yosi05

שקלת לחבר קבלים בין הגידים ובין הסיכוך החיצוני? אם המגע בבקר ממתג זרם ישר הייתי בודק את מה שהצעתי. ואם כבר זה מתאפשר הייתי מחבר את הקבלים סמוך לבקר. יוסי

מרחיב מעט את מה ששאל אביב. הכבל (זה שיוצר קצר בין מגעות א ו-ב) הוא כבל קואקסיילי ובתוכו 2 גידים או שזה כבל דו-גידי פשוט או שזה כבל קואקסיילי ובו גיד בודד? ובהתאם לסוג הכבל, בין איזה מוליכים נמדד המתח בן ה-3 וולט? יוסי

אתה צודק אבל זה נכון לגביך. יש לא מעט אנשים אצלם זה די פרויקט לבצע החלפה כזו וידיעה מקדימה המאפשרת תחזוקה הייתה מאריכה את חיי גוף החימום ומונעת או לפחות מקטינה הפתעות. תמיד עדיף לתחזק דוד בקיץ כי אז המתקינים למיניהם פחות עמוסים, והידיעה שיש הידרדרות במצב האבנית תאפשר התארגנות מקדימה. אבל זה רק אני. יוסי

ובאופן כללי, כפי שכבר העיר מישהו בפורום, אני די מכור למדידה והבנה של תהליכים וסולד מ'כזה ראה וקדש' ולא חשוב אם המומחה כותב בעברית, אנגלית או סנסקריט. זה נכון גם להחלפת שמן ומסנן שמן מנוע ושאר טיפולים. באין ברירה אני אומנם מחליף שמן לפי הספר או בתכיפות גבוהה בהרבה (לרכב המבצע נסיעות קצרות ומצויד בטורבו) אבל זה רק ניהול סיכונים, לא החלטה מושכלת באמת. יש היום בעולם חישנים המבקרים את מצב השמן (לא בהכרח אוטומוטיבי) אבל להתקינם ברכב פרטי קצת לא ריאלי. הזכרתי גם בעבר שניתן להעריך את מצב הציפוי הפנימי בדוד (האמייל) לפי הזרם שאלקטרודת המגנזיום מזרימה (עולה עם הידרדרות מצב הציפוי ופוחת כשהאלקטרודה מתכלה) וכך לקבל החלטה מושכלת מתי להחליף דוד, אבל הדוודים בארץ לא בנויים לכך. אז לאן לשאוף יש, ולא רק בנושא רחפנים ומזלטים. יוסי

חשבתי על עוד משהו. הזדמן לי לבדוק את שינוי ההתנגדות של גוף חימום בזמן עבודתו, כך שלדעתי בעזרת מעקב היסטורי ניתן לדעת מתי הוא מכוסה באבנית במידה חריגה. והסבר: יש ברשותי מד זרם צבת בעל רמת דיוק של 1 מיליאמפר. במעקב שבצעתי ראיתי שהזרם הנצרך פוחת בדקות הראשונות להפעלת גוף החימום, ככל שהטמפרטורה שלו עולה כך עולה גם ההתנגדות שלו והזרם דרכו פוחת. זו פיזיקה בסיסית וזה נכון גם לנורות להט וכדומה. היות והאבנית המצפה את גוף החימום והנצברת בתחתית המאיץ מכבידה על מעבר החום למים, בהכרח טמפרטורת גוף החימום 'הסתום' גבוהה יותר מאשר זו של גוף חימום נקי. מה שחסר זה הערך שממנו והלאה כדאי לנקות את גוף החימום. לדעתי זה יעיל פי כמה מפרוק יזום ללא כל בקרה. קצת אבנית לא מפריעה מדי אבל צבירה מסיבית היא בעייתית - משך החימום של המים מתארך, הטמפרטורה הגבוהה אליה מגיע גוף החימום מקצרת את חייו וכדומה. אז לדעתי כדאי לבדוק זאת כשגוף החימום חדש, לבדוק שוב לאחר שבוע, שבועיים, חודש וכך הלאה. די מהר יתקבלו נתונים שיאפשרו בניית גרף המראה את התנהגותו ונשאר רק לבדוק מה הזרם דרכו ערב הפרוק, ומכאן ניתן לקבל להבא החלטות מושכלות. ושביט, את זה ניתן להתחיל ליישם גם בדירה, לא צריך בית פרטי. יוסי

