אנלוגי

פאלו, אם הבחור היה מבקש המלצה על רכב ידני בלי מזגן כי נמאס לו מהמודרניזציה היית ממליץ לו על פיג'ו 206 אוטומטית? אני חושב שאני מבין מה הוא רוצה (ואשמח לשמוע ממנו), סה"כ פיסת נוסטלגיה בבית. מה בין זה ובין סאונד? לדעתי עדיין הכי טוב יהיה לקנות בזול ולראות אם זה מספיק, במקרה שלא להתחיל לשדרג רכיבים. ההפסד הכספי יהיה זעום, אם בכלל.

הלונטיק הזה בהחלט נראה קצת משוגע. אני עם Lifeproof, עושה את עבודתו על הצד הטוב ביותר מבחינתי. אינספור נפילות, הרטבות ושאר מרעין בישין והמכשיר עצמו ללא שריטה. הכיסוי לעומת זאת כבר בלוי, לאחר פחות משנה. זה קצת מאכזב אותי, אם כי באמת שלא עשיתי לו שום הנחות. אני נמצא הרבה בשטח ולא מרחם על הציוד שלי אף פעם. הבונוס - הוא דק מאוד יחסית לכיסויי הגנה אקסטרימיים, אם כי מאריך ומרחיב את המכשיר. אין שום בעיה עם הכנסה והוצאה מהכיס, מדובר בפלסטיק ולא גומי. אני גם מתעניין בכיסוי חדש, בינתיים לא רואה תחליף ל-Lifeproof. לי חשוב מאוד שהכיסוי יהיה כמה שיותר דק ואלגנטי, ויחד עם זאת יספק הגנה מוחלטת. אשמח לראות האם יהיו כאן הצעות לפיתרון אחר, סתם כי אני אוהב לגוון.

יואיל העסק ויקח בחשבון שלצרכן הנבון יש אופציה להזמין מחו"ל, ולא יכעס על כך. הוא בחר לתמחר במחיר מסויים, הצרכן יבחר אם מתאים לו או לא. אתה באמת מנסה לשכנע אותי לקנות מוצר במחיר יקר רק כדי להתאים לתחשיב של בעל העסק? אולי לא הבנתי אותך נכון. כבר הרבה זמן שאני רוכש כל מוצר שאינו דחוף לי ברשת, במידה וההפרש במחיר מוחשי. במקרה ואני מוצא עסק שמוכר במחיר שפוי, אני מוכן לשלם מעט יותר ולרכוש אצלו. למה? כי בכל זאת יש יתרון לקניה מידיית, אני חלש בדחיית סיפוקים והכל יכול להתחרבש בקניה אונליין (אם כי הניסיון שלי מוצלח ב-99% מהזמן). כמה יותר? משתנה ממוצר למוצר. למשל לא מזמן "גיליתי" חנות בשם המיתר השישי ונכון לכרגע הפסקתי להזמין מיתרים ברשת, מעבר למחירים שפויים בהחלט הם גם חבר'ה סופר נחמדים, שאפילו שכנעו אותי לא לקנות אצלם מיתרים כי לא היה בדיוק מה שרציתי. עולה לי כמה שקלים יותר, ואני שמח על כל שקל כזה.

זה שבאמת ובתמים אתה לא מבין מה הבעיה, זו הבעיה. אם הדבר נעשה בתיאום עם בעל המקום ובהסכמתו הרי שהכל טוב, אבל על דעת עצמך, ועוד לכעוס עליו אחרי שהוא מעיר לך - בעיני זו גסות שאין לתאר. אני מניח שרוב המקומות יגיבו בחיוב לבקשה מנומסת, וודאי אם מדובר על כמה חבר'ה שמזמינים אוכל. כמו שהיטיב יבגני לתאר - העולם לא ימות, אבל זה בטח לא תורם לו למצב הרוח. המעשים שלך משפיעים לא רק עליך, וככל שתקדים להפנים את זה יהיה כאן טיפה יותר טוב לכולנו (בהשאלה כמובן, לא מכוון אישית אליך, לכל אחד מאיתנו).

למען הסר ספק - זה לא מקרה שקרה לי, נתקלתי בו בטעות. ולא, זה ממש לא משעשע, אפילו לא "משעשע", וכולי תקווה שגם השופט יחשוב כך.

לא יודע אם כבר היה כאן, אבל להנאתכם: http://www.youtube.com/watch?v=jJHOiB_BcLM&list=UUJwFgobvZ3Kyzoh7VdjWOfw דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. ולתפארת שוטרי ישראל.

הולך רגל כזה יחצה את נתיב הנסיעה במעגל פעמיים - בכניסה וביציאה. הדבר האחרון שתרצה לייצר בכיכר זו עצירה באמצע המעגל.

