yosi05

ראה הוזהרת, המחירים בהתאם לאיכות שאתה מבקש. נסה בחנות בשם 'מיסטרל' שלא רחוקה מבלומפילד ביפו. הסכום הכי יפה שיצא לך לפגוש. כל פריט ב-50-70 ש"ח (לפריט, כן? כל סכין או מזלג וכדומה). תוצרת פורטוגל נדמה לי. כמובן שיש להם גם סטים ובמחיר יותר שפוי. צלחות, רק של קורנינג. בצורות שונות, מקושטות וחלקות וכך הלאה. אם אתה רוצה סירי נירוסטה איכותיים מאד אז תוצרות משויצריה או גרמניה. שכבת הביניים שבסנדויץ המרכיב את הקרקעית היא מנחושת ולא מאלומיניום כמו בכל התוצרות האחרות. בכלל המראה של סיר כזה הוא ליגה לעצמה. אפשר להתרשם למשל בחנות (זו רשת) של 4Chef. שוב אני מתריע, המחירים עצומים אבל היופי, הגימור והאיכות ללא תחרות. אבל ניתן לחיות באושר גם אם אינך טס במחלקה ראשונה..... יוסי

שמע, איך לא חשבתי על זה בעצמי. כדי לתמוך בדבריך אולי אקנה שמן מרוץ 0-W60, מה דעתך? יוסי

אתמול פרקתי והשמשתי מאוורר עמוד (על רגל) שחרק עד שהציר שלו נתפס. פרקתי אותו לחלוטין כולל פרוק של מכסי המנוע ושליפת הרוטור. מה שמצאתי הוא שהשמן הישן (ושימנתי אותו כמה פעמים בשנים האחרונות בעזרת שמן 'מכונות תפירה') התמצק ובנה על הציר שכבה דביקה ועמידה. ניגוב קל בעזרת מגבת נייר ספוגה באלכוהול 95% הסיר בין רגע את שכבת הג'יפה. העברתי את הנייר דרך התותבים בתוכם הציר מסתובב וגם כאן הוסר לא מעט לכלוך. שימון מחדש והמאוורר הפך שקט ו'טס'. ועכשיו לתהייה שלי. אם שמן דק סתמי, כנראה מינרלי, יוצר משקעים תוך פרק זמן של שנים בודדות, לדעתי זה נגרם מטמפרטורה די גבוהה לה השמן נחשף. מנועים סיניים זולים סובלים מנצילות נמוכה והרוטור מתחמם, כך שנוצר חימצון מואץ של השמן הזול. אז מה בקשר לשמן מנוע סינטטי, נניח 5-W40 או 5-W30 ? במיוחד כזה המכיל מוליבדניום דו-סולפיד? מישהו התנסה? יכול להמליץ? יוסי

אף פעם לא פגשתי סדור כזה במנועי זרם חילופין. הנגד מבזבז הספק ומתחמם וזה סידור מאד טפשי כשניתן להוסיף משנק. במאווררי רכב זה כן קיים אבל אלה מנועי זרם ישר. גם אצלם מימוש ההתנגדות הטורית בשנים האחרונות בוצע בעזרת טרנזיסטור הספק ולא בעזרת נגד. יוסי

פגשתי כמה סוגים שונים של מאווררים, ואף לא אחד מהם היה מנוע לזרם ישר. 1 - מאוורר עתיק בעל גוף יצוק ומדחף מפליז (יש לי כזה) שבו למנוע עצמו יש מהירות אחת בלבד. שלוש המהירויות הושגו בעזרת סליל טורי (צ'וק, כמובן לא נגד) שמחובר למנוע. משנק (צ'וק) כזה מפחית את המתח המגיע למנוע בהפסד מינימלי (ההתנגדות למעבר הזרם היא השראותית ולא אומית) והמנוע מסתובב יותר לאט. בזמנו אמקור שיווקו מאווררי שולחן בעלי טכנולוגיה כזו. 2 - מאוורר קטן (25 ווט, יש לי כזה) בעל שתי מהירויות (ולא שלוש) שבו הליפוף מאפשר את המהירויות השונות. פרקתי אותו עכשיו כדי לוודא שאין לו קבל. 3 - המבנה הנפוץ היום של מנוע בעל ליפוף מתאים לשלוש מהירויות. לאלה יש גם סליל עזר וקבל. משחק בגודל הקבל משפיע על מהירות המאוורר. 4 - יש גם שיטה של ניהול אלקטרוני של המתח למנוע. קיים במפוחי מזגן מסוימים, במאייד. בשיטה זו קיים גם רכיב המודד את מהירות המנוע בפועל. 5 - ניתן לשלוט במתח המזין את המנוע בעזרת רכיב המזין למנוע רק חלק ממתח הסינוס. בזמנו ל'דקדה' היה מעגל להרכבה ע"י חובבים שפעל בשיטה זו. מנוע מאוורר המוזן דרך מעגל כזה מזמזם אבל המהירות בהחלט נשלטת. יוסי

