yosi05

ברור. האלומיניום חומר רך יחסית וגם הידית לא חדשה. הם עובדים עם אנשים פרטיים? יוכלו להרכיב גוון כתום דומה למקור? יוסי

גם אני צריך. מכסחת דשא בת 40 שנה. גוף אלומיניום יצוק, ידית מצינור פלדה מכופף. הידית בשחור מבריק, הגוף בכתום. יוסי

זה נכון כמובן אבל אולי יש מסיסות מסוימת של מתכות רעילות בתוך היצקת? היצקת עצמה מכילה ברזל ופחמן, אז אולי גם מתכות אחרות משתתפות בחגיגה אלא אם מטהרים במיוחד? לכן כן שווה בדיקה. יוסי

מתאון, הסתת 1 חולון, 03-5586291. בדרך כלל עובדים עם עוביים קטנים, עד 4 מ"מ או משהו כזה. יוסי

לא התנסתי אבל קבל רעיון שונה. חשבת אולי להלחים בחזרה את חצאי הדוד? צריך להשיג מוטות (או חוטים כפי שהם נקראים) מחומר זהה לחומר הדוד ולהצטייד באקדח הלחמה לפלסטיק מבוסס אויר חם. זו פרקטיקה נפוצה בתיקון פגושים ובהלחמות של צנרת פלסטית בתעשייה הכימית. צריך להתנסות קצת ולדעתי גם כמה בירגי קיבוע יעשו רק טוב, אבל החיבור הבסיסי והאטימה יהיו מיטביים אם זה יבוצע בהלחמה. הקושי היחידי הוא לדעת לפענח את סוג הפלסטיק ממנו עשוי הדוד. יש הטבעות של סוג החומר על הדוד עצמו אז צריך להשיג מפתח. יוסי

בוקי, אינך מתייחס לרכב שהזכרתי בו המתנע ומחולל הזרם הורכבו ישירות על גל הארכובה ולא היה כלל שינן לסטרטר. אז לכל כלל יש יוצא מין הכלל, או בשפתו של חנניה רייכמן: ההכללות כולן פזיזות, ובין היתר, גם הזאת. יוסי

ברור שהסטרטר, אלא אם מדובר ב-NSU פרינץ 4 שהיתה מצוידת באלטרנטור/סטרטר. ולעניין משאבת השמן, כשיש בה 2 גלגלי שיניים אי אפשר לדבר על כוון סיבוב כזה או אחר כי כל גלגל בתוכה מסתובב בכוון אחר. יוסי

מלכישוע, אין לי שום יומרה לחלוק עליך באשר אין לי לא ידע רלוונטי ולא ניסיון מצטבר בתחומים המדוברים. אבל, פעם אחת ויחידה נחשפתי לתוצאות של בדיקה גרפולוגית שעבר מועמד במקום העבודה שלי לפני שנים. תוצאת הבדיקה הצביעה על חוסר אמינות. עם השנים למדתי מאנשים אחרים שזו אכן תכונת אופי שלו, מניפולטור שהאמת איננה נר לרגליו. מקרה בודד אינו מהווה מבחן אמין, אבל במקרה זה המבחן עלה על הבעיה באדם. יוסי

אולי פשוט תגביל מעט את עוצמת הזרם ע"י סגירה חלקית של ברז הניל המזין את הברז? שווה לנסות כי זה לא כרוך בשום הוצאה כספית. יוסי

