yosi05

ברכב כזה היוניט מעביר מתח חיובי או מאפשר חיבור הגוף הרכב. תתחיל משימוש בנורית ביקורת. חבר אותה לשני צידי היוניט וודא שמגיע מתח לאחד החוטים. כמובן שהקצה השני של הנורית מקבל חיבור לגוף. אם זה לא פועל תן מתח לנורית הביקורת ונסה להדליק אותה דרך שני החוטים שמגיעים ליוניט, כמובן אחד בכל פעם. שים לב - אם הצמה מהיוניט לנוריות הבלם תקינה, חיבור הנורית לחוט המתאים כשבצד השני של הנורית יש מתח (מהמצבר ישירות או מנקודה נוחה אחרת) ידליק בוודאות את הנורית, כי 3 נורות בלם כשלפחות 2 מהן הן בעלות הספק של 21 וואט ומעלה יוצרות מסלול נוח לזרם והתנגדות הנורית גבוהה מספיק כך שמבחינתה 3 נורות הבלם הן קצר לגוף. באותה הזדמנות אתה בודק שחיבור ההארקה של הפנסים תקין, לפחות חלקית. אם הצמה תקינה ואין מתח ליוניט חפש בכל זאת נתיך שנשרף או שנסה זמנית לתת מתח חי לצד הרלוונטי ביוניט וכך תוודא שאכן הבעיה בחוסר מתח. יוסי

בגירה, כנף של מטוס מנצלת מהירות זרימה שונה על החלק העליון של הכנף מול החלק התחתון, ולכן הפרעה הנצמדת לשפת ההתקפה ויוצרת שינוי בפרופיל משפיעה על ביצועי העילוי. אבל במאווררים הפיתול בלהבים שגורם למשב האוויר לא מותנה או לפחות מותנה פחות בכוח העילוי - עובי הלהבים בהרבה מאווררים אחיד. פגשתי גם מבנים אחרים אבל לא במאווררי רכב, אם כי אני מודה שלא חקרתי את הנושא. שיפור זעיר הייתי מקבל ללא עוררין כי סביר מאד שטורבולנציה מוגדלת בגלל חיספוס פני הלהבים מפריעה אבל 'פתרון' בעיות חימום? יש לך תימוכין לטענה שניגוב להבי המאוורר משפר (ולדבריך 'פותר') בעיות חימום? יוסי

דניאל, שנתיים תלייה על שאתה מסגיר את הטריק רק עכשיו. אז הרעיון שנתת נחמד, קל ליישום ושימושי. למה לדגור עליו? צריך להפיץ כי זה יועיל לרבים שאוהבים לתקן לבד. וגם לרכב פרטי, אם לא יועיל בטח לא יזיק. יוסי

לבסדרייבר - בוודאי שצריך שתריסים המפריעים לזרימת האוויר יהיו פתוחים. יום חם ומנוע פועל בעמידה בוודאי יסדרו זאת. יוסי

כן ולא. אין לי מושג לגבי נפוצות מאוורר מחוץ למעבה של המזגן אבל ברור שהתזת מים דרך הראדייטור מאטה ומחלישה את זרימת המים כך שהשטיפה של המעבה של המזגן פחות יעילה. כמובן שניתן לשטוף משני הכיוונים - פנים וחוץ ואז השטיפה ממושכת יותר. יש גם בעיה ממשית של זווית הגישה לראדייטור מכוון המנוע. רצוי להגיע ב-90 מעלות לרשת אבל בחלק ניכר מהאזור הזה אין מרחק מספיק מהמנוע או מאיזשהו חלק שלו. אני יודע שכשרציתי לנשף את הראדייטור ברכב של חבר פורום ניסרתי באלכסון את פיית האוויר שלי (יש לי מדחס בחצר) כדי שזרם האוויר יגיע פחות או יותר בניצב לרשת. אז גם מה שאתה מציע לא תותים. יוסי

