yosi05

החומר הפועל כבמטה קסם להסרת דבק מדבקות ישנות מחלון ברכב הוא בנזין לבן (בנזין רפואי הניתן לקנייה בבתי מרקחת). פועל בין רגע. לא יודע איך ישפיע על הדשבורד ולכן ממליץ לבדוק בפינה נסתרת לפני שמורחים אותו בחזית. יוסי

האם אפשרי פשוט להוציא לניסיון את הפילטר ולהפעיל את המזגן? יוסי

תודה. הצילום שניתן להגדלה מראה ששיני הגלגלים אינן בעובי אחיד אלא במבנה של סירוגין. אחת נוגעת בצד החיצוני של השרשרת, זו שאחריה בצד הפנימי וחוזר חלילה, מתקבל מצב שבו אכן אם השרשרת מלאה בוץ לא צריך לסחוט את כולו החוצה כי שיני הגלגל לא ממלאות את כל המרווח. לא יודע למה זה נקרא מבנה פתוח אבל הרעיון מעניין. יוסי

אכן הסמליל על ראש החלק הימני במזלג הקדמי בו מותקן הבולם ההידראולי הוא של מנעול פתוח ושל מנעול סגור. האינטואיציה שלי כוונה למצב של נעילה מלאה אבל הבחור אמר שזה מתכוונן. אולי טעה, לא יודע. מניעת הנפילה של השרשרת לא מושפעת רק מעובי שיני הגלגל הקדמי. הוא ציים שבמנגנון כוון האורך של השרשרת המותקן בגלגל האחורי יש מצמד חיכוך הנועל את מצב המותחן לאחר שנקבע הילוך, כלומר המתח מקובע ולא תלוי בקפיץ. זה מונע מהשרשרת להימתח ולהשתחרר. היות ואינני רוכב אז העניין שלי מוגבל, סתם סקרנות טכנית, אבל סביר שמצמד זה משפיע מאד על נטיית השרשרת להישמט. אבל לא קבלתי עדין תשובה על מבנה גלגלי השיניים בגלגל האחורי (הקסטה). בעין, וכאמור בשלב זה הייתי חייב לעזוב, נראה שכל גלגל בקסטה אינו עשוי ממקשה אחת אלא ממין מבנה של שכבות שכבות. מישהו יודע להסביר מה עקרון הפעולה של המבנה הזה? כי ההסבר הקצרצר שהספקתי לקלוט היה שזה מסייע להחלפת הילוכים. יוסי

מפני שיש הבדל בין תדר רעידה ובין תדר עצמי. כשקיים כוח מעורר כלשהו - למשל חוסר איזון או רעידה בגלל תנועת המנוע על תושבותיו או רעידה של מדחס מיזוג וכך הלאה - הכוח מרעיד את כל מערכות הרכב. המצב בו יש התלכדות בין קצב (תדר) הכוח המעורר ובין התדר העצמי של חלק כלשהו הוא מצב גרוע, כי במצב כזה עוצמת התנודות גבוהה יחסית. מה שרשמתי כאן נכון כללית, אבל לא תמיד זו בעיה. אם הריסון הקיים במערכת (למשל עקב חיכוך, קיומו של בולם זעזועים וכדומה) גבוה מספיק, התנודות - גם בתדר העצמי של החלק המתנודד, לא תהינה חמורות ולעתים לא תורגשנה כלל. דוגמא קלסית למצב של היווצרות בעיה במערכת שבדור קודם פעלה היטב היא ווסת המשקולות הצנטרפוגלי של מנועי הקיטור של ג'ימס ווט. כשהמערכת פעלה במנועים הראשונים היה במערכת התמסורת שלה מספיק חיכוך, והכל פעל חלק. כשטכנולוגית הייצור השתפרה החיכוך הופחת והופיעו תנודות, כלומר הווסת האיץ והאיט את פעולת המנוע לא עם עלית או ירידת העומס (זו הסיבה להתקנתו במנוע מלכתחילה) אלא סתם כך, כחלק מפעולתו גם בעומס קבוע. מי שלמד על סוגי בקרים (וסתי PID, חלק מהנושאים הנלמדים בהנדסת מכונות) אמור להכיר את הסיפור הזה. בעיות של תנודות לא מופיעות רק בחלקים סובבים. למשל שסתום ויסות לחץ שמן בבקר (מוח) של תמסורת טנק הפטון הכיל מין התחכמות שפעלה כמשכך כדי למנוע תנודות לחץ. בקיצור, החיים מעניינים. יוסי

