yosi05

גם האתילן הוא מציאה קטנה מאד בכל הקשור לפיצוצים. חומר מסוכן מאד. יוסי

תודה אביב. בלגו המהלך של הבוכנה (המופעלת באמצעות מנוע) הוא 41 מ"מ. אני זקוק לפחות ל-280 מ"מ ואם אני רוצה קצת משחק בכוון המהלך (כדי שלא יהיה צורך בדיוק גבוה מדי בהתקנה) 300 מ"מ יהיו יותר סבירים. מכיר משהו כזה? גם מהירות הפעולה חשובה. לא סביר להכין כוס תה בזמן שהסרוו פועל. אז מתקדמים באתגר. תודה, יוסי

תודה, אבל זה לא יתאים לי. פה הפטנט מבוסס על פח התלוי על הדלת ואצלי הפח נע על מסילה בתחתית הארון. לכן פתיחת הדלת לא תשלוף את הפח החוצה, וממילא לא תרים את המכסה של הפח. הפח העגול המופיע בפרסום גדול מדי לרוחב הדלת אצלי. עדיין חושב על סוג של מנוע לינארי שידחוף החוצה את הפח עם משיכה (נניח ידנית) של דלת הארון. מיקרוסוויץ' במשקוף יפעיל את המנוע עם משיכת הדלת. צריך גם שהמנוע יסיים לדחוף החוצה ומיד יתקצר לאורכו המכונס כדי שניתן יהיה מיידית לדחוף פנימה את הפח ולסגור את הדלת. מישהו יכול לכוון למנוע לינארי כזה עם החזרה אוטומטית? רצוי כמובן פשוט וזול, לא עמיד למי מלח ושאר ירקות. יתכן שצריך לשלב בהתקן בקר מתוכנת פשוט כדי שינטרל את המיקרוסוויץ' עד שהמנוע ייסוג לגמרי לאחור ויעצור את פעולת המנוע בשני מצבי הקיצון. יוסי

אני מניח שניתן למצוא בורג הנעה עם מנוע צעדים בר תכנות ולכוון את המהלך של הדלת. בטח אפשר למצוא סנסור קרבה כלשהו שיפעיל את בקר המנוע ולקבע את אחד מקצות מנגנון ההנעה בעזרת פין שליף כך שניתן יהיה לפתוח את הדלת (מבעד לדלת התאומה של הארון) במקרה של תקלה או הפסקת חשמל. הבעיה שתהליך כזה יעלה לא מעט כסף ובהרבה טרחה. אז אם קיים צעצוע כזה אני מעדיף לקנות אותו מוכן. יוסי

אני המשוגע היחידי כאן? אף אחד לא רוצה להקל על חייו בלי להעמיס על המטבח פח חיצוני (וכאלה ניתן למצוא חשמליים)? יוסי

ככל שאני יודע אין בארץ תואר של מהנדס רכב ואינני רואה גם כל קשר בין בעיית חוזק של קורקינט ובין תהליכי שריפה או מיסוב הידרו-דינמי שנלמדו (בזמנו) בטכניון. אני למדתי קורסים כאלה ואחרים בטכניון ואני די בטוח שאין בינם ובין בקשת השואל כל קשר. הכי סביר (ובהנחה שמדובר באלתור מכני) שיש צורך במהנדס מכונות הבקי בבעיות חוזק ודינמיקה. למשל מי שיודע לבצע אנליזה באמצעות אלמנטים סופיים ואולי גם לבצע מדידה בעזרת הדבקה של סטריינגייג'ים כנראה יתאים. בכלי רכב מכל סוג חישובים סטטיים גרידא אינם מספיקים כי הכוחות הדינמיים בזמן פעולה מגדילים בהרבה את המאמצים. התהליך מבוסס על ביצוע אנליזה מודלית ומדידה בפועל של התנהגות שלדת הקורקינט. משפרים ומעדנים את המודל המתמטי, ולאחר שהמודל מדמה בקירוב טוב את התנהגות השלדה מבצעים שיפורים מכניים קלים ומבצעים אנליזה נוספת. אם השינויים קלים מניחים שהאנליזה מדמה את המציאות בקרוב מספיק. בסוף מבצעים בדיקה מסכמת. ליויתי תהליך כזה מהצד של ביצוע המדידות (לא של שימוש במדי עיבור אלא של תדרי רעידה ועוצמות). הסוד האמיתי הוא להבין ביסודיות את הגורמים המשפיעים. אחר כך זה קלי קלות. הייתי מתחיל מחברה המתמחה במשככים דינמיים או ביועצים בתחום. חבר בתעשייה האווירית בחטיבת ההנדסה או ברפאל בטח יוכל להמליץ על יועץ בתחום. יוסי