אבסולוט, ומה בדיוק יקרה בחורף נניח בכביש בינעירוני בגשם סוחף? אז אין מים החודרים דרך המאוורר והגריל? לא מדובר בהרטבה ישירה של המנוע מלמעלה או מלמטה אלא בהזרמת מים בכוון הזרימה הרגיל שיווצר בגשם. הדגשתי שעופר השתמש בצינור מים ביתי. הזרם לא היה חזק כי המאוורר השלים וחיזק את פעולת ההתזה. כמובן שה'טריק' מותנה בכך שמאוורר הקירור יהיה לפני המעבה ולא בינו ובין המנוע. יוסי

קגן, המזגן השמיע רעש בולט של יללה בכל פעם שהוא נכנס לפעולה. הרכב יחסית ישן ויש לו מצמד חשמלי על גלגל הרצועה של המדחס כך שיש בברור מצב פועל מול מצב לא פועל במדחס. הרעש היה מין יבבה שהתדירות שלה השתנתה עם כל שינוי בסיבובי המנוע. כשהמדחס הסתובב הוא קירר היטב אבל רוב הזמן הוא נכנס ויצא מפעולה בקצב לא נורמלי, ממש תקתק. הרכב לא משמש אותי ולא היה לי זמן לטפל בו בעצמי, וכשתיארתי לעופר את הסימפטומים הוא לא טרח בכלל לחבר שעון לחץ נמוך והסתפק בחיבור שעון לחץ גבוה שחשף את הלחץ המופרז בגלל עודף גז. לדעת לתאר נכון את הבעיה זה חצי מהליך התיקון. יוסי

לדעתי, המנוסים והמומחים בפורום מחמיצים נקודה עיקרית. לא מספיק להמליץ שמישהו כזה וכזה. זה טוב למי שרוצה שישרתו אותו, ולא טוב למי שרוצה לבצע בעצמו. גם ההמלצה הכללית לשטוף, ואפילו תלווה בהסתייגות משימוש במכשירי לחץ מים גבוה לא מכסה את הטריק העיקרי שהמומחה הפעיל. שטיפה בכיוונים שונים ודרך המאוורר פיזרה ביעילות את המים על שטח גדול של המעבה, ואיננה מזיקה יותר מנהיגה עם מזגן בגשם שוטף. שוב, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. ודרך אגב, כשאלתי אותו היכן למד מיזוג ענה שלמד בעצמו. אכן דור הולך ונכחד. והטריק הפשוט מזכיר לי תעלול חביב שרצוי לבצע בין הרכבת הצמיג על הג'נט ובין הרכבתו לאיזון על מכונת איזון - לחבוט את הצמיג בעוצמה פעמיים שלוש על רצפת בטון כדי להושיב אותו יותר טוב ולמנוע שינויים באיזון עם הרכבתו לרכב. יוסי

בדיוק. מנוע פועל ומזגן עובד. אבל לא סתם התיז על הגריל. כוון את קצה הצינור לתוך חריץ בגריל וישר לתוך המאוורר. ואת כוון ההתזה שינה, כלפי מעלה, למטה, לימין ולשמאל. כמובן שמסגרת מגבלת התנועה בתוך חריץ הגריל. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. תיארתי שניתן היה לשמוע בברור שמהירות המאוורר השתנתה מאד תוך כדי הפעולה, הכל לפי כוון ההתזה הרגעי. ושוב, התהליך לא ארך דקה ומיד ראו הפחתה משמעותית בלחץ הגבוה של המדחס שנשמרה לאורך זמן, כלומר זו לא פעולת הקירור של המים עצמם אלא ניקיון ששיפר את מעבר החום מעבה/אוויר. יוסי

בעיני מצא חן הרעיון של התזת מי ברז רגילים דרך המאוורר שפיזר את המים לכל הכיוונים במעבה ללא פירוקים ותוך פחות מדקה נראה שיפור לחץ הראש. יוסי