בביקור בדקאתלון ראשון פגשתי עלם חמודות המסיים לימודי הנדסת מכונות ולמדתי ממנו פרטים על אופניים חדישים המוצגים שם למכירה תמורת 6000 ש"ח. אופני הרים זנב קשיח. שלדת חומרים מרוכבים קלה מאד. גלגל שיניים קדמי יחיד ו-11 גלגלי שיניים בגלגל האחורי. מנגנון החלפת ההילוכים (יש כמובן רק אחורי) מצויד במצמד חיכוך המקבע אותו כך שהשינויים במתח השרשרת והקפיצות בשטח משפיעות רק מעט על התנודות שלה. לצורך החלפת הילוך, התנועה הראשונית מרפה את המצמד כך שמנגנון המתיחה מתאים עצמו לאורך הנדרש. המזלג הקדמי הוא בעל קפיץ בצד אחד ובולם שמן בצד השני. בולם השמן מתכוונן ע"י ידית מהכידון כך שניתן לשלוט במידת השיכוך תוך כדי רכיבה. התחכמות חביבה היא עובי שונה של שיניים בגלגל השיניים הקדמי. השיניים מסודרות לסרוגין, שן דקה ושן עבה. מטרת המבנה היא להחזיק טוב יותר את השרשרת כי בשרשרת יש חוליות בעלות רוחב קטן ולוחיות חיבור שהרוחב שלהן גדול יותר. הגלגל הזה אוחז בשרשרת באופן שמקטין למינימום את תנודות הרוחב שלה. גלגלי השיניים בגלגל האחורי בעלי מבנה מורכב המסייע (כך הסביר לי) להחלפת ההילוכים אבל כאן קראו לי לדגל ולא הספקתי לרדת לאופן הפעולה. אז אם מישהו ירצה להרחיב בנקודה זו, אשמח ללמוד. יוסי

לא יגאל. לו היה מדובר בשינוי התדר העצמי בלבד לא היה צורך בחומר אלסטי (גומי) אלא פשוט בתוספת מסה קשיחה ולא זה המקרה. היה הרבה יותר פשוט לייצר גל יותר כבד (מוריד את התדר העצמי שלו) או יותר קשיח (מעלה את התדר העצמי שלו) במקום להוסיף מסה חיצונית מורכבת. אם הבנתי נכון מהסכמה שמופיעה בהפניה בראשית השרשור, זה סוג של משכך אינרציאלי. עקרון העבודה של צעצוע כזה ולא חשוב אם הוא מופיע בגשר תליה, גורד שחקים, גל הנע ברכב או במדחס תעשייתי, זהה. תדר הרעידה של משכך כזה חייב להתאים למהירות בה נוצרת הרעידה אותה רוצים לשכך. במילה מהירות אני לא מתכוון למהירות הסיבוב דווקא אלא לקצב המתעורר בחלק אותו רוצים לרסן. הדבר זהה לתדר של מיתר גיטרה שבו לפי האורך, הקוטר והמתיחות נוצר קצב תנודה מסוים כשמושכים אותו הצידה ממצב שיווי המשקל ומניחים לו להתנודד חופשי. אם נצמיד למיתר מסה באמצעות חוט קצר, כעין מטוטלת התלויה מהמיתר, ונכוון נכון את אורך חוט ה'מטוטלת' ואת המסה, המסה תתנדנד בכוון הפוך לתנועת המיתר בקצב המתאים בדיוק לתנודת המיתר, ובכך תתנגד לתנודת המיתר. במילים אחרות, היא תרסן אותו. בסכמה שבמאמר רואים שהמרחק בין החלק החיצוני לחלק הפנימי בצילינדר המדובר (על הגל של הרכב) משתנה כלומר יש מתיחה והרפיה של החומר האלסטי שבין החלק החיצוני לפנימי. אם הגל רועד (והכוונה תוך כדי סיבובו) המסה של הגליל המשכך תרעד בכוון הפוך לתנודת הגל ותפחית את מידת התנודה. לכן גם חשוב היכן הוא מותקן לאורך הגל, המקום היעיל הוא זה שבו מידת התנודה של הגל מכסימלית וזה תלוי בקוטר, בקשיחות ובמסה לאורך הגל. בתעשיה יש מכונות הרועדות מעצם טבען (נפות) ומשפיעות על המבנה בו הן מותקנות. במקרים מסוימים ההשפעה על המבנה קריטית עד כדי סכנת הרס. משכך דינמי מתוכנן היטב רועד באנטי פזה לתנודת הנפה ומרסן את תנודת המבנה. כמובן שגודלו צריך להתאים לכוחות המעוררים של הנפה אבל בתכנון מוקפד הריסון המושג מדהים. יוסי

