yosi05

אתה לא צודק. התגובה תלויה בנקודה ביחס לפעמון הריכוזים (או עקומת הריכוזים). ביום חם מאד ויבש למשל, הרגישות להצתת האדים גבוהה מאד, וזכור המקרה של התפוצצות מיכל האחסון בבית הזיקוק באשדוד בגלל זיק אלקטרוסטטי של חבל מסיבים פלסטיים ששימש לקשירת מיכל להוצאת דגימה. במפעל בשדרות שבו בוצעו ניסויי פיצוץ של רסס דלק וכשאיש הניסויים לא הבין את המשמעות של התנאים ביום חמסין, נגרם נזק אדיר כולל סביבתי וזאת למרות שבעשרות ניסויים קודמים היה הפיצוץ חלש בהרבה. במפעל המלט נשר ברמלה התפוצץ גג של מיכל מזוט בגלל חיתוך לא חכם שלו באמצעות דיסק ביום חם ויבש. אז חכמים היזהרו בדבריכם. יוסי

יש הבט מעשי שלא עלה בדיון. חייב להיות איזשהו נשם למיכל, ובליל או כשסתם הכל מתקרר תיווצר שאיבת אויר ואויר סביבה לח יחדור למיכל. בהיות הדלק סופח לחות יתעבו מים במיכל וישאבו החוצה כשתרצה להשתמש בדלק. כדי לפתור זאת צריך להשתמש בנשם המכיל חומר סופח לחות כך שהאויר שיחדור למיכל יהיה יבש. בכל הקשור לחשמל סטטי, הסכנה היא רק אם קופץ ניצוץ באזור הרווי באדי בנזין. אם תוציא בנזין כשיש רוח ממשית או כשמאוורר הממוקם נניח מטר וחצי מהמיכל פועל, לא יהיה ריכוז אדים מספיק והכל יהיה בשליטה. היות והריכוז הנדרש להבזקה תלוי חזק בטמפרטורת האויר וביובש שלו, עדיף אם ניתן לא להתעסק בדלק ביום חמסין. כשאתה רוצה לפתוח את פיית המיכל גע קודם בגוף המיכל רחוק מהפיה וצור זמנית מגע בין מיכל האיחסון שלך ובין המיכל אליו אתה מעביר את הדלק, הכל כדי שלא ייווצר הפרש פוטנציאלים בינך ובין המיכלים. יוסי

ברור שאביב צודק אבל כדי לצקת קצת שיטתיות להגדרת הבעיה, הפעל סחיטה כשהתוף ריק לגמרי. חוסר איזון יגרום למכונה לרקוד טנגו רק כשיש בתוך התוף משקל ממשי, כך שבהעדרו לא סביר שהמכונה תרקד. לבלאי המיסבים זה לא ממש חשוב, והרעש יוסיף להשמע. דרך אגב, כשמכונה ובמיוחד בעלת פתח עליון רוקדת, יש 3 סיבות אפשריות - בולמים גמורים, גומי שהתקשה סביב פתח המכונה וגומיות שחוקות בין רגלי המכונה ובין הרצפה. בהכללה הייתי אומר שהחלפת גומי סביב פתח הטעינה (בדגש על מכונה בעלת פתח עליון) היא משימה קשה מאד כי קשה להאחיז את הגומי על שפת גוף המכונה. יוסי

הייתי בודק את המנגנון (במכונות בהן חקרתי זה סוג מד לחץ, פרסוסטט) הבודק את מפלס המים במכונה. בדרך כלל יש צינור בקוטר די קטן המוביל אל הפרסוסטט ובין הצינור לדוד המכונה יש מיכל ביניים מגומי. לכלוך בצנרת המונע ירידה חלקה של המים בזמן הניקוז עלול לשבש את הפעולה. יוסי

היות ושלום בית חשוב מאד, יש לי 2 רעיונות: 1 - לבדוק בעזרת אמפרמטר צבת את הזרם שגוף החימום צורך בפועל. תמיד ישנה אפשרות שיצרן גוף החימום לא מדייק בהספק בפועל מול ההספק הנקוב. 2 - בהנחה והסיבה היא זו שתאר איציק, ניתן להצר במשהו את הצינור הדק המזרים את המים החמים מהחלק הרחב של המאיץ לראש הדוד. הייתי נמנע מהכנסת הפרעה לתוך הצינור וחושב יותר בכוון של מעיכה של קצה הצינור כדי להגביל במעט את הזרימה. אל תגזים כדי שלא תגרום לנזק. יוסי