ערב טוב. ראיתי סרוו דרייב מתוצרת בלום אבל הקומבינה הזו רק משחררת את הדלת ודוחפת החוצה לזווית קטנה. אני מחפש משהו שיפתח ויסגור בנגיעה דלת ארון הנושאת פח אשפה נשלף מתחת לכיור. חובה שהפתיחה תהיה 90 מעלות. משהו שפונקציונלית דומה לפתיחה וסגירה חשמליות של פתח תא מטען בוואנים. מישהו מכיר? יוסי

לא צריך דווקא עומק כקוטר. זכור לי מבית הספר בעבר ש-4 הכריכות הראשונות בתבריג נושאות כ-90% מהעומס, אז הן מספיקות. במילים אחרות הכריכות שמעל 4 הראשונות נושאות במעט מאד עומס צירי. זה גם הגיוני כי אם מדובר (למרות שבטלוויזיה זה לא כך) בתבריג עדין מאד בעומק במידת הקוטר תהיינה הרבה יותר כריכות מאשר במקרה בו התבריג עדין (וזהו בסבירות גבוהה המקרה בטלוויזיה) או כשהוא גס. אז הקריטריון ההגיוני הוא מספר הכריכות ולא סתם עומק התבריג. וביקורת עצמית על מה שכבתי - הגיוני שגודל הכריכות גם כן משפיע על היכולת להתמודד עם העומס הצירי, ולצערי חלפו המון שנים ואינני זוכר אם ההמלצה הזכורה לי מתייחסת לסוג התבריג. יוסי

רמי. 050-9254444 מומלץ בחום. יוסי

מקווה שהוא מותקן מחוץ לחדר האמבטיה משיקולי בטיחות. אחרת הוא חסר ערך. לחות, מתח רשת וחומרים פלסטיים באיכות השד יודע איזה אינם שידוך מוצלח. המפסק (מפסק דוד בעל נורית מובנית, מתחת לטיח או מעל לטיח) חייב לנתק מתח למפזר. מכסימום ניתן להשחיל חוט הזנה נפרד בצנרת הקיימת. ממילא הכל מוזן מאותה פזה וממילא הזרם הכולל (שיקולי חימום) לא יעלה על הזנת התאורה והמפזר מאותו מפסק תאורה, כמו שמתקיים כרגע. יוסי

