yosi05

נתחיל מהחלק הקל. למה החיבורים של חוטי (תיילי החשמל בעברית תיקנית) מתרופפים. נחושת היא מתכת פלסטית (חומר מתכתי פלסטי - כזה המקבל עיוות המתקבע, בניגוד לחומר אלסטי החוזר למצבו אחרי הסרת עומס). ככזו היא נוטה להימעך תחת עומס. עכשיו אתה מהדק את הגיד בעזרת בורג או טרמינל באביזר החשמלי. ההידוק מבצע מעיכה מסוימת. אחר כך אתה מחמם את הגיד. נחושת מתפשטת תחת חימום ולכן נלחצת יותר. המשמעות היא שהיא נמעכת יותר, כאמור היא פלסטית. כשהחיבור מתקרר הגיד מתכווץ (בקוטר שלו) ואיכות החיבור נפגמת, יש מגע פחות הדוק. כשהמגע נחלש המשמעות היא שהתנגדות המעבר בנקודה זו גדלה כלומר נוצר יותר חום תחת הזרם. ושוב נוצרת הצטננות כשהזרם נפסק והמתכת שנמעכה עוד מתרופפת עוד יותר. זהו מעגל הקסמים ולכן שום הידוק לא ישמר לאורך שנים תחת זרם גבוה מספיק. מי שמשעמם לו יכול להצטייד במצלמה תרמית ולצלם את אזור המגעים, את ארון החשמל וכדומה, ואז מדי פעם יגלה מגעים הדורשים הידוק. לגבי השאלה המסתורית על העדר מינוס, לאחר שהבעיה כבר לא קיימת אז אינני בטוח מה קרה אבל יתכן שהשקע סבל מנתק או להפך, שחיבור האפס קיבל פזה ואז ברור ששום צרכן לא יוכל לצרוך זרם. לאור מה שתארת לגבי הפסקת רציפות האספקה כשהכנסת תקע תלת-פיני הכי סביר בעיני שהיה בשקע נתק פנימי, אולי בין המגעים ובין הטרמינל המהדק את גיד האפס, ספק נוגע ספק לא נוגע. אם השקע הסורר אצלך תוכל לבדוק זאת. יוסי

בוקי, באתר רוסי מופיע ההספק, 72.1 קילו-וואט, משהו סביב 95 כ"ס. אבל מהטנק הסירו צריח כבד וגם גילחו עם ברנר את החלק העליון של התובה כך שמה שנשאר בוודאי קל בכמה וכמה טונות מהמקור. יוסי

יגאל, למרות ש-SKF היא מוביל עולמי בנושא מיסבים כולל היברידיים וכדומה, האנלייזר לא באמת שלהם. הם קנו חברה שפיתחה אותו. הוא נחמד אבל לטעמי אוטומטי מדי. הלוואי ויכולתי להשתמש בציוד של CSI האמריקנית אבל היא נקנתה ע"י חברת אחזקות וכיום אין לה נציגות רצינית, ולא אסתכן בלהיות הדון קישוט היחידי עם ציוד מתוצרתם. על איכות הציוד של CSI למדתי לא רק מניסיוני אלא משיחות עם מומחה מדרום אפריקה ומהנדס פיתוח ביצרן רגשים באנגליה. כולם גומרים את ההלל על הציוד הזה אבל כאמור לא אסתכן להשאר עם גיבוי מינימלי. לגבי innvision, ההתיחסות שלי היא באופן כללי לציוד מכל העולם. הודי, אמריקני, אירופי וסיני. כמעט כולם חוטאים בחיסכון יתר באיכות על חשבון האצת הביצועים. ספציפית לגבי התוצרת של סבדלה, זה אכן ציוד מעולה אבל הישראלי המצוי מצליח לחבל גם בו. כדי להשיג גריסה לגודל אבן קטן יותר (למי שלא יודע, זו מגרסת סלעים, בדרך כלל מגרסה ראשונית במחצבות אף כי יש לה גם שימושים נוספים) החכמולוג הישראלי המצוי סוגר את המירווח התחתון בלסת הנעה מעבר להמלצות היצרן. במכונה הזו הלחץ העצום שהגריסה יוצרת הוא מאד כיווני (בניגוד למצב בציוד סובב שבו העומס מסתובב) ולמיסבים הענקיים הממסבים את הלסת הגורסת נגרמת שחיקה מופרזת בכוון מסוים, חומר מוסר במהירות רבה עד שיש הכרח להחליפם. סט של 4 מיסבים כאלה עולה כ-40000 דולר שלא לדבר על הפסדי ייצור ועלות עובדי האחזקה. אבל אתה צודק שהם לא נכללו בהגדרתי את עולם החפיף. יוסי