ידידי, אתה נהנה לחזור במילים אחרות על מה שאיציק ואני כתבנו קצת מעליך? לא היה ברור ממה שכתבנו שלא השם הישראלי חשוב אלא היצרן עצמו? איציק אפילו פרט מי קונה ממי, וחידד למשל שטורנדו הפסיק לעבוד (כנראה לא מרצונו) עם 'מידאה' שכיום מזגניה מיובאים ע"י תדיראן. בחצי צחוק המלצתי לנסות ולברר אם התוצרת המיובאת לא עברה מקצה שנמוך בגלל מיקוח כספי אגרסיבי. אבל את מה שאתה מצטט - טכנאים ממליצים על תדיראן אלפא - יש לקרוא שטכנאים ממליצים על מזגני מידאה. יותר ברור מזה לא ניתן לכתוב אלא אם אנקד את הטקסט. בטוח שיש תוצרות יפניות איכותיות ומיטסובישי היא רק אחת מהן, אבל אינווטר מידאה שנבחר נכון והותקן נכון משרת אותי באמונה כבר כמה שנים. אז למה אתה מתרכז הפעם בסמסונג? לא מצאת בחו"ל המלצות על מידאה? אולי כי לא צריך ומספיק לקבל המלצות מצרכן ישראלי מן השורה שכותב תגובה זו. יוסי

מחזק את דברי מרק. אם מערכת ההלוגנים 12V ותיקה אין בה בכלל ספק במובן של היום אלא שנאי טורואידי. מעגל כזה לא כולל שום יישור או החלקה של המתח המסופק. אבל אם אצלך מותקן כזה קשה לי לראות למה ההלוגנים נשרפים. אצלי נורות הלוגן חיות שנים רבות (ויש לי אקזמפלרים שחיים מעל 25 שנים ללא בעיה). בנורות ליבון (ונורות הלוגן הן כאלה) הזרם ברגע ההדלקה גבוה משמעותית מהזרם לאחר זמן קצרצר. זה נובע כמובן מהעקרון הפיזיקלי שההתנגדות של חוט המתכת תלויה בטמפרטורה שלו, וכשהטמפרטורה גבוהה ההתנגדות יותר גבוהה. לכן ברגע ההדלקה זורם זרם גבוה תוך הפעלת עומס מכני על אלמנט הליבון (הפילמנט). בנורות הלוגן הניזונות משנאי טורואידי זה לא נכון כי בגלל השנאי זרם ההפעלה מוגבל ואינו מושפע רק מהתנגדות הפילמנטים, אלא מהרוויה של השדה המגנטי בשנאי כך שמתקבלת הגבלת זרם אוטומטית. הגבלה מובנית זו תורמת מאד לאורך החיים של הנורות. כמובן שזה נכון אם השנאי מותאם להספק הכולל של הנורות במעגל שלו (50 וואט, 100 וואט, 150 וואט וכדומה). היום 'חוסכים' ושנאי כזה הפך למוצר מוזאוני נדיר, ובכלל נורות לד משתמשות בספקים אחרים. יוסי

אישית אני תמיד משתמש בפוזידרייב אלא אם מדובר בברגונים זעירים. יהיו מקרים בהם הבורג עיקש ואז אפשר לנסות לשחרר בעזרת שמן חודר ומכות פטיש על ראש הבורג. למקרים קשים במיוחד הומצא מברג ההלם (מברג אימפקט) ואני לא מתכוון למברגת אימפקט. לא מזמן נאבקתי בברגי פח שחיברו חלקי אלומיניום במיקלחון ושום כוח ידני לא שחרר אותם. במקום לטחון אותם עם אימפקט השתמשתי במברג אימפקט ידני ובפטיש והם נפתחו מיד. קסם של כלי. וללא קשר, מברג פוזידרייב הוא יצור נדיר למדי, לפחות בארץ הקודש. הזעתי דם עד שהשגתי כמה כאלה. מה שנפוץ הם ביטים מסוג זה, ואז ניתן להשיג די בקלות מברג בעל ראשים מתחלפים לתוכו ניכנס הביט. יוסי

בבקשה. כפי שתוכל לראות ההבדל הוא ברוחב של הכנפיים המסובבות את הבורג. ברוחב קבוע בפוזידרייב וברוחב משתנה (הולך ומתרחב) בפיליפס. הרוחב המשתנה גורם לרכיב כוח הדוחף את המברג החוצה מראש הבורג עד שהמברג מחליק. הסיבה היא שהלחץ פועל בניצב לפני השטח (של הכנפיים) ואם הכנפיים משופעות כמו בפיליפס המברג נדחף החוצה. יוסי