כפי שכתבתי לעיל, גם ניתוק חשמל בכל השכונה לא יגן עליך בכל הנסיבות. אני באופן אישי מתעסק בחשמל לא לפי כללי החשמלאים אבל מתוך הבנה של הסיכונים. שימוש בנעליים מבודדות, לעולם לא על רצפה לחה או רטובה, שימוש בכלים מתאימים וכך הלאה. אם אני משתמש בסולם אלומיניום תמיד תהיינה לו רפידות מבודדות במגע עם הרצפה. נמנע מפשיטת ידיים ומגע נניח בקיר כדי להקטין כל סבירות להפרש פוטנציאלים בין כפות הידיים ואני מדבר דווקא כי התחשמלתי בצעירותי כמה פעמים ולא מתוך התעסקות לא זהירה אלא בגלל חוסר הבנה. חשמל, כמאמר העממי, הוא עבד טוב ואדון רע (מאד). יוסי

ועל חשמל 'שנולד' בבית בחורף ללא כל פגיעת ברק שמעת? אצל ידיד הייתה לפני שנים תופעה של קפיצת הפחת בחורפים, בעיה חוזרת ונשנית. כמה חשמלאים (מוסמכים כמובן) ניסו להתמודד עם הבעיה, הרכיבו בארון החשמל חוסמי נחשולי מתח והתופעה לא חלפה. בסופו של יום התברר שבבית היה ברזל זיון בצורה מיוחדת. לוח ברזל בתוך הקיר, מעין פח ולא ברזל בנין עגול, כמקובל. באותו קיר הותקן כבל הזנה תלת-פזי לתנור אוגר חום (פטנט שצבר חום בעזרת שמן תרמי בלילה כשהחשמל זול ושחרר אותו ביום כשהחשמל יקר). התנור בוטל אבל לא רק שלא שלפו את הכבל מהקיר אלא לא הורידו את המאמ"ת התלת-פזי שהזין את הכבל. ניתוק המאמ"ת פתר את הבעיה המעצבנת. היא לא חזרה שנים רבות ושום דבר נוסף לא בוצע. ההסבר שלי הוא שהפחת הפועל כסוג (באופן מטאפורי) של נדנדה קיבל בזמן סופת ברקים הזנת (או הזרקת) זרם פתאומית בגלל השדה החשמלי שנוצר בסביבה - הלוח בקיר והכבל שעבר במקביל אליו יצרו מין קבל שנטען. מדגיש שוב שלא דווח על פגיעות ברק ממשיות ושום מכשיר חשמלי לא ניזק. 'הקבל' הטעון פרק זרם לתוך הפחת וזרם זה 'הובן' על ידי הפחת כהפרה של איזון זרם פנימה/זרם החוצה והוא קפץ. אז כמובן שזה מקרה נדיר מאד אבל עובדה שהוא התרחש. בבניינים היום קיימות הארקות יסוד. נתק בריתוכי ההארקה + זליגה מאיזו שהיא דירה סמוכה עלול להעלות את הפוטנציאל בברזל זיון. לך דע אם הברזל בעמוד לא מבודד מעט יותר טוב מרצפת החדר (נניח רטיבות בחול הריצוף) וכמובן שצריך איזון בין רמות ההתנגדות אחרת לא תחוש בכלום, אבל לא מזיק להיות מודע. החיים מסובכים. יוסי

בהחלט אפשר, סאמי. הבעיה שפותח השרשור כנראה לא איש מקצוע ולכן מגיע במיוחד לחנות לקנות את הקבלים. יש גם קושי להסיר ואז לחבר את המכסה במזגן. אז אם קבל ההתנעה לא מזיק ואולי מסייע - וזה לא מזגן שמוכר לו - עדיף. אם מישהו מבקש לחסוך אז בוודאי שניתן להתחיל מהחלפת הקבל הרגיל, קבל העבודה. יוסי

יש עוד פתרון. הכן מפיסת דיקט ריבוע ובו חור עגול המתאים למפסק. קבע את הריבוע בעזרת 2 או 4 דיבלים לקיר ואז אתה מקבל פיצוי על 2 הסנטימטרים החסרים בעומק. אתה יכול גם לפתח את הרעיון - להשתמש בחלל הנוסף מאחורי המפסק להטמנת שטרות של 100 יורו וכך הלאה. יוסי

