Clutch

1. לא הצגתי את הדוגמה על המיסוי הירוק כלגיטימציה לו, אלא כדוגמה לתמריץ שניתן לציבור כדי לשנות הרגלי צריכה. באותה המידה אפשר לקחת כדוגמה את הטבות המיסוי באירופה. מבחינת ה-end user, אין שינוי תפיסה קיצוני - אין הגבלת טווח (תחנות החלפה בפריסה ארצית) והמכונית רגילה למדי (לא כמו המכוניות החשמליות הראשונות, שאכן היו יחודיות למדי - לטוב ולרע). ובמילים אחרות: לרועי מחברת אמדוקס שנוסע כל בוקר מנתניה להוד השרון לא ממש אכפת מה מניע את הרכב שלו. מצידו שתסע על שוקולד - העיקר שתביא אותו לעבודה מהבית בנוחות מירבית (ותטייל בשטח בסופי השבוע ). 2. הסוללה נמצאת מתחת לרכב ולא בתא המטען. מימדי תא המטען והנוסעים נראים כאילו נותרו ללא שינוי (לדעתי המכונית קצת יותר גדולה במספר מימדים). אותי, אגב, מעניין לדעת מה ההשלכות הבטיחותיות והדינמיות שנובעות ממיקום הסוללה. שוחחתי עם אחד מהאנשים הטכניים של החברה והוא ביטל את החששות הללו. לא השתכנעתי. 3. כן, זריזה. 10.1 שניות מאפס למאה - זריז בהרבה מהממוצע בקטגוריה ובערך 4 שניות מהר יותר מהפלואנס הרגילה. המהירות המירבית, אגב, מוגבלת ל-140 קמ"ש (אבל זה כנראה בגלל שיקולי חסכון ולא ביצועים גרידא. היעילות של המנוע החשמלי פוחתת משמעותית במהירויות גבוהות). 4. איך ההנעה חשמלית משחקת לרעתה, גם אם נקח בחשבון שלצרכן הממוצע לא אכפת מהסביבה (וזה לא נכון לחלוטין)? שוב, למה שלצרכן הממוצע יהיה אכפת ממה הרכב שלו מונע? 5. לא הבנת נכון. הטעינה תתבצע בעמדות של בטר פלייס שיפוזרו בחניונים ובנקודות ברחבי הארץ. קל מאוד לחתום על חוזה התקנת תחנות טעינה בחניון של חברה שמזמינה X מכוניות חשמליות עבור העובדים שלה, כחלק מעסקת הליסינג או כתוספת כלשהי. לגבי הטעינה הביתית - דובר על כך שהמכונית לא תטען מהשקע הביתי כדי לא לגזול כוח מהתשתית הרעועה גם כך של חברת החשמל. הטעינה הביתית תתבצע על ידי עמדות של בטר פלייס (הם טוענים שהן פשוטות להתקנה). צריך לציין שהפתרון הזה, כמובן, רלוונטי בעיקר עבור בתים פרטיים. וכמובן, ההצלחה של הפרוייקט הזה בישראל מושתתת רבות על ציי הרכב: זה המודל המושלם עבור בטר פלייס, וכמו שכבר ציינתי - הוא מפיג חששות לגבי אמינות המכונית וסחירותה העתידית. ומצד שני, המודל הזה לא קיים באף מקום אחד בעולם - אז יהיה מעניין לראות איך הם יגרמו לזה לעבוד מחוץ לישראל. אבל כאמור, האופטימיות שלי נוגעת להצלחה הישראלית שלהם בטווח הקצר, ולא למה שיקרה בגולה או בעתיד הרחוק.

אני חושב שהנקודה שאתה מפספס כאן היא שצריך לתת לצרכנים תמריץ כשהם צריכים לבצע שינוי תפיסה אמיתי. למשל, תקנות מיסוי ירוקות שנועדו לעודד את הצרכנים לעבור למכוניות קטנות וחסכוניות יותר. כאן מדובר בשינוי משמעותי בהרגלי הצריכה של רוב הצרכנים; במקרה של בטר פלייס, השינוי אינו קיצוני. הפלואנס ZE, עבור הצרכן הממוצע, היא מכונית נורמטיבית ומשתלמת למדי: היא משפחתית נוחה ומרווחת, יש לה תא מטען גדול, היא זריזה והיא גם די מאובזרת. העובדה שהיא חשמלית לא אמורה לשחק תפקיד עיקרי בהליך קבלת ההחלטות. התחרות של הפלואנס היא מכוניות קונבנציונליות - ובמיוחד כאלה בציי ליסינג. אם היו מציבים מולך את הפלואנס הנ"ל ביחס ליונדאי i30 או מאזדה 3 בעסקת ליסינג, יכול להיות שהיית מוצא אותה הבחירה העדיפה מבחינת האיכויות שלה כמכונית. על הדרך היא גם חסכונית וירוקה. אז כן, הטווח של המכונית החשמלית הזו נמוך משמעותית ממכונית בנזין. העניין הוא שבמכונית קונבנציונלית, כל תדלוק עולה כסף. בבטר פלייס התשלום הוא לפי קילומטר. יש עניין של בזבוז זמן רב יותר במכונית החשמלית, אבל הוא די מינורי; תדלוק ממוצע בשירות עצמי עם התקן תדלוק לוקח כ-3 דקות, זמן די מקביל לזה של החלפת הסוללה בפלואנס ZE. חוץ מזה, אל תשכח שהרכב יטען בבית ו/או במקום העבודה - ומעטים הישראלים שנוסעים יותר מ-120 ק"מ ביום. כך שבתיאוריה, אם אתה נוסע רק במסלול בית-עבודה, אתה לא תצטרך להכנס לתחנת ההחלפה אף פעם. תחנות החלפות הסוללה הן בעצם פתרון גיבוי שנועד לנסיעות ארוכות, ולא לשימוש יום-יומי וממוצע. לגבי מחזור הסוללות - איני מבין בנושא כלל, אבל ממה שידוע לי בטר פלייס מתכוונים להשתמש בסוללה אחת למשך 200,000 קילומטרים. לאחר מכן יש אפשרות לנתב אותן לשימושים שונים. סוגיית המחזור עצמה מעניינת, ואני מקווה לראות יותר התייחסות מבטר פלייס לגבי ההליך המדוייק שעוברות הסוללות בפנסיה.

