yosi05

בלינק שצרף נקמיצ'י יש הרבה מידע שטחי אבל אין התייחסות לתכונות מסוימות החשובות בתנאי תפעול שונים. לדוגמא, האתר מזכיר מפוח צנטרפוגלי תעשייתי עם כנפיים הפונות קדימה (בכוון הסיבוב של ציר המפוח) הידועות בתעשיה כטיפוס 'סירוקו'. זהו סידור נפוץ במפוחים לשימושים קלים אבל השיטה הזו רגישה מאד ללחץ נגדי או למפלי לחץ ביניקה ואז נגרם רעש, שריקה מעצבנת, כמו מה שקורה כשמסנן של מזגן נסתם. יוסי

קימת גם ונטה עם תריס טרמי כלומר כזו שבה התריס נפתח ע"י חימום צילינדר שעווה קטן, רעיון דומה למנגנון הטרמוסטט ברכב. היתרון בה הוא שפתיחת התריס לא מצריכה מפל לחצים מהאויר הזורם דרכו. החיסרון הוא שיש זמן תגובה של כמה שניות (עשרות בודדות) עד שהתריס נפתח. במנגנון כזה אפשרית גם הזרמת אויר פנימה ולא רק החוצה אם המנוע ומפסק ההפעלה תומכים בכך. לוורטיצ'ה (וורטיס) יש גם ונטה ובה התריס נמצא בתוך צינור הפליטה והוא דומה לפרפר הגז בקרבורטור. אפשר גם לשקול ונטה עם טיימר. הרעיון הוא שההפעלה מיידית אבל ההפסקה מתבצעת לאחר כמה דקות כך שהמקלחת ממשיכה לאבד לחות גם לאחר שיוצאים ממנה. הקומבינה הזו מחייבת הזנת פזה קבועה לונטה בנוסף לפזה ממותגת. יוסי

הצילום של המנגנון שהעלית לא דומה לזה שהתקנתי ברכב שלי לפני שנים רבות, אבל אני מאמין שהעקרון של תקלות בהתקנה קיים גם במנגנון שצילמת. כמובן שברכב ישן המסילות/גלגלות/מובילים יבשים והחיכוך גבוה. יש גם בעיה שהגומיות המונעות או מפחיתות חדירת גשם לתוך הדלת יבשות ובולמות את ירידת הזכוכית כי בכוון הירידה הן 'נמרחות' על הזכוכית. וכמו שציינו לפני איכות מגעי החשמל במפסקי החלונות ובחיבורי ההארקות קריטית. הייתי אכן מנסה לבדוק אם חיבורי חשמל ישירים מהמצבר למנועי משפרים את התנועה ומטפל בהתאמה, ומגרז ומשמן כמו שהמליצו לך. אבל יתכן שמעבר לכל זה המנגנון לא הותקן נכון מהתחלה. אני זוכר שבהמלצות יצרן הקיט העתיק אצלי היה מצויין במפורש שבכוון אחד פעולת המנגנון חזקה יותר כלומר ניתן היה להרכיב אותו בתוך הדלת בשני מצבים. היצרן המליץ לבדוק באיזה כוון יותר קשה להניע את החלון ולהתקין את המנגנון כך שהפעולה החזקה יותר תתקיים בכוון הקשה יותר. בזמנו כשבדקתי מצאתי שהיה יותר קשה להעלות את החלונות הקדמיים, אבל להפתעתי היה יותר קשה להוריד את האחוריים. ההתקנה הביאה זאת בחשבון ובשנים שהרכב שרת אותי החלונות עלו וירדו מהר מאד. יוסי