ערב טוב. לא מומחה בנושא דוודים אבל לאורך השנים חקרתי כמה בעלי מקצוע בתחום (כולל מהנדס פיתוח בכרומגן ואיש מפתח בדודי נמרוד) ועברתי בזמנו גם קורס בנושא קורוזיה. אורך החיים של דוד תלוי באיכות הבסיסית שלו ובתנאי התחזוקה שלהם נחשף. שלי מתקרב ל-30 שנה וגם 1 משלושת הקולטים שלו בן אותו גיל. החשוב ביותר זה לקנות דוד מצופה אמייל (שלי מתוצרת נמרוד), ולהקפיד לא לחמם מדי את הדוד באמצעות גוף החימום. הקורוזיביות של מים חמים קופצת חזק נדמה לי מעל 50 ומשהו מעלות. אין לך שליטה על הטמפרטורה שמייצרים הקולטים אבל חשוב מאד לא להגזים בכוון הטרמוסטט או במשך החימום. אחת לנניח 3 שנים עליך לפתוח באופן יזום את הפלנג' ולבדוק את מצב אלקטרודת המגנזיום וכן לבדוק בעזרת פנס חזק את מצב האמייל בתוך הדוד. אם יש סימני חלודה ואם אלקטרודת המגנזיום התכלתה כליל תוך 3 שנים יש חשד סביר שהדוד עומד להיפרץ ולהתחיל לנזול, ורצוי לשקול את החלפתו. בדרך כלל אין שום צורך להחליף גוף חימום בכל פתיחת פלנג', מספיק לנקות את איזור המאיץ ולפורר את האבנית מעל גוף החימום בעזרת פלייר פטנט שאתה סוגר לקוטר הגדול במשהו מקוטר גוף החימום ומסובב סביב גוף החימום. אם אתה מהמהדרים קנה לך גוף חימום מיוצר בהזמנה אצל 'שפי גופי חימום' בדרום תל-אביב, כזה של 3000 וואט ואז אתה מקבל חימום מים בזמן קצר מאד. רק הקפד שהמאמ"ז של 16 אמפר ושתיילי ההזנה של 2.5 ממ"ר. את הדוד קדח בשוליים שבבסיסו ב-3 או ב-4 נקודות וקשור בקפדנות לבסיס הנושא אותו ואז אתה מסודר גם כשיש רוחות חזקות. בזמן הרכבה חוזרת של הפלנג' חשוב מאד להקפיד שהצינור הדק בראש המאיץ לא יתקרב מדי למרום הדוד. שמור מרחק של 20 או אפילו 25 ס"מ. זה מבטיח ש'גייזר' המים הלוהטים שבוקע מהמאיץ לא יפגע ישירות בתקרת הדוד ולא יהרוס מקומית את ציפוי האמייל. מבנה הצינור מאפשר (במקרים שפגשתי) לכוון את אורכו. את הקולטים יש לשטוף - שטיפה הפוכה - ולדעתי הלא מוסמכת מספיק לבצע זאת נניח אחת לשנתיים, וזה גם תלוי בכמות האבנית במים אצלך ובכמות המים החמים הנצרכת. אם יש לך גישה נוחה כדאי לשטוף את זכוכיות הקולטים כמה פעמים לפני החורף ולשפשף אותן בעזרת מברשת עם מוט ארוך כדי להסיר לגמרי את שכבת הלכלוך. רצוי לקדוח כמה קדחים בתחתית הקולטים (הפח החיצוני) כדי שאם מים יחדרו פנימה בגלל אטמים שהתיישנו לא יקוו מים בגוף הקולט ותיגרם קורוזיה. אצלי הקולטים נשענים בתחתיתם על ברזל זווית וגם בו קדחתי כמה חורים כדי למנוע הצטברות מים סביב בסיס הקולטים. פעולה קלה המאריכה את חייהם. אצלי הקולטים בעלי צנרת פנימית מברזל. קולטי נחושת יעילים יותר אבל ככל ששמעתי נוטים יותר להיסתם ולכן בזמנו בחרתי לקנות 3 קולטים לדוד 200 ליטר. זה לא משמעותי לאורך חיי הקולטים והשטח אצלי מאפשר זאת ללא כל קושי. אם אתה יכול שנה את בסיס הדוד והקולטים (בוצע אצלי) כך שהקולטים יהיה בזווית הגבהה של 45 מעלות. זה נותן יתרון מבחינת שטף הקרינה (אנרגיה ליחידת שטח קולט) בחורף דווקא כשהשמש יותר נמוכה ובקיץ זה בטל בשישים. אצלי החלפתי את 2 הקולטים רק בגלל קורוזיה בפח החיפוי הצמוד אליהם, לא בגלל נזק למעטה או לזגוגיות או בגלל סתימה. מחכים שישעמם לי ואז אשפץ אותם. לא חושב שלקולט חדש יהיה יתרון ממשי מול קולט שאשפץ עם פח חיפוי ואטמים חדשים. טריק שלמדתי ממישהו ואין לי מושג ירוק כמה הוא תורם אבל ההשקעה בו מינימלית - פרק את האביזרים מקצה צינור יציאת המים החמים בתחתית הדוד והשחל פנימה צינור פלסטי באורך המתאים (מדוד בקפדנות כדי שלא יהיה ארוך מדי). זה אמור להוסיף מעט בידוד למים החמים הנמשכים מהדוד כך שהמים הקרים שסביב הצינור ימצצו מהם פחות חום. זה כמובן אמור לסייע במשהו בחורף. את הקולטים עצמם (הצינורות המחברים אותם זה לזה) קשור היטב למנשא שלהם כדי שלא יתעופפו ברוח. אולי תנצל את ההזדמנות להוסיף לך בקרה על טמפרטורת המים בדוד ואפשרות להפעלת החימום דרך האינטרנט. למיטב ידיעתי הפלנג' של כרומגן שונה מהסוג הרגיל הנמכר בשוק אז אולי עדיף להימנע מהם. אני כאמור עם תוצרת נמרוד. יאללה, להפשיל שרוולים ולהתחיל לעבוד. יוסי