כיצד הגעת למסקנה שהכדאיות של המכוניות הללו נבחנה על ידי יצרניות רכב ונמצאה לא גבוהה? מכוניות חשמליות הן דווקא אחד הטרנדים החמים בשוק הרכב כרגע. נכון, יש חברות שלא מאמינות בפתרון הזה - אבל כמו בכל "צומת טכנולוגי" דוגמת זה מתחרות היצרניות הדומיננטיות ביניהן, כמו למשל במקרה של VHS מול Betamax או בלוריי נגד HD-DVD.

רוב הנהגים - ואפילו חובבי רכב לא מעטים - לא יודעים עד כמה תאורת קסנון איכותית יכולה לשפר את חווית הנהיגה והבטיחות. ההבדל לעומת תאורה קונבנציונלית הוא עצום ולטעמי שווה השקעה לא קטנה.

האירוע הנ"ל היה אירוע לעיתונאים ומוזמנים בלבד. לא יודע להגיד לך מתי תהיה מסיבת העיתונאים הבאה. שי דיבר על כך שבשבועות הקרובים בטר פלייס יפרסמו את עלויות החבילות החודשיות של המכונית, אז יכול להיות שהם ינצלו את ההזדמנות לאירוע נוסף.

היה כיף לקרוא. שמח לשמוע שהצלחתם להנות מהנסיעה למרות העונה הבעייתית. אני רואה שאחרי אשכול ההתייעצות שלך החלטת לוותר על הנסיעה באלפים - עשית חכם. רק דבר אחד חסר: ת-מ-ו-נ-ו-ת

אגב, עוד נקודה מעניינת שבטר פלייס העלו בפומבי לראשונה: תחנות הטעינה יעוצבו בהתאם לסטנדרטים בשוק וניתן יהיה לטעון מכוניות חשמליות שלא של חברת בטר פלייס באמצעותן. יש לשער שהתעריפים יהיו פחות אטרקטיביים ביחס למה שתקבל הפלואנס, אבל להערכתי יש לבטר פלייס אינטרס מובהק לעודד יבוא מכוניות חשמליות מתחרות ארצה וגם לאפשר את טעינתן. אחרי הכל, ברור שהפלואנס לא תענה על הצרכים של כל לקוח ולקוח, ובבטר פלייס לא מראים התלהבות רבה לגבי יבוא דגמים נוספים בשלב הזה. גם אם המכונית הנטענת אינה "שלהם", הם עדיין ירוויחו.

השיטה שאתה מתאר כאן מאוד מיתממת ולא מתאימה לצרכן הממוצע. זה כמו שתגיד - למה לי לרכוש רכב חדש עם מנוע טורבו? בוא, נקח סובארו DL משנת 1989 ונצמיד לה מנוע V6 מוגדש. מה רע? גם עלויות זולות, גם כיף וגם קל. למה כולם לא עושים את זה? כי זה לא בטיחותי (ובמקרה שלנו גם לא חוקי). אי אפשר לקחת מכונית שלא תוכננה לעמוד במשקל של הסוללה ולהצמיד אותה לתחתית המכונית. אי אפשר להעביר חיווט שמעביר זרם במתח גבוה במוסך מדרכה. מדובר בפרוייקט מסובך מאין כמוהו שכולל הפשטה מוחלטת של הרכב - מי ירצה להתעסק בזה? למי תמכור את הרכב הזה? איך הוא יסע בעוד 10,000 קילומטרים? המכונית של בטר פלייס לא יוצאת דופן בשוק הרכב הישראלי. המשפחתית הממוצעת עולה 120,000 שקלים וצורכת יותר מ-1,000 שקלים בחודש לדלק בנסועה ממוצעת. זה הסגמנט הנמכר ביותר בישראל, מה שמראה לך שאנשים מוכנים לשלם על הנוחות שבנסיעה במכונית חדשה, בטוחה ונוחה. הטענה ביתית עובדת כרגע משום שמדובר באנשים בודדים פה ושם - כמו שהיה עד לפני לא הרבה זמן בישראל עם הביו-דיזל. ברגע שזה יהפוך לתופעה פופולרית, המדינה תלחם בזה משום שהעמסה כזו על רשת החשמל היא מסוכנת. רשת החשמל אינה מתוכננת לצריכה מהסוג והנפח הזה.