אדם מסוכן, כבר אמרתי????? לא ויקיפדיה שבה צריך להבין מה זה פלנקים מקבילים ובטח לא הכתבה האחרת מראות צילום ברור של צלעות (או כנפי) מברג הפוזידרייב. צילומים של ראשי פיליפס יש בשפע. אכן הצלעות בפוזידרייב מקבילות זו לזו ולכן הכוח המתהווה בניצב לכנפיים אינו מכיל וקטור הדוחף החוצה את המברג, אלא אם קיים שיפוע בחריצי הראש של הבורג או שהבורג טחון. מניסיון ניתן להפעיל הרבה יותר מומנט עם פוזידרייב, וכבר 'הצלחתי' לקרוע ברגים בפתיחה. בתמונה המצורפת ניתן לראות בברור שצלעות המסובבות את הבורג הן בעלות דפנות מקבילות. יוסי

כל השאלה בכותרת. אני חושב שאני יודע את התשובה, אבל משיטוט קל ברשת לא מצאתי הסבר טכני/פיזיקלי. אז זהו סוג של אתגר. רמז (לדעתי כמובן), הסוד הוא בווקטורים. מי ששמע ממני אישית מהו ההבדל מתבקש לא לענות. יוסי

רק שגם בעל הפחחיה/צבעיה וגם פועל השטחים שהוא המומחה אצלו טענו שלא ניתן לפרק את הגב. אז לך תיתווכח. יוסי

אני בעל המראה, לרכב של אחד הבנים. מערכת הקיפול מקורית אבל לא אוטומטית. כוונתי שצריך לקפל, אם רוצים, באופן יזום. לכן בוודאות המקפל לא עבד כל כך קשה. מה שכן, הרכב מודל 2012. ניתן להשיג מראות כאלה בהרבה פחות מ-1200 שקלים. 1200 ש"ח הוא המחיר לדגמים מאוחרים יותר בהם הוינקר הוא במראה. מי שרוצה, נא לפנות בפרטי ואתן כתובת וטלפון של החנות בה ניתן להשיג. היא בתל-אביב. והיא לא יונדאי שופ. צריך לזכור שאם קונים ראי חדש צריך גם לצבוע אותו מה שמייקר את העניין. יוסי

ידיד שהרבה לייצר בסין ומכיר היטב את המנטליות אמר לי פעם שיצרן סיני ימכור לך את המוצר בכמה שתרצה לשלם עבורו. במילים פשוטות, אם תתמקח על המחיר הוא יסכים למכור בזול אבל כדי לא להפסיד הוא יבחר בחומרים נחותים, יצנזר באיכות העבודה ויגיע גם להורדת חלקים מהכרטיס האלקטרוני שיחייבו אחר כך, ובעלות גבוהה בהרבה מהחיסכון, להוסיף אותם בארץ בתהליך ההתקנה. אני מדבר על מקרה לו נחשפתי בעבר במזגן סיני. לא יודע כמה זה מדויק היום ובמיוחד אצל יצרנים סיניים מכובדים אבל הייתי משקיע בבת או בבן של מנהל הרכש או המנהל הטכני באלקטרה/טורנדו/תדיראן כדי לקבל מושג אם המזגן המשווק על ידם הוא תוצרת פרימיום של היצרן הסיני ולא משהו שיוצר כדי להצליח למכור בכל מחיר. קצת בעייתי למימוש אבל בלי כל ספק היה פותר חלק מהתעלומות לגבי כשלי אינוורטרים. ועוד משהו. בשם היופי הארכיטקטוני דוחסים כמה מעבים למסתור כביסה זעיר וכל היחידות חיות באמבט חום, משפיעות זו על זו וכך הלאה. אוורור נאות מפחית לחצי ראש ומקטין עומס על כל מערכת הניהול של המדחס. יוסי