דרך אגב, מענין אם במכונית מרוץ ישנם יותר ממשכך כזה על גלי ההנע, וזאת בגלל מהירויות הגלים. כשמהירות הסיבוב של ציר דק וארוך (יחסית) הולכת ועולה, קודם כל הוא יגיע למצב של כיפוף דמוי בננה (תדר קריטי ראשון) ואז משכך אחד המורכב בנקודה בה הכיפוף מכסימלי יהיה יעיל, אבל כשהמהירות גוברת הציר משנה את צורתו ומקבל צורה של האות Z (תדר קריטי שני) ואז יהיה צורך בשתי יחידות שיכוך על כל גל הנע. מישהו מכיר או ראה? יוסי

אם תראה שיניתי את מה שכתבתי, וזאת לפי הציורים בהפנייה שהועלתה פה. לשאלתך, אין הכוונה שהזוית משתנה באמצע אלא שמידת הפיתול אינה אחידה לאורך הגל, נניח 2 מעלות ב-20 הסנטימטרים הראשונים, 3 מעלות ב-20 הסנטימטרים הבאים וכך הלאה. יוסי

מההפניה הראשונה לניתוח הדינמי שהועלתה פה עולה שזה לא משכך פיתול אלא משכך רעידה המרסן רעידת חוסר איזון של הגל. כך לפחות אני מבין מהציורים הצבעוניים המראים שההיקף החיצוני והליבה מתקרבים ומתרחקים זו מזה. כשציר יחסית דק וארוך מסתובב, הוא נוטה לייצר כיפוף דמוי בננה (מה שקרוי תדר קריטי ראשון וזה נושא מאד ידוע בטורבינות קיטור, למשל). אם הבנתי נכון את הציורים האביזר הזה נוטה לרעוד בפזה הפוכה לבטן הנוצרת בגל ובכך לרסן את התנודה. התדר בו הגל נוטה לייצר בטן תלוי באורכו (כמו במיתר בגיטרה, למשל) וכנראה שבמקום ובציר בו הוא מותקן תדר זה נופל בטווח המהירות של סיבוב הגלגלים ולכן משפיע. יוסי

בדרך כלל לא מיישרים גלי הינע על פרס אלא באמצעות חימום של צד אחד של הגל בעזרת מבער. זה גורם לעיוות בגל המפצה על הכיפוף שלו. יש כמה וכמה מאזנים המסוגלים לטפל בגלי הינע או שזו התמחותם הראשית. אישית אני מכיר מישהו בכפר קאסם 050-9004381 (הבחור תושב רמלה ועובד בשבת). אתה יכול גם לפנות לאלי רוזן מגל תעשיות (לשעבר המאזן, נמצא בראשון). כל מאזן מחזיק פרס ולא רואה כל קושי לפרק את פיני הצלב. רק מקווה עבורך שמחטי המיסבים הם בגודל מקובל. שיבדקו לך בקפידה אם אין חופש מופרז בשיני ההזחה המחברות את הצלב לגל. במידה וכן, יתכן שתוכל להשיג אצל המאזן צלב חדש. היות וגל ההינע קצר ובעל מפרק בודד, כל מכונת איזון לגלי הינע תתאים, אפילו לא צריך מכונה בעלת 4 ראשים. יוסי

ונקודה שלא הזכרת. קרינה רדיואקטיבית תזיק בכל זווית בה תפגע באורגניזם. לדעתי ההשפעה של קרינה אולטרה סגולית תלויה בזווית הפגיעה בעור (כלומר בשטף, אנרגיה ליחידת שטח) והיא תלויה בזווית הפגיעה ומשתנה בחלקי גוף שונים, אם עומדים או שוכבים וכך הלאה. מניסיון, החשיפה של חלקים בשמאל הגוף גבוהה יותר בגלל שההגה בארץ שמאלי ובמצטבר ובנהיגה זה כנראה משפיע. יוסי

