yosi05

לגבי התאמת הסיר לכיריים, העליתי את הפוסט כדי להצביע שיש היום פתרון אינדוקטיבי בכלום כסף, 180 ש"ח. אולי שווה לך לקנות כיריים כאלה ולו רק כדי לוודא מה מקור הבעיה. לא מין הנמנע שהסיר עולה יותר מהכיריים, אז שווה לבדוק. לגבי פיזור החום בתוך הסוטאז', האם גודל הרשת הברזלית המוטבעת לתוך קרקעית הסוטאז' קטן בהרבה מגודל הסוטאז' עצמו? כי אם כן זה יכול להסביר חלק מפער הטמפרטורות בקרקעית, כי הפרש של 20 מעלות בכלי אלומיניום נראה לי גבוה במידה חריגה. מצד שני הצפת נקודה שלא בדקתי ועכשיו אתחיל למדוד. יוסי

לפני כמה ימים העליתי פוסט על אלטרנטור של סיריון שגרם לתקלה דומה לזו שאתה מתאר. בדיעבד מסתבר שהבעיה נמשכה חודשים בודדים עד שהחמירה והרכב נתקע. בדוק את מתח הטעינה אם הוא יציב בסרק. יוסי

לביצוע וואקום יש יתרון - ניתן לדעת אם המערכת אטומה וללא דליפות. כמובן שאם חיבורי הצנרת תקינים זה לא משנה אבל לעתים מתגלות דליפות וכמובן שעדיף לגלות זאת לפני שמשחררים את הגז לתוך הצנרת. אם קיימת בעיה רצינית של הצטברות רטיבות במערכת גם פרג', גם וואקום וגם הזרמת חנקן יבש לא בהכרח יעלימו את הבעיה, וזאת מניסיון מר. בסופו של יום רק התקנת מייבשים גדולים (גם בקו היניקה וגם בקו הסניקה) פתרה את הבעיה, וזה מה שקיים במקררים למשל בהם הטמפרטורה הנמוכה גורמת גם לכמות מזערית של לחות להפוך לפקק קרח ולשבש את הפעולה. אבל לא צריך לדאוג ובמבחן התוצאה רוב הסיכויים שהכל יהיה בסדר. לגבי הצד הפסיכולוגי, קטונתי. יוסי

חלק שלישי עקרון העבודה של האינדוקציה הוא השראה של זרמי פוקו (זרמי מערבולת) בתוך הקרקעית של כלי הבישול. לכן הקרקעית צריכה להיות ברת-מיגנוט. סירי ברזל אוטומטית מתאימים לאינדוקציה. בגלל שבהעדר כלי בישול הכיריים לא מתחילים לפעול כנראה שאי אפשר (לא ניסיתי) להשתמש בכלי קטן מאד על איזור חימום גדול, אבל למרבית השימושים זה לא יפריע. בכלי אלומיניום מטביעים מעין רשת ברזל לתוך הקרקעית כך שהם מתאימים. בכלי אלומיניום שבהם לא רואים רשת עם חורים עגולים בקרקעית לא ניתן להשתמש אלא אם משתמשים בפלטה ברזלית שניתן לקנות בנפרד המונחת ישירות על הכיריים, ועליה מניחים את כלי האלומיניום. הטריק הזה עובד אבל מקלקל את הנצילות הגבוהה ופגם בזריזות החימום. גם כלי נירוסטה יש מתאימים ויש שלא. אם אתם בספק הצטיידו במגנט קטן. אם הוא נצמד מבחוץ לקרקעית, הסיר מתאים לאינדוקציה. ככל שהסיר בו משתמשים גבוה יותר בהשוואה לקוטר, כך אפקט החימום המהיר בולט יותר. לקראת הפסח מחירי הכלים צללו. סיר לחץ מנירוסטה של 9 ליטר עלה ברמי לוי 120 ש"ח. מחבת אלומיניום מרובעת לאינדוקציה בעלת פסים מוגבהים לצלייה מהירה עלתה בחנות של נעמן-רדד 144 ש"ח, ועוד יש לה ידית מתפרקת כך שניתן להכניסה לתנור אפייה או להסירה כדי לחסוך במקום איחסון. וחוץ מזה אם הכיריים הישנים נשארים אז אפשר להמשיך לנצל כלי בישול ישנים. יוסי

