yosi05

דבק מגע. מרח עם מכחול על הבד ועל המשטח אליו הוא אמור להיצמד, חכה קצת שהדבק יתייבש והצמד בקפדנות תוך כדי מתיחה קלה של הבד. אתה יכול להיעזר במברג שטוח לא חד מדי כדי להחדיר את שולי הבד למקומם. אם תתקשה להתארגן ולפני שאתה מדביק אתה יכול לפנות לששון הרפד בדרום תל-אביב 03-6820840. ידוע מאד לבעלי דו-גלגליים. יוסי

יתכן שהמאווררים (או המאוורר) המצננים את הראדיאטורים בחזית לא עובדים כראוי ואז המדחס מנתק את עצמו לעתים תכופות גם מבלי שתדע זאת. התוצאה תהיה קירור לא מספיק כשחם בחוץ ואין רוח חיצונית (פקקים). צריך לבדוק בעמידה או בזחילה את התנהגות הטמפרטורה בפתחי יציאת האוויר של המזגן בחלל הרכב. תוכל לראות אם הטמפרטורה מתנדנדת (יורדת, לאחר זמן קצר עולה, שוב יורדת וחוזר חלילה). מצב כזה מעיד שהמדחס מפסיק לקרר ואם הטמפרטורה הנמוכה ביותר במצב כזה גבוהה מדי ביחס למצופה, סביר שהמדחס מנתק עצמו בגלל לחץ ראש המתבטא בטמפרטורה גבוהה שלו. אני סומך על התרשמותך שכשיותר קר בחוץ המיזוג יעיל אבל גם זה טעון בדיקה. אם הבעיה אכן החלפת חום לא מספקת צריך לבדוק את פעולת המאווררים, אם הראדיאטור של המזגן לא סתום מלכלוך וכך הלאה. אתה יכול לפנות אלי בהודעה פרטית ואולי ניתן יהיה להתקדם. יוסי

הייתי מסתכן וקודח חור של 3 מ"מ בתחתית הפנס החליפי. יתכן שצריך לקדוח באלכסון כלפי הפח ברכב ואולי עדיף אנכית, לא סגור על זה. אם תתאמץ תוכל אפילו לקבע צינורית פלסטית לתוך הקדח ולנתב אותה למקום מתאים. יוסי

ערכתי את השאלות שלך עליהן אשיב, אבל קודם כל אתה חייב תשובה למרק בנושא הרדיו. אז אל תשכח לפעול ולעדכן אם הועיל. בנושא המזגן, סביר שחסר גז אבל יכולות להיות גם סיבות אחרות. אם אתה מגוש דן תוכל לקפוץ אלי (פנה בהודעה פרטית) ואנסה לעזור לאתר את הבעיה. צריכת הדלק סבירה אף כי אחד הבנים שלי שברשותו סיריון מאותו שנתון מצליח לנסוע גם 14 ואפילו 15 ק"מ לליטר במישור, כשאין יותר מדי פקקים ובנסיעה רגועה. יוסי

מסכים עם כל מילה, ועדיין האויב של הטוב זה המצוין. הייתי מצפה שבדבריך על מזגנים ביתיים ותיקים תוסיף משהו ממשי על ירידת הביצועים בגלל עלייה בלחצי הראש עקב פגיעה בהחלפת החום עם הסביבה (במעבה) ולא תסתפק בהערה כללית על תפקוד לאחר 20 שנה. כמו כן לא התייחסת להסתייגות שלי מטיב הגז המוחדר ממערכות אוטומטיות בהתחשב ברמת התחזוקה של הישראלי המצוי. אולי ארים את הכפפה ובהזדמנות קרובה אמלא גז בשיטה בה אני רגיל, אוציא אותו ואמלא שוב תוך שקילה מדויקת ככל שהמשקל שלי יאפשר, ואז (וכמובן בתנאים זהים עד כדי משב רוח בסביבה) אשווה לחצים וטמפרטורה בפתחי האוויר בשני המצבים. אם תצטרף לניסוי כזה רק אשמח. יוסי