אם אתה יכול תתקין מפסק דוד שימתג את מפזר החום. ההתקנה מחוץ לחדר האמבטיה, על הקיר ובגובה תיקני. זה פתרון מושלם. 1 - אין שחיקה של מפסק ההפעלה עם החוט. 2 - במפסק דוד כזה יש נורית ביקורת. אם במקרה יש הדבקה של מגע הפזה ואומנם המפזר יודמם אבל יישאר תחת מתח, הנורית במפסק הדוד לא תכבה ותראה זאת מיד. אני מדגיש ומרחיב כי ספריאל (בשרשור אליו כיוונו אותך) טען שהוא משתמש גם במפסק חיצוני וגם בחוט משיקולי ביטחון. זה מיותר אם הנורית במפסק הדוד תתריע על חוסר מיתוג הפזה. אם לא תיגע במפזר החום אין שום סיכוי להתחשמלות, לזרם 'מעקצץ' וכדומה. 3 - הנורית במפסק בולטת מאד ולאדם רגיל משמשת תזכורת. אפילו אם תשכח לכבות, אחרי זמן מה תראה אותה ותיזכר. 4 - למתקדמים ושכחנים. ניתן להוסיף זמזם שיופעל כשמכבים את האור באמבטיה ומפזר החום נשאר עובד. בזמנו עשיתי זאת, כשלא היה לי מפסק דוד חיצוני והשתמשתי בחוט המשיכה המובנה במפזר. הטריק היה לחבר זמזם דלת (הכי פשוט והפועל ישירות ב-220 וולט) בין הזנת המפזר ובין צד הפזה בנורת חדר האמבטיה. יש לזה תנאי הכרחי אחד, שהמפזר ונקודת האור יוזנו מאותה פזה. כשהמפזר פעל והיה אור, הזמזם הוזן בפזה בשני קצותיו וכמובן לא פעל. כשהאור כובה והמפזר המשיך לפעול הזמזם קיבל אפס דרך הנורה והתחיל להרעיש. היום עם תאורות חוסכות אנרגיה אינני בטוח אם העכבת של מעגל התאורה תספיק להפעלת הזמזם אבל ניתן לנסות. יוסי

בהמשך לדיון שהיה כאן בנושא הנ"ל. מספר הסטוק של הפריט הוא SDM652A - ביט פוזידרייב באורך 6 אינטש (15 ס"מ) מתוצרת Snap-On. היבואן הוא אמקול מאשדוד. המספר לגודל 2. הספרה האחרונה במספר הסטוק מתחלפת ל-1 או ל-3 לגדלים המקובלים האחרים. היות ואמקול מייבאים חצי עולם, בקשו את מנהל המכירות של כלי עבודה. יש להם גם אורכים יותר קטנים. זה שציינתי הוא הארוך ביותר שמצאתי בקטלוג. מצאתי בקטלוג גם סוג הנקרא Diamond Tip Power Bit תחת מספר סטוק SDMD322 אבל ללא ציון אורך. לפי הציור נדמה לי שאורכו בינוני. השם של משפחת הביטים כולה - למי שרוצה מילות מפתח לחיפוש - 1/4'' HEX SHANK BITS או POWER BITS. תיהנו. יוסי

השגותיי באותיות מודגשות. יוסי

אתה משוכנע? כי הטכנאי טען שהתוספת החיצונית הזו היא גוף חימום. אני לא נחשפתי לזה אז אינני יודע. דרך אגב, אם אכן הלחות בגלל האיוד בתחתית המקרר (של מי המסת הקרח מפנים המקרר) היא סיבת ההזעה, למה לא להתקין משאבת ניקוז קטנה כמו זו המקובלת במזגנים בהם בגלל הפרשי גובה המים לא מתנקזים בגרביטציה? משאבה כזו אמינה מאד (אצלי פועלת כבר לפחות 10 שנים), פועלת לסירוגין (רק כשמפלס המים במיכל הפנימי שלה גבוה מספיק) ויש לה יכולת לדחוף את המים לגובה של כמה עשרות סנטימטרים. אפשר לסלול צינור ניקוז מאחורי ארונות המטבח ולחברו לניקוז מתחת לכיור ואז כלל לא יהיה אוויר לח בתחתית המקרר. הנקודה היחידה לבדיקה בהתקנה כזו היא אם איוד המים לא מהווה מרכיב משמעותי בקירור הגז החם ביציאת המדחס. יוסי

רעיון מעולה, במיוחד העניין של אפקט הקירור המוגבר בגלל דליפת אוויר משתי הגומיות. עוד לא המציאו גומיות איטום אלקטרומגנטיות או הפועלות בעזרת וואקום? מגע בידית הפתיחה יבטל את אפקט ההצמדה המוגבר. יוסי