חלק שני לכיריים מהסוגים האלה יש מאוורר קירור פנימי קטן כך שהם לא לגמרי שקטים במצב עבודה. זה לא מפריע אבל צריך להתרגל. לכן גם לא כדאי לנתק אותם מהחשמל מיד בתום הבישול. יש להמתין שהמאוורר יפסיק לפעול. כשמדדתי את הצריכה בפועל של הכיריים מצאתי זרם של כ-6 אמפר וזאת במצב חימום מכסימלי. חישוב קצר מראה שההספק נמוך בהרבה מההספק הנקוב אבל אינני מתאונן על מהירות החימום, ועל כך בהמשך. יתכן שסוג הכלי שמחממים על הכיריים משפיע במשהו על הצריכה בפועל אבל לדעתי זה לא חשוב בהינתן שמהירות החימום מדהימה. לכיריים זרם ערפדי של 0.141 אמפר ולכן לאחר תום הבישול מומלץ לנתק אותם מהחשמל (כאמור לאחר שמאוורר הקירור הפנימי שלהם חדל לפעול). יתרון עצום של הכיריים לעומת גז הוא שהחימום מתרכז רק, ואך ורק, בחלק התחתון (בקרקעית) של הסיר/המחבת/האילפס/הפינג'ן. זה חשוב במיוחד למי שמשתמש בסיר לחץ או בכלל בסירי נירוסטה. אם הלהבה לא בגודל המתאים והיא חורגת מתחתית הסנדוויץ' נוצרת חריכה של המזון סביב תחתית הסיר (בגלל שאין פיזור חום נאות בדופן הנירוסטה הדקיקה). בכיריים אינדוקטיביים אין כזה מצב כי רק התחתית עצמה מתחממת. לגבי זמני החימום, זה פשוט עולם אחר. בגלל שהחום נוצר ישירות בתוך קרקעית הסיר (או המחבת וכך הלאה) הנצילות גבוהה מאד וזמני החימום מתקצרים. כך גם לגבי טיגון, השחמה וכיוצא בזה. אם רוצים ניתן כמובן לבחור בדרגת חימום נמוכה ואז הכיריים הופכים למעין פלטת שבת. בגלל הקלות של כוון העוצמה אין צורך לטלטל את הסיר בין להבות שונות אלא פשוט לגעת (בדגם שצילמתי) בלחצן המינוס או הפלוס וזהו. קל, פשוט ואלגנטי. הכיריים לא יתחילו לפעול אם אין עליהם סיר ואם מורידים את הסיר במהלך החימום/בישול הם כובים אוטומטית. בגלל המשקל הנמוך ניתן לטלטל אותם למרפסת או לנצלם כמוקד חימום זמני נוסף כשמארחים (פלטה לשמירת חום) או כדי לבשל ביותר סירים בו זמנית. החיסרון הבולט היחידי בו נתקלתי הוא הקושי לנקות אותם. הזכוכית השחורה רגישה מאד לכתמים וצריך סבלנות כדי להבריק אותה בתמיסת סבון ובמטלית רכה. אולי צריך לנסות מגבון. יוסי

