Clutch

AutoExpress הוא מגזין רכב בריטי. אי אפשר לסמוך עליהם לחוות דעה אובייקטיבית בקשר למכוניות בעלות קשר בריטי כלשהו, בדם או בעצמות - ואני אומר את זה ברצינות, למרות שהמונדיאו היא בעיני המכונית העדיפה.

האם לרכב המדובר יש מד קילומטרז' המתאפס מדי 100,000 קילומטרים (שש ספרות)?

אז ככה: המועד שבחרת לנסיעה מעט בעייתי. רוב האלפים עדיין שקועים עמוק בתרדמת החורף שלהם בסוף מרץ - במיוחד האיזורים הגבוהים יותר אליהם אתה בוודאי מכוון (סטלביו). אני טיילתי באיזור באוקטובר, ולכן לא אוכל לתת לך מידע מניסיון אישי על מזג האוויר בתקופה שאתה נוסע בה, אבל חשוב שתזכור דבר אחד: מזג האוויר באלפים אף פעם לא צפוי. יום אחד יכול להיות ככה, יום אחר יכול להיות אחרת. חורף אחד יכול להתחיל בדצמבר; חורף אחר יכול להתחיל בספטמבר. לכן, הטיול באיזור האלפים הוא תמיד סוג של הימור. עליך לתכנן את המסלול כך שמזג האוויר ישפיע עליך כמה שפחות: תכנן מסלולים אלטרנטיביים ואטרקציות עבור מספר תרחישים של מזג אוויר; אל תסתבך בעליה לאיזורים גבוהים ומבודדים, אליהם יש גישה רק בכבישים שעלולים להסגר או פשוט להיות מלאים בשלג בלתי עביר. אתה צריך לקחת גם בחשבון שגם אם טכנית הכביש פתוח ואפשר לנסוע בו, כלל לא בטוח שאתה תפיק הנאה מהנהיגה כזו. גם כשהכביש נקי לחלוטין משלג, הטמפרטורות הנמוכות והגשם התדיר יוצרים לעיתים קרובות מה שמכונה בפי שוכני המדינות הקרות "קרח שחור" - קרח ממים שהשחירו מלכלוך, ממש בצבע האספלט. גם נהיגה על שלג היא לא מתנה בכלל, וצריכה להתבצע באיטיות ובזהירות רבה - ואתה עוד מתכוון לשכור רכב עם הנעה אחורית... על סטלביו אתה יכול לוותר. כאן יש דווקא שתי סיבות. הסיבה הראשונה והמרכזית היא שמזג האוויר פשוט לא יאפשר לך לבקר שם בתקופה הזו. סטלביו הוא אחד הפאסים הגבוהים באלפים והוא נפתח בין מאי ליוני בדרך כלל, אם זכרוני אינו מטעני (אם כי לעיתים יש שם שלג גם באוגוסט). תוכל לעקוב אחרי מצב השלג שם באמצעות אחת ממצלמות הרשת השימושיות שאפשר למצוא בקלות באינטרנט. הסיבה השניה היא שלדעתי, לא כדאי לסטות מהמסלול כדי לבקר בסטלביו. בסך הכל, טופ גיר - כרגיל - הגזימו מעט כשתיארו את המקום כגן עדן לנהגים. הכביש צר מאוד, מלא בפניות היירפין הדוקות והאספלט לא משהו בכלל. היחידים שיכולים לנסוע בו מהר הם נהגי אופנועים ומשוגעים (או שניהם, כמובן ), כך שסביר להניח שאתה תמצא את עצמך זוחל במהירות של 20 קמ"ש בפניות. את זה אתה יכול לעשות גם בחניה של הסופר. אז נכון, הנוף מהמם (ככה מספרים לפחות - כשאני הייתי שם, כל הפאס היה אפוף בערפל כבד שאפשר ראות של חמישה מטרים קדימה), אבל יש כל כך הרבה כבישים מדהימים באלפים שמאפשרים גם נוף עוצר נשימה וגם חווית נהיגה מהירה בהרבה, שאין לך טעם לסטות מהמסלול בשבילו. הכביש השווה יותר שטופ גיר ביקרו בו הוא כביש 28, זה שיוצא מדאבוס ודרכו הם הגיעו לסטלביו (אתה, כאמור, כנראה שלא תוכל לעשות זאת - אבל תוכל להמשיך עליו עד איטליה). הכביש עצמו נהדר - רחב וסלול היטב, כצפוי מהשוויצרים - אבל הוא מהווה עורק תחבורה די מרכזי ובחודשים