בחנת או בדקו עבורך גם את מצב הצלחות וגם את מצב רפידות הבלימה? נא שים לב אם הצלחות קבלו מרקם זגוגי על פני השטח והאם שינו את צבען. וודא גם שיש בשר על הדיסקיות. לפני שיפרקו את הצלחות בקש שישלבו הילוך וקרב עיפרון מחודד אל הצלחת המסתובבת כדי לגלות אם היא (ואחר כך בדוק גם את בת הזוג שלה) זורקת כלומר מתקרבת אל חוד העיפרון ומתרחקת ממנו. כמובן שמקצועית נכון לבדוק זאת באמצעות גייג' דייל - פופיטסטר או משהו דומה אך באין ציפור שיר גם ....זמיר. יוסי

לא רוצה להתנשא אבל הדיון צריך להתחיל ממשאבות צנטרפוגליות מול משאבות מדחק חיובי למיניהן (משאבות בוכנה, משאבות להבים, משאבות דיאפרגמה, משאבות בורגיות ובטח עוד כמה שפרחו מזיכרוני). כללית משאבות צנטרפוגליות (וגם שואב אבק הוא כזה, רק לאוויר) לא מסוגלות לינוק אלא אם הן מלאות מראש בחומר הניסנק, אוויר או מים. לכן משאבת מים של מכונת כביסה חייבת להיות נמוכה ממפלס המים שבמכונה, אחרת היא לא תפעל. מקרה אחר הוא למשל משאבות כיבוי אש בספינות שיש לבצע להן 'פריימינג' כלומר למלא אותן מים לפני שהן מסוגלות להתחיל לינוק מי ים, בעוד הן מורכבות על הסיפון. אחרי שהתחילו לשאוב הן מסוגלות בהחלט לינוק. משאבות מדחק חיובי מסוגלות לינוק מראש ואז אכן ניתן בהחלט לדבר על כושר היניקה או הכושר לבניית תת-לחץ. בכל הקשור להגברה באמצעות יחס מנופים, בעזרת לום ונקודת תמיכה ניתן להרים בשטח מנועים (מנועי חשמל בתעשייה) ששוקלים טונות. הכוונה להרמת רגלי המנוע לצורך פילוס גבהים. בטנקי פאטון אמריקאיים הייתה בזמנו התחכמות מכנית שאפשרה יחס תמסורת והגברה משתנים לאורך מהלך דוושת הבלם. התמסורת המכנית אפשרה תנועה גדולה ללא הגברה בתחילת מהלך הדוושה וזאת כדי לסגור מרווחים בתמסורת ולקרב את דיסקיות הבלימה של הטנק (דיסקיות רטובות בתוך הממסרת). בהמשך התנועה השתנה באופן רציף יחס ההעברה והתקבלה הגברה גדולה של הכוח, כלומר לחיצת הדוושה הוגברה להשגת לחץ גדול על דיסקיות הבלימה. לא התעמקתי בכך אבל במבט שטחי נראה שגם לחיצה על דוושת הבלם ברכב נהנית מיחס הגברה משתנה ככל שהדוושה נלחצת, וזאת בטווח תנועה מסויים. כאן הזוית בין כף הרגל לדוושה משחקת תפקיד בהגברה כי כוון הפעלת הלחץ על הדוושה משתנה לאורך המהלך. יוסי

שלומות. השאלה עבור חבר. המשאית בכותרת סובלת מתקלה בראש המנוע. המוסך ביפו מתקשה לפתור את הבעיה. בנוסף עמדתי היום ליד המשאית שהגיעה בנסיעה כלומר המנוע היה בטמפרטורת עבודה, ובכל זאת ניתן היה להריח ריח חזק של גזי פליטה, לדעתי דלק שלא נשרף כראוי. יש המלצות למוסך ראוי באזור תל-אביב או במרחק נסיעה סביר? תודה, יוסי

ראשית, בוודאי שבידוד משפר את החום החודר, אבל שלא יהיה לך ספק שיעילותו פוחתת משמעותית עם צבירת אבק. יש לי כזה עשרות שנים ואינני יודע איך קבעת שהירידה בבידוד בלתי מורגשת. רק לאחרונה ראיתי איך נראה הבידוד מלמעלה (מתחת לרעפים) והלכלוך שנצבר משמעותי. לא מכיר איך ניתן לאטום את הרווח שמתחת לרעפים ואצלי הבנייה איכותית מאד, כולל הגג והלוחות שסביבו. אם אתה מכיר מישהו עם תקרת רביץ שמתכנן להתקין בידוד כזה הייתי שמח לקפוץ אליו לאחר ההתקנה (יום יומיים) ולהשתמש במד טמפרטורה עם מצביע לייזר כדי לאמוד את טמפרטורת הרביץ, ולחזור על הבדיקה לאחר שנה. אבל זו בדיקה בעייתית בגלל שההנחתה ביכולת הבידוד שהאבק גורם קשורה רק לקרינת חום מלמעלה (הצד המבריק) וזו משמעותית רק כשיש שמש. מצד שני טמפרטורת הרביץ מושפעת ממיזוג ומחום שנצבר בחלל הגג וכך הלאה. אז אולי צריך לחפש בספרות נתונים על הירידה בכושר הבידוד עם הזמן. יוסי