חלק ראשון. בעוונותיי לא הכרתי כלל את התחום עד שהצטרכתי להחליף כיריים חשמליות לחברה של הבן. החלטתי לקנות כיריים אינדוקטיביות והיות ומדובר בדירה זמנית בחרתי בדגם המונח על השיש ולא המקובע בתוכו. נבחר דגם בעל 2 מוקדי חימום מתוצרת 'מידאה' הסינית. יש לי ניסיון מעולה עם מזגנים מתוצרתם, זו חברה גדולה והחלטתי שעבור 650 ש"ח שווה להסתכן. היום המחיר נמוך יותר. ההספק הנקוב שלהם סביב 3500 וואט והכיריים ניזונים מפזה אחת. שקע רגיל מעל לשיש המוזן בתיילים של 2.5 ממ"ר ומוגן ממא"ט של 16 אמפר מספיק להפעלתם. הכיריים עשויים זכוכית שחורה, מופעלי מגעי טאץ', כוללים התרעה למשטח חם כל עוד לא הצטננו, מצויידים בטיימר לכיבוי לאחר תום הבישול (אם רוצים) והם כבדים מספיק כך שהם יציבים מאד על השיש. יש להם 8 דרגות חימום עם חיווי ברור וקל מאד להפעילם. ברור שעשיתי ניסיון הפעלה אצלי ונדהמתי ממהירות החימום שלהם. אז החלטתי שהגיע הזמן לרכוש משהו דומה גם עבור המשפחה שלי, כי כיום יש לנו כיריים המופעלים בגז. אשתי הטילה ווטו על עוד מכשיר על השיש (למרות גודלו) אז בחרתי דגם עם מוקד חימום אחד, גם כן מתוצרת 'מידאה'. הכיריים נקנו אצל 'אליאס' ברחוב עלייה בתל-אביב. חנות נהדרת ושירותית מאד. הדגם הזה (ויש בארץ רק דגם אחד של מידאה בעל מוקד חימום אחד) קל מאד, ונוח לאחסן אותו מעל או מתחת לשיש כשאינו בשימוש. הוא עלה בסך הכל 180 ש"ח. צרפתי צילום של הכיריים. הפעלת המכשיר אינטואיטיבית, נגיעה בלחצן ההפעלה והמכשיר נדלק על דרגה 6. מכאן ניתן להגביר או להחליש את החימום, וזהו. לדגם הזה אין התרעה למשטח חם ואין טיימר אבל זהו הדגם. על הכיריים מצויין הספק של 1600 וואט כך שניתן להפעילם גם משקע המוזן בתיל של 1.5 ממ"ר והמוגן ממא"ט של 10 אמפר. פרטים על הצריכה בפועל בחלק השני של הסקירה. יוסי

1 - לוקס ולומן הם שני מושגים שונים. כמות הלומן היא העוצמה הכוללת של האור שפולט הלד, אבל תחת המספר הזה כוללים את העוצמה הנפלטת בכל הכיוונים והזוויות. כשאתה יושב למשל מתחת לנברשת המאירה ישירות (הלד פונה כלפי מטה) לא באמת מעניין אותך כמה אור נפלט ימינה ומאיר את הקיר. כמובן שבעקיפין וככל שהאור מוחזר מהקיר הוא תורם לרמת ההארה הכללית, אבל לא זה עיקר האור המאפשר לך לקרוא או לראות מה שיש לך בצלחת, וכך הלאה. לוקס הוא שטף האור או כמות האור ליחידת שטח. בפועל זה מה שמשפיע עליך ועל העין חשופה. יותר מזה, אין לי דרך למדוד את מספר הלומן בבית כי לצורך זה צריך למפות את המרחב שסביב הלד. לעומת זאת את הלוקס ניתן למדוד בכל נקודה נתונה סביב הלד וההשוואה שערכתי היא של הנקודה הנמצאת ישירות מתחת ללד. באמצעים ביתיים זה מה שניתן לעשות ולדעתי זה מספיק כדי לקבל מושג על עוצמת האור השימושית. יש עוד נקודה שתארתי בקיצור נמרץ אף כי כנראה לא הייתה ברורה לך. האור הנפלט (הלומן) נפלט כמעטפת כדורית (חשוב על בלון המנופח סביב הלד וכולו פולט אור). לא כל המעטפת פולטת אור באותה מידה והזוית של המעטפת (הרי ברור שלאחור לא נפלט כלום) תלויה בתכנון הלד וכדומה. על האריזות של שתי הנורות מצוינת זווית הפליטה,200 מעלות ליונדאי ו-220 ל-SEMICOM. למי שרוצה הארה מרחבית מגובה התקרה לחלל החדר יתכן שלזווית הגדולה יש יתרון, אבל לא במקרה של לד התלוי מעל לשולחן עבודה או לשולחן אוכל וכשאתה יושב מתחתיו. לזווית הארה רחבה יש לדעתי יתרון נוסף והוא איזור החפיפה באור שמגיע מכמה נורות כדי לקבל אחידות גדולה יותר בכל החלל, אבל כאמור לא זה המקרה אצלי. לגבי עוצמת ההארה, היונדאי מציין 1520 לומן וה-SEMICOM מציין 1280 לומן (מופיע בקטן ודי מוחבא, אולי לא צילמתי את הדופן הזו של האריזה). היחס של הלומן הוא 1.19 לטובת הקוריאני והיחס של הלוקס שמדדתי הוא 1.16, גם כן לטובת הקוריאני. מזכיר ששני הלדים נקובים כ-15 וואט. כשאני מעלה באוב את הסיבה המקורית לקניית לוקסמטר, רציתי בעצם לבדוק אם היונדאי לא נקב בערך מוגזם. נראה שלא. כבוד. 2 - אין צורך בקישור. הכנס לעליאקספרס, הקלד LUXMETER והמכשיר הראשון בו תתקל הוא המכשיר שקניתי. 3 - החישוב שלך נכון. ההספק הנצרך בפועל נמוך משמעותית מההספק הנקוב של הלדים. והיות וזה פורום של חובבי רכב חשבתי למדוד את עוצמת ההארה של פנסי רכב במרחק מסוים מהפנס, וכן למדוד את השינוי לפני ואחרי ליטוש פנסים. אולי כשאתפנה. יוסי