המחירים הללו מקבילים (ונמוכים, בחלק מהמקרים) לעלויות התדלוק החודשיות הנוכחיות של מכונית בנזין ממוצעת. זה בדיוק נמרץ מה שבטר פלייס מבטיחים. הם לא מתחייבים למחיר נמוך יותר. התקנות שהזכרת לא אוסרות הטענה ביתית, אלא הטענה דרך רשת החשמל הקונבנציונלית. יש לזה סיבה טובה מאוד: מה יקרה כשאלפי בעלים של מכוניות חשמליות יחזרו הביתה ב-6 בערב יכניסו אותן לטעינה לרשת הביתית? התשובה פשוטה - הרשת תקרוס במהרה. הלב של הפתרון של בטר פלייס הוא ניהול אנרגיה חכם שמתבסס על רכישת אנרגיה בשעות השפל (סביר להניח שגם בתעריף מועדף) ואגירתה עבור שעות השיא.

למזלנו אנחנו לא הראשונים שצריכים לעשות את החישוב הזה - אוניברסיטת סטנפורד כבר עשתה אותו עבורנו. מי שרוצה ויכול לצלול בפרטים הטכניים (לא אני ) מוזמן לעשות כן, אבל אני רק אצטט את המסקנה הרלוונטית עבורנו מהמסמך הזה: ובמילים פשוטות (ובעברית): הנצילות של טסלה רודסטר שנעה באמצעות חשמל המופק על ידי גנרטור מונע גז גדולה פי שניים מהנצילות של טויוטה פריוס (שבעצמה נעזרת במנוע חשמלי ונצילה יותר ממכונית בנזין קונבנציונלית). שים לב שבתחשיב הנ"ל נכלל לא רק תהליך יצור הכוח והעברתו לשקע בבית, אלא גם לאיסוף הגז ושינועו (well-to-electric-outlet, כלומר - באר הגז לשקע). גם אם נניח שהפלואנס החשמלית לא נצילה כמו הטסלה (ואין לנו מידע על זה), גם אם נניח שהגנרטור הישראלי יהיה פחות יעיל (טוב, זה דווקא די הגיוני ), גם אם נניח שאלמונים גונבים אחוז מסויים מהחשמל - עדיין המכונית החשמלית תהיה נצילה יותר באחוז משמעותי ממכונית היברידית, שזה הפתרון האקולוגי ביותר שיש לרוב היצרניות להציע כיום. ועוד לא דיברנו על ההשלכות הסביבתיות של שינוע הדלק לתחנות דלק ביחס לאספקת חומר הבעירה באופן מרוכז למקום אחד.