בתל-אביב, בשונצינו די סמוך ליצחק שדה ובצד המזרחי של הכביש יש חנות חלפים זעירה והבעלים משפץ פנסים אחוריים (בקליות). הוא מנסר את החלקים השבורים, חותך חלקים מחומר גולמי או מפנסים משומשים, מכופף את הפלסטיק אם צריך, יוצר פזות, מתאים ולבסוף מדביק כך שהתיקון נשאר אטום למים. תלוי באופי הנזק אבל ראיתי תיקונים שלו שכמעט לא נראים. העלות מצחיקה יחסית לפנס חדש. יוסי

בזמן שמדחס המזגן נכנס לפעולה אין שום נקישה, וכך גם כשהוא מנותק. כמובן שאני מתכוון באמצעות מתג ההפעלה/כיבוי שלו. לכן ברור לי שיש שם ויסות רציף כלשהו. זה מתיישב לגמרי עם דברי איציק לגבי שנתון הרכב -2008. הנישוף המדובר הוא פשוט הזרמת פריאון דרך הצנרת כשחיבורי הקצה רופפים. לאחר כמה שניות הזרמה מחזקים אותם ואז ברור שלא נשאר אוויר במערכת. לגבי ניתוק/חיבור המדחס - מד הטמפרטורה מראה (בפעולה מתמשכת של המזגן) ירידה של הטמפרטורה עד לנקודת מינימום ואז (ללא רעש מכני נלווה) הטמפרטורה מתחילה לעלות עד מכסימום מסוים ושוב יורדת וחוזר חלילה. אלה נקודות הקיצון. במזגן המדובר הטמפרטורה המינימלית הייתה גבוהה בהרבה מהדרוש והחלפת הגז גרמה לה לרדת במינימום עד בערך 5.5 מעלות צלסיוס. מהתבוננות בפעולת המזגן בדי הרבה מכוניות ראיתי שלמערכת יש עודף קירור כך כשגם כשהטמפרטורה האופפת 35 מעלות ויותר ובעמידה במקום בסרק (רק מאווררי הקירור מבצעים החלפת חום עם הסביבה) המזגן מתנתק כלומר מגיע לטמפרטורת המינימום הדרושה, תוך כמה עשרות שניות המדחס מתחיל שוב להוריד את הטמפרטורה ושוב מתנתק. כל זאת כשחלונות הרכב סגורים, במהירות מאוורר פנים 2 (מ-4) או 4 (מ-8 ) וכשמתג הסחרור במצב של איוורור פנים. לא נתקלתי עדיין ברכב תקין שסבל רק מחוסר גז שבו בשיטה שתארתי לא הגעתי למוד עבודה כזה של cut in/cut out. ה-C4 הייתה הראשונה שבה הפסקת פעולת הקירור התבצעה סביב 16 מעלות צלסיוס, וכפי שמסתבר הגז היה אשם בחריגה. כדי לחדד - מדחס מתנתק כלומר מפסיק לקרר. יתכן שמדידה מדויקת הייתה חושפת שעדיין יש ספיקה זעירה כלשהי של המדחס אבל התבוננות במד הטמפרטורה בתא הנוסעים מראה בברור עלייה הדרגתית בטמפרטורה. יוסי

