Clutch

קודם כל, המסלול נראה מצויין ואני בטוח שאתה תהנה מאוד עכשיו כשאני רואה את המסלול שלך, הרשה לי להציע לך הצעה נועזת: במקום לנסוע דרך כביש 42 (אותו אני לא מכיר, אבל אני יכול להניח שמדובר בדרך בינעירונית די משמימה) לעבר סטלביו, עלה מאגם קומו ישירות דרך כביש 2 ו-13 לכיוון העיירה מסוצ'ו בשוויץ, והמשך לעבר סטלביו על כביש 27 המדהים (סרטון מהחוויות שלי שם תוכל למצוא למטה). שיניתי את המפה שלך קצת כדי שתוכל לראות למה אני מתכוון. זה מאריך לך את המסלול בקצת (אבל ממש קצת) ומכריח אותך לעבור דרך שוויץ היקרה (במחירים, כמובן), אבל יהיה מהנה בהרבה. גם כי הכבישים השוויצריים בדרך כלל טובים יותר ממקביליהם האיטלקיים, ובעיקר כי הגישה לסטלביו בנתיב הזה מובילה אותך בכבישים מדהימים - למעשה, נהנתי יותר בדרך לסטלביו מאשר בסטלביו עצמו עוד אופציה מעניינת בשבילך אם אתה יכול להרחיב עוד קצת את מסלול הטיול (אבל פחות מומלצת לטעמי), היא להמשיך עוד צפונה ולנסוע דרך כביש 28 (שאולי זכור לך מאותו פרק של טופ גיר בו בחרו את סטלביו ככביש הנהיגה האולטימטיבי) המקשר בין העיר דאבוס שבשוויץ לסטלביו שבאיטליה. הכביש אכן מעולה, אבל הוא די עמוס. כאן המקום להסתייג ולהגיד כי יכול בהחלט להיות שהחוויה שלי לא מייצגת כי אני הייתי שם בסוף השבוע. עוד עצה: אם אתם מרגישים שאתם לא מספיקים או חייבים לקצר את המסלול מסיבה כלשהי, אתם יכולים לוותר על הזנב הקטן שנמצא בין העיר Cortina d'Ampezzo (עיר די קטנה וחביבה, אבל כדאי להתרחק בכל מחיר מקפה קורנליוס) ל-Passo di Tri Croci, אבל בשום פנים ואופן לא על Passo di Giau והמקטע בינו לבין העיר עצמה. זהו אחד מהמקטעים הכיפיים ביותר (שני הצילומים האחרונים בפוסט הראשון שלי באשכול הזה הם משם). כביש 27: T2HwFY2WpEs דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. כביש 13 (מעט צפונה מאיפה שתהיה, אבל עדיין): כביש 28: וזה מה שקורה כשטועים בדרך, פונים לכביש 27 ונאלצים לעקוב אחרי פורשה 911 ופרארי F430

החישוקים מועתקים אחד לאחד מאלפא מיטו (לא שזה דבר רע).