עלם חמד, בבניין עם דירות נוספות מעליך ואולי גם מתחתיך יתכן מצב שבו תקלה בדירה אחרת תגרום להופעת מתח בברזל זיון. בטח לא מקרה יום יומי אבל אפשרי. יוסי

וברצינות, היות ואינך יודע מה מצב ההארקות בבניין ותמיד תיתכנה הפתעות, בדוק עם טסטר שמוט הברזל אינו תחת מתח. וכללית, בדירה חדשה וודא שהפחת אכן קופץ כשאתה לוחץ על לחצן הבדיקה שלו. יוסי

חשבת להשתמש באבן משחזת בצורת אצבע במקדחה פשוטה? האבן קשה מהברזל ותאכל אותו. בגלל שזו אבן השחזה כל הפעולה עדינה ולא אגרסיבית. חיתוך מוט זיון אחד לא יפיל את הבית כי ממילא יש מידה של יתירות (אלא אם זו בנייה של גינדי.......). אופיינית ברזלי הזיון קשורים זה לזה באמצעות מסגרות, מעין ריבועים, ובכל צומת יש קשירה בחוטי ברזל. מתקבל שגם אם יש נתק ברציפות של מוט זיון אחד קצת מעל וקצת מתחת הוא מחובר לשאר המוטות וכמובן לבטון שסביבו, וההחלשה מקומית בלבד. הלכלוך יהיה מינימלי ולא תצטרך להגן מסופת אבק. רק אל תשכח להציג תעודת חשמלאי מוסמך ולהישבע שהיא אמיתית, אחרת הצדקנים יקפצו עליך. אה, וכן, קצת מלח בדלי מים, להרטיב היטב את הרצפה, לעמוד עליה יחף ולא לשכוח לא לנתק את החשמל למפסק שאתה מחליף. אתה בודק שלא שכחת לא להפסיק את החשמל בעזרת הלשון, ללקק את החוטים....... ?????

אכן יתכן חוסר גז גדול. צריך לבדוק עם שעון לחץ. התופעה של העדר קירור הופיעה פתאומית או שהייתה הידרדרות הדרגתית? יש התעבות של לחות על הצינורות? יוסי

אם הכל תועד אז אין לך בעיה לחבר את החוטים לקבל החדש. הסתכל על הטרמינלים בקצות החוטים של קבל ההתנעה שהומלץ. אתה מעלה אותם על הקבל החדש ומוסיף עליהם את החוטים המקוריים. מין מגדל בבל, קבל ההתנעה על הקבל החדש והחוטים המקוריים על קבל ההתנעה. מאד פשוט לביצוע. אם לקבל המקורי הגיעו לצד אחד 2 חוטים אז חוט אחד יתחבר באותו אופן ישירות על הקבל ובמקום החוט השני יתחבר קבל ההתנעה. את החוט השני המקורי אתה מחבר ללשונית הפנויה בקבל ההתנעה. סך הכל 3 חוטים במקום השניים המקוריים. לצד השני של הקבל החדש פשוט חבר את החוט המקורי שהיה שם ואת החוט השני של קבל ההתנעה. מתקבל מצב של 2 חוטים ו-3 חוטים. יוסי

המקום הכי צפוי להסתם הוא החיבור בין הקולטים לדוד, בערך בחצי גובה הדוד. פתח ונקה ביסודיות. יוסי

מהצילום של הקבלים לפני ששלפת אותם לא ברור אם התחתון מבינהם היה מחווט או לא. על פניו הקבל של ה-50 מיקרופרד שהוא הגדול יותר שייך למדחס. ה-SPP6 הוא קבל התנעה למדחסים חצי תפוסים ולדעתי אכן כדאי להצטייד בו. הבעיה האמיתית היא קודם כל לאתר את החוטים האמורים להתחבר לקבל החדש שתקנה. ה-SPP6 פשוט מתחבר על הקבל החדש, חוט לכל טרמינל בקבל. כפי שכתבתי למעלה התפלל שזה יועיל כי אחרת צריך יהיה להחליף מדחס וספק אם זה כדאי. לו ידעת לעשות זאת בעצמך אז אולי אבל לשלם לאיש מקצוע לא ישתלם. החלפה כזו גם מחייבת לנתק את שסתום משאבת החום שהוא אביזר הרגיש לחימום מופרז וניתוקו וכמובן חיבורו מחדש הוא סוג של אקרובטיקה - לחמם בלי לקלקל - וזה מצריך שימוש בסמרטוט רטוב וזריזות ידיים. אם לכלוך יגרף כתוצאה מההתעסקות עלולה להיווצר סתימה בצינור הקפילרי. אחר כך יהיה צורך לבצע וואקום למערכת ולמלא גז. כאמור תתחיל להתפלל ולקוות. יוסי