לגבי איך יכול להיות אוויר במערכת המדחס - קודם כל אינני בטוח שזו הסיבה ולא גז מזגן מסוג לא מתאים. יש בעולם ממחזרי גז והשד יודע מה דחפו לאוטו המסכן בעבר. אתה גם צריך להביא בחשבון שבצינורות מילוי הגז, ובוודאי אחרי ביצוע וואקום, יש סבירות גבוהה לחדירת אוויר אלא אם קיימים שסתומים מתאימים המונעים זאת. בעבודה ביתית, גם ברכב וגם במזגן דירתי חשוב למנוע כל חדירה של אוויר לצנרת, כך שנישוף קפדני הוא פיתרון אידאלי. זו גם הסיבה שאני נמנע ככל יכולתי מהגיע למתקנים מקצועיים המוציאים את הגז מהמערכת ומחזירים גז ממתקן המיחזור. אינני מכיר את פרטי המכשיר ויש לי ספקות (לא ידע אלא ספק) אם במכשיר מסחרי כזה קיימת קולונה המבטיחה שרק גז 134A נקי יוחזר לרכב וגם אם כן, מה מצבה. זו ישראל הידועה בקומבינות ולכן אני מעדיף לעשות זאת לבד. לגבי למה לא לשקול את הבלון ולהחזיר גז לפי המומלץ בתווית מתחת למכסה המנוע - יש לכך כמה סיבות. ראשית, כמות הגז הנדרשת קטנה וכל תזוזה בצינור המילוי המוביל מהבלון לסעפת המילוי עלולה לשבש במעט את הקריאה. שנית וזה לדעתי הרבה יותר חשוב, חישוב כמות הגז מביא בחשבון מחליפי חום נקיים ויעילים, הן חיצונית (אבק, בוץ, קורוזיה, כיפופים בצלעות הקירור של מחליף החום וכדומה) והן פנימית (לפחות במזגנים ביתיים נוצרת שכבת ציפוי מריאקציה בין השמן, הפראון וצנרת מחליף החום). הזדקנות זו מפריעה לפעולת החלפת החום כך שהלחצים וכל נקודת העבודה משתנים. בעיניי עדיף להקדיש עוד רבע שעה למעקב אחרי הלחצים משני צידי המדחס ולטמפרטורת האוויר בפתחי המיזוג על היצמדות לנתוני ייצרן שהם בהכרח המלצה כללית. בעבר כשקניתי מזגן משומש ישן דאגתי שהמדחס החדש שנשתל בו יהיה פחות חזק מהמקורי (כמובן תוך התאמה של הצינור הקפילרי לתפוקה החדשה). הרעיון הוא להזדקק לפחות החלפת חום כך שגם מחליפי החום הישנים יתפקדו היטב. יתכן ששיטות 'יוסי' פחות מסודרות אבל כל המכוניות בהן הוספתי גז בשיטתי ממזגות היטב, אלא אם יש דליפות או תקלות בשסתומי הבקרה. יום אחד אצטייד גם בגלאי דליפות מקצועי (משהו סביב 1500 ש"ח) ואז בכלל יהיה מעניין. יוסי