באמת שלא חובה לבקר בסטלביו. אני הייתי שם באוקטובר שעבר וזה היה הכביש הכי פחות מעניין באותו היום. אולי זה היה קשור לעובדה שהיה ערפל כבד וטמפרטורה שקרובה לאפס (כך שבכלל לא זכיתי לראות את הנוף), אבל אני לא בטוח שהייתי נהנה גם ביום קיצי. שילוב של פניות היירפין וכביש צר מאוד ובאיכות סלילה נמוכה הם לא מתכון מושלם להנאה. יכול להיות שאם הייתי שם עם 500 אבארת' או עם אופנוע הייתי מדבר אחרת. בכל אופן, הייתי באותו הטיול גם בגרוסגלוקנר (אאל"ט בהמלצתך ) ואין מה להשוות. הגרוסגלוקנר הוא כביש הרבה יותר מהנה ושווה כל אירו בכניסה אליו. כמובן שאני מבין את הרצון שלך להיות שם רק בשביל ה-V (אני לא אכחיש שזה היה חלק מהאינטרס שלי), אבל אני רק מכין אותך שלא תתאכזב. בכל מקרה, אם אתה נוסע לסטלביו אז אתה באמת מתקרב מאוד לאיזור הדולומיטים, ואז חבל לפספס את היופי של האיזור ואת הכיף של הכבישים שלו - מה גם שאתה נוסע בספטמבר, בערך החודש הכי טוב לטיולים באיזור. מזג האוויר עדיין יציב לרוב ועונת התיירות נגמרה זה מכבר. היופי באיזור הזה שאפשר להקדיש לו שבוע שלם ואפשר גם "לסיים" אותו ביום אחד. אילוצי זמן חייבו אותי לבחור באופציה השניה. כאן תוכל למצוא את המפה שאני הכנתי בזמנו - ואני יכול להגיד לך בפה מלא, שבשבוע הנהיגה עם הרכב הזה באלפים האוסטרים, האיטלקים והשוויצרים - ביום הזה נהנתי הכי הרבה. ברוב הפאסים שבמסלול הזה עוברים רק רוכבי אופנוע אקראיים (שנהנים לא פחות ממך ), כך שההנאה מובטחת. הנה כמה צילומים מהטיול שלי באיזור כדי לשכנע אותך

אם אתה באיזור מילאנו, כמובן שכדאי מאוד לעבור באגמים האיטלקים - קומו הוא המוכר והמתויר ביניהם, אבל יש אגמים נוספים באיזור. באופן אישי אני לא מחובבי הערים הגדולות (ובמיוחד לא ערים איטלקיות גדולות...), אז אם מתחשק לך לראות קצת נופים ולנהוג בכבישים יפים, מומלץ מאוד לעשות גיחה לאיזור הדולומיטים (נסיעה של כ-200 ק"מ ממילאנו). זה מקרב אותך קצת לאיזור מודנה, שזה כמובן בגדר ה"חובה" לכל חובב רכב שנמצא באיזור. לא הייתי שם, אבל הניסיון האישי שלי מלמד אותי שבהרבה מקרים, מה שאומרים עליו שהוא "חובה", הוא פושר לכל היותר - וסטלביו הוא דוגמה מצויינת אם המסלול שלך יעבור באיזור הדולומיטים / בולצאנו (כן, איפה שנמצא מפעל לואקר), אשמח לתת לך המלצות נקודתיות.

תודה על התגובה. אני מכיר את האתר - הבעיה היא שאיני מצליח למצוא בו את החברה. כנראה שהשם בו הם מפרסמים את עצמם לא כל כך תואם את השם בו הם רשומים ברשם החברות. ואולי בכלל לא מדובר בחברה בע"מ - משהו שלא נראה לי מאוד סביר, כי מדובר בחברת הפקת אירועים די גדולה. כמו שציינתי, פניתי מספר פעמים באמצעות מסרונים למספרים ששלחו לי את ההודעות וביקשתי להפסיק. אני יודע בוודאות שהמספרים הללו פעילים בגלל שהם מפורסמים באינטרנט כאנשי קשר לצורך רכישת כרטיסים. אני לא מתכוון לרוץ אחריהם, להתקשר לכל מספר ולהתחיל לאיים ולהסתבך. עכשיו זאת בעיה אישית של מנהלי המועדון הזה שיצטרכו לתת את הדין בבית המשפט.

