yuval1111

זה בסוף גם עניין של חינוך של הקהל וגם כורח כלכלי. העיתונות המודפסת בתשלום הופכת לפחות ופחות כלכלית ובהדרגה הכל עובר לדיגיטל. כיום המגמה בכל העיתונים הינה בסופו של דבר לגבות תשלום על המנוי באתר ולאפשר צפייה חלקית ומאד מצומצמת ללא תשלום ("גלובס" למשל מאפשר צפייה בעד 10 כתבות בחודש, "הארץ" ו-"דה מרקר" מאפשרים צפייה בכותרות לבד ו-YNET שומר תכני פרמיום למנויים בלבד). "הארץ" עבר למנוי דיגיטלי בתשלום ב-2012, "דה מרקר" ב-2018 ואילו "גלובס" ב-2020. כיום יש למעלה מ-100,000 מנויים בדיגיטל של "הארץ/דה מרקר" וכמה עשרות אלפים בגלובס (הנתונים לא מפורסמים). עיתונות רכב היא תחום נישתי בדומה לעיתונות כלכלית (אגב, לא בטוח עם קהל קוראים קטן יותר). שאנשים יתרגלו למציאות שבה שהם צריכים לשלם כמה עשרות שקלים בחודש בשביל להמשיך ולהנות מתכנים וידע איכותי - הם בסוף יעשו כן. לשון אחר, אתר רכב מוביל, כמו האתר הזה, יכול בהחלט לדרוש דמי מנוי חודשיים. בהתחלה נמוכים יותר ואח"כ, בהתאם להגדלת נפח התכנים, להעלות את הסכום בהדרגה.

מעניין - אפשר לראות היסטוריה של המחיר ביד 2?

חכו ללוחית הרישוי הלא פרופורציונית שלא ימצא מקום לחברה....(ע"ע לוחיות דו גלגלי...)

טרייד מוביל עפו על עצמם עוד הרבה לפני המשבר הנוכחי ועכשיו הם בכלל חיים בספרות עליונות... רק מה, לא ברורה לי זכות הקיום של המגרשים במצב הנוכחי לאורך זמן לאור העובדה שכל נבלה תימכר תוך שעה, ללא בדיקה, מעל המחירון...

הם עפים על עצמם במחירים

המחסור הקשה בשוק הרכבים החדשים מחלחל לשוק היד השניה שהפך שוק של מוכרים עם לחצים לא הגיוניים. רק 2 דוגמאות מהימים האחרונים: חבר מכר רכב בן 5 (סוויפט) ללא בדיקה ב-3 אש"ח מעל המחירון. מכר אחר קיבל העברה בנקאית באופן מיידי על מלוא סכום הנדרש (מעל המחירון) תוך כדי שיחה טלפונית עם המתקשר השלישי לרכב רק על מנת להבטיח את הרכישה.

כתיבה טובה, כאמת, היא סוג של אומנות. הרי בעצם מה שגורם לנו הנאה בקריאה זה לא אוסף הנתונים "היבשים" אלא דווקא הסיפור. שכן כותב טוב הוא בעצם מספר סיפורים. אחד שיודע לטוות את העלילה ולגרום לנו לקרוא בשקיקה כל מילה ומילה. הגדולה של כל כתב, מעבר לניתוח המקצועי (שהוא הבסיס ההכרחי, אך לא המספיק בשביל האיכות) היא היכולת להציג את הדברים באופן מקורי, עם סגנון ייחודי וקסם משלו. זו גם הסיבה שכתבות איכותיות אפשר לקרוא שוב ושוב - פשוט בשביל הכיף. וגם צילום ובפרט צילום רכב זו אומנות. יש תמונות שהן פשוט עוצרות נשימה ואתה יכול לבהות בהן דקות ארוכות. וגם בשביל זה צריך צלם עם המילה החמקמקה - כישרון ויצירתיות. באשר לפלטפורמה - אכן העיתונות המודפסת (בכל התחומים) נמצאת בדעיכה. אבל זה ממש לא אומר שאין חלופות דיגיטליות (כמו האתר הזה), מכיוון שהצורך והצמא לידע תמיד יהיה קיים. גם כאן יש לא מעט כותבים מוכשרים ומקוריים והרבה כתבות וסקירות מצוינות. לטעמי, הכתיבה של פאבל וגם יכולת הצילום שלו מהווים פרדיגמה לאיכות וכתיבת רכב מעולה. ועל מנת להמחיש אציין, למשל, את אחת הכתבות האהובות עלי - הסקירה שלו ללקסוס LC. קראו (שוב) והתרשמו גם מהצילומים. כך נראית עיתונות רכב במיטבה. https://www.carsforum.co.il/cars/מגזין-רכב/3021/לקסוס-LC---מבחן-דרך---בחזרה-לעתיד

https://www.electrica.co.il/items/4121525 אחד האלחוטיים החזקים והמומלצים שיש. בארה"ב פרללי לדייסון v11. בארץ לא כל כך מוכר ולכן מתומחר באופן שפוי.