לדעתי לא בדיוק אבל קרוב לתשובה האינטואיטיבית שנתתי לטכנאי. המים המופרשים מגופי הקירור שבתוך המקרר מתאיידים מכלי הקיבול שבתחתית המקרר ומתעבים סביב הגומיות, כי רמת הלחות של האוויר גבוהה לעומת המצב התקין, בהעדר מהילה נאותה של האוויר הלח באוויר האופף. אבל אם זה כך, למה בזוגות מקררים התופעה קיימת דווקא בדופן הצמודה? חוץ מזה אם זה כך ניתן למדוד את רמת הלחות באוויר הצמוד למקרר מצדדיו ולהחליט אם הוא מאוורר מספיק. אציע זאת לטכנאי. תשובתך גם מחזקת מה שהצעתי לו, להוסיף מאוורר שישפר את הזרמת האוויר מצידי המקרר או מתחתיו. הצעתי מאוורר תופי כמו זה הקיים במאיידים של מזגן או במסכי אוויר מעל דלתות כניסה בסופרים וכדומה. יוסי

בשבוע האחרון הכרתי טכנאי מקררים מקסים. במסגרת 2 הביקורים שערך (אחד ללימוד הבעיה והשני לתיקונה בפועל) דברנו לא מעט והוא ביקש להתייעץ איתי בנושא הזעת מקררים (לא קשור למקרר אצלי). תיאור הבעיה - סביב גומיות האטימה של דלתות המקרר מופיעים אגלי מים, גם בדופן החיצונית וגם בין הדלתות. הוא טוען שהבעיה מתעוררת כשהמקרר חנוק בין דפנות ארון הסמוכות אליו וללא פתח לשחרור אוויר חם בחלק העליון של הארון, כלומר שאין מעין 'ארובה' המסייעת לזרימת האוויר. מקרה בעייתי נוסף הוא בתצורה מודרנית בה 2 מקררים זהים צמודים זה לזה, וגם אם הם מיובאים במיוחד לצורך הצבה כזו כלומר מקרר ימני עם פתיחה ימנית והשמאלי עם פתיחה שמאלית. מסתבר שגומיות האטימה של דלתות המקרר עושות עבודה גרועה (בהגדרה גורפת, בכל המקררים) וקיימת תמיד דליפת אוויר. היות והאוויר בתוך המקרר צונן, כשהוא מצנן את דפנות המקרר סביב הפתח נוצרת הזעה והצטברות אגלי מים. ההזעה עקב עיבוי מים מהאוויר האופף את המקרר. כדי למנוע זאת צנרת הגז החמה של המדחס 'מטיילת' סביב הפתחים, מחממת את הפחים ובכך מונעת מהאוויר האופף לרדת מבחינת טמפרטורה אל מתחת לנקודת הטל, וההתעבות נמנעת. עד כאן המצב הנורמלי והתקין. הטכנאי טען שכשהמקרר חנוק או בדופן בה יש כמעט מגע בין שני מקררים צמודים מתרחש עיבוי. הוא הוסיף שיצרן מסוים הוסיף באזור שבין המקררים גוף חימום חשמלי למניעת העיבוי, והרחיב גם שכשמשפרים את האוורור סביב המקרר (פתיחת 'ארובה' בארון שמעל המקרר וכדומה) העיבוי החיצוני פוסק והמקרר נותר יבש. וכאן השאלה שלי. מישהו יודע למה חניקת המקרר גורמת לעיבוי? יוסי