אתמול ביקרתי אצל עופר קצב במושב גנות עם רכב שסבל מעודף גז עצום במזגן, עד כדי כך שהמדחס ילל בעבודה והפעולה נקטעה באופן לא סדיר בגלל לחץ ראש מופרז. מעבר לניקוז העודף האיש לקח צינור גינה והתיז מים (ברגישות) דרך הגריל החיצוני ודרך מאוורר הקירור של הרכב. בדגם זה (שוב בכוונה אינני מציין את סוג הרכב כי זה לא מהותי) המאוורר יושב לפני המעבה ולכן המים עברו במלואם דרך המאוורר. ניתן היה לשמוע ברור את שינויי המהירות של המאוורר לפי השינויים בכוון ההתזה. יותר מעניין היה לראות את לחץ הראש (הלחץ הגבוה של המערכת) יורד תוך כדי ההתזה ונשאר נמוך יותר גם אחריה. למותר לציין שהמזגן מתפקד להפליא והרעשים החריגים שבקעו ממנו נעלמו. המקום נראה כמו עזה או סלוניקי תחתית אבל האיש מיומן ובעל אינטואיציה. לא יודע איך יתמודד עם מערכות מודרניות יותר אבל אין תחליף לניסיון ויכולת טכנית. גם המחירים שלו מגוחכים, ומי שלא חושש ממראה המקום רק יהנה. יוסי

עשית קצת סלט. קצת, לא נורא. צריך להפריד בין גז ראדון העלול לחלחל מתוך תשתית הקרקע לתוך המרתף ובין גז הנוצר בגלל הבטון. אם מדובר בבדיקה לחלחול אז ברור שבדיקה יסודית חד פעמית (עד כדי רעידת אדמה בסביבה) מספקת. אם המרתף נוצק בעשרות השנים האחרונות אז המלט ממנו נוצר הבטון מכיל אפר פחם מרחף. המילים התמימות האלה מסתירות את העובדה שהאפר הוא ריכוז של מה שנשאר אחרי שריפת הפחם שאופיינית רדיואקטיבי, והאפר רק מרכז את החומרים הקורנים. אכן הם מייצרים גז רדון ואם למישהו יש ספק שיקרא לאיזה אחוז אפר פחם מגבילים את החומר בבלוקים מפומס כדי שיומחש הסיכון שבגז. לגבי האורור אתה חוזר על המלצתי להחדיר אויר צח מהחוץ ודרך ארובה (בהסתייגות מגזי פליטה של רכב) ולשאוב ממפלס הרצפה. המלצתי לנצל טיימר כדי לאפשר הפעלה אוורור גם כשהמקלט ריק או לפני שנכנסים לתוכו. לגבי ההערה שלך ששאיבת אוויר מתוך המקלט ללא החדרת אוויר צח במקביל עלולה ליצור תת-לחץ קל שיגביר את חילחול הרדון מהקירות למרתף, אין לי מושג. כללית מפל הלחצים של מפוחון איוורור נמוך למדי אבל אולי יש משהו בדבריך. בכל מקרה כאמור המלצתי על מפוח שיחדיר אוויר צח כך שתופעה זו תנוטרל. יוסי

כמובן שזרימת אוויר מאולצת דרך חלל המרתף תפתור את בעיית הריח. אם אתה יכול למנוע כניסת גזים של מכוניות וכדומה עדיף להתקין ונטה שתחדיר אוויר צח למרתף. קנה וונטה שיש לה תריס בעל סגירה אוטומטית כך שהכניסה תהיה חסומה (לא הרמטית ובטח לא נגד גשם) כשהוונטה מופסקת. יש לי כזאת כשמנגנון התריס מופעל עם צילינדר המכיל שעווה, כמו בטרמוסטט ברכב. את הוונטה המוציאה אוויר למסדרון בסמוך לרצפה תשאיר. הייתי מחבר את שתי הוונטות למנגנון הפעלה משותף, ואם יהיה לו טיימר אז מה טוב. יוסי

מישהו יודע איזה סוג משאבה קיים במשאבת החלב? יש כל מיני סוגים של משאבות בעלות כושר יניקה. סתם סקרנות. יודע