ראשית, הרי סייגתי את דברי. שנית, לא מדובר בחיסכון אלא בטרחה להזמין ובזמינות באותו רגע. כשבצעתי את האלתור לא ניתן היה לקנות כזה והאלתור, ללא דבק כלשהו, מחזיק כבר חודשים רבים. קצת סבלנות כדי לייצר דיסקה שטוחה ממתכת בקוטר המתאים ודיבל פלסטי יחסית רך המתברג על מוט ההפעלה של לשונית הנעילה, וזה פועל. אם הדיבל ישתחרר אז לא תיווצר נעילה של השן המאבטחת את בלם היד אבל אם הוא תפוס, ממילא החיכוך מאבטח אותו. ברכב אוטומטי גם מצב 'פארקינג' נועל את הגלגלים, אז מכסימום אצטרך לקמבן שוב. לשחרר את הידית אפשר כמובן ללא הכפתור. מושכים את הידית כלפי מעלה ולוחצים (מפתח או כל אביזר אחר) על המוט הפנימי. אבל כדי שתחוש שהכתיבה שלך הועילה, נזמין כזה כפתור. ספרתי לך פעם מה היה מקובל לעשות במלחמת העולם השנייה כשדיסק החיכוך של המצמד (הגיר ידני כמובן, במשאיות) ספג שמן? היו מרתיחים אותו בפח עם מים. כל השמן היה צף ורפידות החיכוך חזרו לתפקד. שמעתי זאת ממכונאי שכבר כנראה אינו בין החיים. אז לא כל אלתור הוא שלילי. יוסי

ואפשר לאלתר מדיבל פלסטי בקוטר מספיק גדול שיוברג על מוט בלם היד. הטריק הוא לא לאבד את הקפיץ ולהוסיף דיסקה מתכתית כדי שהקפיץ יוכל למשוך בעזרתה וכמובן בעזרת הדיבל את המוט הפנימי. בלי זה השן הנועלת את בלם היד לא תשתלב והבלם לא ינעל. נוסה ופועל כבר חודשים רבים. אבל כמובן שהכפתור המקורי עדיף. יוסי

בדרך כלל על הבלון מוטבע משקל הבלון הריק, אז ניתן לדעת בדיקנות רבה כמה גז נשאר. אבל כשהבלון קרוב לסופו או כשקר מאד בחוץ לחץ האדים של הגז הנוזלי בקושי מספיק לבערה סבירה. במקרה כזה צריך לחמם את תחתית מיכל הגז, נניח ע"י טבילה במים חמים. יוסי

יתכן שהמקרר משמש רק בחג הפסח או לשימוש מזדמן דומה. האמינות של הגרוטאות הישנות גבוהה מאד ואפשר לתחזק מקרר כזה בגרושים. נסה אצל דובין ודומיו. פרק בזהירות את האטם ואני מאמין שיוכלו להתאים לך או לייצר לך בהזמנה - יחתכו מפרופיל מתאים, ידביקו/ילחימו את חיבורי הזוית בין הפס העליון לצדדיים ובין הצדדיים לפס התחתון ובא לציון גואל. אפשר גם לנסות בחנויות שכונתיות של טכנאי קירור אם תמצא כאלה. במקרה כזה צריך לבדוק שהאטם הישן (גם אם היה רק מאוחסן) לא יבש ומתפורר. יוסי

נכשלתי בניסוח הכותרת. הטיול כבר מאורגן. הנקודה היחידה היא הרכב. נהיה 6 מבוגרים. יש לי רישיון C1. הבעיה עם 'עובי הארנק' אינה שלי אלא של השותפים, אבל נסתדר. תודה, יוסי

מישהו יכול להציע עסקה אטרקטיבית לתחילת אפריל? הכי נוח לשלם מראש בארץ אבל כל הצעה אחרת תתקבל בתודה. הנופש באזור אתונה. תודה, יוסי

הבעיה לא קשורה למחיר אלא לסיכוי לחוסר התאמה בין הפלנג' לדוד. אם אני לא טועה לדודים של כרומגן יש פלנג' ספציפי, ולכן כדאי לבדוק. לבחור כבר יש פלנג' סטנדרטי ביד, אז לא צריך להיות קשה לבדוק קוטר וחלוקת ברגים. חוץ מזה אתה לא מזכיר את אלקטרודת ההגנה הקטודית. למה? יוסי