אחרי 200 שנות פורום אתה עדיין לא נותן לי קרדיט שבדקתי בקפדנות את המתח של כל סוללה בנפרד? באופן גורף וללא יוצא מהכלל, טעינה של סוללות למברגות וגם של טלפונים סלולריים מתבצעת על שיש או על אריח קרמיקה המונח על שטיח מקיר לקיר. לעולם לא על חומר דליק, וזה כולל את כל המשפחה. חוץ מזה הרי ציינתי במפורש שהמטען בו אני עושה שימוש מוגבל גם בזרם הטעינה. במצב כזה גם אם סוללה אחת מקוצרת כליל הזרם מוגבל. כשהזרם מוגבל החימום מוגבל אף הוא והיות ואני עוקב תמיד אחרי הטעינה, אין בעייה. אם המתח מוגבל ואין ירידה הדרגתית בזרם הטעינה (ללא קשר להגבלת הזרם), ברור שמשהו לא תקין. ואיך בדיוק המטען עליו הצבעת מתחבר לאוסף תאי ליתיום שפורקו מסוללות ישנות של מחשבים ניידים? ההשקעה במיסוד האילתור לא שווה את ההשקעה. לא מדובר במברגה לשימוש יומיומי ובטח לא לשימוש כבד, אז שיטת החפיף עובדת יופי. יוסי

טוב, מניסיון ממושך בחברה שהתמחותה מערכות כיבוי ממוחשבות אני מבקש להוסיף כמה הרחבות והמלצות. לשימוש ביתי אני מחזיק מטפי גז הלון. הכמות הנדרשת יחסית קטנה כי מנגנון הכיבוי הוא שינוי של מסלול יצירת היונים ותוצרי החימצון הסופיים ולא מניעת חמצן. כמו כן אפקט הקירור של מטף כזה יחסית מתון ולא סביר שמישהו יקבל כוויית קור. מטף CO2 מצריך יותר חומר ומקרר הרבה יותר. זה יותר מסוכן אם יותז ישירות על העור. לשריפות בתוך מטבח או בחדרים בבית ובמיוחד אם השריפה בתחילתה גז עדיף. אם השריפה כבר התפשטה ונפלט חום רב חייבים לקרר אחרת תתרחש הצתה חוזרת ואז קצף הוא פתרון יעיל, כמובן אם חשמל הוא לא חלק מהמשוואה. גם אבקה המתיישבת על האזור הבוער ומייצרת מעין שמיכה תהייה יעילה ותתאים גם במקומות בהם יש חשמל, אבל הלכלוך מאד גדול. במקומות פתוחים (נניח תא מנוע של רכב בכביש וכדומה) מטף גז לא יהיה יעיל בגלל שלא יבנה ריכוז כיבוי. לדעתי חשוב מאד גם להבין איך להתיז את חומר הכיבוי כי זה לבד יכול לגרום לכשלון תהליך הכיבוי. בכל מקרה צריך להביא בחשבון שלא בריא לנשום את חומר הכיבוי ורצוי 'לקחת אוויר' ולהתרחק מדי כמה שניות כדי לא להיפגע. יש גם אנשים שרגישים יותר מאחרים לחומרי כיבוי מסוימים (וזכור האסון של חניך בקורס מפקדי טנקים שנפטר לאחר שנשם ריכוז גבוה יחסית של הלון 1301 למרות שבזמנו בצעה חברת דופונט שפיתחה את הגז ניסוי 'בשפן ניסוי אנושי' ששרד ללא פגע). זכרו בבקשה שאין דומה למשל גז כיבוי ממשפחת ההלונים הנפלט 'על יבש' ללא אש למה שתנשמו אם הגז כיבה אש בפועל. שלא תצטרכו. יוסי