טוב, אז זה יצא קצת ארוך - אזהרה לאלה מכם שמפחדים מחומות טקסט גם אני נכחתי באירוע, אבל להבדיל משלומי לא חזרתי יותר מאמין מאשר נכנסתי. למען האמת, השתכנעתי שהפתרון של בטר פלייס מתאים וישים בישראל כבר באירוע ההשקה של מרכז המבקרים של בטר פלייס לפני קצת יותר משנה. האירוע ההוא שימש כהצהרת כוונות רצינית - סוג של "אנחנו כאן" ראשוני, דריכת רגל אמיתית בשוק מעבר להצהרת הכוונות והדיבורים. אני ציפיתי מהצוות (המוכשר, יש לציין) של בטר פלייס לתת הפעם קצת יותר מספרים חדשים, ולא למחזר את הנתונים שכבר דובר עליהם רבות. רציתי לשמוע את המחיר של המכונית החשמלית מפי ההוגה שלה; רציתי לשמוע על חברות ליסינג שחתמו על הסכם עם בטר פלייס; רציתי לשמוע על מחירי החבילות ומועדי האספקה המדוייקים. אז נכון, הפעם ראינו גם את המכונית וגם את תהליך ההחלפה - אבל האמת היא שלא היה לי ספק שאחד מהם אפשרי - לא באופן כללי ובוודאי שלא בהתחשב בכך ששתי החברות המעורבות מתוקצבות היטב (כמו ששי אגסי הזכיר לנו, 15% מתקציב הפיתוח של רנו מוקדש לפיתוח מכוניות חשמליות ואת הבסיס הכלכלי של בטר פלייס אין צורך להזכיר). בסך הכל לא מדובר בפריצת דרך טכנולוגית; מכונית חשמלית אנחנו כבר יודעים לייצר, בסוללה אין דבר חדש והתחנה מגניבה ועתידנית לכל הדעות, אבל לא משתמשת בטכנולוגיה שלא ראינו אף פעם. מבחינתי, האתגר של בטר פלייס הוא להראות שהמודל שלהם יכול לעבוד בעולם האמיתי. אני כבר השתכנעתי שזה יעבוד בישראל של 2011 - בטר פלייס צברה המון אהדה פוליטית (ממנה נודף ניחוח של הון-שלטון; שמתם לב לסמיכות חקיקת תקנות מיסוי הרכב ה"ירוקות" החדשות להצהרות הכוונות של שי אגסי בנושא פריסת רשת בארץ?) וציבורית (לדברי שי, כ-75,000 אנשים ביקרו כבר במרכז המבקרים). יותר חשוב מזה: המודל של בטר פלייס כאילו נתפר למצב הנוכחי של שוק הרכב הישראלי, בו רוב המכוניות החדשות נרכשות כחלק מעסקת ליסינג. המכונית חוזרת כעבור שלוש שנים לחברת הליסינג; בטר פלייס לא צריכה להתמודד עם החששות לגבי ירידת הערך ומוצר חדשני ("זה ליסינג, מכ'פתלי?"). יותר מזה, ההפרש בין המיסוי שמוטל על מכוניות חשמליות לבין המיסוי שמוטל על מכוניות קונבנציונליות עצום - 10% לעומת יותר מ-80%, בניכוי כמה אלפי שקלים בהתאם לדרגת הזיהום - מה שמאפשר לבטר פלייס להתאים את המחיר של הטכנולוגיה היקרה למכונית משפחתית רגילה. גם הפריסה של תחנות ההחלפה והטעינה בארץ לא מסובכת: השטח הגיאוגרפי קטן והארץ מרושתת היטב בכבישים מהירים וישובים. הנסועה נמוכה יחסית ותנאי מזג האוויר אינם קיצוניים לכיוון הרע (סוללות לא אוהבות קור קיצוני). שמתם לב שאמרתי "בארץ" ו"נוכחי". כאן מבחינתי נמצא המבחן האמיתי של בטר פלייס - פתרון אמיתי שמתאים לכולם, ולא רק לשווקים מסויימים עם מדיניות מיסוי קיצונית ונכונות לשיתוף פעולה עם יזמים. גם כאן בארץ יעלה המיסוי על מכוניות חשמליות מ-10% ל-30% ב-2014, והוא בוודאי ימשיך לעלות אם המכוניות החשמליות יצברו פופולריות. לא בטוח בכלל שקצב עליית המיסוי נמצא ביחס נגדי בדיוק להוזלת הרכיבים; למעשה, סביר להניח שזה לא יהיה המקרה. וגם אם נקח בחשבון את ה-profit margins שבטר פלייס מבטיחים לעצמם (ב"כלכליסט" פורסם שהמכונית תעלה כ-123 אלף שקלים), עליה במיסוי תגרור שחיקה ברווחים האלה ועלולה להפוך את החברה ללא מאוד רווחית או ללא כדאית כלל. חוץ מזה, הקמת תחנות הטעינה וההחלפה דורשת שיתוף פעולה מקומי. קל להשיג אותו בארץ הקטנה הגיאוגרפית והחברתית שלנו - קצת יותר קשה לעשות את זה במדינות גדולות שמתחלקות לאיזורים שונים פוליטית, כמו מדינות אירופאיות וארה"ב. האם פרד מקליפורניה ירצה לקנות רכב שלא מתפקד בנוואדה? האם היינריך ממינכן יהיה מעוניין במכונית שאפשר לנסוע איתה לפרנקפורט - במקרה הטוב - עם גנרטור? נכון, הבעיה כאן היא בעיקר פסיכולוגית. לא פרד ולא היינריך יוצאים בדרך כלל מגבולות המחוז או אפילו העיר שלהם, אבל בעת רכישת המכונית העניין הזה יטריד אותם. בטר פלייס, אגב, מודים בקיום הבעיה הזו. למעשה, אחד הנציגים של בטר פלייס אפילו הודה שתחנת ההחלפה באה לפתור בדיוק את הבעיה הפסיכולוגית הזו - רוב הישראלים אינם נוסעים 185 קילומטרים ביום, בוודאי שלא לכיוון אחד. יש, כמובן, עוד בעיות עקרוניות רבות עם ההחלה של הפתרון של בטר פלייס למדינות אחרות. הצד החיובי הוא שבטר פלייס היא באמת ובתמים חברה מוכשרת עם אנשים מבריקים, שבוודאי מתחבטים בסוגיות הללו כבר זמן מה ולא היו מגיעים לשלב הזה בהשקת הפתרון אם אינם היו בטוחים שהן ניתנות לפתרון. ועכשיו, אענה על כמה שאלות שצצו כאן: מה יקרה אם תגנב הסוללה עם הרכב / בלי הרכב / עם הכלב? באותה המידה אפשר לשאול "מה יקרה אם יגנב המנוע?". ראשית, זה לא כל כך פשוט. הסוללה שוקלת קצת פחות מ-300 קילוגרם והיא מעוגנת לתחתית הרכב - לגנב הממוצע יהיה הרבה יותר פשוט לקחת את כל הרכב. וכאן נכנס האלמנט השני: חברת הביטוח. גם במקרה ההיפותטי בו נגנב לך המנוע - ויש מנועים שעולים 50,000 שקלים - אתה תשלם סכום מסויים בהשתתפות עצמית וחברת הביטוח תכסה את השאר. אין כאן שום דבר חדשני. מה קורה אם אני יוצא עם הרכב מישראל? אתה לא. כמו שאמרתי, זו תהיה אחת הבעיות בהתרחבות של בטר פלייס לשווקים משמעותיים יותר מישראל - ואחת הסיבות שישראל נבחרה להיות אחד מהשווקים הראשונים (לא לדאוג, זה לא בגלל ציונות יתרה): אני לא מכיר הרבה אנשים שיוצאים לטיול עם הרכב שלהם במצרים או ירדן, כך שבארץ זו בעיה מינורית שבטר פלייס אפילו לא צריכים להתייחס אליה. מה הטעם במכונית חשמלית אם תחנות הכוח בארץ מופעלות על ידי פחם / גז? גם בהנחה ש-100% מתפוקת החשמל של מדינה נתונה היא מדלקים לא מתחדשים, המכוניות החשמליות עדיין יהיו הפתרון הידידותי יותר לסביבה. איני מתיימר להיות מהנדס - ואני בטוח שיש כאן מספיק חברים שיכולים להרחיב בנושא - אבל תחנות הכוח יעילות הרבה יותר מהמנוע שיש במכונית משפחתית ממוצעת. שנית, עצם ריכוז הזיהום למוקדים מסויימים מחוץ לערים וגבוה בשמיים הוא מבורך. אלפי אנשים בישראל מתים מדי שנה כתוצאה מזיהום אוויר מוגבר, אותו אפשר להפחית משמעותית על ידי ריכוז יצור האנרגיה. ואם נבטל לרגע את ההסתייגות שבתחילת הפסקה הקודמת: ברוב המדיניות המערביות יצור החשמל אינו מבוסס בכולו על דלקים לא מתחדשים, אלא על שילוב של מספר מקורות אנרגיה. הזכירו כאן תחנות כוח גרעיניות, אבל קיימות מדינות אירופאיות בהן יש שימוש מוגבר באנרגיה מתחדשת. בדנמרק, למשל, אחוז גבוה מהחשמל מיוצר על ידי תחנות רוח ורובו אף אינו מנוצל (!). היופי שבהתבססות על חשמל כמקור הנעה הוא הגמישות: גם אם בישראל של 2011 מייצרים את כל החשמל ממקורות אנרגיה מזוהמים, יתכן כי בישראל של שנת 2021 כבר יהיו פתרונות ירוקים יותר. אבל למכונית החשמלית לא אכפת מאיפה החשמל מגיע; היא תמשיך לנסוע, בין אם החשמל מגיע מהפחם, בין אם הוא מגיע משמש ובין אם הוא מגיע מהרוח - להבדיל ממכונית בנזין, שתסע אך ורק על בנזין או תרכובות מסויימות, ולא על דיזל למשל. מה יקרה לצליל של המנוע שאנחנו כל כך אוהבים? שמעתם פעם איך טסלה רודסטר? לי זה מזכיר מטוס ממריא. היא נשמעת הרבה יותר טוב ממכוניות בנזין ספורטיביות מסויימות...