הנכונים ובסופי השבוע הוא יכול להיות די עמוס. אני נהגתי עליו בסוף השבוע ונאלצתי לחלוק אותו עם מאות שוויצרים שלא ממהרים לשום מקום בעונה שלך, סביר להניח שלא תהיה בעיה עם זה. עד כמה שידוע לי, חלק מכביש 28 פתוח כל השנה, אבל החלק המעניין יותר - פלואלה פאס - סגור בחורף ומוחלף על ידי רכבת מכוניות (בתשלום, כמובן. הרי זה שוויץ ). מעניין, אבל לא מספיק. מקטע אחד של כביש 28, ברגע נדיר של שקט: אני יכול להמליץ על קטע כביש נוסף, אליו הגעתי בטעות לגמרי בפניה לא נכונה בכיכר. מדובר בכביש 27 המוביל לכיוון עיירת הנופש היוקרתית (וחברת הכימיקלים ) סנט מוריץ. הכביש מתפצל מכביש 28 (שם נלקחה הפניה הלא נכונה) ועובר דרך גבעות מוריקות ואגמים מנצנצים וגם, לשם שינוי, ביחד עם שוויצרים שנוהגים מהר, כמו שניתן לראות בסרטון הבא מהטיול שלי. חוויה מומלצת ביותר. אין לי מידע לגבי מדיניות הסגירה של הכביש בחורף. T2HwFY2WpEs דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. אני יכול גם להצטרף להמלצה לגבי סאן ברנרדינו פאס. הכביש עצמו צר מאוד ומלא בחלקים מסויימים בפניות היירפין הדוקות עם ראות אפסית, אבל הסלילה טובה והנהיגה מהנה בהחלט. העובדה שהכביש צר לא מאוד מפריעה, משום שמתחת להר שעליו מתפתל הכביש נסללה מנהרה (בתשלום, אם היה למישהו ספק) דרכה רוב האנשים השפויים נוסעים - כך שאפשר לנהוג בפאס הזה ולא לפגוש נפש חיה בכל הנסיעה (ואם כבר תפגשו מישהו, תהיו די בטוחים שהם באו לשם כדי להנות). בסיומו של הפאס - והמנהרה - נמצאת עיירה ציורית (ודי יקרה) בשם הלא מפתיע סאן ברנרדינו. הפאס הנ"ל סגור בחורף. אפשר - ואפילו רצוי מאוד - להמשיך דרומה ולסטות מכביש 13 החדש לכביש 13 הישן, לכיוון מסוצ'ו: כביש רחב יחסית עם ראות טובה והיעדר מוחלט של מכוניות והיירפינים שאפשר לקחת במהירויות מסמרות שיער. ככה נראה הפאס עצמו: אז לאן כן לנסוע? קראתי באינטרנט על דיווחים מקבילים לשלך לגבי מזג האוויר הטוב באיזור הדולומיטים בתקופה שאתה נוסע בה. אף אחד לא יכול לחתום לך שזה יקרה גם השנה: ערוך בדיקה מקיפה של טמפרטורות היסטוריות והיה מוכן לחזור לאוטוסטרדה האיטלקית במקרה של שלג. במקור כלל לא התכוונתי לכלול את הדולומיטים במסלול, ולכן כיווצתי אותם ליום אינטנסיבי אחד, שהיה ללא ספק אחד המוצלחים בטיול - ואני עוד ביקרתי רק בחלק מהכבישים והנופים המדהימים שיש לאיזור להציע. כאן תוכל למצוא את המסלול שאני עשיתי, שדוחס את הפאסים המומלצים ביותר על ידי אתר AlpineRoads (תדאג לבקר בו למידע נוסף על כל הכבישים והמלצות נוספות) לכדי יום קצר אחד. אני הייתי צריך להמשיך צפונה לאוסטריה, אבל אתה יכול להרחיב את הטיול הזה ליום גדוש אחד ועוד הרבה יותר. הנה דוגמה אחת, מראשו של Passo di Sella, ללא ספק אחד הכבישים המוצלחים בטיול שלי: הכבישים בגרמניה הם סיפור לפוסט אחר לחלוטין. אני אסיים עם סרטון מהכביש האהוב עלי בגרמניה GTekpG4u8Ko דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. נ.ב. - אשמח גם להמליץ לך על מקומות אירוח ולינה אחרי שתספר לנו לאן בדיוק אתה מתכוון לנסוע.