אפשר, אבל רק רגע. ה-USB HUB ודווקא הזול וכזה שמתאים לדור 2 עובד כמו קסם. מתקשר ופורק נתונים. אולי אטרח לבדוק גם את השני שקניתי היום (מתאם מהיר יותר לדור 3). ולשאלתך. זה אנלייזר המודד רעידות, מרובה כניסות (הכל יחסי, כן?) ומאפשר גם לבצע איזון דינמי חד/רב מישורי. הוא עובד עם רגשי תאוצה להם הוא מספק מתח או חישנים אחרים בעלי מקור כוח עצמאי. הוא גם מודד ומציג חתימת רעידות במישור הזמן (כמו אסצילוסקופ) אבל השימוש העיקרי הוא ביצוע FFT המאפשר הבנה קלה יותר של התופעות הפיזיקליות הנמדדות. יש לו אוסף תוכנות מובנות למדידות במנועי חשמל, מדידת רעשים יעודית לבדיקת גלילים של מסועים ועוד תעלולים. הכי נחמד הוא היכולת להבין איך (במגבלות מסוימות וללא עצירת הציוד הנבדק) המכונה או בסיסה מתנועעים או מתעוותים במרחב. זה סופר שימושי בבדיקת ציוד שאינו קשיח מספיק ומכאן תופעות חולניות המופיעות בו. אין לך מושג כמה בורויות בתכנון בסיסי מכונות נחשפות בשימוש מושכל ביכולת הזאת, במיוחד היום כש'גונבים' בעוביי דופן או בגודל הפרופילים הנושאים ציוד תעשייתי. הניסיון המתמיד להוזיל ולהקל במשקל מול דחיפה מתמשכת להגדלת ההספק והתפוקה יוצרים המון בעיות. הוסף לזה את המנטליות המודרנית של קיפוץ בין מקומות עבודה ללא התמחות של 30 שנה באותו סוג ציוד ויש לך מתכונת בדוקה לבעיות וכשלים. רק לפני 3 שבועות יצא לי לעבוד עם בחור שווצרי שעובד בתעשייה מגיל 14. לא להאמין כמה הוא יסודי וחרוץ, וזאת למרות שהוא לא העפרון הכי מחודד. הלוואי שהיו רבים כאלה בארץ, אבל בשם 'הגשמה עצמית' ומנטליות 'הקפצת' זה כבר לא קיים בארץ, אלא אם תרפד כל דקה באלפי שקלים. חבל. יוסי

סוף סוף קבלתי תשובה מתומך של יצרן מכשיר המדידה. הוא טוען שהתופעה קיימת בלא מעט מחשבים. לדבריו יש מצבים בהם טעינת מכשיר המדידה מאפשרת תקשורת דרך ה-USB ויש מצבים בהם הפסקת הטעינה של מכשיר המדידה (אם כבר מחובר לספק חיצוני) מאפשרת תקשורת. הוא הציע לנסות את מה שהציע 'סולל הדרך', שימוש ב-USB HUB ׁׁ(ולא בכבל Yׂ). טען שלעתים זה עוזר. אצטייד בכזה וננסה. אם זה לא יועיל אנסה להציע למחשב הנייד הארור קצת שמן סינטטי עתיר מוליבדניום דו-סולפיד........במקרה כזה השאלה תהיה האם לבצע עיסוי חיצוני למקלדת או להזריק ישר לווריד (חיבור ה-USB). יוסי