על המתחם של ב.מ.וו בפאתי מינכן תוכל לקרוא יותר כאן. במתחם יש שתי אטרקציות מרכזיות: המוזיאון ו"עולם ב.מ.וו" (BMW Welt), שהוא סוג של אולם תצוגה אינטראקטיבי, חנות מזכרות וגם מרכז מסירות. שווה לבקר בשניהם, אם כי לא הייתי סוטה משמעותית מהמסלול המתוכנן במיוחד כדי לבקר שם (מינכן עצמה היא עניין אחר לחלוטין). לעיתים יש מחוץ למתחם מפגשים של מועדוני ב.מ.וו למיניהם - שווה לברר אם מתוכנן אחד כזה. יש גם אפשרות לתאם ביקור במפעל - אני לא בטוח אם זה זמין לקהל הרחב. בנוגע לנורבורגרינג - הייתי מציע לך להתעניין ב-Ring Taxi, אבל אני רואה שכרגע הפורמט הישן (ב.מ.וו M5 ועלות של כמאה וחמישים אירו לסיבוב מסעיר במיוחד סביב הרינג עם סבין שמידט) השתנה, אז אני לא יודע כמה זה כדאי. כדאי לך להגיע למסלול באחד מימי המסלול הפתוחים ולא בימים הסגורים, בהם היצרנים מבצעים ניסויים. ככה מובטח לך לראות, לשמוע ולהריח מכוניות אקזוטיות ואולי גם להשיג סיבוב אני מצטרף להמלצה של אוראל ומציע לך להנות לא רק מהמכוניות בגרמניה אלא גם מהמדינה. חבל לתכנן את מסלול הטיול לפי סדרה של מוזיאונים ולהחמיץ את החלקים היפים יותר של המדינה בדרך. אם תתן לך יותר פרטים על משך הנסיעה, נמל התעופה בו אתה מיועד לנחות וכלי התחבורה בו אתה מתכוון להשתמש, נוכל להמליץ לך על יעדים ספציפיים.

לא, לא חסמו אותי באף פורום - אבל משום מה יש לי תחושה שדווקא כאן יש מומחים בנושא העניין הוא כזה: זה זמן די רב שאני מקבל מספר לא מבוטל של מסרונים המפרסמים מסיבות שונות באיזור מגורי. עיקר ההודעות מגיעות ממועדון מסויים ודי מוכר בסביבה. ההודעות מגיעות ממספרי טלפון רבים, כפי הנראה של יחצ"נים של המועדון. בעבר התעלמתי מההודעות הללו אבל הן התחילו להפריע לי וביקשתי מכל אחד מהשולחים במסרון חוזר להפסיק לשלוח את החומר הפרסומי. חלק הפסיקו, חלק המשיכו למרות ששלחתי מספר פעמים הודעות חוזרות ואף איימתי בתביעה. חשוב לי לציין שמעולם לא ביקרתי במועדון המדובר ובטח ובטח שלא השארתי מספר טלפון או אישרתי שליחת הודעות פרסומיות אלי. כנראה שמספר הטלפון שלי נמכר על ידי "חבר" כלשהו ונמצא ברשימת הספאם שלהם. בנקודה הזו די נמאס לי מההתנהלות של המועדון הזה והחלטתי לעבור לשלב המשפטי. למיטב הבנתי, חוק דואר הזבל המעודכן מאפשר פיצוי של עד 1,000 שקלים בעבור כל הודעה שעונה להגדרה "דואר זבל" (ואם זה לא דואר זבל, אני לא יודע מה כן), ללא צורך בהוכחת נזק כלשהו. עד כמה שזה נשמע צבוע וצפוי, חלק משמעותי מהסיבה שאני רוצה ללכת עד הסוף עם ההליך המשפטי הוא הרצון ללמד את המועדונים לקח. אני בטוח שגולשים צעירים אחרים בפורום יוכלו להעיד על הודעות כאלה שקיבלו, ולא רק מהמועדון המדובר; מועדונים רבים פשוט מנצלים את העובדה שהצעירים אליהם נשלחות ההודעות בדרך כלל לא מכירים את החוק. אשמח אם המשפטנים של הפורום (או סתם מנוסים בתביעות אזרחיות) יוכלו לתת מענה למספר קושיות שאני נתקל בהן בדרך לתביעה: 1. כיצד אני משיג את פרטי בעל המועדון / החברה בע"מ שמפעילה אותו? באמצעות חיפוש באינטרנט, הצלחתי למצוא את חברת האם של החברה שמנהלת את המועדון, אבל לא הצלחתי למצוא את שם החברה כפי שהוא רשום ברשם החברות או את הח.פ. שלה. אין צורך לציין שאני לא מעוניין בדיאלוג מיותר עם החברה הזו. האם יש צורך להגיש תלונה במשטרה לקבלת הפרטים הללו? 2. כפי שציינתי, ההודעות מגיעות ממספר רב של מספרים ולמיטב הבנתי, עלי להוכיח שמקור ההודעות הוא אכן מהמפרסם (המועדון המדובר). כאמור, כנראה שמדובר ביחצ"נים - שהם, במקרים רבים, בני נוער או סתם צעירים שעובדים בשחור ומקבלים אחוזים בהתאם לכמות האנשים שהם מצליחים לגייס למסיבות. האם יש צורך להוכיח את הקשר הזה או שזה משהו שמובן מאליו? 3. חלק ניכר מהמספרים הנ"ל שלחו הודעות פרסומיות למועדונים אחרים. האם עלי להחשיב את ההודעות הללו בתחשיב הפיצוי שעלי לתבוע? 4. באופן כללי, אשמח להמלצות להתנהלות נכונה מול בתי המשפט ומול המועדון הנתבע מכיוון שאני חדש לחלוטין בתחום. תודה מראש! טל