שלומות. יש ברשותי בלון גז 134A, סעפת שעוני לחץ, שסתומי חיבור יעודיים לרכב ומד טמפרטורה דיגיטלי מדוייק (בעל הפרדה של 0.1 מעלה צלסיוס). כמו כן יש לי משאבת וואקום. אתמול הגיע אלי חבר פורום חביב עם סיטרואן C4 משנת 2008. המזגן ברכב קרר אבל חלש מאד. הוספה קלה של גז למערכת לא שינתה את התמונה אלא במעט מאד. כשעקבתי אחר התנהגות הטמפרטורה בפתח יציאת אוויר (הכנסה של הדוקרן של מד הטמפרטורה לעומק המכסימלי האפשרי כדי לחוש בטמפרטורת האוויר, כשהסחרור במצב אוויר פנים) וכשהמפוח במצב 2 (מ-4 מהירויות אפשריות בדגם זה) ראיתי שבניגוד למה שאני רגיל למדוד, המדחס התנתק בבערך 16 מעלות. באופן ברור נראה על מד הטמפרטורה שהמדחס נכנס ויצא מפעולה (ברכב זה יש שסתום המנהל את תפוקת המדחס, לא חיבור וניתוק שלו באמצעות מצמד פולי) אבל לא ברמות הטמפרטורה שאני מכיר. חשדתי ששסתום המדחס פגום אבל היות ושווי הגז הוא שקלים בודדים וממילא היו ברשותינו כל הכלים הנדרשים (אני לא משתמש במשקל, לא כי אין לי אלא כי מצאתי שזה לא חיוני) החלטנו להחליף את הגז במערכת, סוג של 'מכסימום לא יעזור'. לאחר ריקון הגז וביצוע וואקום עמוק - כולה 12 דקות - התחלתי להוסיף גז בהדרגה. חשוב לציין שנישפתי בקפדנות כל קטע במערכת הצינורות באמצעות הפריאון כדי להבטיח ששום כמות של אוויר לא תחדור למערכת. המזגן התחיל להקפיא. טמפרטורת הניתוק ירדה למשהו סביב 5.5 מעלות צלסיוס, כשהמנוע בסיבובי סרק. צחקנו שלאשתו הנוהגת ברכב ביום יום יהיה קר מדי. אינני יודע למה היה במערכת חומר לא מתאים למיזוג, האם זה אוויר או גז לא מתאים אבל מניסיוני בכמה עשרות מכוניות זו פעם ראשונה שנתקלתי בכך. מעכשיו כל שהבחור יצטרך לעשות זה להוסיף מעט גז מדי שנה או שנתיים כי במערכת היה לחץ רב כך שבוודאות אין אצלו דליפה משמעותית. ואני העשרתי את הניסיון האישי שלי עם מזגנים סוררים. יוסי

להערכתי לחץ הראש של המדחס יהיה קצת יותר גבוה כלומר הוא יתאמץ מעט יותר. אם הוא יוכל להצטנן לאוויר הסביבה בצורה טובה ויעילה (לא תחנוק אותו עם תריסים דקורטיביים צפופים מדי או תערום עליו קופסאות ושאר ירקות) העומס לא יזיק לו. זה לא יהיה שונה ממזגן כזה שפועל נניח באילת או בערבה. לו יכולת (ודי בטוח שלא תעשה זאת) הייתי ממליץ לקצר טיפה את הצינור הקפילרי בתוך המעבה (בהנחה שזה מה שמורכב במזגן ולא שסתום התפשטות). קיצור כזה היה מאזן במעט את מפלי הלחץ בצד המעבה ומפצה קצת על הפסדי הזרימה בצנרת הקטנה יותר. רק לידיעה - הצנרת הקטנה יותר היא ב-36% בערך יותר קטנה מהגדולה. באורכים קצרים זה פחות קריטי. יוסי

נסית להצמיד את המוליכים נושאי ההדקים לגוף המצבר? זה יצריך כנראה הארכה של המוליכים אבל אם המוליכים ירעדו יחד עם המצבר העומס על ההדקים יפחת. ניתן גם לחשוב על עריסה מספוג יחסית רך. התדר העצמי של המצבר על הספוג יהיה נמוך מתדר ההרעדה של המנוע החד-צילינדרי העתיק. פתרון דומה הוא תלייה קפיצית למצבר, שוב להשגת תדר עצמי מספיק נמוך. אם תבחר באלתור כזה תזדקק לגובלים כלשהם שייצבו את המצבר בתאוצות אורך, רוחב וגובה, משהו דומה לגובלים המותקנים בספינות וגם במפעלים בהם משתמשים בגזים מסוכנים (אמוניה ואחרים) וסביב בסיסים אינרצייאליים (בלוקי בטון עליהם מותקנות מכונות ומצידם יושבים על קפיצים). יוסי