טוב שאתה מפרט מה המקור לתהייה שלך, כי אין הביישן למד (וההמשך הפחות מוכר, ואין הקפדן מלמד). אינני מהנדס חשמל אבל לשיטתי משהו מאד משובש בהבנה או בידע שלך, ואם אני טועה אז התנצלותי ניתנת מראש. למוליך למחצה אין שום בעיה להתמודד עם מיתוג הספקים עצומים. בממירי תדר (המופיעים בשם VFD או VSD) יש טרנזיסטורי מיתוג המדלגים בין מצב הולכה וקיטעון תוך מיתוג זרמים עצומים, כתלות ביכולות הממיר. אולי אתה מתכוון לדיודות בהן קיים מפל מתח מובנה במצב הולכה (0.7 וולט לדיודת סיליקון ו-0.2 וולט לדיודת גרמניום) אבל גם כאן להספקים לא גבוהים משתמשים במפזרי חום המאפשרים לדיודות לשרוד ולתפקד. בכל מקרה אני תיארתי מצב שבו קריאות הלוקסמטר לא הראו ערך קבוע אלא משחק מסוים במספר המוצג, אבל המשחק לא היה בין ערכים קבועים ולא הראה סחף שיטתי, לא כלפי מטה ולא כלפי מעלה. תנודה בהתנהגות ממיר המתח או ממיר AC ל-DC לפי תדר הרשת (50 הרץ) כלל לא הייתה מוצגת במכשיר בגלל זמן התגובה האיטי שלו, לפחות בקצב שינוי התצוגה. מן המפורסמות היא שכשרוצים למדוד קפיצות מתח של מנועי חשמל תעשייתיים (למשל כדי לראות אם יש אסימטריה בשטף המגנטי רוטור/סטטור או בעיה במוליכי הזרם ברוטור המנוע) משתמשים במכשור אנלוגי עתיק או במדי זרם יעודיים בעלי תגובה דינמית מהירה המיועדים למדידות כאלה, כי אמפרמטרים רגילים (כולל תוצרות יקרות כמו של פלוק) לא מיועדים לכך 'וממצעים' את הקריאות. יוסי