רועי, לחלוטין מסכים עם הרגשתך לגבי אינוורטרים. מושלמים, ואצלי זוג כאלה של טורנדו פועל כבר 4 שנים. אחד מהם במיוחד פועל כמעט ברציפות. הסוד לדעתי הוא בצורת התמיכה של המעבה, רמת האוורור של המעבה ורמת הקירור הנדרשת בחדרים. החיסרון היחידי שלהם הוא במחירם, אבל עבור הנאה וביצועים משופרים משלמים. ולכל המלעיזים והמומחים מטעם עצמם, המשיכו לדבוק באמונתכם. יוסי

לפי סדר. ניטץ', אתה קופץ למסקנות, זה לא עובר בית משפט........ לפותח השרשור, כמובן שקודם כל מנתקים מתח למזגן. לאחר הסרת מכסה הגישה ולפני ניתוק החוטים אתה מקצר את הטרמינלים בקבל. מברג עם ידית פלסטית מתאים בהחלט. צריך כמובן לא לגעת בקנה המתכתי של המברג. רוב הסיכויים שגם ניצוץ לא יופיע כי ניצוץ הוא מצב שבו זרם חשמלי נקטע (למשל בפלטינות במפלג ישן) ופה אתה מגשר ולא מנתק מצב של הולכת זרם. לרון, יש לך בעייה של שוכרים, לא של מזגן. ודרך אגב מזגן בודד לדירה מרווחת, גם אם הוא חזק מאד, לא תמיד יעיל מבחינת פיזור האוויר. הלארג'ים יוסיפו יחידה קטנה לחדר השינה, גם כדי להקטין את חשבון החשמל של השוכר, גם כדי לרצות אותו וגם כי בסופו של יום המזגן נותר בדירה ומשפר את סיכויי השכרתה בשוק. אין לשכוח שהשוכר רוצה איכות חיים ומדמם כסף למען המשכיר. אז בעיניי זה רק הגון לספק לו איכות חיים סבירה. כך גם לגבי אקרינול בחדר האמבטיה/מקלחת וכך הלאה. יוסי

לא סאמי. במזגנים ובמכונות כביסה (ישנות) הקבלים הם קבלי עבודה והם מחוברים קבוע. לעומת זאת במקררים ישנים הקבלים משמשים רק להתנעה ומתנתקים כשהמדחס מגיע למהירות העבודה שלו וצריכת הזרם פוחתת. כל האמור לעיל לא שייך למזגני אינוורטר או מקררי אינוורטר וגם לא ליחידות המוזנות משלוש פזות. היו בעבר מזגנים ובהם בנוסף לקבל הנשאר מחובר קבוע היה גם קבל ששימש להתנעה בלבד ואחר כך התנתק. כשיש מדחס עם התנעה קשה ניתן להוסיף קבל התנעה כזה ולפעמים זה פותר את הבעייה. בעולם המודרני שבו רוב מתקיני המזגנים לא מבינים או לא מנוסים כל העיסוק בכך הולך ודועך אבל במקרים מסוימים קבל עזר להתנעה פועל כמו קסם. יש להבין שבמנועים במקררים הישנים ובמזגנים נטולי אינוורטר (כאמור החד פזיים) יש במנוע 2 סלילים. סליל ראשי הניזון ישירות מפזה ומאפס, וסליל עזר דק יותר הניזון דרך קבל העבודה (או קבל העבודה + קבל ההתנעה). ההזנה דרך הקבל (הזנה טורית) גורמת להסטת המופע (הסטת פזה) של הזרם בסליל העזר. הסטה זו יוצרת מומנט התנעה מוגדל ומסייעת למנוע להתחיל להסתובב. במקררים אופיינית הקבל היה מתנתק ואיתו הזרם בסליל העזר, ולצורך זה היה מורכב ממסר התנעה קטן. במזגנים כאמור הקבל נשאר מחובר, למעט אם מותקן קבל התנעה נוסף. רעיון דומה קיים גם במנועי המאוורר של המזגן, הן החיצוני והן הפנימי. שינוי קטן בערך הקבל משנה את מהירות העבודה של המפוח ואיתו את הרעש שהוא מייצר. בעבר כבר שיניתי ערכי קבלי כאלה כדי להשתיק מעט רעשי מאוורר אבל זו פעולה מסוכנת כי עלולה להגרם חזרת נוזל למדחס ואז הנזק גדול. יוסי