ראשית, כמו שענו לך העברת החום מהסיר כלפי מטה לא כל כך יעילה. אבל אתה שוכח שמקור החום בכיריים חשמליות שאינן אינדוקציה הוא סלילי חימום או מנורת אינפרא הממוקמים מתחת לפלטת הזכוכית, וממשיכים לפלוט חום לאחר הפסקת הפעולה. זה לא קיים באינדוקציה ואם אתה מוריד את הסיר מהכיריים הזכוכית מתקררת די מהר. לא מיידית אבל די מהר. יוסי

אני רק שאלה. במיסבים הראשיים של גל הארכובה או במיסבי עקב הטלטל? יוסי

טוב, כמו שהצהרתי באיזה מקום במעלה השרשור אני מבין בלאכול, לא בלבשל. חוזר ומציע לך להשתמש בשכבת חיץ מתכתית מברזל (עולה כמה גרושים ומיועדת לסירים שאינם מתמגנטים אבל שבכל זאת רוצים לנצל על כיריים אינדוקטיבים). ההיגיון הטכני שלי מכוון לכך שתנודות החום תפחתנה בגלל קיבול החום וגם בגלל שתאלץ להפעיל בחום יותר גבוה, כך שאחוז הזמן ללא חימום יפחת. אשמח אם תנסה ותפרסם. יוכל להועיל לבשלנים אחרים. אותי רק הזמן לאכול. זה מזכיר לי רכב שטח שבו מפחיתים לחץ אויר כדי להשיג עבירות משופרת בחול. לא מרכיבים על הרכב זחלים אלא מבצעים אילתור שברוב המקרים פותר את הבעיה. רק חשוב איך בפגישה עם החברים תוכל לתת להם לטעום קרם חלק, טעים ואחיד ולומר שזה בושל על כיריים של 8500 ש"ח ובעצם הן עלו 180 ש"ח........ לגבי מה שכתב SORVAL לגבי כלי בישול לאינדוקציה מתוצרת פוקס בהם מדד הפרשי טמפרטורה של 20 מעלות על גבי התחתית, זה יכול להיות קשור גם לגודל הרשת המתכתית המוטבעת בקרקעית מבחוץ ביחס לשטח הכולל של הקרקעית (רואים אותה, היא חיצונית) וגם לעובי החומר ממנו עשוי כלי הבישול. אני מאמין שבכלי נירוסטה המתאים לאינדוקציה לא תתקל בבעיה כזו כי כל החלק החיצוני של הסנדויץ' המרכיב את קרקעית הכלי מתחמם וגם אם ההולכה לא אידאלית, כל עוד אין התנפחות של פנים הסיר מול הקרקעית (וכבר ראיתי כזה כשל בסיר נירוסטה) תהיה אחידות בטמפרטורה. יוסי

אתה צודק לחלוטין לגבי משטר החימום בעוצמות נמוכות אבל ככל שהעוצמה נמוכה פחות כך התופעה פחות חשובה, כי אחוז גדול יותר מזמן הבישול הוא תחת חימום. אם הסיר מכיל מסה גדולה של תבשיל ובוודאי אם יש בו הרבה רוטב או מים זה בטל בששים בגלל האינרציה התרמית הגבוהה של מים. לא יודע איזה בישול בחום קבוע ונמוך כל כך רגיש שלא ניתן להתאים לו חימום ON/OFF. תוכל לפרט? חוץ מזה אם זה כל כך מפריע חשבתי על טריק - להרחיק מעט את הסיר מהכיריים, למשל להגביה את הסיר על 3 גפרורים (ללא ראש כמובן) או על פיסות שכבה אחת של דיקט. זה יצריך שימוש בעוצמת חימום גבוהה יותר ויקטין את תנודות הטמפרטורה בתוך הסיר. אפשר גם להשתמש בפלטת ברזל המשמשת בדרך כלל לחימום סירים שאינם מתאימים לאינדוקציה על כיריים אינדוקציה. הוספת שכבת ביניים כזו תמצע את הטמפרטורה שתחדור לסיר. אני חוזר ומזכיר, 180 ש"ח לכיריים אינדוקטיביות מצדיקים קצת אילתור אם יציבות החימום כל כך קריטית. יוסי