סקודה רומסטר 1.6 אוטומטית, צבע שחור מטאלי, שנת 2008 - מספר רישוי 81-617-61. ליסינג תפעולי של הרץ. הרכב התקבל עם כמה עשרות קילומטרים: היתה תקלה ברכב בדיוק בזמן שהוא היה בדרך אלינו (כנראה תוצאה של התקנה מקומית לקויה). הרכב יוחזר בסוף חודש מרץ עם כ-65,000 קילומטרים. עברה טיפול 60,000 וטסט בסוף דצמבר אאל"ט. הרכב נסע על פי רוב נסיעות בינעירוניות קצרות. לא "נקרע" על ידי אף אחד מהנהגים, אבל במצב קומסטי לא מזהיר במיוחד בעיקר תודות לצבע השחור (שריטות מפתח, מכות אבנים ושפשופים - לא אני אשם ). ההתרשמות שלי היתה שהרכב טופל תמיד במוסך של הרץ בנתניה ולא אצל צ'מפיון. ברכב היתה תקלה במזגן שקירר רק לסירוגין, שהרץ לא הצליחו לפתור בצורה משביעת רצון וכתוצאה מכך הרכב חזר מספר פעמים למוסך. באחת הפעמים שהם "התעסקו" עם המזגן, הם הצליחו לשבור חלק מהסוגרים של פתחי האוורור המרכזיים. בפעם אחרת תא האחסון העילי סירב להסגר - טופל על ידי הרץ. ברכב הוחלפו רפידות בלמים לפי דרישתי - כנראה לרפידות סיניות נחותות שהתחילו לחרוק מעט לאחר שהותקנו. הצמיגים עדיין מקוריים ועם מספיק בשר, אבל זקוקים להחלפה עקב הגיל שלהם. הצמיג החילופי המקורי מותקן על הרכב כעת (איני זוכר באיזה גלגל, אך שחיקת הצמיגים די דומה) והוחלף לאחד מתוצרת Triangle (זבל). כמו כן, הוחלף מצבר לפני מספר חודשים (שנפ, לדעתי). במקרה אחד הרכב החל להעלות אדים מאיזור המנוע. עצרתי אותו מיד והזמנתי גרר. לא נדלקה נורת התחממות. איני יודע את משמעות התקלה; הרץ טענו שהם החליפו פלאגים בפנים, הרכב במצב טוב ואין כתמים ולכלוכים פרט לכתם קטן באיזור המושב האחורי.

פנסי הערפל עוקבי הפניה בסיאט איביזה (המצויים גם ברוב מכוניות הקונצרן) פועלים כשתאורת הערפל עצמה כבויה. אני לא יודע לגבי מצב בו היא כן פועלת, אבל מניח שבמקרה כזה הפונקציה מתבטלת.