אין כל בעיה לקנות טרמוסטט חדש סטנדרטי ולשלב אותו בפלנג' חדש וסטנדרטי. הבעיה היחידה לדעתי היא אם הדוד מתוצרת שלא מקבלת את הפלנג' שקנית, נניח קוטרו או מספר הברגים המהדקים אותו לדוד. בכל מקרה, הפלנג' שקנית כולל מאיץ ואלקטרודת הגנה ממגנזיום? יוסי

טעיתי בשם המוצר. LOFRA ולא LUFRA. יוסי

התגובה שלי התעכבה כי רציתי להיות בטוח בפרטים. מניסיון של חודשים אחדים אצל מישהו הקרוב אלי. תוצרת LUFRA המיוצרת באיטליה. תנור עצמאי, 60 ס"מ רוחב. אין לו מכסה עליון למבערים כך שהתזת שמן טיגון תצטבר על הקיר מאחוריו. הטיימר שלו מכני (לתנור) והוא די עדין ובהפעלת כוח מופרזת הוא ניזוק, לתשומת לב המגושמים/מות. אבל יתרונותיו, חלקם סובייקטיביים: גימור נירוסטה ודי קל לניקוי. תא אפייה אחד, גדול ונוח. מגיע עם 2 משטחים להנחת תבניות והשליפה שלהן מאד קלה ונוחה. הזכוכית בדלת תא האפייה בעלת 3 שכבות כך שיחסית הפסדי החום שלו נמוכים והדלת לא תגרום כויות. הזכוכית הפנימית ניתנת לשליפה בקלות (לא לגבי חסרי גישה טכנית) כך שקל מאד לנקותה. יש לו 4 מבערי גז בגדלים שונים, חיה נדירה במקומותינו (פעם זה היה יותר נפוץ), וזה חשוב מאד כי להבת הווק (טורבו) חורכת וחזקה מדי לרוב השימושים. הרשתות הנושאות את הסירים עשויות יצקת וללא ציפוי אמייל הנוטה להתפוצץ. השרות (גם חיבור התנור לגז וגם להחלפת הטיימר) היה טוב מאד, אבל אולי זה תלוי גם באופי הטכנאי שהגיע (בירושלים). עלותו סביב 3000 ש"ח, לא זול אבל לטעמי שווה את ההשקעה. יוסי

מה כוונתך במילה 'לדייס'? דייס הוא חומר מילוי שאינו מתכווץ בתהליך ההתקשות שלו (בטון בלתי מתכווץ בסלנג) ומשמש לשכבה העליונה בבניית בסיסי מכונות בתעשייה אבל מה הוא תורם לקיר בטון? תוכל להסביר? יוסי

היה שם עוד מהנדס. כשניתחנו את חתימת הרעידות של המנוע שהניע את המערכת הוא העלה מחשבות על תרומה של מבנה המנוע (סיני לא יקר) לחתימה המעט חולה שנצפתה. כף לעבוד עם אנשים מבינים ומפרגנים. יוסי