אני מתדלק מפעם לפעם בטן שרונה בכפר סבא ולא נתקלתי אף פעם בבעיות עם איכות הדלק. הבעיה היחידה שלי עם החברה הזו היא שאני לא אוהב שירות מלא ומבקש לתדלק בעצמי. במקרים שאני מתדלק אצלם, אני משחרר את המתדלקים אחרי שהם מעבירים את הכרטיס ומתחילים את התדלוק...

לא הייתי קורא לזה רעיון אידיוטי, כי מבחינה שיווקית מדובר בתרגיל די חכם. גם חשיפה תקשורתית וגם לקוחות שיגלו שבאיזור המגורים שלהם יש תחנה שמוכרת דלק (יחסית) בזול וגם עושה מבצעים שווים ו"אידיולוגיים" מפעם לפעם. ברור שאין כאן שום אידיולוגיה, אבל כתרגיל שיווקי זה יעבוד מצויין.

הרי ברור לכולנו שהישראלי הממוצע יסע גם לתחנת "טן" בקרית שמונה (למרות שהוא גר בתל אביב) כדי "לדפוק את המערכת" (ולא משנה שהוא שילם יותר בדלק ובזמן הנסיעה הנדרש מאשר שווי ההטבה). אי לכך ובהתאם לזאת, צפו תורים והרבה צפירות. דווקא ההנחה של 50 השקלים נשמעת כהטבה הכדאית והמציאותית יותר.

אם זה כך, אני לא ממש מבין למה. בסך הכל מדובר בסרטים שאמנם יש בהם מכוניות, אבל כל קשר בינם לבין מציאות אקראי לחלוטין. שלא נדבר על העלילה הירודה והדמויות הצפויות. ובשביל סרט עם בחורות בלבוש מינימלי לא צריך לסבול את וין דיזל במשך שעתיים באשר לסרט האחרון בסדרה - לא ראיתי אותו עדיין ואני כנראה גם לא אראה מיוזמתי. תמיד יוצא שאני רואה את הסרטים האלה בטיסה כלשהי.

האם אני היחיד שמעולם לא התלהב מסרטי "מהיר ועצבני"?