הדרישות שלך מהרכב ממוצעות למדי. אין לך מה לחשוש - כל מכונית midsize (לפי ההגדרה האמריקאית...) תענה על דרישותך. במקרה הכי גרוע - תזרוק כמה תיקים במושבים האחוריים (בהנחה שאתם זוג). מהניסיון האישי שלי עם חברות בינלאומיות כמו איוויס והרץ, הן לא נותנות אפשרות לבחירת הרכב. אני מניח שתוכל לבקש יפה להחליף את המכונית שלך - אבל כאן זה מתבצע לפנים משורת הדין ועל בסיס מקום פנוי. באלאמו המכוניות במגרש עומדות פתוחות ואין בעיה להכנס ולהשוות. כל חברות ההשכרה מציעות אפשרויות שדרוג במקום, לעיתים אטרקטיביות יותר ממה שמוצע במעמד ההזמנה (שוב, הכל על בסיס עקרון ההיצע והביקוש). אני רוצה להזכיר לך שוב שהתחקיר וההתעסקות שלך סביב הרכב לא הכרחיים - בהנחה, כמובן, שאתה לא מחפש רכב ספורטיבי אלא רק מכונית שתשרת אותך נאמנה בטיול. כמו שאמרתי, בדרישות שלך אין שום דבר יוצא דופן וכל מכונית midsize תענה על הדרישות שלך. באותה המידה, אין הרבה מכוניות היום שאפשר באמת לקרוא להן גרועות. יש מכוניות טובות יותר וטובות פחות, אבל אתה הרי לא מתחתן עם הרכב לגבי השאלות הספציפיות שלך: הקאמרי בסדר גמור. אין בה שום דבר יוצא דופן אבל סך הכל היא מכונית טובה וחסכונית. ניסאן סנטרה היא מכונית קטנה יותר מפונטיאק G6, שהיא כאמור midsize. למרות שטכנית הסנטרה היא midsize, מעשית היא קטנה יותר מרוב המתחרות (גם במימדים וגם במנוע). תיבת ההילוכים בניסאן לא צריכה להדאיג אותך: מדובר באחת התיבות הרציפות הטובות ביותר שקיימות, ולמרות שהיא דורשת מעט התרגלות ראשונית - היא בהחלט לא נוראית ולא צריכה להדאיג אותך. תא המטען קטן משמעותית מהממוצע בקטגוריה. תעשה את החישוב שלך. הפיוז'ן הבסיסית מצויידת במנוע 2.5 שהוא כמדומני מבית מאזדה. מתיחת הפנים שיפרה משמעותית את הרכב - אם יש לך אפשרות בחירה, השתדל לבחור בגרסה העדכנית ולא הישנה יותר (למרות שסביר להניח שמעטות המכוניות מהדור טרום מתיחת הפנים שעדיין נמצאות בשירות פעיל בחברות ההשכרה). ה-G6 היא המכונית האחרונה שפונטיאק יצרה (עד 2010 למעשה), ורוב ההזמנות האחרונות שלה היו לחברות השכרה (הרי להן אין בעיה פסיכולוגית עם רכישה של מכונית ממותג נכחד, וירידת הערך מעניינת אותם פחות מאת הצרכן הממוצע). מותג פונטיאק נסגר עקב צמצומים שנעשו בג'נרל מוטורס, שהחזיקה מספר גדול של מותגי רכב, שחפפו אחד את השני לעיתים קרובות. ה-G6 היא מכונית בסדר גמור. אגב, אני לא יודע למה אתה כל כך מוטרד מסוגיית כיסוי תא המטען, אבל מכונית סדאן תפתור לך את ההתלבטות (ממילא רוב - אם לא כל - המכוניות שאתה שוקל הן בתצורה הזו). אני לא יודע ספציפית לגבי האדג' - נסה לחפש תמונות של תא המטען שלה באינטרנט ולראות. לדעתי שדרוג לקטגוריה של האדג' בהחלט לא נחוץ במקרה שלך, עם או בלי כיסוי תא מטען.