זה היה הדבר הראשון עליו שוחחתי עם האיש אבל הצרופים האפשריים לערור הרזוננס רבים מדי. מאמין שאתה יודע שכל מהירות סיבוב המהווה שבר פשוט של התדר הקריטי יכולה לעורר רזוננס. האיש תאר חריקה איומה ששמע (אישית, בכביש תלול בישראל) מאודי Q7 שגררה קרוון מפואר ובמהירויות אפסיות של קמשים בודדים. כאמור לאיש יש פתרון קסם אבל הוא מצריך ניהול מתוחכם של לחצי הבלימה בין הבוכנות השונות בקאליפר, לפחות ליגה אחת מעל לפתרונות של ניהול כללי של הלחצים לכל גלגל כמתקיים כיום. אם היצרנים יתיאשו יתכן שיכנעו לבסוף ויאמצו את הרעיון שלו. לשיטתו הפתרון הישים היחידי הוא במיתון התפתחות הגל האלסטי בפני השטח של הדיסק. זה לא אפשרי בשום התחכמות מכנית בגלל המנעד של מצבי הבלימה המתפתחים ברכב, במיוחד ברכב כביש מהיר מאד וכבד בו יש צורך בבלימה אימתנית על כביש יבש ובמצב חירום, מול זחילה במורד בפקק. רק ניהול ממוחשב תוך מדידה של הסף בעוצמת החריקה (כמדד לחומרת הגל המתפתח) ומניפולציה של הלחצים המקומיים הועילו. עוד יותר מעניין הוא פיתוח המשך של הדינמומטר המיועד למכוניות בעלות משקלים שונים. מרתק, כבר אמרתי? והוא עוד משלם לי........ יוסי

אולי כדאי לך להתעמק קצת בדרך בה מחזקים משורים לחיתוך שיש, דיסקות יחסית גדולות ודקות החותכות בהקפן. יתכן שמזה תוכל לשאוב רעיון. יוסי

היום היה לי יום מעניין במיוחד. יצרו אתי קשר והגעתי לירושלים לגוף המפתח מתקנים ליצרנים ולחברות שונים. המתקן שבגינו הגעתי הוא דינמומטר המיועד לבדיקת בלמי רכב אבל לא כזה שהרכב עולה עליו אלא כזה שהקליפר של הרכב מחובר בקצהו, ומנוע חשמלי מסובב את הצלחת שבו. הוא מיועד למחקר ופיתוח אצל יצרן רכב ספורטיבי ידוע הסובל איומות מחריקות בבלמים. התופעה חמורה דווקא במכוניות ספורט בעלות בלמים מתאימים. הקליפר הספציפי שהותקן בדינמומטר היה בעל 8 בוכנות כלומר 4 רפידות בשני צמדים, ולכל רפידה 2 בוכנות. הרפידות עצמן ענקיות ומתוצרת יקרה מאד. כל הקומבינציות של פזה/גריז נחושת/פחית מצופה בשכבת גומי דקיקה ואפילו משקולות המיועדות לשנות את התדר העצמי של הרפידות (כן, יש חיות כאלה) לא מועילות ותמיד קיים צרוף מהירות רכב וקומבינצית משקולות/שכבת גומי שיוצר שריקה מעצבנת, ומדובר במכוניות סופר יקרות ומהירות. מסתבר שהיצרן הרים ידיים ופנה לראש היהודי שימציא לו מתקן בדיקה יעודי עליו יוכל לפתח פתרון מתאים. האדם האחראי למתקן פיתח חישן המזהה את השריקה ואת התדר שלה וגם המציא שיטה להתגבר עליה (רמז, בעזרת מיחשוב פעולת בוכנות הבלימה בקליפר) אבל היצרן מחפש פיתרון מכני יותר פשוט. אולי ימצא ואולי לא, אבל זה נותן לכם מושג על ההשקעה בפיתרון הבעיה המעצבנת. האשמה לדיברי מפתח הדינמומטר נעוצה בגל אלסטי הנוצר בדיסק הבלימה לפני ומאחורי אזור החיכוך ברפידה, ובהתלכדות שלו עם התדר העצמי של הדיסק. הוא טוען שתמיד מתקיים מצב של התאמה כזו, גם אם בתנאי בלימה שונים. הסביר שמטרת הפזות ברפידה (האלתור המקובל) היא למתן את גובה הגל האלסטי בפני השטח של הדיסק בגלל הדרגתיות השינוי בלחץ דיסק/רפידה. מרתק. יוסי