אתה צודק. לא קמצנים, רק לא בני אדם. אין מצב שמישהו סביר ישכיר דירה ללא מזגן תקין. אני כבר לא מדבר על אנשים נדיבים שמשכירים יחידות של 40 מ"ר ובהן 2 מזגנים, או דירת 3 חדרים זעירה לסטודנטים ובה 3 מזגנים. או לחילופין דירה צמודת קרקע ובה יחידה מיני מרכזית תלת פזית של 40000 BTU (בת 4 כ"ס בלשון העם) מטופלת המקפיאה את כל הדירה ובנוסף 2 מזגנים מפוצלים לשני חדרי שינה, כדי שהדיירים יוכלו לישון בלילה עם מזגן עובד בלי לפשוט רגל. אפשר גם פתרונות בהם השוכר מתחייב לשנתיים תמורת התיקון או חלוקת העלות בין המשכיר לשוכר אבל להתנער כליל? יוסי

ראשית כל בדוק אם המזגן חד פזי או תלת פזי. הבדיקה פשוטה - הברייקר בתלת פזי הוא יחידה משולשת, לעומת יחידה בודדת בחד פזי. אם מדובר במדחס תלת פזי אז אין בו קבלי התנעה/עבודה ולכן כמעט בוודאות המדחס תפוס לפחות חלקית, וזה די אבוד. החלפת מדחס היא פעולה יקרה ויחסית מורכבת. אם הברייקר יחיד כלומר המדחס חד (בעצם 'דו') פזי, ישנם במערכת 3 קבלים: אחד למדחס, שני למאוורר החיצוני וקבל שלישי ביחידה הפנימית (המאייד). היות ואתה מתאר מצב שבו המאוורר הפנימי פועל עד לקפיצת ההגנה, עליך לפתוח את מכסה הגישה ביחידה החיצונית ובשלב ראשון להחליף את הקבל הגדול המותקן בה. ערכים אופייניים 40 מיקרו פרד ומעלה. סביר שהמדחס יתחיל לפעול. עדיין יתכן שאחרי זמן מה הוא שוב יקפיץ את ההגנה וזאת אם המאוורר החיצוני לא יכנס לפעולה. גם במקרה כזה שווה להחליף קודם כל את הקבל שלו. הוא בדרך כלל צמוד לקבל הגדול יותר של המדחס. נא שים לב, בדרך כלל מגיעים לקבל 3 חוטים, כי הוא משמש גם כמפצל להזנת זרם לצרכנים נוספים. במילים אחרות נניח שאפס מגיע לטרמינל של הקבל אבל יש חוט נוסף המתחבר לאותו טרמינל ומספק אפס לצרכן נוסף במזגן. לכן כדאי לצלם את החוטים ולוודא שהצבעים בולטים. יכולים להיות מצבים יותר מורכבים, למשל אם כבר ניסו להפעיל את המדחס בעבר וגילו שהוא תפוס חלקית ואז הוסיפו לו קבל התנעה נוסף, כזה המיועד להתנתק לאחר הפעלת המדחס. התפלל לאלוהי המדחסים שאצלך זה פשוט קבל שנפטר. יוסי

המישלן היו משנת 2013, אז מה הפלא שהצמיגים החדשים לא רועשים, אוחזים וכדומה בהשוואה אליהם? השוואה ראויה היא בין צמיגים טריים. יוסי

נדמה לי שאתה טועה. ספירט לבן או ספירט הניתן לשתיה הוא כוהל אתילי. ספירט המשמש לדילול פוליטורה הוא ספירט מתילי. זה חומר רעיל הגורם לעיוורון. לפחות בעבר היה מקובל להוסיף לספירט מתילי צבע סגול כדי למנוע שתיה שלו. נהגו לקרוא לו כוהל מפוגל. גם אני משתמש בכוהל נקי להמסת לכלוך אבל מניסיון, דבק מדבקות וסימנים של טוש פרמננטי הוא לא מסיר. לעומת זאת בנזין רפואי ממיס עקבות שלהם בין רגע. יוסי

ספירט או כוהל נקי - 95% - לא דומה כלל לבנזין רפואי (בנזין לבן). חומר אחר וגם הריח שלו שונה לגמרי. חוזר על מה שכתבתי, לבדוק במקום סמוי. יוסי

מצטרף להמלצה לגבי מוסך המכונן בתל אביב. מורשה רנו וגם תמיד יש שם משהו לנשנש. יוסי