טוב שאתה מפרט מה המקור לתהייה שלך, כי אין הביישן למד (וההמשך הפחות מוכר, ואין הקפדן מלמד). אינני מהנדס חשמל אבל לשיטתי משהו מאד משובש בהבנה או בידע שלך, ואם אני טועה אז התנצלותי ניתנת מראש. למוליך למחצה אין שום בעיה להתמודד עם מיתוג הספקים עצומים. בממירי תדר (המופיעים בשם VFD או VSD) יש טרנזיסטורי מיתוג המדלגים בין מצב הולכה וקיטעון תוך מיתוג זרמים עצומים, כתלות ביכולות הממיר. אולי אתה מתכוון לדיודות בהן קיים מפל מתח מובנה במצב הולכה (0.7 וולט לדיודת סיליקון ו-0.2 וולט לדיודת גרמניום) אבל גם כאן להספקים לא גבוהים משתמשים במפזרי חום המאפשרים לדיודות לשרוד ולתפקד. בכל מקרה אני תיארתי מצב שבו קריאות הלוקסמטר לא הראו ערך קבוע אלא משחק מסוים במספר המוצג, אבל המשחק לא היה בין ערכים קבועים ולא הראה סחף שיטתי, לא כלפי מטה ולא כלפי מעלה. תנודה בהתנהגות ממיר המתח או ממיר AC ל-DC לפי תדר הרשת (50 הרץ) כלל לא הייתה מוצגת במכשיר בגלל זמן התגובה האיטי שלו, לפחות בקצב שינוי התצוגה. מן המפורסמות היא שכשרוצים למדוד קפיצות מתח של מנועי חשמל תעשייתיים (למשל כדי לראות אם יש אסימטריה בשטף המגנטי רוטור/סטטור או בעיה במוליכי הזרם ברוטור המנוע) משתמשים במכשור אנלוגי עתיק או במדי זרם יעודיים בעלי תגובה דינמית מהירה המיועדים למדידות כאלה, כי אמפרמטרים רגילים (כולל תוצרות יקרות כמו של פלוק) לא מיועדים לכך 'וממצעים' את הקריאות. יוסי

לגבי הגוון, הסיני בגוון 3000K, היונדאי 2700K, אז זה קרוב יחסית. זה מצוין על האריזות שצלמתי. לגבי פיזור האור, לא הבנתי למה התכוונת כשאמרת שהפיזור משתנה בזמן. ציינתי שקריאת הלוקסמטר לא לגמרי יציבה אבל השינויים די זעירים ולא עקיבים כלומר יש עליות וירידות לא סדירות. למה ממיר מתח אמור לשנות את עוצמת ההארה בטווח של שניות בודדות ולא באופן עקיב? לגבי שינויי מתח הרשת, זו אפשרות אבל כאמור בצעתי כל מדידה פעמיים. אם זה משמעותי אבדוק גם את המתח. יש לי פלוק מדויק אז זו ממש לא בעייה. אם כבר הייתי חושד בטמפרטורת החישן של הלוקסמטר אבל המרחק מהלד ומשך המדידה (בין ובין כיביתי את הלד) מזערו כל השפעה כזו. בכל מקרה הלוקסמטר מציג את הטמפרטורה והיא הייתה כל הזמן 26.1 מעלות. יוסי

מה הבעיה? שרות שליחים אלי (רמת-חן שברמת-גן) הביתה ואבדוק כל נורה שתרצה - שטף האור, ההספק הנצרך והמשקל. לפעמים אני מזדמן לחיפה (אזור בתי-הזיקוק) או לאזור רמת-טבעון ואפשר לקחת ממך את הלדים שתרצה לבדוק. יוסי

אני רואה שאתה מרבה להשתמש במשחקי לשון, נדבקת מחנניה רייכמן? הסיני שוקל 55.0 גרם, הנחזה להיות קוריאני (מה אתה אומר על הלשון המשפטית.....) שוקל 150.8 גרם. המשקל בעל רזולוציה של 0.1 גרם. אין לי מושג אם היונדאי אכן קוריאני, אבל משקל הנורה לעומת הסינית מעיד על השקעה רצינית במתכת, אז אני מניח שהיצרן מאד רציני. כבוד. יוסי

או קיי, לא הפנמתי שהאריזה של ניסקו לא נוקבת בשם היצרן של הלד. כמובן שהלד שנמכר ע"י ניסקו הוא היונדאי המצולם ושערכיו נמדדו. יוסי