שים לב שחברת ההשכרה מתחייבת על קטגוריה ולא על מכונית. כך שיכול מאוד להיות שתזמין פורד פיוז'ן (במעמד ההזמנה כתוב גם, "or similar"), ותקבל שברולט מאליבו או יונדאי סונטה. אותו הדבר תקף גם לגבי המנוע, אז אין ממש טעם שתהיה בררני. צריך לציין שיש חברות השכרה שנותנות ללקוח לבחור את המכונית. באלאמו (Alamo), למשל, אתה מובל לחניון ופשוט נותנים לך לבחור את המכונית שלך. אני הזמנתי אימפאלה, אבל כשראיתי בחניון מוסטנג לא יכולתי להתאפק בחניון - לפחות בסניף של LAX, שם לקחתי את הרכב - היה מבחר די גדול של מה שקרוי בארץ "מכוניות מנהלים", כולל כל הדגמים שהזכרת ועוד רבים אחרים. יתכן בהחלט שיש חברות אחרות שנוהגות כך; חפש באינטרנט חוות דעת על החברה בה אתה מעוניין לשכור את הרכב. בכל מקרה, אם המטרה שלך היא נסיעה מנהלתית ואתה לא מחפש רכב ספורטיבי במיוחד, אני מתקשה לראות איך אתה תסבול עם כל רכב שינתן לך. תודעת השירות בארה"ב גבוהה יותר מבארץ, וחברות ההשכרה הרבה יותר משומנות ומסודרות. בארה"ב לא תקבל מכונית שכורה מטונפת ושרוטה כמו שקורה לעיתים קרובות בארץ. כל המכונית שהזכרת הן מכוניות טובות למדי, והן תשרתנה אותך בצורה טובה. המכוניות הללו בהחלט "זזות" גם עם גרסת ארבעת הצילינדרים (אין חוקיות בנושא. חברות ההשכרה מחזיקות גרסאות ארבעה צילינדרים וגרסאות שישה צילינדרים). לשאלתך, באופן מסורתי יצרניות הרכב האמריקאיות הן הספקיות הגדולות ביותר של רכבי ההשכרה. הסיבות לכך רבות ומגוונות, אבל המכירות המאסיביות לציי הרכב הצליחו להרוס לחלוטין את הדימוי של מספר דגמי רכב. למשל האימפאלה (אגב, בניגוד למה שציינת - האימאפלה משווקת כיום רק עם מנועי 3.5 ו-3.9 ליטרים בתצורת V6), שכמעט ולא נרכשה על ידי צרכנים פרטיים - למרות שבסה"כ, לפני מספר שנים היא היתה מכונית די טובה וגם היום היא לא כזאת נוראית (צריך לתת לה הנחה קטנה - היא כבר די זקנה). גם המאליבו הקודמת סבלה מתדמית "ציי רכב" (אם כי במידה פחותה יותר מהאימפאלה), והמאליבו שלפניה אפילו יותר. גם פורד לא חפים מפשע, והרסו לחלוטין את התדמית של מכוניות ה"פנתר" (פורד קראון ויקטוריה ומקבילותיה במרקורי ולינקולן) שנמכרו בהמוניהן לציי הרכב של המשטרה וחברות ההשכרה, ושימשו רבות גם כמוניות. למרות שהמכוניות הללו מיושנות מאוד, יש בהן לא מעט קסם, ואם פורד היו משקיעים יותר בהתאמת הפלטפורמה לצרכן הפרטי, יתכן שהיא עדיין היתה אטרקטיבית לרוכשים מסויימים. כמובן שיש מכוניות "השכרה" שהרוויחו את תדמיתן ביושר. קרייזלר היתה חוטאת לא קטנה, וכאשר המכירות של מספר הדורות האחרונים של הסברינג לא צלחו, הם מכרו המון מהן לציי ההשכרה והרסו לחלוטין את השם סברינג (עובדה, עכשיו הוא נעלם מן העולם). אפשר להשוות את המכוניות הללו ליונדאי גטס ויונדאי אקסנט בארץ; הן מכוניות שה"אפיל" הצרכני שלהן עבור הצרכן הפרטי שואף לאפס. הבעיה היא שלפעמים המכוניות הללו (ואני לא מדבר על הגטס והאקסנט, אלא למשל על פורד פוקוס, שכמעט ולא נמכרת לצרכנים פרטיים - ובמידה פחותה יותר, גם על מאזדה 3) הן מכוניות די טובות, שנפסלות אוטומטית על ידי רוב הצרכנים הפרטיים, בעיקר בגלל התדמית ההמונית שלהן.

שכחת את הבנטלי מולסאן

הפרק הראשון היה לא רע, הפרק השני היה די משעמם והפרק השלישי היה מעולה. מומלץ לראות.

ניתן לגרוט רכב בן 15 שנה בתנאי שהוא הורד מהכביש על ידי ניידת בטיחות.

אבל הוא לא דיבר על זה. להפך, הוא דיבר על למה כדאי לא לעצור: נהגים אחרים בכביש לעיתים קרובות לא מבינים שאתה עוצר לפני מעבר חציה ומנסים לעקוף אותך בצורה כלשהי. וזה בהחלט נכון. אם פעם הייתי עוצר לכל הולך רגל, היום אני חושב פעמיים אם אני עושה את זה - ומשתדל לעשות את זה ברחובות חד סטריים. גם כהולך רגל, כשאני עומד במעבר החציה אני משתדל לעמוד כך שלא יראה שאני "עומד לחצות" על מנת לא להלחיץ את הנהגים. לפעמים אני מאט את ההליכה שלי כדי לא להתקרב למעבר החציה כשיש מכוניות קרובות. אני תמיד מעדיף לעבור כשאין אף אחד, על פני שמישהו יעצור לי. אני חושב שזה הרבה יותר הגיוני, בטוח וידידותי לסביבה.