https://www.shavershop.co.il/מוצר/ספריי-חיטוי-מכונות-גילוח/ יש מגוון תרסיסים ייעודים שדואגים לשמן ולחטא את המכונה. החומר משולב אלכוהול ומתנדף לאחר הריסוס. ולא משתמשים בסבון נוזלי או כל חומר סיכה אחר שאינו ייעודי למכונות גילוח/תספורת. בעבר גם אני הייתי משתמש במכונת הניקוי של בראון אבל מחיר חומרי הניקוי יקר ללא פרופורציה ולכן עברתי לתרסיס הנ"ל שעושה את העבודה בעשירית המחיר.

בדיוק

4 מאותתים לא משמש לסימון לנהגים שמתעקשים לסנוור באורות גבוהים גם כאשר הכביש עמוס ולא ניתן להגביר את קצב התנועה?

איזה דגם אתה מבקש? Paperwhite נשלח באמזון לארץ ב-110$ (כולל משלוח) oasis ב-269$ במחירים האלה לא שווה להסתבך עם משלוח מחו"ל https://www.amazon.com/s?k=kindle+reader&crid=32XNIU12CAMHS&sprefix=kindleKindle+Oasis%2Caps%2C326&ref=nb_sb_ss_ts-doa-p_8_6

הרכב היחיד שמכפיל את ערכו לאחר התדלוק...

בכנות, אף פעם לא הבנתי את המוטיבציה לחסוך במחיר של צמיג. הרי לרכב משפחתי רגיל, ההבדל בין הצמיג הכי יקר (לצורך הדיון - מישלין) לבין צמיג מדבקה סיני יהיה כמה? 200 ש"ח. ונניח שאנחנו מדברים על סט - 800 ש"ח, שבממוצע מוחלף כל ארבע שנים. אז מה הסיפור? איפה פה ההתלבטות? ארוחת בוקר משפחתית בארומה תעלה כמעט שליש. תחסכו בכל מוצר אחר, אבל לא באביזר בטיחות קריטי ואם למישהו יש ספק, אז אין ספק, בכלל אין ספק. יש לי פנצריה קבועה (שאני מבקר בה אחת לשבועיים לערך ובודק לחץ אויר) ושמגיע זמנם של הצמיגים להחלפה אני תמיד שואל את הבעלים - מה הצמיג הכי טוב שאתה ממליץ לי והוא בד"כ נותן 2-3 חלופות (ומראה לי את הדירוג של הצמיגים) וכמעט תמיד בסוף אני בוחר במישלין. תקראו לזה שמרנות או תמימות אבל לפחות בדבר אחד (או שניים) אני מרשה לעצמי לקנות את הכי טוב שיש.

לגבי המחיר של פיליפס - אפשר למצוא את סדרה 9 בסביבות 850 ש"ח https://www.eliashave.co.il/items/3006233

אצלי הרשת מחזיקה בד"כ שנתיים. קונה חלפים רק ב-EBAY.

ויסקי הבית שלי הוא CARDHU. גילית אותו במקרה בערב טעימות של דרך היין. סינגל סקוטי מצוין, עשיר ופירותי, עגול, עם גוף נפלא ועומק מצד אחד ומנגד בעל קלילות וחלקות שפשוט כיף לשתות בכל מצב. גם מבחינת מחיר VFM (גרסת 12 שנה בסביבות 160 ש"ח) אבל יכול לעמוד ליד בקבוקים במחיר כפול בלי להתבייש.

