old school

100 אלף קילומטר עם אוקטביה 2018 מנוע 1000- גיר מצוין, החלפות מהירות וחלקות, ללא תקלות כלל. 12 אלף עם אוקטביה 2021 מנוע 1000- כנ"ל, לא הרגשתי הבדל התנהגות בניהם. כיום 20 אלף על קאיה נירו 2022- הגיר לא פחות טוב משל האוקטביות. במובנים מסוימים אפילו טוב יותר.

טוב, מדפדוף קצת בפוסטים בפורום אני רואה שזה מקום פופולרי. לא מעוניין לחשוף את שמו. לא בטוח שזה אשמתם. הרכב נכנס לקבל את חוות דעתם עשר שנים אחרי שהציפוי נעשה כאשר הוא במצב גרוע. יתכן ואם היה נכנס קודם היו נותנים מענה, יתכן ולא. אין לי מושג. כרגע המצב של הרכב הוא שצריך להשקיע בו בשביל לסדר את זה בערך כמו שהוא שווה ולכן בעל הרכב ימשיך להנות ממנו ככה. ממליץ לכל מי ששוקל לעשות או שכבר עשה ציפוי לקחת את המקרה הזה בחשבון.

אהלן, מדובר ברכב של בן משפחה, מודל 2012 שעבר ציפוי מלא המדבקות הגנה כאשר נרכש. המדבקות התמלאו שריטות זעירות עם לכלוך. נבדק במקום בו נעשו המדבקות והם לא מוכנים לגעת בזה, נבדק מול עוד מקום של ציפויים והתקבלה אותה תשובה. האם יש מקום כלשהו שמוכן ויודע להתעסק עם זה? מוכנים לשלם כמה שצריך, אפילו לעשות צבע חדש אם אין ברירה כי מדובר ברכב שמור עם קילומטראז נמוך שנראה זוועה.

נהגתי עם אוקטבייה 2018 כמעט 100K, הרבה מתוכם בפקקים. נוהג בפקק ללא שום התחשבות בגיר- הרבה גלישה- ברקס- גלישה. לא הייתה עם זה שום בעיה, לא סימני בלאי, לא התחממות. הגיר פעל באופן חלק ושקוף לחלוטין

אני עם 1.0 חדשה (2021) שהחליפה 1.0 צורה קודמת (2018). נעזוב את המנוע, כיוון שאתה מדבר על 1.5. ה-1.0 אגב מצוין. חסכוני, אמין ולטעמי מספיק חזק ואפילו קצת כיפי. (חזק וזריז מטורים מאוד נמוכים ועד הקו האדום). מרחב- אין תלונות, לא חסר. דברים שצריך לשים אליהם לב: 1. רעשי רוח- מעל 120 די משמעותיים. אם יש רוחות בחוץ אז גם בהרבה פחות. 2. מתלים- קצת קשים שהרכב ריק, מצד שני הוא לא רופס ומתרסק כשעמוס בנוסעים כמו בדגם הקודם. 3. מולטימדיה גרועה, אין ספור ניתוקים מהטלפון ללא סיבה (אנדרואיד) וממשק מזגן מעצבן. 4. מזגן בינוני, הפתחים נמוכים והעוצמת קור לא משהו. אולי ב-1.5 זה יותר טוב, לא יודע. 5. חסרה תמיכה לגב התחתון במושב. 6. סה"כ רכב פרקטי ויעיל אבל מאוד אפור.

אוקטביה 1000 2018 מליסינג שנסעתי איתה כמעט 100K והוחלפה בצורה החדשה. הרכב במסגרת העבודה עבר הרבה נסיעות בין עירוניות ופקקים בנהיגה לא עדינה בכלל. שני הדברים הבודדים שהיו, כנראה משימוש מעט אגרסיבי, אחד החוטים שמחזיק את המגש בבגאז' החל להיפרם שני הגימור של הגג קרוב לפתח הכניסה קצת יצא מהמקום וחזר לשם בלחיצה. לא היו בעיות או רעידות בגיר ובעיות אחרות כלל, אפילו נורה לא נשרפה. הוחזרה עם המצבר המקורי. מפלס השמן לא היה יורד בין הטיפולים (בודק לעיתים בעצמי). צריכת הדלק המדודה אגב היתה לרוב כמעט 800 קילומטר בתדלוק של קרוב לחמישים ליטר. מניסיוני הייתי אומר שעד 100K הרכב הזה מאוד אמין ועמיד. איך יראו ה-50K-100K הבאים? קשה לדעת...

מניסיוני התשובה היא בפירוש לא. מכונית קטנה טובה יכולה לתת איכות חיים לא פחות גבוהה ממכונית גדולה. היתרון העיקרי של מכונית גדולה, שלעיתים הוא גם החיסרון שלה, הוא שהיא...גדולה

מתלים זה לרוב חלק פרימיטיבי ברכבים שלא התקדם כבר שנים. התוצאה- באוקטביה שאני נוהג בה למשל כאשר אני נוסע לבד, הכיול מצוין. נכנסים האשה הילדים וקצת ציוד והמהלך מתחסל ואיתו גם ההתנהגות. רכבים אחרים עובדים טוב בעומס אבל נוקשים כאשר נוסעים לבד. כל עוד מתלה לא יהיה אדפטיבי לעומס ולמהירות הוא תמיד יהיה פשרה במרבית המצבים.