חלודה היא ביסודה תהליך חשמלי כלומר יובש (הורג את האפקט האלקטרוליטי), בידוד חשמלי (צבע, שכבת סרט מבודד וכדומה), שכבת חומר מתאבד (ציפוי אבץ לסוגיו) או הגנה קטודית (פסיבית בעזרת אלקטרודת מגנזיום או אקטיבית עם שנאי ומיישר זרם). לדעתי כל מוט מגנזיום שיחובר בתיל מוליך לצינור וישכב על הרצפה בשלולית שנוצרת סביב הצינור יהיה יעיל, ובטח הרבה יותר פשוט להתקנה מכל ניקוי וצביעה. מדובר לא על חנוכייה הרחוקה יחסית והקיר או צינור המותקן בתוך האדמה שאותה קל לחפור. צינור פלדה היוצא מתוך רצפה הוא בעייתי וכמובן שהאזור הרטוב שאינו נגיש ימשיך להחליד. אבל אלקטרודת מגנזיום מגינה גם מתחת לפני הקרקע. צריך רק להקפיד להחליף אותה כשהיא מתכלה (נמסה ונעלמת). היות והאלקטרודה הזו (לא כמו בדוד שמש) חשופה לעין כל, קל לעקוב אחריה. חשוב שהחיבור בינה לצינור יהיה רציף ותקין. נא שים לב - גם הגנה קטודית אקטיבית עם שנאי ומיישר זרם מחייבת שימוש באלקטרודה שתשב בשלולית וכדי למנוע התכלות מהירה יש צורך באלקטרודת פחם. אם תבחר בשיטה זו כדאי לך 'להתעלק' על יועץ קורוזיה שימליץ על פתרון לעניים או שתדוג מידע ברשת. יוסי

לגבי אינוורטר - יתרונו רק אם הוא יורד בתפוקה עם התמשכות פעולת הקירור (או החימום). במקרה של פותח השרשור זה לא יהיה כך ואז המפוח ביחידות הפנימיות ימשיך לעבוד במהירות המכסימלית וכך גם תפוקת המדחסים. בנוסף אני חושב (לא לגמרי בטוח) שהנצילות המהוללת של מזגן אינוורטר מביאה בחשבון תפוקה ממוצעת ולא מצב בו כל הזמן היחידה בתפוקה מכסימלית. מה שכן, בחדר השינה אולי שווה להתקין אינוורטר בתקווה שלאורך הלילה הוא יצליח להוריד תפוקה ואז האפקט שלו אכן יעיל ונעים. במקרה כזה הייתי מפעיל אותו נניח שעה לפני שהולכים לישון (כמובן כשדלת חדר השינה סגורה) כדי לצבור מעט קור בחדר ואז הוא יהיה באמת שקט ונעים יותר. יוסי