ידידי, יישר כוח. כשיש לי זמן וחשק אני נוהג כמוך, אבל לא תמיד זה מסתייע. אז להציג סרט כמעט זהה בשם אחר היא התנהגות לא ראויה בעיני. חוץ מזה אגלה לך סוד. אולי לא במקרה המדובר אבל בהרבה מקרים רק התנסות אישית יכולה לחשוף חוסר התאמה וכך הלאה. מניסיוני למדתי שלרוב נקודת ההשקפה של מישהו אחר לא באמת מתאימה לשלי. אפילו במקרים חשובים בהרבה כמו קניית רכב וכדומה קשה להתרשם מבדיקה קצרה ונסיעה קצרה לעומת שימוש יום יומי. מספיק שמהירות הנסיעה או תנאי הדרך ישתנו וכבר יתקבל רושם אחר. אז כמובן שבמקרה כזה תבדוק, תחפש חוות דעת וכך הלאה ועדיין אתה יכול להתאכזב בנקודה מסוימת. יוסי

לפותח השרשור, אתה צודק לחלוטין. זו חוצפה. אני לא אמור לפתוח במחקר אקדמי כדי לגלות שסרט המוצג בפרהסיה הוא העתק או קשקוש דומה. זה שזה חוקי לא אומר שזה תקין. יש אצלי 2 סרטים הנושאים את השם 'סברינה', האחד מ-1954 והשני משנת 1995. שחקנים אחרים, עלילה שעברה התאמה לתקופת הסרט וכדומה. אבל בשם שונה זה לשים מכשול לפני עיוור. יוסי

לפחות 2 אנשים המבינים במחשבים ברמה גבוהה בחנו את ניהול ה-USB ללא ממצאים ממשיים. יוסי

המחשבים המריצים חלונות 7 ו-10 שונים לחלוטין אבל למכשיר המדידה סוללה פנימית תקינה המאפשרת לו לפעול עצמאית שעות על שעות ובמצבים בהם לא רק שהוא מפעיל את עצמו אלא גם מספק זרם לסנסור חיצוני. למה המכשיר נזקק להזנת מתח מה-USB של המחשב כשיש לו מקור כוח חזק משלו? וחוץ מזה נניח שזהו המצב, למה התקשורת נמשכת גם לאחר שמכשיר המדידה מנותק ממקור המתח החיצוני? הזנת המתח הראשונית נדרשת רק ל'לחיצת היד' הראשונית ולאחריה הקשר נמשך ללא תלות אם מכשיר המדידה מחובר או לא מחובר למתח. תעלומה. יוסי

אני משתמש במכשיר מדידה המתחבר למחשב בעזרת חיבור USB. במחשבים המריצים חלונות 7 החיבור תקין, יש העברת נתונים הלוך ושוב והכל תקין. במחשב נייד של לנובו המריץ חלונות 10 קימת תופעה מוזרה. אם מכשיר המדידה (מדגיש, מכשיר המדידה ולא הנייד) מחובר לחשמל הכל תקין, הקשר נוצר ונתונים עוברים. אם מכשיר המדידה לא מחובר לחשמל המחשב לא מזהה את מכשיר המדידה למרות שנניח דיסק און קי מזוהה מיד במחשב. יותר מזה, אם מכשיר המדידה מנותק ממתח לאחר שהקשר הראשוני נוצר, התקשורת תקינה. התופעה נבדקה עם מחשב נייד אחר של לנובו תחת חלונות 10, מכשיר שבשימוש רק כשבוע, והתופעה קיימת גם בו. במחשב החדש לא נגעו כלל בביוס או בקונפיגורציה אחרת. למישהו יש רעיון, קצה חוט או משהו? תודה מראש, יוסי