אינני מתווכח כי כאמור אין לי ניסיון בתכנון שנאים. אבל על פניו אני חושב שתדר ההזנה אמור לשנות את ההתנגדות למעבר הזרם, אפקט של משנק. אם תוכל למצוא נוסחה לחישוב שנאי ניתן יהיה לראות אם אכן התדר משפיע. יוסי

בקיצור, מחמאה ממך זה ממש מחמאה מפולניה. 'יפה, את לא......' אבל לא הבנתי את הצורך בניסיון עם משאבות חלב. הפיזיקה שלהן שונה? יוסי

כפי שכתבו לך, רק השנאי יושפע מהתדר הנמוך יותר. לא מתמצא בחישובי נצילות של שנאים. בכל מקרה וגם אם נניח (רק תיאורטית כמובן) שהייתה מתקבלת הפחתה של 20% בתדר השאיבה התוצאה הסופית מותנית בסוג המשאבה. משאבות מדחק חיובי (דיאפרגמה או בוכנה למשל) אכן היו יורדות בכמות הנשאבת באופן יחסי לקצב הפעולה (הסיבוב) שלהן. אבל אין כל קשר לעוצמת השאיבה כלומר המשאבה תוכל לינוק בעוצמה שאינה תלויה בקצב העבודה שלה. במשאבות צנטרפוגליות הסיפור אחר אבל כנראה שבשאיבת חלב הן לא שימושיות. בכל מקרה אם אתה יכול השג לך שנאי או ספק כוח לפי הספסיפיקציה שעל השנאי המקורי. חבל להשתמש בשתי המרות. יוסי

ואיך בדיוק אתה מציע לו לבדוק את זרם המוצא של השנאי בטרם יחובר למשאבה? בעזרת נגד הספק קרמי גדול? נגד משתנה מלופף גדול עם קירור מים? לרב-המודד יש אביזר נלווה כזה? יוסי

תמיד ניתן לשכלל את מעגל ההפעלה. המתג עצמו יפעיל ממסר דו קוטבי. במצב 'גע' הממסר ימשוך ואז המנורה/ות ידלקו. במצב 'תוק' הממסר ישתחרר ויקצר את שני המוליכים המגיעים למנורה. שום אור לא ישאר במצב כזה. גם אם המנורות מסין תחתונה. מכיר את התופעה מאז שסללתי 1000 מטרים של חוט כפול לצורך ניסוי בצבא, וממסר בקצה לא התנתק גם כשהמתח נותק. רק קצר של המוליך הכפול גרם לממסר להשתחרר. כמובן שצריך שגם האפס וגם הפזה יגיעו למגעי הממסר. יוסי

אתן לך דוגמא פשוטה מאמש. אופניים חשמליים עם בלמי דיסק שבהם ידיות הבלימה הגיעו במצב עצירה כמעט עד הכידון. אז העיקרון הוא שצריך למתוח את כבל הפלדה הפנימי אבל זה העיקרון הכללי. ניתן לבצע זאת או ע"י אום ייעודית המרחיקה את המוביל החיצוני מהמנוף המופעל, או ע"י מתיחת הכבל, או ע"י קיבוע המוביל החיצוני לשלדה באופן שמותח את הכבל הפנימי, וזאת אם לפני הטיפול הוא היה חופשי. אם אתה מבין את העיקרון, הדרך המעשית חשובה פחות ובכל מקרה תמצא פתרון. אישית לא נזקקתי להדרכות אבל אני בטוח שתוכל למצוא ברשת סירטונים עם כל שלוש השיטות. יוסי