הבעיה שלי עם Waze היא הבאגים והממשק. למדתי מספר פעמים שלא כדאי לסמוך על התוכנה בעיניים עצומות: היום לי מקרים שהתוכנה לקחה אותי בסיבובים לא נגמרים סביב היעד. במקרה אחר היא ביקשה לקחת אותי דרך מנהרת האגרה בחיפה כדי לחסוך לי דקת נסיעה. מעכשיו אני מקפיד לבדוק את המסלול המלא בטרם התחלת הנסיעה. חוץ מזה, כאמור, הממשק לא משהו והוא גם לא מאוד יציב. ההוראות הקוליות של התוכנה גם לא מושלמות - במקרים שהפניה הבאה בתור נמצאת פחות מ-200 מטר אחרי הפניה הנוכחית, התוכנה כלל לא טורחת להודיע לי עליה. מעבר לזה גם לא ברורה החוקיות מאחורי "הצמד ימינה" ו"הצמד שמאלה" ביחס ל"פנה ימינה" ו"פנה שמאלה" - מאוד מבלבל. הגדולה של Waze היא כאמור שהיא חינמית ו"חכמה". עבורי היתרון הגדול הוא שהיא תומכת אנדרואיד, שכן אין הרבה תוכנות ניווט תואמות אנדרואיד שיש להן מפות ישראליות. מצד שני, אם הייתי עושה טיול בחו"ל, הייתי משתדל להשתמש בתוכנה מקצועית שאפשר לסמוך עליה יותר.

ולך יש שיניים?

הערוץ המועדף עלי הוא הערוץ של Autoblogger. הסרטונים אמנם בהולנדית, אבל תמיד יש כתוביות. הם מתמקדים יותר במכוניות ספורטיביות, יקרות או מיוחדות בצורה אחרת. המבחנים מצולמים היטב, תמיד ישירים ולעניין ומאוד מבדרים תודות לשפה המצחיקה http://www.youtube.com/user/autoblogger

בטר פלייס יהיו היבואנים של הפלואנס ZE והם גם יקבעו את המחיר שלה. קרסו ישתתפו במערך השירות ולצורך העניין מוקמים מוסכים מיוחדים (לא היה לי ברור האם מדובר במחלקה ליד מוסך קיים או ממש מוסך נפרד פיזית; לדעתי מדובר באופציה הראשונה). לדבריהם קיים מוסך כזה בכפר סבא (אני גם ראיתי פלואנס ZE מסתובבת בסביבה...) ועוד כמה נבנים. אגב, קיימות מכוניות (יקרות למדי) עם "גג סולארי". למיטב ידיעתי עיקר השימוש הוא בהנעת מערכת מיזוג האוויר לכל היותר - כאמור, לא מאוד פרקטי ובוודאי שלא במכונית משפחתית.

אני מסכים איתך לחלוטין בעניין התחבורה הציבורית, אבל כבר דיברנו על הנושא הזה באשכול; תחבורה ציבורית היא לא פתרון קסם עבור כולם. צריך להתחיל מרישות מושלם של הערים הגדולות בתחבורה הציבורית ולהתקדם משם לאט לאט - וגם אז אי אפשר יהיה לזרוק את המכונית לפח (ועוד לא דיברנו על מה קורה בשבת הקדושה ). מבחינתי יש כאן בשורה של ממש לאזרח: בפעם הראשונה אנחנו מקבלים חלופה הגיונית ופרקטית למכונית עם מנוע הבעירה הפנימית. זה יאפשר בלימה של עליית מחירי התחבורה לטווח הארוך ויצור תחרות חדשה בשוק הרכב הישראלי. על הדרך, מדובר גם בפתרון ירוק יותר שמקטין את התלות שלנו בשכנינו החביבים יותר והחביבים פחות - ומקטין גם את הזיהום בתוך הערים.

איך אתה יודע את כל זה? אתה מכיר את הנהג אישית במקרה?

כן, יש מכוניות "משופרות" וצעקניות שמעידות במידה רבה על האופי של בעליהן. עדיין לא הצלחתי להבין איך הגרנד צ'רוקי קשורה לעניין; מדובר באחת המכוניות הפופולריות ביותר ביבוא האישי בשנים האחרונות, בעיקר משום שמדובר בסך הכל בעסקה די משתלמת למי שמעוניין במכונית יוקרתית למדי ולא אכפת לו מצריכת הדלק.

מה לעזאזל הקשר למעבר באור אדום? אתה לא מכיר את הנהג ואפילו לא היית שם כדי לחזות בצורת הנהיגה שלו. אני לא מצליח להבין את הגישה הזו.