תגדיר "מסוכנות לסביבה". מכוניות דיזל אכן פולטות יותר חלקיקים רעילים ממכוניות בנזיניות, אבל גם משמעותית פחות CO2 ו-CO (גזי חממה). במנועי דיזל מודרניים מותקנים מסנני חלקיקים יעילים שהופכים אותם נקיים משמעותית ממנועי הדיזל של פעם. וחוץ מזה, אתה משווה מטרופולינים כמו טוקיו וסיאול לתל אביב? והחלק המודגש הוא בדיוק הבעיה. לישראל אין תקינת רכב משלה - היא מסתמכת על התקינה האירופאית. אותי מרגיז שמשרד התחבורה מבצע שינויי תקינה על דעת עצמו, כאשר ברור לחלוטין שאת השינוי הזה יצרניות הרכב לא תאמצנה עד המועד שהאיחוד האירופאי יחיל את התקנה. ברור שיצרניות אחדות תבחרנה להקדים את מועד החלת התקנות - אבל חלק לא מבוטל מהן לא, כמו שראינו במקרה החלת ה-ESP המוקדמת. וכאן המקרה עוד יותר משמעותי, כי הוא דורש יותר מהתקנת מודול ESP שמיוצר בדרך כלל על ידי קבלן - הוא דורש שינוי הנדסי, שהוא בהכרח יקר. ההבדל בין התקנה הזו לבין התקנה שנוגעת ל-ESP היא שהחל משנת 2010, נאסר יבוא של כל מכונית פרטית שאינה מצויידת בבקרת יציבות, גם אם היא יובאה בעבר ללא המערכת הזו. במקרה הזה קורה משהו שונה: מכוניות שיבואן החל ב-2010 או לפני תמשכנה להגיע הנה כחדשות, אבל מכוניות שהיבוא שלהן התחיל ב-2011 - לא. ובמקרה הזה נוצר אבסורד שממחיש את זה היטב: קיימות שתי מכוניות זהות (פיג'ו 107, סיטרואן C1) ויבוא של אחת יופסק בגלל שהיא הגיעה ב-2011 ולא ב-2010. אם ה-C1 כזו מסוכנת שאסור ליבא אותה ארצה (אבל עם סוזוקי אלטו ושלושת כוכבי ריסוקה אין בעיה), שמשרד התחבורה יאסור היבוא של כל המכוניות שלא תואמות לתקנה הזו. אנחנו נקנה S קלאסים, לא נורא. אגב, לגבי חובת המזגן: איני מצליח למצוא את נוסח התקנה הכללי, אבל אצטט את דרישות החובה העיקריות ליבוא רכב ביבוא אישי מאתר משרד התחבורה: ובהנחה שמה שמוטל על היבואן הפרטי מוטל גם על היבואן המסחרי, יש כאן טמטום לא נורמלי. מה, רכב עם מנוע 1.4 ליטר מתחמם פחות? וכן, בהחלט - אם תשאל אותי, אין צורך להכריח יבואנים להתקין מערכת מיזוג אוויר במכוניות. זו בחירה שצריכה להשאר בידי היבואן, בדיוק כמו כל פרט אבזור אחר. אני לא מאמין שבישראל של שנות ה-2000 צרכן כלשהי היה מוותר על מזגן (ולכן כנראה היו מציעים אותו כסטנדרט על מנת להזיל עלויות), אבל אם מתחשק למישהו לחסוך כמה שקלים - למה לא? התקנה הרי אינה מחייבת את היבואן להתקין את המזגן בחינם, אלא פשוט להציע אותו כסטנדרט. מכאן שמחיר התקנת המזגן מגולגל לצרכן, ומכאן שהוא יכול באותה המידה לבחור בגרסה מאובזרת יותר עם מזגן...

ומאיפה מגיעה ההנחה הזו? נוסחת חישוב ה"ציון הירוק" הומצאה בישראל, ואין לה דומה בעולם כולו. מעבר לזה, אם מה שאתה אומר נכון - למה לאכוף את זה דווקא עכשיו? שלא כמו ESP, התקנה הזו (על פי "אוטו") לא תאכף במכוניות שיובאו ב-2010 ועל כן ברור שחלק משמעותי מהמכוניות בישראל, שלא הושקו בהכרח בזמן האחרון, תשווקנה ללא הפרעה כלשהי. מדובר בצעד חסר תכלית לחלוטין: מה סיטרואן יעשו עכשיו? יחליפו את כל חזית המכונית בשביל אלפי המכוניות שימכרו בישראל? באיזו מידה משרד התחבורה ישפר את הבטיחות אם הרוב המוחלט של המכוניות על כבישי ישראל כיום אינן עומדות בתקנות הללו? באיזו מידה תגרע הבטיחות של הולכי הרגל אם הם ימתינו לאימוץ התקנות הללו על ידי האיחוד האירופאי? וכל זה, כאמור, רק אם מה שאתה טוען נכון. וכלל לא בטוח שזה אכן כך. האם מישהו יודע כיצד ניתן לגשת לתקנות הללו? אני אתקשר למשרד התחבורה מחר ואבקש גישה למידע הזה, אם לא אצליח למצוא את זה באתר.