חלק שני. עוצמת האור המצוינת על אריזת הלדים היא בעלת ערך מוגבל כי גם זווית הפיזור של האור משפיעה על מה שמגיע לעין האנושית. בדוגמא שצילמתי ניתן לראות שינוי בזוית ההארה בין 2 הסוגים ולכן עוצמת האור הנפלטת - הלומן - היא בעלת ערך מוגבל. לוקסמטר הוא מכשיר הבודק את כמות האור ליחידת שטח (או במילים אחרות שטף האור) כלומר זו מדידה המנטרלת את זווית ההארה המרחבית. כשאתה יושב וקורא עיתון מתחת ללד לא מעניין אותך מה מקרין ומאיר את הקיר שסביבך אלא רק מה שמאיר את הטקסט בעיתון ולכן הלוקסמטר הוא פתרון קביל. מה שכן, מי שרוצה להבטיח שנניח כל שולחן האוכל ישטף בעוצמת אור מספקת צריך לטייל על השולחן עם המכשיר ולמדוד את השינויים בעוצמת השטף, ולפי הצורך להוסיף נקודות תאורה נוספות. לא ניסיתי וזה לא העולם שלי אבל לדעתי כל גוף תאורה ארוך דוגמת פלאורסצנט או פס לדים יפיק אחידות גדולה יחסית בעוצמת השטף לאורכו. כשחיפשתי לקנות את הלוקסמטר ראיתי שיש עולם שלם של מכשירי מדידה כולל כאלה בעלי תיקון לאורכי גל (כלומר לגווני האור), תיקונים לזווית ההארה וכדומה. ככל שיכולתי ולמטרה המוגבלת שלי הצבתי את המכשיר במיקום קבוע מתחת ללד הנבדק, והיות וגם גוון התאורה של 2 הלדים הנבדקים קרוב יחסית, זרמתי. יוסי

אם המכונה לא רועשת, במיוחד בסחיטה, סביר שמיסבי התוף תקינים ואין חופשים העלולים לגרום לעומס יתר. הדבר הפשוט ביותר לבדיקה הוא מצב הפחמים. לא מכיר את הדגם שלך אבל יתכן שניתן לשלוף אותם ללא פירוק המנוע ממקומו. פחמים הם חלק חילוף זול וזה שווה בדיקה. אם תשלוף את הפחמים שים לב אם הצדדים שלהם שחוקים כי זה מעיד על קולקטור אקסצנטרי. מוכרי חלפים למכונות מבצעים ליטוש של הקולקטור תוך כדי הפעלת המנוע על שולחן. זה לא אידאלי אבל אם אכן הקולקטור פגום זה אילתור זול, מהיר ופשוט לביצוע. יוסי

חלק ראשון. הבטחתי לדווח על תוצאות מדודות בעקבות רכישה של לוקסמטר. אחלק את הכתוב לשניים. ראשית מהן התוצאות שנמדדו (כולל הצגת מכשירי המדידה ותנאי המדידה), ושנית מה זה לוקסמטר. אני מודע לכך שהטקסט נכתב בעברית ולא באנגלית או ברוסית ולכן ערכו מוטל בספק אבל זה מה שיש........ אלה מכשירי המדידה בהם השתמשתי. מד הזרם בן פחות משנה כך שעקרונית ואפילו למהדרין הכיול המקורי שלו אמור להיות תקף, והלוקסמטר חדש ומגיע עם תעודת כיול. הרזולוציה של מד הזרם היא 0.001 אמפר ולאחר שהזרם מתייצב (עניין של שניות בודדות) הוא יציב כסלע, וללא צריכת זרם הוא מצביע באדיקות על 0.000 אמפר. מדידת הזרם בוצעה כשבכל מדידה הייתה רק נורת הלד הנבדקת מחוברת ומופעלת. את שטף האור (הסבר למושג יצורף בחלק השני) מדדתי באופן שבו הנברשת (שגובהה מהתקרה מתכוונן במקרה שלי) הוחזקה בגובה קבוע, ואת הלוקסמטר החלקתי על שולחן הממוקם מתחת לנברשת. שחקתי כמה פעמים עם המיקום עד שמצאתי את הערך המכסימלי (בעין זה נראה בדיוק מתחת לנורה וזה גם הגיוני) ואז קראתי את הערך שנמדד. ללא הזזה של הלוקסמטר החלפתי את הלד וחזרתי על המדידה. בצעתי זאת פעמיים ליתר ביטחון. אני חייב לציין שבניגוד למדידת הזרמים, מדידת שטף האור לא הייתה לחלוטין יציבה והערכים המופיעים להלן הם ערכי המכסימום. ההבדלים במדידת כל לד לא היו גדולים אבל התקיימו בכל זאת. מרחק הלד מהלוקסמטר היה סביב מטר כדי שהרגישות או עוצמת השטף תהיינה גדולות אבל כנראה רחוקות מתחום הרוויה של המכשיר. להלן הלדים שנבדקו, צילום של הנורות עצמן ושל האריזות שלהן עליהן מצוינים עוצמות ההארה, גווני האור, אורך החיים הצפוי וכדומה. אלה הערכים שנמדדו: הלד הסיני (SEMICOM) הפיק 293 לוקס וצרך 0.056 אמפר. הלד הקוריאני (HYUNDAI) הפיק 340 לוקס וצרך 0.046 אמפר. הלד הקוריאני כבד בהרבה מאשר הסיני וזה לא יתרון גדול, אבל זה נובע כנראה ממפזר החום העצום שלו. הלד עצמו גם מעט יותר קטן פיזית. ועכשיו כל אחד יעשה לעצמו את החשבון באיזה סוג עדיף להשקיע. הלד הסיני נמכר היום ברמת-גן תמורת 9 ש"ח ליחידה, בכל כמות שתרצו. ללא קשר, כשנטרלתי את הצרכנים שיושבים על אותו קו הזנה של הנברשת בה השתמשתי למדידה, גליתי שמגרסת נייר הניזונה מאותו קו צורכת במצב המתנה 0.038 אמפר. אכן זרם ערפדי ניכר. אולי ראוי שיפתח בארץ פורום של מדידת זרמים ערפדיים כקריטריון לכדאיות הרכישה של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה למיניהם. יוסי