תובנות אחדות. 1 - לגבי הוספת בידוד רפלקטיבי דוגמת פולינום מתחת לרעפים - הרעיון של שכבת בידוד ומעליה שכבה מחזירת קרינה יפה מאד אבל צריך להבין ששקיעת אבק על השכבה המחזירה מפריעה ומשבשת מאד את אפקט ההחזרה. היות והרעפים מחדירים אבק תוך עונה אחת אפקט ההחזרה יפחת ובוודאי עם הזמן. לא שהעצה גרועה אבל צריך להפנים שזה לא פתרון קסם. עדיף גם להוסיף הוצאת אויר חם מתוך החלל שבין הרביץ' לרעפים או לשכבת הבידוד הנוספת. או בעזרת מפוחים פסיביים שהרוח מסובבת או בעזרת מפוח חשמלי. צריך להכיר את משטר הרוחות במקום בו אתה גר כדי להעריך אם מפוח שאיבה פסיבי יהיה יעיל, במיוחד בקיץ ובלילות כשהאוויר מעט יותר צונן. לסכום - שכבת בידוד בעלת ציפוי מחזיר ושאיבת אויר חם מחלל הגג. 2 - ההצעה של איציק לגבי 2 מזגנים בני 1.5 כ"ס כל אחד היא רעיון נכון ומוצלח מאד מאד. יש לי סידור כזה כבר עשרות שנים (במקרה שלי כל יחידה יותר גדולה אבל אצלי זה בגלל גודל ונפח החלל). מכיר גם מישהו נוסף שכך זה אצלו. היתרון של סדור כזה הוא לא רק בשקט שמבטיחות יחידות קטנות יחסית ולא רק בכך שיהיו 2 מוקדי פיזור, אלא בכך שאתה מקבל 'מעין' אינוורטר מבחינת העבודה, כלומר אפשרות לתפוקה גבוהה (2 המזגנים עובדים) או תפוקה נמוכה (רק מזגן אחד עובד). כדי לחדד, במילה תפוקה אני מתכוון להספק המדחס ולא למהירות המאוורר ביחידת הפנימית, בדומה לאינוורטר אמיתי בו תפוקת המדחס משתנה. יש גם יתרון מבחינת אמינות אם יחידה אחת מתקלקלת באטרף ששל שיא הקיץ. אפשר להתקין באופן שנניח כשצופים בטלביזיה יספיק רק מזגן יחיד כי הוא יהיה יעיל ממש סמוך או מול לאזור בו יושבים וכדומה. בקצור זו הצעה שהיא WIN WIN. לסכום, בדוד מתחת לרעפים, שאיבת אויר חם מחלל הגג והתקנת 2 יחידות מזוג יחסית קטנות. חשוב גם להקפיד על אטימה טובה של חלונות הבית ואם ניתן (זה לא זול) לצפות את הקיר החיצוני בטיח תרמי המוסיף לבידוד. אם מיישמים טיח תרמי צריך להביא בחשבון ש'אף המים' בתחתית המוזאיקה בחלונות מתכסה בגלל שכבת הטיח העבה ואז מקבלים נזילות מכוערות לאורך הטיח, אבל על זה מתגברים בצביעות יחסית תכופות של הקיר החיצוני. ניתן גם (ושוב, זה לא זול) להוסיף שכבת בידוד וקירות גבס בתוך הבית. כשיש מטבח פעיל ותקין זה ממש לא פשוט כי צריך לפרק הכל. בהצלחה, יוסי