נו, מה אתם מופתעים? הרי משרד התחבורה שלנו יודע הכל יותר טוב. שכחתם איך לימדנו את האירופאים איך עושים מהפכה ירוקה בתחבורה? הרי האירופאים שמאלנים אפסים, אנחנו נעשה להם בית ספר - מה הם מבינים בכלל? כמובן שמכוניות דיזל הרבה יותר מסוכנות לסביבה מאשר מכוניות בנזין. ותחבורה ציבורית? זה כל כך המאה ה-20, באמת. מה שהולך היום זה לעמוד בפקק בזמן שהרכבת לא עובדת. בפיג'ו-סיטרואן בטח מתפקעים מצחוק. מקווה שאחרי שהם ולובינסקי ירגעו, הם יורידו את התמחור של ה-107 לאיזור של ה-C1 ולנו תהיה אנקדוטה מעניינת לספר למי שירכוש C1 בעוד כמה שנים... sperial - זה טוב ויפה שאנחנו כאלה מתקדמים (זה גם למה הגיל הממוצע של המכוניות אצלנו נמוך משמעותית מבאירופה?), אבל משרד התחבורה מבצע התערבות פסולה בשוק. יצרני הרכב מסתמכים על התקינה של שוק היעד שלהם, ואף יצרן רכב לא יתאים את עצמו ל"תקינה הישראלית" (שכלל לא קיימת). כתוצאה מכך, אנחנו נשארים עם מבחר מצומצם יותר של מכוניות. לא נראה שלמשרד התחבורה יש בכלל מדיניות תקינה ברורה; פעם אפשר היה להכניס פורד מוסטנג ושברולט קמארו לארץ ביבוא אישי, בלי בעיה - עכשיו כבר לא, ולבעלים הנוכחיים עושים חיים קשים. לפני שנתיים הם אמרו שהם יתמכו גם בתקינה האמריקאית. קרה משהו? ברור שלא. משרד התחבורה אמר שב-2010 אי אפשר יהיה יותר לייבא מכוניות בלי ESP, אבל הוא נתן פטור למספר מכוניות מסחריות. הפטור היה אמור לפוג ב-2011, אבל כמובן שברגע האחרון האריכו אותו. בשורה התחתונה: אמרנו? אז אמרנו. עכשיו אנחנו אומרים משהו אחר. מעניין גם לראות איך יש להם זמן וכוח להתעסק בעניינים האלה, אבל להסדיר את עניין שיפורי הרכב - לא.

כשתנהג על כמה מכוניות חוץ מאלו של ההורים שלך, תהיה לך זכות לחוות דעה על מכוניות מהנות לנהיגה. עד אז, אנא התמקד במרווח הרגליים במושב האחורי. לא מציאותי שאתה ממליץ לכל אחד בפורום הזה על גטס ו-i30.

קיימת הנחה של 35 אגורות לליטר בנזין 95 בתחנות "סונול", לבעלי כרטיס אשראי Multi Azrieli (מאסטרקארד). כשאני הנפקתי אותו לפני מספר חודשים, הוא היה בחינם למשך שנה וללא התחייבות נוספת.