לא שולל שהתכנון של המכונה גרוע, אבל צריך להביא בחשבון שמעט המגבות שהיו בתוף הן בעלות צפיפות גבוהה ולכן יחסית כבדות כשהן ספוגות מים. דרך אגב, אני מכיר 2 שיטות לאיזון דינמי אוטומטי למכונה לא מאוזנת, למשל למפוח תעשייתי. האחת מבוסס על 4 תאים הממוקמים ב-90 מעלות זה לזה ועל חומר המוזרם בין 2 התאים בכל זוג. השיטה הזו מאפשרת לאזן אוטומטית תוך כדי עבודה והיא דומה למנגנון האיזון של גלגלי רכב שהיה מקובל לפני עשרות שנים - צלחת ובה משקולות בשני צירים ניצבים זה לזה ומנגנון של 4 גלילים שאפשר להזיז משקולת בכל ציר. שיטה זו הצריכה מיומנות של המאזן אבל הרעיון דומה למה שתארתי. שיטה שנייה מבוססת על כדורי פלדה הנתונים במסלול טורואידי בתוך גוף הצמוד לחלק הטעון איזון. אין לי ניסיון עם ציוד כזה ואני מכיר אותו רק מקריאה. יוסי

גם כשהדוד רועד אין התזה דרך מגרת האבקה, אבל מין הסתם אמשיך לעקוב. זו מכונה עם פתח עליון ומגרת האבקה/ג'ל היא פנימית, מתחת למכסה העליון. יוסי

ההסבר נכון לפחות למכונות פתח עליון של WhirlPool, אבל אני מאמין שזה מתאים גם לתוצרות אחרות. לחסרי הסבלנות, הזיוף בזמן נובע מניסיונות מרובים של הבקר האלקטרוני לפצות על חוסר איזון דינמי של התוף, תוך עיכוב בהתקדמות השעון הדיגיטלי. ולתיאור המפורט: פתחתי אתמול את הדפנות של מכונה אחת כזו בגלל מים שדולפים ממנה מדי פעם על הרצפה. לא זיהיתי כל נזילה והפעלתי אותה פתוחה 3 פעמים, אז על סיבת הדליפה כשאעלה עליה אספר בעתיד. כשהסתכלתי במכונה זיהיתי על גלגל הרצועה הגדול המותקן על ציר התוף אביזר פלסטי, ועל גוף המכונה בערך במיקום נגדי מין רגש אלקטרוני. די ברור שזהו מנגנון המזהה את מהירות הסיבוב של התוף וגם את המצב הזוויתי שלו. עד כאן אין כל חדש. אבל אחת הכביסות אחריהן עקבתי הייתה של כמות ממש קטנה של מגבות, נניח משהו כמו 6 מגבות ידיים. בסך הכל הן מילאו פחות מרבע מקיבולת התוף, ממש ערימה קטנה בתוכו. שמתי לב שכשהגיע הזמן לבצע סחיטה המכונה בצעה רצף שלם וממושך של ניסיונות לתקן את חוסר האיזון שיצרה ערימה קטנה של מגבות ספוגות מים. ברור שלא היה כל סיכוי לבצע זאת כי הערימה הצטברה בצד אחד אבל בכל זאת המכונה האיצה קלות, בלמה, הפכה כוון סיבוב, עצרה באופן פתאומי (בלימה חשמלית בעזרת המנוע) וכך הלאה, הכל בניסיון לשפר את האיזון. רק לאחר 8 דקות של ניסיונות סרק כאלה היא נכנסה למצב סחיטה, וכמובן רעדה. היות ויש כמה מחזורי שטיפה העיכוב הכולל היה של 24 דקות לפחות. כל פעם שהגיע זמן מחזור סחיטה הצג קפא עד שהסחיטה החלה בכל זאת, והרי לכם סיבה לחוסר התאמה בולט בין הזמן שהמכונה הציגה מראש ובין זמן הכביסה בפועל. דרך אגב, אני מעריך שניטור חוסר האיזון הוא ע"י מדידת מחזוריות בזרם המנוע ביחס למהירות הסיבוב של התוף. לדעתי כך האלקטרוניקה 'יודעת' שהתוף לא מאוזן ומנסה לתקן זאת. אם רק המהנדס שתכנן זאת היה גם מצליב את חוסר האיזון עם משקל הכביסה הוא היה מבין שהתוף כמעט ריק ואין כל סיכוי להשיג איזון נורמלי. תיאורטיקן חסר תקנה. יוסי

טוב שלומי, התנהגת יפה. אז בקרוב אעלה למענך פוסט בפורום הכללי על זיוף זמנים בצג הדיגיטלי של מכונת כביסה. יש לזה כמובן קשר הדוק לאיזון צמיגים.........ואני כמעט רציני. יוסי