וזאת כי אם ההארקה לא מחוברת ליסודות או לאפס בשנאי של חברת חשמל דרך צנרת מתכתית (השיטה הקודמת שלרוב כבר לא פועלת בגלל צנרות פלסטיות) כלומר אין לה כל ערך (וזה המצב בדיקות ישנות לא מעטות), ובמקביל ובו זמנית יש זליגה במכשיר כלשהו המוארק באותה דירה (נניח מכונת כביסה, מזגן, תנור אפייה וכך הלאה), כל מכשיר מוארק בדירה הזו הוא בעל פוטנציאל לחשמל אם נוגעים בו. אם צד האפס של מעגל המתח הנמוך לא מקוצר להארקה של כניסת השנאי מתקבל מצב של שנאי מבדל אמיתי וזה, כפי שציין שי, עדיף בהרבה. יוסי

ואם אתה בכל זאת רוצה לחזק עוד יותר את ההצמדה לקיר הייתי שוקל להוסיף 2 זוויתנים שיוברגו למחיצות המרכזיות בצד ההפוך לזוויות שסופקו ע"י איקאה. אלה לא יאפשרו כוונון אבל אם תרכיב אותם לאחר שתתלה את המזנון, תכוון אותו, תקדח דרך הדופן האחורית כדי לסמן את הקיר ותוריד זמנית את המזנון לצורך הרכבת הדיבלים הנוספים, תוכל כנראה לדייק מספיק גם ללא כוונון. בדוק היטב אם עובי המחיצה מאפשר הברגת ברגים במקביל משני הצדדים. יוסי

השקעתי. טיימרפיקס ברחוב המלאכה 23 חולון 03-5582432 מתקנים כרטיסי אינוורטר. קבלתי את ההמלצה לגביהם מעסק זול ואמין באשדוד שמוכר מסנני מקררים, חלפים למכונות כביסה ושאר ירקות. אם יצליח, אשמח לעדכון. יוסי

מישהו בדק עלות של כרטיס ניהול של גריי או מידאה וכדומה בסין, בחנויות מתמחות? אולי שם זה במחיר שפוי? יוסי

בדקת קורוזיה בחיבור של הכרטיס שבו אין ציפוי קונפורמי? אתה גם יכול לבחון את הפסים המוליכים (ככל שהפרינט לא רב שכבתי) תחת תאורה חזקה וזכוכית מגדלת. יוסי

כבר אמרו לפני, סיני ימכור לך בכמה שאתה מוכן לשלם. אם תלחץ, הוא יוריד חלקים, יפחית בדיקות, ישתמש בחומרים זולים יותר וכך הלאה. נחשפתי אישית לתוצאה של יבואן חכמולוג כזה והמחיר היה צורך בהוספה ידנית של ממסר במעבה. לגבי הטכנאים, נתקלתי גם בחכמים אבל נתקלתי יותר בבורים, שטחיים שלא לומר רמאים. כשמחיר ההתקנה בקרשים הם לא משקיעים בהתקנה ובטח לא מתעמקים בתיקונים. כשהתקנתי אצלי 2 אינוורטרים שילמתי כפול (פי שניים למי של מבין) מהתקנה רגילה וזאת ללא החלפת צנרת. הייתה לזה סיבה, הם מותקנים בצורה מיוחדת ועל חלקי עץ והעדפתי עוד 2 זוגות ידיים (התקינו 2 אנשים ואחד כל הזמן שמר והשגיח בפיקוח עליון שלי שהעץ לא יחרך). הם שימנו כל חיבור, הדקו בזהירות, הקבלן חזר והוסיף בולמי גומי מתוחכמים מתחת למעבים וחוץ מלהכין לי קפה עשה הכל כדי שההתקנה תהיה מושלמת. אז יש ויש, אבל החאפר המצוי לא מבין כלום באלקטרוניקה וכנראה שעדיין חסרות מעבדות שעוסקות בתיקון כרטיסי ניהול. יוסי

אתה רק מחזק את דברי. לא מעניין מהו סוג המנוע של המפוח במאייד, זרם ישר, תלת-פזי עם משנה תדר, פטנט כמו שקיים במברגות נטולות פחמים או השד יודע מה. היה לי פעם משהו סיני עם מנוע בעל מהירות שהוכתבה ע"י כרטיס ניהול וטרנזיסטור אפקט הול שמדד את מהירות הציר בפועל. איך שלא נהפוך את זה, זה פי אלף יותר מסובך ממנוע עם 3 סלילים וקבל טיפש ופשוט היוצר פזת עזר. אפילו בכאלה הקבל מתיישן, קל וחומר כשיש זנב אלקטרוני ארוך המנהל את המנוע. מילא אם מדובר באינוורטר המבטיח פעולה רציפה וחלקה ונצילות מעולה (כמובן בעומס לא מקסימלי), אבל להסתבך רק בשביל מהירות המפוח נראה לי לא לעניין. יוסי

