא יגרום נזק או ירושש המוני אנשים.

תכלס אני גם לא מתתי על הביצועים שלו, אבל אני מוכן לשלם הרבה כדי לשמוע את בריאן מיי מנגן ב-live

אז על פי טמקא מסתמן שגם פליטי Queen ואדם למברט ינחתו כאן בסוף הקיץ. מקווה שזה באמת יצא לפועל.

Haranza, בדיוק בנקודה הזו נמצאים הרבנים והרבנות הצבאית, לא? כדי לקבוע מה כן ומה לא. לא יודע, זה פשוט הופך את הצבא לפחות ממלכתי, עד לרמה שבטית כמעט.