למה נוכל? כי כמובן שלא הייתי מודע בזמן אמת לכך שהמכונה מקולקלת. זה לא שהיא לא פעלה. התוצאות שהיא הציגה לצורך האיזון לא היו נכונות. רק כשצלצלתי והודעתי לו שהאיזון על הפנים הוא התוודה שכן, הוא יודע ובקרוב הוא ידאג לתקן אותה. צדיק אמיתי. מדובר במישהו בתל אביב, סמוך לרמת-גן. טרם הספקתי לשטוף אותו כמו שצריך כי בפעמיים האחרונות הוא לא היה בעסק. כרגע המכונה תקינה, והאיש העובד עליה כאמור מומחה, אז אין סיבה לצלוב פומבית את בעל העסק. יוסי

לפני חודשים בודדים רכשתי צמיגי מישלין לרכב המשרת אותי ביום יום. זה סוג הצמיגים עמם הגיע הרכב ויסלח לי מי שיסביר שאלף תוצרות אחרות טובות לא פחות. מיד כשהתחלתי לנהוג עם הצמיגים החדשים הבחנתי שכולם לא מאוזנים - הרעידות הגיעו (במהירויות עליהן לא ארחיב את הדיבור) גם מהקדמיים וגם מהאחוריים. בשיחה עם מוכר הצמיגים עלה שהוא מודע היטב לכך שמכונת האיזון שלו מקולקלת, אבל זה לא מנע ממנו כמובן למכור לי צמיגים חדשים בכסף טוב (וזה סט שלישי של מישלין שאני קונה ממנו תוך חודשים ספורים, לכמה כלי רכב). לאחר שסוף סוף המכונה תוקנה (חישן היה פגום, לא הצלחתי להבין איזה ולהזכירכם, אני מאזן ציוד בכל מיני גדלים והספקים באופן תדיר כחלק מהעיסוק השוטף שלי) הגעתי לאיזון מחדש. כמו שכבר הערכתי כל הצמיגים היו לא מאוזנים אבל מאד מצא חן בעיני הבחור (חדש בעסק) שעבד על מכונת האיזון. גם כשהצג במכונה הצביע על צורך בתיקון מה במשקל לאחר סיבוב האיזון הראשון, הבחור הגדיל ראש, תיקן במעלות ספורות את מיקום אחת ממשקולות האיזון וכבמטה קסם המכונה הצביעה על איזון תקין. זה מעיד על הרבה ניסיון, כי הפיתרון של מטריצת הכוחות הצנטרפוגליים שמחשב מכונת האיזון מציג לא תמיד מדויק והתבוננות בתוצאות + ניסיון והגדלת ראש תמיד חשובים. כבוד. הבחור לא מבין בתיאוריה והאילתור הזה מעיד על ניסיון ויכולת הסתכלות. למותר לציין שבנסיעה שבצעתי אין זכר לרעידות. ביום ששי הייתי באותו מקום לתיקון תקר. הוא הרכיב צמיגים חדשים על רכב כלשהו. בין מכונת ההרכבה ובין מכונת האיזון הוא טרח להקפיץ פעמים אחדות ובכוח רב את הצמיגים החדשים על רצפת הבטון של הפנצ'ריה. למה ? כדי לשפר - אם זה נדרש - את הושבת הצמיג על הג'נט. שוב, תעלול של אדם עתיר ניסיון הבא להבטיח שהאיזון לא ישתנה לאחר נסיעה קצרה. אם הצמיג התיישב היטב על הג'נט מראש אז ההקפצה לא תועיל אבל גם לא תזיק. דרך אגב - גם כשמכונת האיזון מציגה איזון '0' כלומר שלא נדרשת משקולת איזון כלשהי זה לא נכון. המחשב מעגל את הערך הנדרש למנה של 5 גרם כך שתיקון נמוך מזה מוצג כ-0. מי שמיומן בהפעלת מחשב מכונת האיזון יכול לבטל את העיגול הזה ולראות את חוסר האיזון השאריתי האמיתי. יוסי

מעבודה בית חרושת לייצור חלקי רכב בשילוב גומי לרכב צבאי (במקרה זה היו אלה גובלים של סוף מהלך הקפיץ) לפני המון שנים - את המתכת הנקייה ציפו בחומר קישור דמוי צבע שאפשר הצמדת הגומי למתכת. באחד המקרים כשלו הגובלים בבדיקת עמידות במאמצי גזירה (כלומר הגומי נפרד מהמתכת בעומס נמוך בהרבה מהנדרש). התברר שהבעיה לא הייתה בגומי או בתהליך אלא בניקיון המשטח הצבוע. מישהו ערם המון חלקי מתכת באזור שספג אבק רב והאבק מנע הצמדה של הגומי למתכת. במקרה ההוא הסחורה נפסלה מידית אבל לולי הבדיקה הבעיה הייתה מתגלית בשטח. יוסי