ומה עם הבן של כתב רכב קנדי שריסק פורשה 911 טורבו על דלת החניה? אגב, לא חסרות גם דוגמאות מקומיות. באופן אישי ידוע לי שהשירוקו שהחזיקה צ'מפיון בזמנו כרכב הדגמה רוסקה לחלוטין על ידי מפיק של אחד מתוכניות הרכב בארץ. גורל דומה היה גם ל-GTI דור 5...

בארה"ב דווקא ראיתי לא מעט מכוניות שנוסעות עם לוחיות רישוי של הדילר - כנראה בהמתנה לקבלת לוחיות רישוי אמיתיות. עד כמה שידוע לי, ניתן לנסוע בארץ תקופה מסויימת עם לוחיות זרות (טרם סיום תהליך הרישוי המלא). אני לא כל כך מבין על מה ההתלהמות כאן; ראיתי כמה וכמה מכוניות עם לוחיות יצוא גרמניות (כלומר - מדובר ברכב מיובא ולא בתייר).

לגבי שחיקת הטווח - שוחחתי בנושא עם טל אגסי ושאלתי אותו מה יקרה עם הסוללות הללו. התשובה שלו היתה שבעתיד יתכן כי יוצעו חוזים מוזלים עבור שימוש בסוללות עם טווחי נסיעה קצרים יותר. אגב, בטר פלייס עדכנו את הטווח המובטח והוא עומד על 185 ק"מ במקום 160 במקור. לטענתם מדובר בטווח המתאים לשימוש נורמטיבי (כן, עם מזגן).

נכון לעכשיו, המחיר של המכונית החשמלית - ללא הטבות מס - הוא אכן לא משתלם ביחס למכונית עם מנוע בעירה פנימית. אלא שכמו שהסברתי לרועי, את עלויות היצור אפשר להוזיל רק על ידי יצור המוני, וזאת אחת הסיבות שניתנות הטבות המס הללו (ולא רק בישראל). חוץ מזה, מחירי הנפט רק עולים כלפי מעלה ובנקודה מסויימת גם יחצה הגבול שמפריד בין הכדאיות המוחלטת (ללא הטבות כלשהן) של המכונית הקונבנציונלית ביחס למכונית החשמלית. אגב, הלינק שצירפת לוויקיפדיה נודף ריח חזק של חסות מטעם טסלה ובטר פלייס. לא הייתי מציע להסתמך על וויקיפדיה במקרים כאלה. ומה לגבי תחבורה ציבורית? תחבורה ציבורית היא פתרון, אבל לא ה-פתרון. קל מאוד לנופף בדגל התחבורה הציבורית כפותרת בעיות התחבורה העולמיות, אבל זה פשוט לא ככה. גם תחבורה ציבורית טובה מאוד לא עונה על הצרכים של כולם. התשובה האמיתית היא שילוב של כמה פתרונות ביחד, למשל - אדם שגר בפריפריה יוכל לנסוע לתחנת הרכבת הקרובה לביתו ברכב החשמלי שלו, לחנות אותו שם ולחבר אותו לעמדת טעינה, לעלות על הרכבת ולנסוע לתל אביב - שם הוא יתנייד למקום עבודתו באמצעות רשת יעילה של אוטובוסים או רכבות קלות. חבל שזה נשמע כמו אידיאל שאנחנו מאוד רחוקים ממנו. אני לא יודע מאיפה הנתון לגבי הזרם הנדרש לטעינה לילית של המכונית של בטר פלייס (אם אתה יודע אותו, אנא שתף אותנו במקור שלך), אבל גם אם נניח שהוא נכון: אתה לא יכול להניח שהמכוניות הללו יטענו בלילה. למעשה, כמעט בטוח שזה לא יקרה. האדם הממוצע חוזר הביתה בשעות אחר הצהריים - ערב המאוחרות ומכניס את המכונית לשקע. ומה יקרה בימים החמים ביותר בשנה, כשהרזרבות של חברת החשמל שואפות לאפס? אני אחזור על הנקודה ש-haimy העלה: בטר פלייס אוגרת אנרגיה - כלומר, היא רוכשת אותה בשעות השפל ועל ידי כך יכולה לענות לביקוש בלי ליצור עומס יתר על רשת החשמל. סביר להניח שהיא גם תשתמש במאגרי האנרגיה הללו בשביל תחנות ההחלפה. אגב, שי אגסי אמר שהמערכת שהם פיתחו מאפשרת להקים רשת מכוניות חשמליות עם 0% עומס נוסף המוטל על מערכת החשמל. עד כמה אפשר להאמין לו? אני לא יודע, אבל זה כנראה משהו שהם חשבו עליו.