אין שום בעיה עם זה. מה ההבדל בין להרים את בלם היד לבין ללחוץ על דוושת הבלם?

אתה כנראה צודק, למרות שאני דווקא כן ראיתי כמה אינסיגניות פרטיות. די ברור מהגישה שלהם שלמכור לצרכן הפרטי זה כאב ראש שהם לא מעוניינים להתעסק איתו. המחירים לא אטרקטיביים בצורה שראויה למותג שמוחדר ארצה בצורה אינטנסיבית אחרי שנים רבות של גלות הלכה למעשה - והמכוניות אף פעם לא עומדות בראש הקטגוריה. חוץ מזה, הם עושים טובה שהם מביאים את האסטרה לכאן עם שתי רמות גימור - הם אפילו לא התאמצו עם האינסיגניה. אולם התצוגה - המרכזי, יש לציין - די עלוב וקטן, ואין בו שום דבר ייחודי או מושך, להבדיל למשל מאולם סובארו הסמוך. ובאמת, למה שזה יעניין אותם? בישראל, הרבה יותר קל למכור מאות כלי רכב בעסקה אחת מאשר להשקיע רכב בתהליך המכירה והשיווק - ורק אנחנו אשמים בכך שהגענו למצב שנציג מכירות פשוט לא רוצה למכור.