לדעתי הבנת לא נכון את מה שאמר לך מתקין הדודים. הניקוז יכול לשרת את שסתום ההגנה ללחץ יתר בכניסת המים (שסתום פורק לחץ) ולא את המים שבתוך הדוד. כך או כך ניקוז הדוד ללא הצפה מאד פשוט. הכן צינור גינה המתלבש על כניסת המים הקרים בדוד. סגור את כניסת המים לבית (או אם קיים ברז ניתוק סמוך לדוד) ופתח ברז מים חמים להפחתת הלחץ בדוד. בשלב הבא סגור את ברז המים החמים והחלק פיילה מתחת לכניסת המים הקרים לדוד, נתק את צינור הכניסה, הלבש את צינור הגינה על הכניסה של הדוד ואת קצה הצינור הכנס לאמבטיה או לכיור. המים יתנקזו מתוך הדוד לאחר שתפתח שוב את ברז החמים בבית. רצוי שתגלגל מעט את הדוד כך שצינור כניסת הקרים יהיה בדיוק בחלק הכי נמוך בדוד, הכי קרוב לרצפה שמתחת לדוד. אם יש לך משאבה כלשהי אתה יכול לחבר עוד צינור גינה ליציאת המים החמים של הדוד (כמובן לאחר ניתוק צינור יציאת החמים) ולהעלות את הלחץ בתוך הדוד, מה שיזרז את יציאת המים ממנו. אפשר גם לחבר את המשאבה לסוללה בבית ולפתוח את ברז החמים שלה. צריך לקוות שכמות האבנית והחול בדוד לא תסתום את היציאה של צינור הקרים. אבל גם אם כן, ניתן לנשוף לקצה צינור הגינה כדי לשחרר חלקית את הסתימה. השלב הבא הוא לשחרר את הפלנג'. תהיה יצירתי - תן לדוד שיפוע כלפי התחתית בה מורכב הפלנג', העזר בפיילה והכן הרבה מגבות או סמרטוטים שיספגו מים שיצליחו לדלוף. אל תפתח את הפלנג' עד שהדוד יהיה מרוקן. תוכל לדעת זאת כי הוא יהפוך קל להזזה באופן יחסי. גם כשאתה משוכנע שהדוד ריק אל תשלוף לגמרי את הפלנג' אלא שחרר אותו כך שתוכל לשלוט בזרם המים שיצא ממנו. לגבי טריקים לחימום מואץ, כי בדוד שוכב אין מאיץ לפחות למיטב ידיעתי: הפלנג' צריך להיות מורכב כך שכניסת הקרים תהיה בתחתית הדוד וקרובה ככל שמעשי לצינור הטרמוסטט. זה יבטיח שהחימום יתחיל כמעט מיידית עם הכנסת מים קרים טריים ואם תכוון את הטרמוסטט לטמפרטורת מינימום. את גוף החימום הרחק מכניסת הקרים וכופף אותו בעדינות כלפי מעלה (דוד שוכב) כך שהוא יסייע ביצירת שכבת מים חמים שתהיה רחוקה מזרם המים הקרים שיכנס לדוד עם פתיחת ברז החמים. אל תשכח לוודא שיציאת המים החמים תהיה בנקודה הגבוהה של הדוד אף כי יתכן שתצטרך להתפשר בין יציאת חמים גבוהה לכניסת קרים נמוכה. נקז בסבלנות את כל האויר ע"י פתיחת ברז הקרים והשארת ברז מים חמים פתוח עד לסיום הניקוז. דרך אגב, הזמנים שציינת נשמעים סבירים ולא בטוח שפלנג' חדש יקצר אותם משמעותית. בהצלחה, יוסי

נסה לבדוק עלויות ב'היחידה לאחזקה בע"מ'. דבר עם דבי 03-6227888 יוסי

פסח מתקרב ואתו מבצעים והוזלות. כמה כבר עולה להחליף את כלי הבישול בכלי נירוסטה או אלומיניום המתאימים לאינדוקציה? בדרך כלל ממילא חלק מהכלים הקיימים מתאימים לכך. לא חייבים לקנות סירים גרמניים או שויצריים, גם כלים זולים יחסית יעשו את רוב העבודה. נכון שפיזור החום פחות אחיד אבל כמה מכם באמת מבשלים ברמה שהדקויות חשובות? אפשר להתפלסף שעות על התאמת מוקד החימום האינדוקטיבי לגודל ולצורת כלי הבישול אבל למרבית המשתמשים זה משני. תמיד אפשר לבחוש קצת את התבשיל ולהשיג בכך אחידות של הבישול, מניעת גושים וכדומה, גם באינדוקציה אפשר לטעום בתהליך החימום וכיוצא בזה. ממילא כלים המתאימים לאינדוקציה נפוצים היום יותר ויותר, אז למה ההתעקשות? יש נקודה אחרת שלא עלתה בדיון והיא הדרך בה כיריים אינדוקטיביים משנים את החום שהם מייצרים. זו מערכת דיגיטלית (לפחות בדגמים בהם התנסיתי) כלומר יש בה דרגות ולא ויסות רציף וזה מצריך הסתגלות מסוימת, אבל מעבר לכך הכל דבש. האישה לא מסתדרת זה לא נימוק. כל אדם יכול להסתגל אם היתרונות יוצגו בפניו, ואם יסיעו לו להסתגל בכך שיתקנו אתו בצוותא טעויות בשימוש. למי שמרבה להשתמש בסיר לחץ זה בכלל פשוט. הבישול בסיר לחץ מחייב תכנון מראש של משך הבישול כי סיר לחץ לא מיועד לפתיחה ולבדיקה תוך כדי הבישול. לכן להשתמש בטיימר של האינדוקציה זה טבעי לחלוטין ומאד נוח. ולדני שהגיב מעלי, אתה מדבר על כיריים חשמליים ולא על אינדוקציה. חשוב להבהיר זאת. יוסי