לא קשור להייטק. הבן שלי הוציא פעם טיול מחלקתי/מדורי/לא יודע ב-8200. הזמין אותי ובבוקר הטיול לפני שעלו למכוניות הפרטיות נתתי להם הרצאה קצרה בנושא נהיגה, בדיקת צמיגים וכדומה. עד אז לא פגשתי אסופה מרוכזת כזו של לפלפים, אבל הם התעניינו מאד, שאלו שאלות ואני בטוח שמשהו דבק בהם. כשהיה בצופים לימדתי אותו וחברים שלו לייצר שלט לשבט הצופים. שום פוליטורשצ'יק (איש פוליטורה) לא ליטש את העץ בכזו קפידה ושום לוח עץ לא נצבע בכזו השקעה. אחד המשקיענים הוא כיום בעל תואר במשפטים ובעריכת דין וגם האחרים לא עוסקים בניקוי בתים, אף כי גם זו דרך להתפרנס. בפורום הזה יש רבים שלומדים דרך האינטרנט ויש לא מעט חברה שמטפלים בכלי רכב של אחרים בהתנדבות. אם בעל הרכב באמת מעוניין הוא יכול ללכלך ידיים (או כמקובל היום, לעטות כפפות) וללמוד, וגם ללמוד מסרטונים באינטרנט. הבעיה של הילדים שלך ספריאל היא תרבותית ולא בעיית יכולת. אם מקובל להזמין בעל מקצוע לכל דבר, אז לא טורחים ללמוד ולהצטייד בכלים. יוסי

ולמרות מה שכתבתי למעלה ולא בציניות, אין תחליף לחניכה אישית, רצוי הורית אבל גם של שכן, קרוב משפחה וכדומה. ואך תשכח גם שליכולת אישית יש תרומה עצומה ליכולת הסופית. אתה יכול לתרגל גיאומטריה ולצלוח מבחן קשה, אבל אין שום אפשרות לכסות את כל המנגנונים הקיימים היום באשר תפנה, אפילו בדלתות הזזה של ארונות. חניכה לשיטתי בעיקר תפחית מחסומי פחד ורתיעה אבל מי שהעין שלו לא רגישה לפרטים לעולם לא יוכל לתקן באמת משהו מורכב. יוסי

מסכים לגמרי. אז בוא נקים מסגרת של חוגי העשרה. אתה תלמד כישורי אינטרנט, בנק וביטוח לאומי. אני אלמד ניסוח רהוט, תיקונים והתקנות. יוסי

הקפד שתהיינה לך להבות ב-4 גדלים שונים. נדמה לי שבכיריים של 90 ס"מ וחמש להבות זה יתקבל אוטומטית אבל כדאי לוודא. הסיבה היא שהלהבה הכפולה - טבעת בתוך טבעת - המשמשת לווק וכדומה חזקה מדי למרבית הסירים ובמיוחד בסירי נירוסטה, אם הלהבה חורגת מהתחתית המשולשת של הסיר, תתקבל חריכה סביב התחתית בתוך הסיר, והמזון ישרף באזור זה. רצוי שתומכי הסירים יהיו מיציקה ולא מפסים עגולים מצופים באמייל. האמייל רגיש יותר למכות ועלול להתפוצץ. אומנם מיקום הכפתורים נתון להעדפות אבל לדעתי נוח יותר כשהם בצד. יוסי

כפי שציין ברווזינו, אימפקט לא מתאים בכלל לקידוח בבטון, ואל תתן לי דוגמאות ממתקינים למיניהם. צריך דופקת. יש מברגת מקיטה של 18 וולט עם דופקת (וגם של 10.8 וולט - מברגת בוש ירוקה עם דופקת). אם אין לך כל מברגה או מקדחה עם דופקת, גם ללא דופקת מקדח וידיה איכותי של 4 מ"מ יצליח להבקיע חור, שאחר כך תרחיב עם מקדח נוסף. מכסימום תעבוד ב-3 שלבים לכל חור. קשה ומייגע אבל בהחלט אפשרי. סט מקדחים כזה עולה בארץ מעל 120 שקלים אבל הוא שימושי לקרמיקה, חרסינה, בטון ושאר ירקות. מכסימום שלם לי 1000 דולר לדקה ואבוא עם כל הציוד אליך....... אהה, וגם סטייקים. יוסי