כמתגלח ותיק - 2 הסנט שלי: בגדול, עולם משתמשי מכונות הגילוח החשמליות מתחלק ל-2 קבוצות - אוהדי פיליפס ואלו של בראון. תהום עמוקה פעורה בין הקבוצות ואנסה לתמצת את יתרונותיה של כל טכנולוגיה: בראון - קבוצת הבית שלי מזה מעל 30 שנה. יצרן גרמני שמציג אמינות ואיכות כמו שרק המהנדסים הגרמנים (ואולי היפנים) יודעים לתכנן ולייצר. השיטה של בראון מבוססת על ראש גילוח מלבני ובו סכין חשמלית מלבנית שרוטטת במהירות וממש צמודה לעור. היתרון של המהירות ומבנה ראש המכונה הינו בגילוח חלק מאד וכן בזמן גילוח קצר במיוחד (אני מסיים גילוח ממוצע ב-90 שניות לערך). מעבר לאמור המכונות של בראון נהנות מאמינות מופלגת ושורדות לאורך שנים. אני מחליף מכונה פעם ב-10 שנים לערך ורק מהסיבה שפשוט נמאס לי ואני רוצה לשדרג. בנוסף יש לבראון (בדגמים המובילים) אפשרות לגילוח במים, אם כי אני מוצא אפשרות זאת מיותרת. החיסרון היחיד שמיוחס לשיטה של בראון הינו ההתמודדות עם משטחי גילוח עגולים (כלומר החיבור בין הסנטר לצוואר), זה היה אולי נכון בעבר אבל כיום מבנה הרשת החדש פתר בעיה זאת לחלוטין. פיליפס - המתחרה העיקרית של בראון ונהנית מפופולאריות רבה בארץ. השיטה של פיליפס מתבססת על ראש גילוח משולש ובו 3 סכינים עגולים בעלי בסיס מעין כדורי - מה שנותן גמישות רבה במעקב אחר שטח הפנים. ניסיתי פעם אחת את פיליפס אבל הגילוח הרגיש לי פחות חלק והרבה יותר איטי מבראון וזה אגב החיסרון שמיוחס לשיטה שלהם שהיא איטית יותר בגילוח (בגלל מבנה הסכינים). מעבר לאמור המכונות של פיליפס מעט יקרות יותר מבראון ונחשבות לפחות אמינות. בתקציב של פות"ש הוא יכול להגיע לסדרה 9 של בראון שהיא הכי מתקדמת שלהם: https://www.hayevuan.co.il/product/מכונת-גילוח-braun-9240s-בראון?aff=Zap&aff_a=1 ראה גם סדרה 9 של פיליפס במחיר דומה: https://j-rubin.co.il/items/4195959 לסיכום: אני אוהד שרוף של בראון. לטעמי המכונות הכי טובות שיש. איכות ואמינות ללא תחרות. מציע לפות"ש לגשת לחנות של רובין - בתחנה המרכזית בת"א. המומחה מספר 1 בארץ בתחום, מייבא, מוכר ומתקן מכונות חשמליות כבר 50 שנה. בחנות תוכל לקבל הסבר מקצועי מפורט על כל הדגמים ואפילו להתנסות על "רטוב". ואם לא לגשת פיסית אז לפחות להתקשר ולשאול. בכל מקרה, אחרי שתתנסה בחשמלית כבר לא תחזור לסכין. בוודאות....

שקלתם מדיח קטן על השיש? זול (מידאה ב-1,100 ש"ח) קומפקטי (יחסית) ונייד.

פבל היקר - בהצלחה רבה! מקווה שנמשיך להנות מהכתיבה השנונה והמושחזת והצילומים המופלאים. (גילוי נאות - יש לא מעט כתבות שלך שאני נהנה לחוזר ולקרוא בהן פעם אחר פעם).

ההפרש בנטו לא כזה משמעותי (סדר גודל של 70 ש"ח לחודש), מנגד אתה מקבל תוספת משקל מיותרת לרכב שמלכתחילה לא בדיוק שיא היכולת הדינמית, אבל כנראה שלצרכים של פות"ש אין לזה משמעות.

אין הגיון לקחת רכב פלאג אין אם לא מתכוונים להטעינו

אם היא לא רוצה להתעסק עם חשמל והטענות - הקורולה או האיוניק. הקורולה לטעמי הבחירה המועדפת, היא מרווחת יותר מאחור, מרגישה איכותית ומלוטשת יותר בגימור ושקטה יותר בנסיעה וגם מעט חסכונית יותר. היתרון איוניק בתצורת ההאצבאק שנותנת הטענה נוחה יותר.

אבל דבר אחד לא ברור לי, כיצד נהג המשאית אמור לתכנן את הנסיעה, הרי הוא מודע למגבלת הגובה רק כאשר הוא מגיע למרחק מטרים ספורים מהגשר/מכשול, ואז מה הוא אמור לעשות בדיוק, אין לו כל אפשרות מעשית להסתובב.

שלם תחת מחאה. ציין את האמור כולל כל השתלשלות העניינים ווהדגש את העובדה כי גביית הסכום הנוסף על ידם מנוגדת להסכם בין הצדדים ואינה מקובלת בשום פנים ואתה שומר על כל טענותיך בעניין. קבל את הדלתות, סיים את ההתקנה כולל מקצה שיפורים, ככל וידרש ואח"כ פנה במכתב דרישה להשבה. ככל ולא יענו, דרכך לתביעה קטנה סלולה ומרבית הסיכויים שתצלח.