נכון, בית המסחר/מלאכה נקרא גרינוולד יהודה. מרק, קבלתי אלטרנטור משופץ מהמלאי כך שאין לי מושג מה הוחלף בו. לדעתי האלטרנטור הישן לא סבל רק (ואולי בכלל לא) מבעיית פחמים, כי הוא כאמור גרם למשיכת זרם מאד מופרזת מהמצבר. באשר למקוריות החלקים, ספציפית עם המשפץ הזה היה לי ניסיון היסטורי שבו באלטרנטור משופץ שולבו חלקים מקוריים עם חלקים מייצור עצמי. הווסת למשל היה מרלי מקורי משומש שכיולו נבדק, והליפוף של הסטטור היה עצמי עם חוט עבה מתאים ובדוד לכה איכותי. זה הצרוף שהם החליטו שהוא אופטימלי, אבל זה היה בזמנו. יוסי

טוב ידידי, אתגרת אותי, אז קבל, חם טרי (שנות החמישים) ומקסים. חנניה רייכמן. לא נורא אם יש ויכוח, בין שכניים, בחדרם על עתיד ערכי הרוח או על איזה איזם רם. רק ומר הוא רק ויכוח הנטוש על העיקר, אם חלון יהיה פתוח או סגור ומסוגר. יוסי

בלי למצמץ הייתי מוציא גם 2000 לחדש מקורי אבל בדקו ואמרו שאין. מה שחשוב לי זה שהמשופץ יהיה אמין לאורך שנים רבות קדימה. נקווה. ולא אכפת לי שהרכב יגרט עם אלטרנטור תקין ומתפקד. יוסי

האלטרנטור נקנה מחברה שאת שמה אוסיף או מחר או בחול המועד, כרגע לא זוכר. הם יושבים בפסג' הגובל ביצחק שדה בתל-אביב. חברה ותיקה מאד ואם אתה נזכר, האלטרנטור עליו כתבתי רומן שלם בזמנו (של 70 אמפר לאונו, גוף+ווסת של מרלי, ליפוף של המשפצים) נקנה מהם. יש להם מערכת ממוחשבת הבודקת את האלטרנטור לאחר השיפוץ, והדו"ח מצורף ליחידה המשופצת. הם גם בדקו (כשיש יחסים לא צריך פרוטקציה) את התקול, ואישרו שהוא פגום. יש להם גם ליין שלם של מדחסי מזגן משופצים. דרך אגב, האלטרנטור הזה 'מדבר' עם מחשב הרכב. מניח שכרגע הוא לא רק מדבר אלא גם שר....... יוסי