גם אני בחור צעיר, והיחס שקיבלתי בסיאט הרצליה כשהגעתי להתעניין במספר דגמים היה דווקא די חיובי. מצד אחד לא צבאו עלי עדרים של נציגים עם כניסתי לאולם ולא "עמדו לי על הראש" בזמן שבחנתי את המכונית מבפנים, ומצד שני - כשהייתי צריך פרטים נוספים לגבי המחירים ושיטות המימון, עמד לרשותי נציג חביב שבאופן די יוצא דופן גם באמת הבין במכוניות. היחס שקיבלתי בסקודה היה די אנטיפתי, אבל בימינו צריך להודות שלפחות לא יורקים לך בפרצוף. אבל אם כבר חוויות שירות מזעזעות, אני חייב לספר על החוויה שלי באולם התצוגה המרכזי של אופל בתל אביב. נכנסתי לאולם כדי לבחון את האסטרה סטיישן. הרכב שחיפשתי היה צריך לעמוד בצרכים ספציפיים מאוד מבחינת מימדי תא המטען, ולכן ניגשתי לרכב ומדדתי עם מטר את תא המטען. האולם היה ריק לחלוטין כשנכנסתי. לא עוברת דקה ומופיע לצידי איש מכירות בשם מקס ששואל אותי מה אני עושה. אני מסביר לו בנימוס שאני מודד את תא המטען של המכונית. הנציג בתורו שואל - "אתה לא חושב שאתה צריך לבקש רשות?". הייתי בטוח שהוא צוחק, אז התעלמתי מההערה והמשכתי בשלי. הוא לא מוותר. "סלח לי, אתה נכנס לבית של מישהו אחר בלי לבקש?". בנקודה הזו כבר התחלתי לתהות מה קורה פה, אז הסברתי לו - עדיין בנימוס - שזה לא הבית שלו ושאני בסך הכל מתעניין במכונית ובתא המטען שלה. בתגובה, הנציג מבקש ממני בטון גס לצאת מאולם התצוגה. אבל רגע, זה עוד לא נגמר: כשיצאתי מאולם התצוגה בזעם וצעקתי לעבר הנציג שהוא איבד לקוח, היתה לו את החוצפה להשיב "איבדתי הרבה לקוחות בשבוע האחרון". פשוט לא יאומן. מדהים כמה חוויית שירות כזו יכולה להשפיע על דעת הצרכן תוך רגע. מעכשיו לא יעלה בדעתי אפילו להתקרב לדלת של אולם התצוגה שלהם - ואני לא אומר את זה סתם מתוך כעס רגעי - האירוע הזה קרה לפני מספר חודשים. אני פשוט מתקשה לדמיין איך יבואן יתפקד במקרה של תקלה במכונית שזה עתה נרכשה, אם ללקוח שעוד לא מסר את כספו הם מרשים לעצמם להתייחס בצורה כזו. אז בסדר, אני מבין שנכנסים לאולם התצוגה הרבה אנשים צעירים שרק באים לשבת ברכב ולא באמת ירכשו אותו - אבל זה ממש לא מצדיק גישה כזו כלפי לקוח פוטנציאלי, במיוחד כאשר לקוח כזה מגיע עם ערימת קטלוגים והצעות מחיר מאולמות קרובים ובסך הכל מודד את המידות בתא המטען. אני לא רואה משהו כזה קורה בארה"ב או באירופה. רק בארץ יש תודעת שירות כזו, וזה לא סתם עוד קיטור על ישראל. זה באמת נכון.

בדרך כלל 14-21 ימי עבודה. לפעמים גם פחות, אבל היבואנים בדרך כלל מכסת"חים את עצמם.

בצע חיפוש בפורום. ב"נושאים הדומים" מתחת ללחצן "פרסם תגובה" יש כמה נושאים שכבר ענו בהם על השאלה הזו.

... אלא שדווקא החברות הגדולות הן אלה שחתומות בדרך כלל על הסכמים עם חברות ליסינג וציי רכב, ובכלל - ארגון חרם מוחלט שכזה הוא בלתי אפשרי. ההשפעה תהיה זניחה עד לא מורגשת. בסופו של דבר, גם אם חברות הדלק יאצלו להקטין את מרווחי השיווק שלהם (מה שנדון כרגע בכנסת, אגב), ההוזלה תהיה בגובה של כמה עשרות אגורות לליטר ולא יותר מכך. מעבר לנקודה הזו, לא יהיה כלכלי עבור חברות הדלק למכור דלק - לפחות לא לצרכנים פרטיים - וכידוע לכולנו, אף אחד לא עובד בחינם.

תמיד יש את אופציית eBay. תוכל לבקש מהמוכר לשלוח את החבילה בדואר שליחים מהיר - לכל היותר עניין של כמה ימים.

כל האופלים החדשים שנמכרים ע"י היבואן החדש מגיעים עם סיומת 75 בלוחית הרישוי. אני גם ראיתי מספר מכוניות של סמל"ת עם הסיומת הזו וביאיוק לה קרוס חדשה אחת.

ניסית אצל מוסך רון? עד כמה שידוע לי הם מבצעים יבוא מקביל לחלפי פולקסווגן במחירים נמוכים משמעותית משל צ'מפיון.

כמו שאמרתי, יתכן שבגלל אופי ההשכרה שלך באופן אוטומטי מוסתרות אופציות כמו המוסטנג. עדיף לך להתקשר לנציגות אלאמו בארץ ולברר. אין לך סיבה לחשוש מ-Sixt, אבל חשוב שתקרא את האותיות הקטנות ותראה בדיוק מה המחיר כולל (למשל - לרוב מוסיפים את מחיר הביטוח רק בהצעה הסופית ולא במחירים של הרכב ליום. הביטוח יכול ליקר את הרכישה בכמה עשרות דולרים ליום). וכמובן שאין כל צורך לגשת לסוכנות כדי לחתום - אתה יכול להזמין בראש שקט דרך האינטרנט.