איך יעבור? הגז אגור במיכל במצב נוזלי. כשיפתח הברז יתחיל איוד וחומר במצב גזי (אם אין שסתום חד-כיווני) יעבור למיכל הריק עד שהלחצים ישתוו. מכאן ואילך וכשגז יצרך מהמערכת יתחיל איוד (רתיחת הפזה הנוזלית) במיכל המלא. ההפסד בגלל בניית לחץ במיכל הריק לדעתי קטן עד אפסי. כדי להעביר גז ממיכל למיכל צריך להפוך את המיכל התורם ולהזרים פזה נוזלית בגרביטציה או להשתמש במשאבה. זו השיטה למילוי גז במיכל קטן (נניח לגזיה לשטח) ממיכל גדול. ואזהרה - מי שאינו מנוסה או מבין לעומק מה הוא עושה שימנע מכך, זה עלול להיות מסוכן. יוסי

מרק, מה שאתה כותב משמעו שזרם ההפעלה הרגעי של הנורה גבוה לפחות פי 10 מהזרם הנצרך לאחר שהטמפרטורה שלה התייצבה. ככל שאני מבין זה יהיה נכון גם בנורת הלוגן לרכב. אז נורה של 60 וואט הצורכת במצב מתמיד נניח 4.5 אמפר או 9 אמפר לזוג תגרום לצריכה רגעית של קרוב ל-90 אמפר עם הדלקת האור הגבוה? זאת בהנחה שמפלי המתח מספיק נמוכים. יוסי

ואם כבר עוסקים בתיאוריה, טמפרטורת גוף החימום בדוד מים למשל (או טמפרטורת חוטי הלהט בטוסטר לפרוסות לחם או טמפרטורת הנימה בנורת להט רגילה) משפיעה במעט על ההתנגדות העצמית. טמפרטורה יותר גבוהה = יותר התנגדות = פחות זרם. ניתן לראות זאת בקלות אם משתמשים במד זרם מדויק המתאים לזרמי חילופין. רואים בברור שהזרם הנצרך ע"י דוד המים פוחת במהלך הדקה הראשונה להדלקתו. ולפותח השרשור. בצרכן אומי טהור - נניח טוסטר לחם פשוט - ניתן לשלוט על ההספק בעזרת שינוי משטר העבודה כלומר לבנות מעגל מיתוג שיחבר את המתח רק חלק מהזמן, או מה שהיה מקובל פעם רק כל עוד מתח הסינוס הרגעי מספיק נמוך. מעגל כזה יכול בקלות לאפשר לצרכן 110 וולט לתפקד ברשת של 220 וולט. שוב, רק לצרכן אומי טהור, כזה שבו המיתוג התכוף לא ייצור ספייקים ושאר צרות. יוסי

מקיטה 18 וולט BL (ללא פחמים). MA DHP480Z. תוסיף סוללת ליתיום 18 וולט 4 אמפר-שעה אחת ומטען ואתה מסודר. מבריגה, קודחת ויש לה מצב פטישון. הפוטר נסגר וננעל ביד ללא מפתח. חזקה מאד וקודחת היטב בבטון. אם אינך משתמש בה לקדוח בטון כל היום ובקטרים גדולים, היא יותר ממספיקה. לרכב היא לדעתי לא תתאים בגלל האורך שלה. בעתיד וככל שתצטרך תוכל להוסיף עוד סוללות, מברגת אימפקט, משחזת זוית, שואב אבק (שימושי למניעת אבק בכל הבית כשקודחים בקיר) וכך הלאה. נסה אצל ברדוגו 03-5588008 באזור. עלות המברגה/סוללה/מטען לפני מס הייתה 1200 ש"ח, בערך לפני 4 חודשים. אולי לא הכי זולה אבל הכוח שלה אדיר. קדחה בדופן נירוסטה בעובי 10 מ"מ בעזרת מקדח קובלט 6 מ"מ ברציפות כמה קדחים במהירות שלא תיאמן, ובתנאי שטח. (קודם הוכן בכל מקום קדח של 4 מ"מ). יוסי

נסה את אולג, 0528086275. לי נתן תמיד שרות איכותי, כולל איתור נזילה בתוך בית של שכן (בסיוע החדרת גז לצנרת), החלפת בור ביוב ועוד. יוסי