רועי, אתה צודק וטועה בעת ובעונה אחת. אכן אי אפשר לגרום לשינוי משמעותי כזה לקרות בלי סיוע שלטוני. הסיוע הזה קורה דרך הטבות מיסוי למכוניות חשמליות ודרך שיתוף פעולה של חברת החשמל עם בטר פלייס בכל מה שקשור לפריסת התשתית - אבל לא נכון להגיד שיש כאן חנק של האלטרנטיבות. קונספט ה-plug in נשאר כמות שהוא, רק שההטענה מתבצעת בצורה חכמה, תוך כדי יצירת עומס מינימלי על תשתית החשמל העמוסה גם כך. לא נכון גם להגיד שהטבות המיסוי ניתנות לשי אגסי בלבד. יבואנים אחרים חופשיים להביא ארצה דגמים חשמליים משלהם ולשווק אותם במקביל לפלואנס החשמלית ולאחיות שלה שיגיעו גם הן בשלב מסויים. זאת ועוד - המכוניות הללו יוכלו להשתמש בתשתית של בטר פלייס עבור טעינתן, ועצם המצאות תשתית כזו יגרום לפופולריזציה של מכוניות חשמליות (גם מהסוג בלי הסוללה המתחלפת והסמל המעויין) בישראל. אפשר לטעון - ובצדק - שבטר פלייס תרוויח מכל מכונית חשמלית שתגיע ארצה (גם אם לא דרכה) ותשתמש בתשתית הטעינה שלה (ממש כמו חברת סלולר שיכולה להרוויח מהלקוח גם אם הוא לא רוכש את המכשיר דרכה) ואפשר גם להגיד שנוצר כאן מונופול מסויים. העניין הוא שאין דרך להרים פרוייקט כזה בלי ליצור סוג של מונופול בשוק. ההשקעה בפיתוח המערכת ופריסתה גדולה, ובשלב הזה אני לא חושב שיש חברה שיש לה אינטרס וכסף להתחרות עם בטר פלייס. זה בהחלט מצב בעייתי, אבל אני מעדיף מונופול ואפשרות אמיתית לתחליף ידידותי לסביבה למכוניות קונבנציונליות (שאגב, לא הולכות לשום מקום) על פני המצב הנוכחי - בו מחירי הדלק רק עולים ואין לא לחברות הדלק ולא ליבואנים אינטרס להוזיל מחירים. העומס בארץ הוא בעיה ממשית, אבל אני לא רואה איך בטר פלייס תגרום להחמרתה. אחרי הכל, מדובר במכונית משפחתית שעלות אחזקתה אינה נמוכה משמעותית (כרגע, לפחות) ממכונית בנזין מקבילה - ובניגוד למה שציינת, החבילה שתשתלם עבור הצרכן הממוצע היא לא החבילה הבלתי מוגבלת - זה לא "סע כפי יכולתך", כמו שאתה מתאר. בעצם אין כאן אף שינוי מול המצב הקיים. ומה האלטרנטיבות? נכון להיום, מכוניות חשמליות הן האלטרנטיבה האמיתית היחידה למנועי בעירה פנימית. מנועי הדיזל - אותם מפלה המיסוי הירוק, ולא בצדק - אינם מסוגלים להתקרב ליעילות הכוללת של המכונית החשמלית (כאמור, גם כזו שמקבלת את החשמל שלה מתחנת כוח מונעת גז).