אני לא יכול לעזור לך מבחינת האטרקציות בחוף המזרחי (יש די והותר מידע על כך), אבל יכול לתת לך כמה טיפים כלליים לשכירת רכב בארה"ב. לגבי ביטוחי הרכב השכור - לא מאוד מסובך. ראשית, מומלץ לבטח את הרכב על שני נהגים ולא אחד, גם אם רק אתה מתכנן לנהוג. אתה נוסע לתקופה לא קצרה, ורצוי מאוד שגם אשתך תוכל לנהוג ברכב במידה ויהיה צורך בביצוע נסיעה ארוכה במיוחד או באם לא תרגיש טוב. שנית, באפשרותך לרכוש ביטול השתתפות עצמית במקרה של תאונה או פגיעה ברכב (CDW / LDW) בתוספת סכום מסויים ביום. המשמעות היא שאם תהיה מעורב בתאונה או שהרכב יפגע או יגנב בצורה כלשהי, לא תצטרך לשאת בהשתתפות העצמית על הנזק שנגרם - סכום אשר עשוי לנוע בין מאות לאלפי דולרים. לפעמים ביטול ההשתתפות העצמית לא מבטל את ההשתתפות העצמית לגמרי, אבל מקטין אותה מאוד. לרכוש או לא לרכוש ביטול השתתפות עצמית? החלטה שלך. בנוגע לחברת ההשכרה, התשובה לא חד משמעית ותלויה בעיקר באופי הנסיעה שלך. שים לב שאתה מתכוון לבצע מה שנקרא one way rental, כלומר לוקח את הרכב בנקודה אחת ומחזיר אותו באחרת. כל החברות גובות על השכרה כזו תשלום נוסף ביחס למה שהיית משלם לו היית מחזיר את הרכב לסניף ב-JFK. כשאני ביצעתי השכרה חד-כיוונית בארה"ב, ההצעות שניתנו לי על ידי חברות בינלאומיות כמו אוויס, הרץ וסיקסט היו גבוהות משמעותית מהצעות של חברות המתמחות בשוק המקומי, ובראשן אלאמו (Alamo), שנתנה את ההצעה הטובה ביותר. אני ממליץ לך לערוך סקר שוק באתרים של החברות המובילות. אם יש לחברה אתר ישראלי, תקבל בו בדרך כלל (אך לא תמיד) הצעת מחיר נמוכה יותר מאשר באתר הבינלאומי, אך יתכן שלא כל האופציות למכוניות הניתנות להשכרה תוצגנה בפניך. בנוסף - בדוק גם באתר traveljigsaw.com, שמשווה מחירים בין כמה חברות השכרה. מבחינת השירות, החברות די דומות זו לזו ואין הבדלים עצומים ביניהן. בנסיעה ארוכה שכזו, חשוב שתצמד לחברות גדולות הפרוסות ברחבי ארה"ב, ולא בחברות מקומיות שעשויות להתקשות להעניק לך סיוע במקרה של תקלה או אי שביעות רצון מהרכב. כל עוד מדובר על חברות מוכרות - לך על החברה שנותנת לך את ההצעה הנמוכה ביותר. בנושא ה-GPS - אתם נוסעים לתקופה לא קצרה ולכן חבל לשכור מכשיר ניווט מחברת ההשכרה. בסכום הסופי תוכל לרכוש מכשיר כזה וגם להשתמש בו אחרי הנסיעה. באתר DealExtreme תוכל למצוא שפע של מכשירי ניווט זולים עליהם ניתן להתקין תוכנות ניווט איכותיות. אין שום סיבה שלא תשכור רכב מיוחד. עניין השכרת הרכב בארה"ב יחסית לא יקר (וההפרשים בין הקטגוריות לא עצומים), וכך גם הדלק - כך שאם מתחשק לך להתפנק קצת - לך על זה! אני לא ממליץ על שכירת מספר מכוניות, מפני שחברת ההשכרה תחייב אותך על החזרת הרכב בסניף אחר וזה יהפוך את העניין ליקר מאוד (מדובר על תשלום שיכול להגיע למאות דולרים). הרנגלר הוא בהחלט לא הבחירה האולטימטיבית לטיול שלך - בסה"כ מדובר ברכב שטח די ספרטני. אם אתה מעוניין בנהיגת שטח, הרבה יותר משתלם לך לצאת להשאיר את הרכב השכור מאחור ולצאת לטיול ג'יפים מקומי (או לשכור אחד בעצמך מחברה יעודית שתהיה זולה בהרבה מחברת השכרה קונבנציונלית, אך כנראה שתגביל את הנסועה היומית שלך). כמעט בכל חברות ההשכרה יש לא מעט מוסטנגים - בדרך כלל כקטגוריית Fun נפרדת. עם זאת, באלאמו למשל ניתן לבחור את הרכב שלך בעצמך ואני בחרתי במוסטנג למרות שהזמנתי אימפאלה. כדאי לך ליצור קשר עם חברת ההשכרה כדי לברר בדיוק מה אתה תקבל - במיוחד אם אתה מעוניין ברכב ספציפי (מה שלא תמיד מתאפשר). מה שכן, כלל לא בטוח שרוב החברות תסכמנה להשכיר לך רכב מהקטגוריה הזו לנסיעה חד-כיוונית. שוב, כדאי לבדוק.