אין חדש תחת השמש אמר קהלת. (מיוחס לשלמה או לחזקיהו). מוכרים היום צמיגי גומי מלא לקורקינטים. זה שימושי למי שהתייאש מפנצ'רים. היות והקושי של הצמיגים המלאים גבוה יחסית לצמיגים מנופחים, יש אפשרות להשיג צמיגים בעלי חורים עוברים מצד לצד, כדי שהצמיג יהיה רך יותר וסופג יותר. מסתבר שזה תעלול עתיק, ממלחמת העולם השנייה. תהנו יוסי

אני מאמץ את ההברקה הזו, לסובב סכין בבטן אבל בנימוס. יופי. יוסי

התקשר ליעקובי. יש להם חומר איטום נוזלי שקוף. מרח אותו על התפר, וזהו. החומר אוטם נגד מים אבל מחלחל אדי מים כך שיישומו לא מפריע לקיר להתייבש. קוראים לו סקו סופר ומגיע בשני גדלים. אם בתפר יש סדקים ממשיים מלא אותם ברובה מתאימה כדי שלחומר הנוזלי יהיה מצע מתחתיו. יוסי

אני מניח שכל היועצים משתמשים על בסיס קבע בתנורי נפט וגז או לפחות גדלו עליהם. עשרות שנים אני משתמש בתנור גז לחימום. יש לי מזגנים בשפע אבל חום הגז נעים לנו יותר. יש גם קמין עץ אבל ההתעסקות אתו מיגעת. אז ההגדרה 'גז לא מסריח' מטעה מאד. זה תלוי בצד עליו קם איש בית הזיקוק. אני מנחש שזה משפיע על יחס הבוטן-פרופן המרכיבים את הגז ואולי בעוד משתנים שאינני מכיר. יש בלונים בהם הבערה כמעט ללא ריח ויש שהריח ניכר, ואני מדבר על מבערים שמנוקים באוויר דחוס ותנור שנשמר ומלוקק באופן תדיר. הניסיון שלי בתנורי נפט הוא מהעבר הרחוק. בזמנו אבא שלי הציל שכן ממות בשרפה כשמיכל הזכוכית של התנור התפוצץ אבל אחר כך כשעברו למיכלי מתכת לא נתקלתי בבעיה. אכן זכור לי שהיה ריח אבל נדמה לי שהעין שלי צדה בחנות כלשהי שיש מעין צילינדר זכוכית מעל לפתיל כך שגזי הבערה עוברים שריפה די מלאה בטמפרטורה מאד גבוהה - זה מתכון די בטוח לשריפה נקייה וכמעט נטולת ריח. אכן צריך לשים לב כשמכניסים את התנור מהמרפסת - בהנחה שיש סף יותר גבוה לדירה. יש כמובן גם צורך לדאוג לכניסת חמצן אלא אם יש לך חדר עם תקרה בגובה של 5 מטרים ויותר, ואז נפח האוויר כה גדול שהצורך בחלון פתוח חלקית מתייתר. אבל באמת כדאי שתבדוק איפה מוכרים היום נפט. די נעלם מהשוק. כשתקנה ותצבור ניסיון אשמח לעדכון. כמו כן היות ומדובר באש ממש, גם אם מוגנת, כמובן שחלה חובת זהירות, אבל בשימוש מושכל הכל בסדר. יוסי