אני חיברתי סוללות ליתיום למברגה ישנה באמצעות הלחמה פשוטה והארכת חוטים. לא טרחתי לחבר אותן בצורה מקצועית. במקום זה הצמדתי אותן בעזרת גומיה לגוף המברגה, חיצונית. את הטעינה אני מבצע בעזרת מטען מבוקר זרם ומתח. מגביל את זרם הטעינה לנניח 1 אמפר ואת המתח המכסימלי ל4.2 וולט לסוללה כפול מספר הסוללות. אחרי פעם פעמיים בהם עקבתי בקפידה אחרי הטמפרטורה של הסוללות אני די בטוח שהן לא תתפוצצנה. הבא בחשבון שככל שמתח התאים מתקרב ל-4.2 וולט, זרם הטעינה יורד ומשך הטעינה גדל. ניתן להעלות במעט את המתח המכסימלי אבל זה יותר מסוכן. מצד שני ולאחר שהתרגלתי להשתמש במברגות מודרניות עם פוטר אוטומטי (כזה שיש לו טבעת נעילה לסגירה ידנית ללא צורך להחזיק ביד השנייה את חלקו האחר של הפוטר כלומר לא צריך 2 ידיים לפעולת הנעילה), כל שימוש במוצר העתיק מאד לא נוח. אם אתה מבצע, כמוני, שימוש בכמה מקדחים בו זמנית (נניח קדח מוביל דק למניעת סדיקה, קדח שחרור יותר גדול כדי שהחלק המוצמד רק יהודק בלי שהבורג יתברג בתוכו ומקדח יחסית גדול כדי ליצור שקע לראש הבורג) אז גם גרוטאה ישנה מועילה. אחרת רד מהרעיון. דרך אגב, מניסיון, משור חרב למשל צורך זרם כה גבוה שסוללות ממחשב נייד מתרוקנות כמעט מיד והן לא שימושיות. עוד נקודה. בגלל ההתנגדות הפנימית הנמוכה מאד של סוללות הליתיום, הזרם שהן מפיקות גבוה מאד. מצד אחד זה מסוכן במקרה של קצר אבל מצד שני המברגה התעוררה לחיים, עם הרבה יותר כוח מזה שהיה לה לפי זיכרוני. יוסי

דרך אגב וזה לא קשור ישירות לטמפרטורת האוויר בתא המנוע, הפחתה קטנה במתח ההזנה של נורות ליבון מאריכה דרמטית את החיים שלהן, בגלל שטמפרטורת הפילמנט פוחתת במעט. השיפור אינו לינארי ואורך החיים גדל דרמטית. כל התנהגות חומרי הבידוד, האטימה, אורך החיים של שמנים וכך הלאה מושפעים מהטמפרטורה. אם ניתן בהשקעה קטנטנה לשפר, אז מה טוב. יוסי

מדדתי עכשיו את הטמפרטורה בתא המנוע סמוך מאד לחלק העליון של המצבר. טמפרטורה אופפת (של האוויר סביב הרכב, לפי מד החום בפנל) 33 מעלות. טמפרטורה בתא מנוע בנסיעה מהירה פחות מ-40 מעלות, בעצם סביב 37 מעלות. טמפרטורה בתא מנוע בחניה כשהמנוע פועל וכמובן מזגן בפעולה 69 מעלות. אני מנחש שבשיא החום, בפקק (אוויר חם במיוחד בגלל כלי הרכב שמסביב) ובשמש ישירה הטמפרטורה תעלה על 80 מעלות. בדקתי חזותית ונראה לי שהרעיון בסרטון - הגבהה של מכסה המנוע בצד השמשה - ישים ויועיל. עד כמה, נשאר לנסות ואז למדוד. יוסי

וניתן גם לרסס מים עם אלכוהול לשיפור ספיגת החום, וליתר ביטחון להוסיף מערכת גילוי וכיבוי אש. תודה על ההתייחסות. אקרא ואם תהינה לי תובנות, אגיב. יוסי

טוב. עוד מעט אבדוק את הטמפרטורה במדידה ישירה ואעדכן. יוסי

אין לי ספק שהמנוע או שאר המכלולים לא ימותו מיד, אבל טמפרטורה גבוהה היא מתכון לבלאי מואץ. יתר על כן, המצבר המקורי כבר הוחלף תחת אחריות,והרכב לא היה בן שנה כשזה קרה. אז אני עדיין מחפש פתרון כלשהו. יוסי