רכב עם 135,000 ק"מ. זרם הזליגה מהמצבר כשהרכב היה כבוי הגיע ל-0.420 אמפר וללא קשר לאימובילייזר/קודנית/רדיו/דיבורית. האלטרנטור גם לא סיפק זרם טעינה תקין. גם המתח של האלטרנטור לא היה תקין. התוצאה הייתה כמובן התרוקנות של המצבר והרכב נתקע. גם התנעה עם בוסטר הועילה לדקות בודדות והרכב (בנסיעה) שוב כבה. לאחר החלפת האלטרנטור כל התופעות החולניות נעלמו וזרם הזליגה פחת למשהו סביב 0.024 אמפר. האלטרנטור המשופץ שהורכב עלה 980 ש"ח כולל מס. כדי להחליף אותו היה צורך לפרק את גל ההינע הימני של הרכב כלומר לפרק ציריה ולרוקן חלק ניכר משמן הגיר האוטומטי. יוסי

דריש, אתה מקבל תרומות? כי כיף לקרוא את ההערות הרהוטות ולטעמי גם הנכונות, אז חשבתי לתרום לך. המשך כך, ואל תתרגש מהצדקנים. הפורום מלא בהם. בעולם של פעם לא הייתה מספיק אנרגיית סרק לבזבזה על 'פוליטיקלי קורקט'. למשל, בספר 'רובינזון קרוזו' המלא של דניאל דפו הוא מתאר את הטריק שהוא נקט כדי לגרש ציפורים שהתנפלו על שדה השעורה ששתל בעמל פרך. הוא ירה והרג שלושה עופות (רובה הנטען דרך הלוע ויורה רסס) ותלה אותם ברגליהם על עמוד גבוה בפינת השדה. כתוב בספר שכל עוד נבלות העופות היו תלויות, כל העופות נעלמו ולא רק מהשדה אלא מכל האזור שסביבו. להזכירך, ספר ילדים ויש גם איור ברור של הפגרים התלויים. נסה להציע זאת היום למי שמתאונן על עורבים חמסנים או תוקפים וכדומה. יוסי

החומר גם מקטין את מומנט הפיתול הנדרש על האום של הפלר כדי להשיג מכסימום כוח לחיצה? השימון שאני מבצע (או בצעתי) הוא גם לתבריג אבל גם לגב ההפשלה, באזור המתחכך באום. יוסי

הזמנתי לוקסמטר סיני זול ונדמה לי שהיום הוא הגיע לשכונה. מחר אאסוף אותו. מכשיר איכותי ויקר למדידת זרמי AC ברמה של מיליאמפרים (צבת איכותית) יש לי מזמן. אני מתכוון להשתעשע במדידת צריכת הזרם של 2 סוגים של לדים ובמדידת שטף האור על שולחן מסוים בבית. ההנחה שלי היא שגם אם הלוקסמטר מזייף, באותם תנאים ובטמפרטורה זהה הזיוף יהיה אחיד, בטח למטרות החובבניות שלי. אז כשתהיינה לי תוצאות אחלוק אותן אתך. לגבי אורך החיים של לדים, בנברשת מסוימת אצלי יש אהיל זכוכית ללא פתחי אוורור ובכל זאת נורות לד של 15 וואט חיות בו כשנתיים. מדובר על 6 עד 8 שעות פעולה יומיות ולעתים גם יותר. נורה כזו היום עולה לי בארץ 9 שקלים. יוסי

שמן 10 רגיל, כנראה מינרלי. השתמשתי במה שנקרא 'שמן מכונות תפירה' או שמן למערכות אויר (למשמנת המותקנת בצנרת). אין כל ערבוב של שימון הפלרים עם פנים הצנרת, ולכן סוג השמן לא רלוונטי. מניסיון של המון שנים ולפחות 20 מזגנים, מעולם לא היה הופיע כשל במדחס או דליפה מהפלרים. השימון הוא רק לתבריג הזכרי של המחברים ולחלק האחורי של ההפשלה בצנרת (באזור עליו לוחצת האום). תמיד לאחר השימון הקל הצמדתי ידנית את הקונוס של הצינור לזכר ורק אז סיבבתי את האום. במצב כזה מראש המירווח לחדירת שמן פנימה לצנרת קטן מאד. יוסי