צודק. טעות שלי. יוסי

ציטוט מויקיפדיה בעברית: 'משקל בלתי מוקפץ - סך משקלי הרכיבים התלויים מתחת לקפיץ מכונים משקל בלתי מוקפץ. הם כוללים בדרך כלל את הגלגל, המעצורים וחלקים מן המתלה עצמו.' ציטוט מהמאמר של מוטי: 'משקל בלתי מוקפץ – משקל הרכב נתמך ע"י הקפיצים שלו. משקל בלתי מוקפץ הוא משקל שאינו נתמך ע"י הקפיצים. צמיגים, חישוקים ובלמים הם משקל בלתי מוקפץ ב-100%.' בויקיפדיה באנגלית התיאור מתאים למה שכתב מוטי. לא יתכן ששתי ההגדרות נכונות. יוסי

התכוונת למשקל המוקפץ. יוסי

זה בעייתי רק מבחינת אורך החיים הצפוי של הדוד. אם לא נשאר כלום מאלקטרודת המגנזיום המקורית זה בגלל שיש מתכת חשופה בפנים הדוד כלומר כבר יש נזקים לציפוי האמייל, והמגנזיום התמוסס כולו. היות ואתה כנראה משתמש במים חמים מאד קצב האיכול גדל - יש טמפרטורה מסוימת שמעבר לה חלה עלייה תלולה בקצב האיכול של המים. במצב כזה רק המגנזיום שומר על דופן הדוד. לכן חשוב שהמגנזיום יתמוסס ויגן בכך על המתכת החשופה. בהתנהלות נכונה גם 25 שנות עבודה של דוד מים אינן מילה גסה. מין הסתם לא תיישם אבל אתה צריך להחליף אוגן (או לרתך אלקטרודת מגנזיום חדשה) לפי קצב ההתכלות שלה. אסור להגיע למצב של אין מגנזיום. הייתי מתחיל מפרוק האוגן בעוד שנתיים ומנסה לפי מצב המגנזיום שנשאר (או לא נשאר) לתזמן פרוקים עתידיים. על הדרך תוכל לנקות את האבנית שמצטברת (ואין שום קושי לפורר בעזרת פלייר פטנט את האבנית מעל גוף החימום, זה מצריך רק קצת סבלנות) ולהנות מקצב חימום גבוה. יוסי

כמובטח, הדף בו מוצג יחס התערובת. לשמן 'מקיטה משובח' 50:1 כלומר 2%. בעצם אפילו טיפה פחות. מתחת לקטע הצבוע בצהוב בטקסט יש גם התרעה ששימוש בתערובת המכילה יותר מדי שמן פוגעת בביצועי המשור (מגזמת וכך הלאה) בגלל צבירת משקעים הסותמים את מעבר הפליטה, את האגזוז וכדומה, וכמובן גם מזהמת את הסביבה כלומר המכונה תעשן יותר. יוסי

בדרך כלל זה לא 5%. חוזר ומדגיש שבשימוש בשמן 2 פעימות סינטטי מתוצרת נורמלית נדרש יחס של 2% שמן. למעלה מזה מעשן, מסריח ובונה משקעים בקצב מואץ. כשאתפנה אעלה צילום מדף הנחיות של מקיטה למשורי שרשרת (המשור הוא מתוצרת דולמאר שנקנתה ע"י מקיטה). המשור הזה בן עשרות שנים ופועל נפלא על תערובת 2%, ואתה יכול לסמוך על סמוך שהתערובת (כוונון הקרבורטור) גבולי לצד תערובת אוויר/דלק ענייה כדי לסחוט ממנו ביצועים מכסימליים. בתנאים כאלה הרגישות לחוסר שמן גבוהה במיוחד, ובכל זאת הוא מתפקד היטב. יתר על כן, בעבר השגתי מארז לעצלנים ובו שקיות (דומות לשקיות קטשופ במקדונלד וכדומה) שמן חצי סינטטי, ואפילו עליהן כתוב שהיחס הדרוש הוא 4%. יוסי