נכון מאד, ורצויה רזולוציה של 1/3 אוקטבה. יש אפליקציות בתשלום וכמובן שאפשר להשתמש במכשיר למדידת רעש, למי שיש. אם מישהו משתמש בכזה, יש לבצע כיול קצרצר טרם הבדיקה. למכשירים המקצועיים יש מכייל. יוסי

מתוצרת 'מידאה' הסינית. יופי של מוצר במחיר שהוא נמכר. הדגם הדו-ראשי מכיל טיימר והתרעה לגבי משטח הבישול כל עוד הוא חם. הבא בחשבון שהכיריים כוללים מאווררים כך שיש רחש קל בעבודה. מיועדים לעמוד על השיש ובגלל כובדם הם יציבים למדי. כל שקע המוזן מאמ"ת 16 אמפר יתאים. יוסי

מניסיוני האישי. קרעתי 2 רצועות בכתף. צד ימין, הדומיננטי אצלי. מילא הכאבים, אבל מגבלות התנועה לא התאימו לי. ניתחו אותי באיכילוב ביחידת הכתף במחלקה האורטופדית. הפרוצדורה כללה שימוש בזריקה שניתנה תחת אולטראסאונד כדי לשתק לגמרי את העצבים המשדרים כאב מהאזור. יש 3 תעלות עצב באזור וההליך נקרא 'בלוק' מלשון חסימה או עצירה. מזל שלא בלטה או רעף. לך תבין טרמינולוגיה של רופאים..... המטרה היא להקטין את עומק ההרדמה (הכללית) הנדרשת. היות ותחושת הכאב משותקת, ההרדמה הנדרשת על שלל הבעיות שהיא גורמת פחות עמוקה. התעוררתי ללא כל תופעות לוואי ושוחררתי למחרת היום. האיחוי של 2 הגידים היה מלא ונעשה גם שימוש ב'כרית' היוצרת רווח בתוך מפרק הכתף כדי למנוע מגע באזור המאוחה. כרית זו נספגת עם הזמן. היד הייתה במתלה נדמה לי כשבועיים ואחר כך הוחל בפיזיותרפיה. אני ממש שנה ממועד הניתוח, ומבוגר מרוב הכותבים כאן. מבצע פיזיותרפיה באדיקות וגם מבקר בחדר כושר באופן סדיר. חדר כושר הוא מקום בו אני מבקר שנים רבות, וכמובן שהתרגילים הותאמו ליכולת שהשתקמה בהדרגה. הרמת הזרוע, לא רק מעל לראש אלא אפילו למצב אופקי או פחות מכך הצריכה שיקום ארוך אבל היום אני ללא כאבים כלל, והיד כבר מתרוממת בקלות למצב אופקי, מעל לראש וכדומה, אפילו עם משקולת קטנה. מבקש לחדד שהפיזיותרפיה בוצעה ועדיין מבוצעת עם פיזיותרפיסט בקופת-חולים, גם בבית וגם בתרגילים מותאמים בחדר הכושר שהפיזיותרפיסט מתאים לי. היד התחזקה מאד מאז הניתוח אבל עדיין יש לי מגבלות תנועה אם כי קלות מאד יחסית, ומי שלא מודע לניתוח לא יבחין בכך. החולשה בולטת מול יד שמאל אבל מדי שבוע אני מרים, מושך ומניף ביתר קלות. אציין שבאופן כללי אני גמיש וגם אם היד המנותחת עדיין לא הגיעה לטווח התנועה של היד הלא מנותחת, היא כבר בעלת טווח תנועה וסיבוב נורמליים להרבה אנשים. התמדה, התמדה והתמדה. לא לדחוף את הגבולות בכוח, לא מבחינת העומס ולא מבחינת טווח התנועה. אם נגרם כאב לדעתי (הלא מקצועית) הוא בין השאר תוצאה של דלקת. אני משתמש לעתים רחוקות בכדור הנקרא 'קטפלם' המכיל משככי כאב ונוגדי דלקת בתוצאות מדהימות, אבל הצורך בכדור כיום כמעט לא קיים. אבל, וכפי שנאמר כבר מעלי, כל מקרה לגופו ולא בטוח שמה שהצליח אצלי יצליח אצל מישהו אחר. יוסי