אביב, קיים טריק דומה גם לגבי הפחת והמאמתים? יוסי

ראשית, תודה על התיקון. יש לי הזנה תלת-פזית. לקחתי עכשיו פלוק 179 ומדדתי. קבלתי 403 וולט ו-233 וולט. המכשיר מוגדר TRUE RMS MULTIMETER. אבל החישוב לגבי ההספק הוא פרופורציונלי כך שיחס ההספקים לא משתנה. כן משתנה גודל הזרם, אז לגבי 2800 ואט מתקבל זרם חד-פזי של 12.2 אמפר. מעל לערך הנומינלי של מאמ"ת 10 אמפר. יוסי

לוקוס, נראה שאינך בקי במערכת החשמל. ממליץ שתיעזר בחבר או באיש מקצוע. באופן כללי אני לא מתלהב מכללים ומתקנות אבל חשמל מסוכן למי שלא מבין מה הוא עושה. מה שכתבת מסביר למה לא נראה בצילום מאמ"ת תלת-פזי ראשי, הוא קיים כנראה בלוח קומת הקרקע. לגבי קוטרי או חתכי המוליכים, נסה להשוות בעין את העוביים השונים בלוח החשמל. בדרך כלל יהיו שם מוליכים של 1.5 ושל 2.5 ממ"ר. אני לא מדבר על ההזנה הראשית ללוח המשני שיכולה להיות בקלות של 4 או אפילו של 6 ממ"ר. יוסי

א.א.א. לבטחון בכצנלסון 144, גבעתיים 03-5710519. מקצוענים והגונים מאד. חברה הנמצאים עשרות שנים בשוק, מכירים כל טריק בספר כולל יצירת מערכות מאסטר וכיוצא בזה. נעזרתי בהם עבור עצמי ועבור רבים אחרים ותמיד בהצלחה ובשביעות רצון מלאות. יוסי

זה בדיוק האלתור שהצעתי קצת במעלה השרשור. בוודאי שלא תקני כי חתך תיל ההארקה יהיה חצי מהחתך המשותף של מוליכי הזרם, אבל כדי להקפיץ מאמ"ת זה יספיק (במקרה של קצר). אם מה שיקפוץ הוא הפחת בגלל זרם זליגה אז חתך מוליך הפזה בכלל טפל. תמיד ניתן לנתק ולאחר הביקורת לחבר שוב. לא הייתי ממליץ על קומבינה כזו לטווח ארוך והשאלה מהו ההספק שאתה מנסה למשוך משקע הכוח. יוסי

ראשית לפי המאמ"ת, אם הוא של 16 אמפר ובהנחה שהחשמלאי עבד תקנית הכל בסדר. אם רק 10 אמפר צריך או למדוד את הקוטר של מוליך הנחושת (ולא לשכוח לנתק את המתח הכללי לארון החשמל לפני הבדיקה) או להשוות בעין מוליכים שונים בארון זה לזה. חישוב גס מניב קטרים של 1.4 ו-1.8 מ"מ בקרוב. יוסי

קצת יותר מורכב. יתכן שהמוליכים הם של 1.5 ממ"ר ואז זה בעייתי להזין דרכם 2800 ואט המתקבלים מפרוט ההספקים של פותח השרשור. צריך לזכור שבמערכת תלת-פזית ההספק הכולל מושפע ממתח ההזנה שהוא 380 וולט (בניגוד ל-220 וולט של מערכת חד-פזית) וכמובן שיש פקטור שורש 3 בגלל ההזנה המשולשת. אז אם מזין 1.5 ממ"ר מספיק נניח ל-2000 ואט, מערכת תלת-פזית באותו זרם לכל תיל הזנה תספק פי 3 מזה כלומר 6000 ואט. אז סביר מאד שיהיה צורך להחליף את המוליכים או לקמבן קומבינות, למשל 2 מוליכים לפזה ו-2 מוליכים לאפס ולסמוך על כך שההארקה תוכל להקפיץ את המאמ"ת בגלל זמן ההולכה הקצרצר במקרה של קצר. יוסי