דעתי תומכת. שמן 2 פעימות יוצר פחות אפר ומשקעים במנוע כי להזכירך, השמן נשרף בתוכו באופן יזום ומכוון. שמן סינטטי מצריך יחס תערובת עני בהרבה משמן 2 פעימות רגיל (שמן 2 פעימות נקרא בדרך כלל 2T). אופיינית ובלי להתייחס לגוזם הספציפי יחס התערובת לשמן 2 פעימות מינרלי הוא 4% ולסינטטי מספיקים 2%, לפחות זה מה שמומלץ בציוד גינון אצלי, וזה כולל גם משור שרשרת העובד יותר קשה מגוזם אופייני. אחוז השמן הנמוך יותר יוצר פחות עשן וגם פחות משקעים. ולמרות שלא שאלת, לטובת מי שיקרא שרשור זה בעתיד - הפעלת מנוע 2 פעימות ללא שמן היא מתכון בטוח להרס המנוע. החיכוך גורם לבוכנה להתפשט ולהיתפס או בלשון מקצועית 'להימרח' כלומר להתחכך בצילינדר תוך יצירת שריטת עמוקות על הבוכנה ומיד אחר כך היא נתפסת לצילינדר והמנוע מפסיק לפעול. אופיינית התופעה הזו תופסת את הרינג/ים לבוכנה והם מפסיקים לאטום כך שאין קומפרסיה. לפעמים, וכבר עשיתי זאת בעבר (לא מנוע שלי), ניתן לחמם בזהירות את הבוכנה עם הרינגים התפוסים בקופסה עם שמן מנוע, עד שהתפשטות הבוכנה העשויה אלומיניום מאפשרת שחרור זהיר של הרינג ממריחת האלומיניום. אז צריך לנקות את חריצי הבוכנה ולהרכיב הכל מחדש. כמובן שזה לא כמו החלפת החלקים אבל לעיתים זה עובד בסדר ובכל זאת זה לא אוטו מרוץ. יוסי

קבל קישור בו מוסברת פעולת מנוע מסוג זה. חבל שבצעירותי לא היה אינטרנט, היה חוסך לי לא מעט זעה. https://en.wikipedia.org/wiki/Shaded-pole_motor יוסי

כן. לא באופן אליו התכוונו המגיבים אלא במנח הזוויתי בין הרוטור לסטטור. לגבי פתרון, ראה תגובתי הקודמת. יוסי

אני חושב שהמנוע של הערבוב הוא המרובע בעל המאוורר הלבן הנראה בתמונה האמצעית. בבסיסו מנוע כזה יכול להסתובב לשני הכיוונים וכדי להבטיח סיבוב בכוון אחד בלבד יש לו 2 לולאות מחוט נחושת עבה (בצבע צהוב) שגם עוזר למנוע לייצר מומנט התנעה. ככל שאני יודע למנוע כזה אין קבלים אבל הידע שלי נובע ממנועי פטיפונים בני עשרות שנים, אז אולי משהו השתנה מאז. לדעתי הזזת גלגלי השיניים משנה את המנח של רוטור המנוע מול הסטטור ואז נוצר מומנט המאפשר התנעה. יתכן שיש תזוזה קלה של אחת לולאות הנחושת על הליבה ואז יש חוסר במומנט התנעה. הייתי מנסה לבדוק אם אפשר להסיט טיפה את אחת הלולאות או לחילופין להזיז במשהו את המיסב של רוטור המנוע על זוג הברגים שלו - תמיד יהיה שם חופש קטנטן המאפשר הזזה קלה לאחר שהברגים ירופפו. הרעיון הוא לשנות במעט את המנח כדי שייווצר הסט שיגרום למומנט התנעה. אולי ניתן גם לחזק את השפעת אחת מהלולאות ע"י הוספת לולאה קטנה נוספת הצמודה אליה - חשוב שקצות הלולאה תהיינה מולחמות כלומר שזו תהיה טבעת סגורה מבחינת הולכה חשמלית. אם זה יצליח, אשמח אם תעדכן. יוסי

אמת ויציב אלא שזה קבל עבודה ולא רק להתנעה. יוסי

הרפד אותו הזכרתי הדביק לי היום ריפוד ב-4 דלתות ברכב (צרוף מקרים, למזלך) והשתמש בדבק מגע רגיל לחלוטין. אם זה מספיק טוב לו, לדעתי זה יספיק גם לך. הסוד הוא לא רק מריחה על שני הצדדים (הבד והמשטח אותו יש לעטוף) אלא הצמדה תוך מתיחה של הבד. המריחה באמצעות מכחול, וכמות הדבק צריכה להיות נדיבה אבל בלי שתיווצר שכבה עבה. בשוליים כפי שכבר ציינתי הקפד להשתמש במברג שטוח שאינו חד (כזה שכבר התעגל מרוב שימוש) כדי לא לקרוע את הבד. יוסי