ראשית מותך ולא מותח. שנית יש בישראל 2 מפעלים המתיכים פלדה (אין ברזל, יש פלדה. ברזל זה מתכת טהורה ולא שימושית במצבה זה). האחד סמוך לכניסה לעכו והשני באזור התעשייה באשדוד. תמורת סכום סימלי אשמח להכניס כל מכשיר שימסר לי לדלי גרוטאות ההתכה. טמפרטורה של 1450 מעלות צלסיוס וצפונה, שלא לדבר על זרמי הקשת האדירים יעשו את העבודה (אלה תנורי קשת). אבל שכחת להזכיר את כבשני המלט. גם הטמפרטורה בהם מספיקה לחסל כל אלקטרוניקה. למהדרים, ישנם מפעלים ברמת חובב השורפים רעלים למיניהם (ממפעלי תרופות וכדומה) בטמפרטורות גבוהות היוצרות גזים (כמעט) לא מזיקים. לעצלנים, הרבה מפעלים היום מצוידים במערכות RTO שגם הן נפטרות ממזהמים ע"י שריפה בחום גבוה, והן נפוצות למדי. יוסי

אין כל קשר בין הרצון להיות עצמאי בנושא הטחינה ובין הכמות הצפויה. אני טוחן פעם בשנה, ובכל זאת יש לי מיקסר חזק ומטחנת בשר המורכבת עליו וכמו שציין ספיראל, על היציאה ה'חזקה' בחזיתו. אומנם הוא התקבל כמתנה אבל גם לו לא כך היו פני הדברים הייתי מצטייד באחד. אבל, לאחר הטחינה צריך לנקות היטב את כל חלקי המטחנה, אחרת השאריות תרקבנה. זו התעסקות, החלקים צריכים להתייבש, צריך לאחסן אותם וכדומה. בהחלט יתכן שלאחר שהחידוש בצעצוע החדש יתפוגג, לא תשתמש במטחנה. ממליץ שתיקח בהשאלה מטחנה ממישהו ותתנסה. כך תוכל להחליט אם טחינה עצמית כדאית ואם ההתעסקות לא מייגעת מדי. הבא גם בחשבון שבסוף הטחינה מקובל להעביר דרך המטחנה חומר זול כלשהו, למשל ביצה קשה או לחם. המטרה היא לנקות אותה משאריות בשר שהוא יקר יחסית. יוסי

ואף אחד לא הרים את הכפפה, הצטייד במד לחות ובדק את נושא הייבוש והאינוורטר? כנראה שאזמין לי אחד כזה (לא ממש סומך על העתיק שיש ברשותי), אינוורטרים יש לי, ונבצע בדיקה. ולשאלת ספריאל, כנראה שהתחושה הסובייקטיבית היא מקור ההצהרה שהאינוורטר לא מייבש, אבל נבדוק. יתכן שייבוש מתון וקבוע נוח לאורגניזם יותר מייבוש אינטנסיבי לאינטרוולים קצרים. יוסי