אם משעמם לך, קח את האוגן הישן, קדח בו חור, הוצא את מוט ההארכה של המגנזיום החוצה דרך שרוול מבודד (שלא תהיה רציפות חשמלית בין מוט המגנזיום ובין הגוף המתכתי של האוגן/דוד) ואטום את כל העסק. לאחר שתרכיב את האוגן 'המחקרי' תוכל לחבר מד זרם רגיש (נניח מיליאמפרמטר) בין האוגן למוט האלקטרודה ולמדוד. אם הזרם גבוה הציפוי הפנימי על הפנים. אם הזרם נמוך הציפוי תקין. רק אל תשאל אותי מהו זרם גבוה ומהו זרם נמוך. כשתסיים לחקור אל תשכח לקצר את המוט של האלקטרודה לאוגן, אחרת כל אפקט ההגנה שלה לא יתרחש. כבר כתבתי פעם בפורום שנדמה לי שבאוסטריה היה פעם מקובל לתת אחריות לדוד וטכנאי היה בודק את הזרם באופן שתארתי פעם בשנה כמדד לטיב הציפוי ולמצב האלקטרודה. יוסי

מסכים שלאחר 4 שנים הציפוי לא צריך להתפורר. אצלי אחרי 20 וכמה שנים הציפוי כמעט שלם - דוד של נמרוד. האינדיקציה הטובה ביותר למצב העלוב של הציפוי הוא מצב האלקטרודה. אם הציפוי במצב טוב רוב האלקטרודה הייתה נשארת ולא נעלמת. אתה חושב שאוגן חדש עדיף מהישן? מילא היית משקיע בגוף חימום איכותי או כזה שייוצר עבורך בהזמנה (שפי גופי חימום בתל-אביב) אבל כשאתה בעצמך מבקר את איכות הריתוך הגס, לסמוך על איכות החלקים החדשים? יוסי

ובלי לעשות דוקטורט, נראה לי שהמרחק בין המאיץ לאוגן גדול מדי. זה מעולה מבחינת צבירת אבנית אבל גרוע מבחינת הזרמת המים המחוממים חשמלית לראש הדוד. במקומך הייתי מאריך (במאיץ הישן) את המאיץ כלפי מטה בגדול כדי לסגור חצי מהמרחק. כך תוכל להכין לך אוגן חלופי (לאחר ריתוך מגנזיום) בעלות נמוכה וחסוך החלפת דוד. יוסי

התקנת אלקטרודת המגנזיום באמצעות ריתוך מוט הליבה שלה לאוגן תקינה וסבירה כי צריך להבטיח רציפות חשמלית של האלקטרודה לגוף הדוד. זה שהריתוך צבוע בוודאי לא חסרון. החשוב הוא שהאלקטרודה תהנה מקו ראיה חופשי להיקף הפנימי של הדוד, וזה מתקיים. אבטחת המאיץ בעזרת אזיקון טיפשית כי הפלסטיק עלול להתפורר ולהיקרע בהשפעת החום ומזהמים או 'מטהרים' במים ועדיף לקבע בעזרת חוט ברזל, אולי אפילו כמה חוטים נפרדים. אל תשתמש בחוט נחושת שיתפורר מהר מאד. לגבי הקורוזיה וההתקלפות - הציפוי כנראה אכן באיכות נמוכה ולכן הוא מתפורר. כשהציפוי מתפורר האלקטרודה מתחילה להתמוסס ובכך מגינה על דופן הדוד. חלודה שטחית לא מזיקה אבל אם המגנזיום מתכלה החלודה תעמיק עד שהדופן תחורר. אם כבר ראית שהציפוי ניזוק עדיף להחליף אלקטרודה לעתים יותר קרובות. שנתיים נשמע לי סביר, במיוחד אם אינך מחמם מאד את המים בעזרת גוף החימום. היות ואין אצלך הרבה אבנית ובכל מקרה יש לך ביד אוגן ישן, מספיק לרתך אליו אלקטרודה חדשה. בשימוש סביר גוף החימום לא מתכלה (גם 15 שנה ויותר אינם מילה גסה). התרמוסטט ממילא לא פועל (לא מנתק) אם אתה מחמם בזהירות ואין כמויות אבנית, ואת מעט האבנית שנצברה תוכל לפורר ביד או בפלאייר לאחר שהאבנית תתייבש באוויר החופשי. יוסי