על מנת לנהוג ברוסיה, עליך להנפיק רישיון נהיגה בינלאומי בדואר או במ.מ.ס.י (עלות של כמה עשרות שקלים בודדים). אין כל בעיה להנפיק רישיון כזה עבור נהג חדש, אבל בדוק היטב את נושא ביטוח הרכב וגיל הנהיגה המינימלי טרם נסיעתך.

אני מעריך שפותח השרשור מתכוון לקרייזלר סברינג קבריולט. ועדיין, פרט לגג הנפתח, אין הרבה מקום להשוואה בין המכוניות. הקרייזלר היא אמריקאית די מגושמת - עם הנעה קדמית ומנוע V6 - והמיאטה היא מכונית ספורטיבית קלילה עם מנוע קטן והנעה אחורית. מעבר לאיכויות (הלא מרשימות) של הסברינג כמכונית, היא לא נועדה לנהיגה ספורטיבית אלא לשיוט רגוע עם גג פתוח. תחליט מה הכיוון שלך, ולפי זה ניתן יהיה להמליץ לך על אופציות אחרות. לטעמי קיימות אופציות מוצלחות בהרבה בקטגוריית מכוניות הקבריולה הלא-ספורטיבית - פורד מוסטנג תעשה את העבודה היטב, וגם מכוניות אירופאיות כמו פיג'ו 307CC. באם חשקה נפשך במכונית קבריולה ספורטיבית - הרי שה-MX-5/מיאטה היא הטובה שבחבורה.

רישיון נהיגה, במיוחד בישראל, הוא לא ערבות לבגרות. גם אם ברכב נוסעים ארבעה אנשים צעירים בעלי רישיון, קיים סיכוי לא מבוטל שהנוסעים יסיחו את דעתו של הנהג בצורה כלשהי. הפתרון שלך הוא לא נכון, מפני שהוא מכיר בנכונות "חוק הנוסעים", שבתורו מנסה לפתור בעיה קיימת לא באמצעות חינוך הנהג, אלא על ידי העלמת הגורמים המסיחים. כולנו יודעים שאי אפשר להעלים לחלוטין גורמים מסיחים בכביש: במקרה שלנו, גם שני נוסעים יכולים להיות מסוכנים מאוד ולהסיח את דעתו של הנהג מהכביש ברגע גורלי. הנהג צריך לדעת איך להתעלם מהסחות הדעות הללו ולשלוט בהן, אחרת הוא תמיד ישאר נהג מסוכן - גם אחרי שיהיה לו רישיון במשך שנתיים. הבעיה האמיתית בתהליך לימוד הנהיגה והוצאת רישיון הנהיגה הישראלי היא שהתהליך כמעט ולא מדורג. כלומר, לקחת 28 שיעורי נהיגה - גם אם כולם היו בקיץ, בלי טיפה אחת של גשם ורק בכבישים ציבוריים - ויש לך רישיון. תמתין עוד שלושה חודשים ותוכל לנהוג בלי מלווה (וכמובן שאפשר כלל לא לנהוג במשך שלושת החודשים הללו ופשוט לצאת לכביש. למה, מה, אני פראייר?). במדינות אירופאיות ואמריקאיות הנהיגו ממזמן שיטת "רישיון מדורג", שמאפשר לנהגים צעירים יותר להוציא רישיון בתהליך הדרגתי שכולל תקופת ליווי ארוכה יותר ותחת תנאים מסויימים (למשל, גם אחרי תקופת ליווי מסויימת, הנהג עדיין חייב לנהוג עם מלווה בתנאי מזג אוויר מסויימים או בלילה). אז נכון, עוד מעט תגיע אלינו הרפורמה המובטחת זה מכבר - אלא שקודם כל, היא מתקנת רק חלק קטן מהבעיות עם שיטת לימודי הנהיגה הנוכחית (מלווה נדרש לאורך כל שעות היום במשך שלושת החודשים הראשונים, ורק בלילה בשלושת החודשים הבאים - אבל לא אימוני נהיגה בתנאים שונים ולא צפויים), ובמקום להפוך לחלוטין את השיטה הקיימת ולהנהיג אחת חדשה, כל מה שעשו זה לבנות על הבסיס הלא הלא יציב הזה מגדל גבוה. שנית, אנחנו שומעים כבר לא מעט שנים על ה"רפורמה" ורואים רק הצהרות פומפוזיות במקום תוצאות בשטח. דיברו על 2009, ואז על 2010, ועכשיו כבר על 2012. רוצים להתערב מה יגידו ב-2011?