מעבר לעניין התחזוקה שהובהר כאן היטב, לא כל כך ברור לי מה הצרכים שלך מהרכב. אם אתה משווה בנשימה אחת בין שברולט אלרו, יונדאי גטס וב.מ.וו סדרה 3, כנראה שהצרכים שלך לא מוגדרים היטב. הגדרת צרכים מוטעית בהכרח תוביל לרכישה לא נכונה מבחינה צרכנית. עלויות התחזוקה של המכוניות הללו שונות מאוד, ופרט לב.מ.וו (וגם זה בהסתייגות: קיימות גרסאות עגלתיות למדי של סדרה 3) - אף אחת מהן לא תעניק לך שיפור ניכר בביצועים, והב.מ.וו היא היחידה מהרשימה שיכולה להציע לך חווית ניהוג ספורטיבית. ספציפית לגבי כל אחת המכוניות: שברולט אלרו (או יותר נכון - אולדסמוביל אלרו) היא דווקא לא מכונית רעה, אבל אם אתה מחפש תחושת כוחניות או שיפור בביצועים, מנוע ה-2.2 הוא בהחלט לא המקום הנכון להתחיל בו. מדובר במנוע חלש יחסית שמפיק כ-140 כוחות סוס, ועם תוספת המשקל המשמעותית על פני המכוניות האחרות ברשימה שלך, ביצועים חורכי אספלט לא יהיו כאן. דווקא לגבי הדלק לא הייתי דואג. עם כמות הקילומטרים שאתה נוסע בחודש (כמות שבוודאי תקטן כשתהיה בצבא) ההפרש האבסולוטי בין עלות תדלוק הליאנה לבין עלות תדלוק האלרו לא יהיה גדול מאוד ביחס לעלות הרכב. ב.מ.וו סדרה 3 היא מכונית נפלאה, אבל מבחינתך יש כמה בעיות: קודם כל, עלויות התחזוקה. מכונית פרימיום תמיד נשארת מכונית פרימיום, מה שאומר שתמחור החלפים בדרך כלל גבוה ממכוניות משפחתיות קונבנציונליות. הבעיה השניה היא למצוא אחת. אתה מוזמן להכנס לאתר יד 2 ולחפש אחת תוך כדי סינון המכוניות עם הגיר האוטומטי. מהר מאוד אתה תגלה שקשה למצוא אחת שלא עברה המון ידיים ושיפורים חסרי טעם - כשהמוכר ברוב המוחלט של המקרים מהמגזר הערבי (וזו לא הכללה סתמית - זו עובדה). אני לא פוסל אוטומטית רכישה של רכב ממוכר במגזר הערבי, אבל הרבה אנשים היו נמנעים מכך. כל זה נכון במיוחד לגבי גרסאות הקופה עם נפחי המנוע הגדולים יותר. יונדאי גטס היא מכונית סתמית למדי, ועם המחיר שציטטת, אפילו אין לה יתרון תמחורי משמעותי על פני מכוניות אחרות בקטגוריה. יהיה לך קשה הרבה יותר (בלתי אפשרי?) למצוא פיאט פונטו מיד ראשונה מהשנתון הזה, אבל זה ממש לא צריך להפריע לך. פונטו HGT יכולה להיות בחירה נכונה אם אתה בכל זאת מחפש משהו מעט ספורטיבי, אבל קח בחשבון שרכב ספורטיבי בדרך כלל ננהג בצורה ספורטיבית, ולכן הבלאי שלו עשוי להיות משמעותי יותר. אם אני הייתי במקומך, הייתי נשאר עם הליאנה. היא לא מצריכה הימורים והוצאות גבוהות על תיקונים לא צפויים כמו גם ישור קו, ונותנת לך שקט נפשי באשר לעלויות התחזוקה. אם השדרוג שאתה מכוון אליו הוא יונדאי גטס, באמת שאין לך טעם להחליף את הליאנה.

לא אומר הרבה. לי באופן אישי אין העדפה לצבע מסויים. כל רכב נראה טוב בצבעים מסויימים - אין לי בעיה לנסוע בשירוקו בצבע ירוק זרחני או באודי TT לבנה. שתיהן נראות יפה בעיני.

זה נכון לגבי כל קומפקטית חמה. ב-45 אלף שקלים לא תוכל למצוא מכונית ספורטיבית "בתולה".

לגבי המגבים - בדוק אם יש סתימה בפתחי השפריצרים. תוכל לשחרר אותה עם עצם חד ודק - למשל מחט.

זאת אותה הפרסומת, בגרסה קומפקטית אכן מודעה מטומטמת למדי. אין מונח כזה, אפילו לא בארה"ב שופעת הסופרלטיבים.

הכתבה הזו בת יותר משנה, וסביר להניח שגולף דור 7 נמצאת בתהליכי פיתוח מתקדמים יותר מזה.

תקרא לי כוסית, אבל זה בדיוק מה שאני עושה אם מישהו מהיר יותר ממני מגיע מאחורי. ואני בטוח שאני לא היחיד כאן. אפשרות אחרת היא להאיץ ולאותת ימינה על מנת להבהיר את כוונותיך, אבל לא תמיד זה ישים או נחוץ.