לפי חשבוני בהתבסס על הערכים שרשמת, ברשת חד-פאזית ימשוך הפנטוגרף בהספק שיאי (של הקטר) משהו הקרוב ל-250 אמפר ואם ההזנה תלת-פאזית משהו הקרוב ל-145 אמפר. אז מהו סוג האספקה ברשת? איך מתגברים על בלאי שבטח נוצר לכבלי ההזנה? נקודה אחרת היא מהו מתח ההזנה של מנועי ההסעה בקטר? האם יש שנאי המפחית מתח למנועים? כי אם כן, והוא שנאי קלסי, משקל הנחושת בו ודאי גבוה מאד ומקזז חלק ממשקל מנוע הדיזל והגנרטור שבדיזל. יוסי

מה מתח ההזנה המתוכנן לרשת? יש יותר מגררה אחת על הכבלים המזינים לכל קטר? תודה, יוסי

אכן לפחות בקו ממודיעין לנהריה חוויתי האטה במהירות מבערך 140 לבערך 120 קמ"ש בגלל עיקול וכשקטר יורו3200 גרר מספר מכסימלי של קרונות סימנס, וכשהמצערת הייתה בדרגה 8 (הייתי בתא הקטר). לא ברור לי העניין עם הקטרים החשמליים שציינת - יש להם מומנט גבוה משל הדיזלים? גם הדיזלים הם בעצם חשמליים וצורת המיתוג בין הגנרטור (הכפול) למנועי ההסעה בחוגונים משתנה בין מקבילית לטורית כדי להפיק מומנט מכסימלי בהאצה ההתחלתית. גם אינני מבין למה תאוצה מעט יותר גבוהה מאפשרת הוספת רכבות וזה עדיף על עוד קרונות לרכבת נתונה. אודה לך אם תרחיב ותסביר. יוסי

אישית לא פגשתי מזלג חימום נייד עם הארקה. תמיד ניתן לאלתר - להדק בנד נירוסטה קטן סביב צינור המזלג ולפני ההידוק להשחיל לתוך הבנד חוט שיתחבר להארקה. זה כמובן לא תיקני וצריך לבדוק שההארקה לא תנתק עם הזמן והשימוש. למי שמבין וזהיר הכל אפשרי. אבל מזלג חימום נייד כזה מחמם רק מים בעומק לא גדול. אם כלי הקיבול שלך נניח 25 ס"מ עומק תהיה לך בעיה ותצטרך לבחוש כדי לקבל חימום פחות או יותר אחיד. אפשרי אבל מייגע ומצריך התעסקות. עדיך לך להכין בתוך מיכל המים גוף חימום שני שכרגיל לא בשימוש ולהפעיל אותו אם הגוף הרגיל נשרף. אתה יכול לקנות גופי חימום בהזמנה אצל שפי גופי חימום בשדרות הר-ציון 108 תל-אביב, 03-5375789. אני מאמין שהוא גם יוכל לשתול לך גוף רזרבי בתוך המיכל. הוא גם יתאים לך את הספק גוף החימום כך שהמים ירתחו תוך פרק זמן שנוח לך. יוסי

לגוף החימום שיש במכשיר שלך ולגוף החימום במיחם יש הארקה כלומר הגוף עצמו מחובר בעזרת לשון וסופית חוט להארקה. למזלג החימום הנייד אין כזו. זה שגוף החימום נראה בתוך המיחם ובתוך המכשיר שלך לא מזיק. יוסי