יופי טופי. phpclub פתר את התעלומה. חייב לך. יוסי

לא קל להגיב ולקלוע בדיוק להבנה של המגיבים. בנושא רפואה, אמרתי ששימוש ברפואה פרטית בסופו של יום מתאפשר לעשירים, אבל הרופאים האלה לא עובדים או כמעט לא עובדים במערכת הציבורית. אז בלי ההכנסה הפרטית היו נאלצים לעבוד בגוף ציבורי לרווחת כולנו. אם מישהו מסתדר ללא פרוטקציה אז יופי, אבל לא תמיד זה מעשי ובכל מקרה למה לחכים זה מותר? מילא נניח ראש הממשלה הנושא בעול אבל כל ח"כ קק? ואם נוח למישהו לייצר גבולות או התניות לשימוש בפרוטקציה זה בסדר אבל ההתניה יחסית. אמרתי שהדיון מסורס כי אם איש לא נפגע אז מראש האנטגוניזם לפרוטקציה יפחת. ואני מסכים שיותר נוח להזדקק לפרוטקציה אם אין נפגעים אבל לא זה לב העניין. בדרך כלל יהיו נפגעים, בדרך כזו או אחרת. מתנצל אבל אני חייב לקטוע את חלקי. צריך גם לעבוד קצת. מחכים לתשובות שלי. יוסי

אתה מעקר את כל הטעם בדיון. מטבע הדברים אם אף אחד לא סובל מההתנהלות שלך אז גם אם אתה מפר את כל ספר החוקים אין בזה שום פסול. אבל, וזה כמובן העניין, אין לך כל מושג מה ואיך ההשפעה על הסביבה. מי יתקע לידך שנהג החלוקה אומר אמת? אולי הוא מכיר אותך ויודע שאתה צדיק, ובכל זאת בא לו לעשות כמה גרושים מהצד או להחזיר טובה וכך הלאה? והנה משהו מהמקורות היהודיים: אל תהי צדיק הרבה. כמובן שאם העוולה שאתה גורם בולטת, אז אל תבצע אותה. אחרת, פשוט זרום. יוסי

לא קראתי בעיון את כל השרשור אז סביר שחלק מהדברים שאני רושם כבר נכתבו. חסוך ככל שניתן בעלויות ההקמה כי לעולם לא תוכל לדעת לאן העסק יתפתח. הבא בחשבון תקופת הרצה עד שיבנה חוג לקוחות. ועגלה היא פתרון ראשוני סביר כי אם תתפכח מהניסיון תוכל להציל לפחות חלק מההשקעה. יוסי

אתה הקדמת אותי ברגע. בדיוק רציתי לכתוב שפרוטקציה היא התשובה של העניים לבעלי ההון. אתה משלם באופן פרטי כי אתה יכול, ומניסיון, גם שלי וגם של אחרים אני יכול להבטיח לך שלא כל היקר (ברפואה) עדיף על הזול. מישהו שרק לפני חודשים אחדים נותח במפרק הירך בידי מנתח פרטי בבית חולים פרטי בהרצליה אכל אותה. השרירים לא חוברו למקום הראוי והוא צולע. וזה עלה לא מעט. אז גם אתה נעזר בפרוטקציה רק שאתה קונה אותה. ואל תמכור לי שהמנתח לא היה עובד בבית חולים ציבורי. אם היה רעב ללחם היה עובד גם עובד בשרות הציבור, אבל אתה מייצר לו חלופה. זה בסדר גמור ואינני תוקף או מאשים אבל טול קורה מבין עיניך. לעולם יהיו הבדלים בטיפול וכל אחד שואף למכסימום תמורה ולמינימום טרחה. יש מי שתענטז ויש מי שיספר בדיחה ויציע גלידונים או בורקס וכך הלאה. כל אדם ושיטותיו. אז מקרר תוך שבועיים כשניתן לקבלו בו ביום? נו באמת. יוסי

בלי להעליב וללא כל כוונות נסתרות. שלא כהרגלי אתחיל מהלקח. אם בענייני בריאות פרוטקציה מותרת, אני לא רואה הבדל מהותי בנושאים אחרים. כמובן שהמינון חשוב אבל עקרונית זה אותו הדבר. והדוגמא, שאינני זוכר בדיוק איזה ידוען הגה אותה. הידוען פנה לשחקנית והציע לה מיליונים תמורת משגל איתו. היא הסכימה. בשלב הבא הוא הציע לה שוב אבל תמורת 200 ש"ח. היא הזדעקה שהיא איננה יצאנית. ותשובתו הניצחת הייתה: מה את כבר אנחנו מבינים, עכשיו נותר להתווכח על המחיר. שמישהו ירים את הכפפה ויציין את שמו של מי שהגה זאת למען הדורות הבאים. יוסי