בולמים ובלמים ומנוע- בלאי לא משמעותי. מה שלעיתים ניזוק מגרירה לעיתים תכופות זה הגיר. אני לא יודע עד כמה הגיר ברכב שלך רגיש, מומלץ לבדוק עם מכונאי או שניים שמכיר את הדגם והרגישויות שלו.

כחבילה- מיצובישי אטראז, אחת המכוניות המוצלחות שהגיעו לישראל בשנים האחרונות. עוד כמה שנים אף אחד לא יזכור את כמעט כל דגם נוכחי, לעומת זאת האטראז תכנס לדפי ההיסטוריה, כמו עוד כמה דגמים שהצבא בחר בעבר.

סתם להשוואה, אוקטביה ליטר מהעבודה בנסיעה משולבת וחסרת רחמים. שמונה מאות קילומר וקצת חמישים ליטר. קבוע כבר שנתיים

תיבה רציפה מספקת אין סוף יחסי העברה. אין שום בעייה בפעולה שלה היא רק לא מתאימה למי שרוצה להנות מהנהיגה. בהקשר זה היא מושלמת למטרה שלשמה היא מיועדת.

ולי מגיעות שתי שטיפות בחודש בפזומט, מנצל בממוצע פחות מאחת מיכוון שברוב הפעמים זה לוקח הרבה זמן והעבודה חפיף. ניסיתי מספר מקומות ומספר פעמים בכל מקום, עם טיפ או בלי, בכולם זה היה ככה. זה ניכר שלקוחות פרטיים מקבלים טיפול טוב יותר- החל משלב השטיפה וניקוי גאנטים לפני המכונה וגם בניקוי הפנימי. פתרון- משתדל לשמור על הניקיון ומנקה מעט מבפנים בעצמי.

הייתה לי פולו דיזל שקניתי עם 350k ב5000 שח ומכרתי באותו הסכום עם 470k. האוטו היה עושה 1:22, מזגן מקפיא. פעמיים עלתה על גרר בעקבות צנרת מים שהתפוצצה. מעבר לזה לא עשתה בעיות מיוחדות. אחלה קנייה, בהצלחה

גם וגם.

לדעתי זה כלל מיושן שנע בכח האינרצייה. הכביש ממילא אינו מספק רמת אחיזה זהה לכל הגלגלים. יש שיפוע, יש צד חלק וצד מחוספס, לעיתים אפילו צד אחד רטוב. העברות משקל של הרכב ועוד שלל משתנים. על כל אלה באות להתגבר מערכות בקרת יציבות כמו esp, בקרת משיכה וכו'. מסיבה זו צמיגים תקינים שונים אך דומים באופיים הוא דבר חסר משמעות.

היו כבר שתי מכוניות משומשות שהכל היה מצוין מבחינתי על מנת לקנות אותם, נפסלו רק בגלל ריח סיגריות מעישון ברכב

כתבתי- בנפח 1000. לגבי הרעידות- זה עניין של גישה. רוב בעלי המכוניות רוצים שהמנוע יהיה שקוף, שלא ירגישו ולא ישמעו אותו. רוב האופנוענים דווקא נהנים ממידה מסוימית רעש ותחושה של פעימות כח. עניין של פרשנות

בנפח של ליטר משלושה צילינדרים אפשר לקבל יותר מומנט בטורים נמוכים ולכן יותר חסכון בדלק. האופי המתקבל הוא של מנוע יותר בשרני ועם עקומת סל"ד יותר שימושית. לא סתם אופנועים למשל בנפח הזה מקבלים ארבעה צילינדרים איפה שרוצים לעבור את ה-200 (מקסימום הספק) ואיפה שרוצים עקומה יותר שימושית הולכים על שלושה או שני צלינדרים.

ממליץ לך על דיהטסו טריוס. אחלה רכב, אפשר למצוא שמורים בתקציב.

אוקטבייה 1.0 , שום דבר לא רועד ומקרקש. מגרגרת קלות בסרק ובסלד נמוך. זה חלק מהקסם שיש במנוע הזה יחד עם עוד מספר נקודות חוזקה משמעותיות ששלושה צילינדרים נותנים. אחד המנועים המוצלחים שיש היום לרכבים בסדר גודל הזה.

הקוראניות היום רוכבות בעיקר על הגל של תופעת העדר. הן הפכו לגיטימיות ופופולריות בסוף שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים בזכות הרבה פח ואבזור לשקל ובזכות אמינות טובה. לאורך השנים נסעתי ונהגתי בהרבה, מעולם לא החזקתי באחת מרצון. אף לא אחת מהקוראניות נתנה לי הרגשה של רכב שהייתי רוצה להחזיק. הנהיגה בכולם הייתה תחושה של יעילות חסרת כל נשמה והנאה באופן בולט, דבר שבהחלט לא מפריע להרבה.

אחלה סקירה, תודה

היתה לי פולו קלאסיק sdi אהובה שנמכרה עם 470000 קילומטר ללא בעיות מיוחדות. נסעתי בה כ200 אלף קילומטר. במקומך אם אתה אוהב את הרכב ובמידה ואכן ניתן לקבל מנוע מפירוק במצב שניתן לדעת שהוא טוב, ב7000 שקלי הייתי הולך על זה.

אשמח לשמוע עדכונים, נוסע גם על טריוס בשטח