מכרו ב-1500 ש"ח אופני כביש משומשים עם צמיגים צרים ובעלי שלדת קרבון. אפשר להרים אותם באצבע אחת. הם נבדקו, כוונו, נוקו יסודית ונראו ונסעו כמו חלום. יוסי

חנות האופניים עליה כבר כתבתי בעבר - אופני שחף בלוינסקי 80 בתל-אביב המופעלת בידי אולג ואלכס - האנשים בעלי ידי הזהב. קבלו אופניים חשמליים 20 אינץ' מתקפלים ברמת שלד מוזנח, גלגל אחורי שהחישוק שלו שבור, צמיגים הרוסים, כסא קרוע ומנוע שאינו פועל בגלל בלגן בצמה שלו. ביצעו: השיגו גלגל משומש עם מנוע הרוס. שתלו את המנוע 'מהשלד' בגלגל החלופי וכמובן תיקנו באופן יסודי את צמת החשמל כולל שרינקים ושמירה על קוד הצבעים. בצעו תיקוני צבע כך שלא רואים כמעט שהשלד ישן. שתלו כסא חדש, סבל חדש, פנסים (קדמי רב עוצמה ואחורי) חדשים, מצערת חדשה. אטמו את הבקר נגד מים מותזים - חורף. הרכיבו כנפיים חדשות ויפהפיות. כמובן צמיגים ופנימיות חדשים. צג חדש. סוללת 48 וולט 15 אמפר חדשה. ידיות גומי חדשות. המנוע עצמו של 350 וואט. ספרו שבנסיעת מבחן עם מישהו ששוקל בערך 73 ק"ג האופניים לפי GPS הגיעו ל-45 קמ"ש. כמובן שניתן להגביל את המהירות המכסימלית. הם תמחרו אותם (יש שלט מסודר עליהם בתצוגה) ב-2300 ש"ח. אומרים שלא יתנו אחריות אבל פה פשוט אין צורך. לא יודע אם הם טרם נחטפו אבל מישהו יזכה (או זכה). לא ראיתי אבל הם טוענים שצמיג גומי מלא לקורקינט מהסוג המכיל נקבים כדי להיות קצת יותר רך מצמיג גומי מלא רגיל עולה אצלם כולל הרכבה 100 ש"ח. הם לא מתים על זה כי קשה להרכיב אותם בקורקינט אבל צריך ללחוץ ואז הכל מתבצע. חשוב להגיע עם סבלנות כי העבודה בגלים ולפעמים העסק מפוצץ. המון לקוחות חוזרים אליהם כל פעם בגלל שהם מרוצים מהשרות ומהמחירים. המון תיקונים זעירים ללא חיוב כלל. יוסי

נקראים SunRide ויושבים בכפר גלעדי 26 תל-אביב (יוצא פינת מטלון), 03-6835835. אני הגעתי לסיור בעקבות מישהו שהפעיל בעבר חנות אופניים. סוללת 36 וולט ב-700 ש"ח, סוללת 48 וולט 15 אמפר ב-1200 ש"ח, סט בלמי דיסק הידראוליים - קליפרים, ידיות, דיסקים ורפידות ב-350 ש"ח. גלגלים בנויים בכל המידות והספקי מנועים, מליון סוגים של פנסים קדמיים ואחוריים, רפידות לבלמי דיסק ב-10/20/40 ש"ח. לדברי המוכרים היקרים הם קרמיים ואיכות הבלימה גבוהה. מצערת חשמלית ב-25 ש"ח. יש להם גם אופניים שלמים במחירים אטרקטיביים. עשרות אם לא יותר חנויות אופניים רוכשות מהם. לא לנסות להגיע ברכב, רק על קטנוע/אופניים או ברגל. המוכרים אמרו שגם מי שלא יכול להרכיב בעצמו יכול לקבל במחירים נמוכים הרכבה בעסקים סמוכים. אתר האינטרנט שלהם sunridebikes.com .בהמשך כפר גלעדי יש חנות דומה נוספת אליה לא הגעתי. בגלל התחרות בין שתי החנויות המחירים צוללים כל הזמן. תהנו, יוסי