אני מנחש ששפע מהירויות כזה לא מגיע מ-7 סלילים שונים בסטטור מנוע המאוורר אלא ממד מהירות על ציר המנוע (משהו בסגנון טרנזיסטור אפקט הול) וכרטיס ניהול נוסף, וזה בטח לא מוסיף לאמינות. מעבה הפועל קרוב לשפת הים כנראה סובל מקורוזיה מואצת, ולדעתי כל מזגן יזדקן מוקדם. אם אתה יכול לממן זאת, רק אינוורטר. אם הוא נבחר נכון כלומר עם עודף עוצמה סביר מתקבל אפקט קירור מהיר מאד, הפעולה שקטה וכמובן רציפה ו-5 שנות פעולה להן זכית נשמעות לי סבירות מאד. יוסי

אתה מדבר על ברך בקו היניקה. כששמן מגיע למאייד הוא בסופו של דבר מצטבר בחלק הנמוך של הברך או הברכיים. כשאתה מפעיל את המדחס, היניקה הראשונית מושכת את השמן שבעצם חוסם את קו היניקה וכך השמן מוחזר לאגן המדחס. אבל אני מדבר על מלכודת נוזלים שמטרתה מניעה של חזרת נוזל (כלומר גז קירור בפזה נוזלית) למדחס. טיפות נוזל צפופות פי כמה מאשר הגז והן הרסניות לחלק הסובב במדחס, וגם לא מוסיפות בריאות לשסתומים במדחס. הרעיון במלכודות כאלה הוא שהגז (ואם יש בו אז גם טיפות נוזל) חוזר לחלל צילינדרי כשכוון הזרימה הוא כלפי מטה, ואילו יציאת הגז ליניקת המדחס מתבצעת מהחלק העליון של המלכודת. כך הטיפות נלכדות ורק גז מצליח להגיע למדחס. כמובן שאם כמות הנוזל תהיה מוגזמת מאד זה לא יועיל אבל במצבים גבוליים זה יעיל. יוסי

ההערה שלי לא קשורה לבעיה שהעלה DIMO. כפי שאיציק תיאר בפרוטרוט יש למדוד לחצים וטמפרטורות ולדעת איפה חיים לפני שמריצים סרטים בראש. לגבי החשש להגעת נוזל למדחס המזגן, אם יש הפרש גבהים ממשי בין המדחס ובין המאייד כלומר אם המדחס גבוה יותר, הסיכוי לחזרת נוזל קטן מאד. זאת כמובן במסגרת הסביר, לא רצוי הפרש גדול מדי. חוץ מזה אם קיים חשש מיוחד ניתן להתקין בקו החזרה של הגז מלכודת נוזלים שממילא קיימת במזגנים רבים, או לחילופין מייבש מתאים (כמו זה שקיים במקררים ובמקפיאים). מייבש כזה ישפר את מעבר החום עם הסביבה על חשבון פגיעה מזערית בנצילות. וללא קשר, מייבש מקטין את הסכנה שלחות שנותרה בצנרת במיוחד אם הצנרת הותקנה בזמן הבניה, תגרום לכשל בליפופי המדחס - קצר גוף - בגלל פגיעה באיכות הבידוד. היה לי פעם סיפור כזה וכל הניסיונות לייבש את הצנרת בעזרת וואקום עמוק וממושך והזרמת חנקן יבש לא הועילו. רק התקנת 2 מייבשים (אחד לכל קו כי כוון הזרימה במזגן מתהפך בחימום) פתרה לגמרי את הבעיה. יוסי

קודם כל, מה שהציע הנס פועל מצוין וחזק בטירוף. אבל חשוב להדגיש שככל שהמעצור מורכב קרוב לתחילת הדלת (כלומר כמה שיותר רחוק מהצירים שלה) כך כוח נעילה חזק יותר מול רוחות, וזאת כמובן משיקולי מומנט. יוסי

מוסך שמטפל בצי של בערך 150 מכוניות I20 מתאים? לא רק שהוא מומחה אלא יוכל לטפל ברכב שלך בחלפים איכותיים, שמנים איכותיים, מגבים איכותיים וכך הלאה. מוסך הרצל, 050-5254644, נמצא בסמטה מרחוב המסגר 15 תל-אביב. יוסי