180 ש"ח לאינדוקציה (מוקד חימום אחד) זה יקר? למה לחכות שנים? לדעתי חוסר ידע וחוסר ניסיון הם המקור להעדר השימוש. אני מאמין שחוסר השליטה שלך בתוצאות החימום נובע מהמהירות העצומה בה טכנולוגית האינדוקציה מחממת או מפחיתה חימום. צריך להתרגל ולשנן מה עבד עבורך בפעם הקודמת, וליישם. קצת דומה לכך שבסיבוב בעלייה אתה מתכנן מראש ונערך להורדת הילוך. אם תנסה להמשיך לאחר סיבוב תלול או בתוך הסיבוב בהילוך גבוה מדי המנוע יקרטע, אז בגלל זה לא ננהג בעליות? יוסי

כמה עוד מידע לא בדוק יופיע בנושא אינוורטרים? אני מצרף צילום של תווית של מזגן אינוורטר הפועל אצלי משנת 2014, ויש לי 2 יחידות כאלה. לפחות אחד מהם פועל לפעמים ללא כיבוי כלל ימים שלמים. פועל נפלא, אחרי זמן קצר יורד בתפוקה והופך שקט, כפי שאינוורטר שנבחר נכון צריך לתפקד. לא החברה הישראלית חשובה אלא יצרן המזגן. 'מידאה', 'מידאה' ועוד פעם 'מידאה', כך המזגנים וכך (אני מקווה) גם הכיריים האינדוקטיביים שקניתי. אינוורטר קונים כדי להנות מתגובת קירור (או חימום) זריזה ומפעולה שקטה לאחר שהטמפרטורה התייצבה. לא קונים אינוורטר הפועל על הקצה. ברור שקרור מתמיד כפי שמסופק ע"י אינוורטר וללא הפסקות גם נעים יותר, אבל על זה בטח יש 100 מאמרים באינטרנט, גם בלעדי. יוסי

לגבי איכות חומר כלי הבישול, הייתה לנו ידידה שמתמחה בבישול בריא והפטיש ששיווקה ואולי עדיין משווקת הוא בישול בנוזלים הנפרשים מירקות ללא תוספת מים או שמן. פורשים ירקות הרוויים בנוזל (פרוסות עגבניה, פרוסות בצל וכך הלאה) ואז מוסיפים בשר ועוד. אני מבין בלאכול ולא בלהכין אוכל אז לא התעמקתי. כחלק מהפרנסה היא גם שיווקה סירים שווצריים מנירוסטה שהכילו מד טמפרטורה מובנה במכסה, והיללה את הסירים שעלו סכום דימיוני כל אחד. זה איתגר אותי והגעתי לביתה עם סיר נירוסטה סתמי של סולתם. היא בשלה מאכל זהה בשני הסירים. מדדתי טמפרטורה בשניהם ולא מצאתי הבדלים משמעותיים והיא טעמה משני התבשילים, ולהפתעתה לא היה כל שינוי במרקם או בטעם. אז לא כל היקר עדיף. דרך אגב בחנתי פעם סירי נירוסטה במחירים מטורפים והמוכרת ידעה לומר לי שהסנדויץ' בקרקעית מכיל נחושת ולא אלומיניום, כלומר הולכת החום עדיפה. לדעתי בבישול אינדוקטיבי בו כל קרקעית הנירוסטה החיצונית מתחממת זה שולי. יוסי