יש לך רב מודד שיש לו צמד תרמי למדידת טמפרטורה? כי אם התשובה חיובית נסה להצמיד את החישן לצנרת המגיעה מהקולטים (המזינה מים והמחזירה אותם למעלה) ותוכל בקלות לראות אם המים החוזרים חמים יותר מהקרים במצבים מסוימים. זה ימחיש בוודאות שיש סחרור של מים קרים ששואבים חום מהדוד שלך וכנראה לא רק משלך. כך איש הדוודים יהיה בטוח מה יש לתקן. יוסי

אם הכל יתנהל כמתוכנן זלצר יגיע אלי בעוד שבועיים ואז אדגים והוא יצלם. יוסי

בתור הבעלים הגאה של 3 חוליות עם בלט (בצוואר, חמש ועוד אחת בסביבתה) גיליתי את נפלאות תרגילי חיזוק שרירי הבטן. נכון שבחדר הכושר אני מחזק גם את שרירי הגב אבל הקסם שהעלים עבורי כליל את הכאבים ואת הנימול ברגליים הוא כזה: שוכבים על הגב על מיזרון דק. אפשר גם על שטיח. מכניסים את 2 כפות הידיים מתחת למותן. מדגיש - רק מכניסים אותן כדי לדחוף במשהו את המותן כלפי מעלה אבל לא נעזרים בהן בתרגיל. מקרבים כף רגל אחת לישבן אבל לא מרימים אותה מהמזרון הדק שעל הרצפה. ואז מרימים את בית החזה ואת הראש בערך 10 ס"מ מעל למזרון תוך אימוץ שרירי הבטן. שואפים ונושפים בקצב של אחת ל-2 שניות ומאמצים את שרירי הבטן 8 שניות. נחים 4 שניות וחוזרים להתרומם. בשום אופן לא להתרומם גבוה. לאחר 4 סטים כאלה מחליפים רגליים וחוזרים על הסט כולו. את הרגל שאינה קרובה לישבן מצמידים למזרון. זה תרגיל שגם בנו 70 יכולים לבצע בקלות, ועבורי הוא חולל פלאים. מה שהקל עלי את כאבי הפנטום ביד (בגלל הבלט בצוואר) היה שימוש לסרוגין כשאני נושא עלי מכשיר כלשהו בהצלב. פעם על צד שמאל ופעם על צד ימין. אני מרחם על לוחמים צעירים שכל הזמן נושאים נשק על אותו צד. זה בטח יתנקם בהם בעתיד. יוסי

ערב טוב. https://www.aliexpress.com/item/32863113832.html?spm=a2g0s.9042311.0.0.27424c4dJEkHef הזמנתי בזמנו 3 סטים של 4, 6 ו-10 מ"מ, 10 יחידות מכל מידה. כאמור קדחו נירוסטה ופיהקו תוך כדי. הניסיון שלי מעולה, אבל כמובן לא בשימוש יום יומי ורציף. במחירים שלהם זה עבורי יותר ממתאים. מאז הזמנתי עוד צרופים והכל עובד לשביעות רצון המשתמשים. כאמור למעלה, קידוח תוך הפעלת מהירות נמוכה ולחץ גדול והפסקה לאחר שתיים שלוש שניות וחוזר חלילה. לאחר 3 סטים כאלה קירור המקדח בכוס מים. יוסי

ברחוב לוינסקי 80 בתל-אביב יש חנות אופניים ותיקה מאד בשם שחף. מקצועיים והגונים. הטלפון 03-6884734. דבר עם אולג ותקבל הסבר והנחיה. תוכל להגיד שקבלת המלצה מיוסי שהיה אצלם היום. יוסי