תודה yuvk - ממיר או עידן+ לא יהיו, לא בלי טלויזיה (אין כוונה בעתיד הנראה לעין). אנטנה חיצונית - כמה עולה כזה דבר +-? מקלט ה-BT כיוון שאני משתמש בלפטופ הנע בין שולחן הסלון לשולחן העבודה למרפסת, לא בא לי למשוך כבלים אחרי. Shay_u - לשמוע דרך האינטרנט זה בדיוק מה שאני מתכנן. לא רק רדיו כמובן - החל מיוטיוב וכלה במוסיקה שעל הסלולרי/מחשב. האם אתה חושב שרסיבר חדש יותר בהכרח יקלוט טוב יותר? עד כה לא היו לי בעיות (במושב האמור, לפני כן ברמת גן, לפני כן בת"א). האם יש דרך לדעת לפי נתונים יבשים מה תהיה איכות הקליטה?

איכות השמע היא דבר אחד, נוסטלגיית השימוש והאופציה לשמוע תקליטים שאין להשיג בדרך אחרת היא דבר אחר. אבא שלי שומע תקליטים מפטיפון ממוצע מחובר למערכת מיני בסיסית של סוני. תגיד לו שזה לא שווה? הוא ימשיך לחייך בשלווה ויקום להחליף צד כל 20 דקות. כל אחד ומה שעושה לו טוב על הלב, לא תמיד זו האיכות האבסולוטית שקובעת (עזוב את זה שבפעם אחרונה בה ביקרתי אותו הסתבר לי שאחד הרמקולים כלל לא מחובר...). לפותח השרשור - קנה לך פטיפון זול, ושב עם כוסית וויסקי (וותר על הקרח) להנאתך. אח"כ תחליט בעצמך אם שווה לשדרג את הרמקולים, המגבר או הפטיפון. בכל מקרה לא תפסיד הרבה אם בכלל מצעד כזה - הכי הרבה תמכור את הפטיפון במחיר דומה למה שקנית.

תקראו לי מזוכיסט או פסיכופט, אני אוהב את הרדיו ישראלי. מדשדש בין תוכניות דיבורים בגל"ץ למוזיקה ב-88, וגם בשאר התחנות. למעשה הרבה משעות הפנאי שלי בבית אני מעביר עם רדיו דולק. במקום מגוריי הקודם לא הייתה בעיה - קליטה חלקה של כל התחנות החשובות. היה מדובר על מושב לא רחוק ממודיעין. עכשיו, אחרי שעברתי לת"א רבתי (דרום העיר) אני פשוט לא מצליח לקלוט חלק, לא משנה מה אני עושה. מדובר על רסיבר סטריאו של Onkyo עם אנטנת חוט פשוטה שמשכתי החוצה מהחלון. האיכות משתנה ומאוד לא יציבה - לפעמים אני מצליח בכמה כיוונונים זהירים לקבל אות חלק לפרק זמן לא קבוע, אבל תמיד מתישהו יתחילו רעשי הרקע. מיותר לציין שכש-88 נשמעים חלק גלגלץ מלוכלך, ולהיפך. האם יש מגבר לעניין? אולי חוט ארוך יותר? מה אפשר לעשות חוץ מלהפסיק לשמוע רדיו? האמת רכשתי לי מקלט בלוטות' שיתחבר לרסיבר וכך אוכל לשמוע רדיו/מוזיקה/וכו' אונליין מהמחשב/סלולרי, אבל בא לי גם לקלוט ספונטנית. המקלט עוד לא אצלי, אעדכן כשיגיע במידה ויהיה מה.

בוודאי שזה עוזר היום היה יום קל מאוד בעבודה, צחוקים עם החבר'ה במשרד ובסוף היום הצלחתי בקלות מפתיעה מדי לשכנע את המנכלי"ת לשלם לי סכום שלדעתי הגיע לי ולדעתה לא כ"כ. אני מתחיל לפחד, ברור שאני הולך לשלם על השבוע המוצלח מדי הזה בקרוב מאוד...

עוד מהשרשור של "מה אסור לעשות אצלכם ברכב" אני די מופתע מהסירוב הגורף של הרבה כאן לקחת טרמפיסטים. אני לא מונית שירות ולא לוקח אוטומטית טרמפים, אבל במקומות מסויימים שאני יודע כמה קשה להתנהל בהם בתחבורה ציבורית (בכביש הגישה למושב בו גרתי, למשל) תמיד אעצור. אם מישהו ישאל אותי ברחוב איך מגיעים לא-ב, ואני נוסע לכיוון אקח אותו בכיף (כמובן רק אם החלטתי שהוא לא מהווה סכנה). גם אני לא ממש אוהב את נטיית הרבה דתיים/חרדים לנסות טרמפים כמוצא ראשון ע"מ לחסוך את דמי הנסיעה באוטובוס, אבל תחת אותם תנאים שציינתי - אקח. יש לי רק חוק אחד במקרים כאלה - לא מנהלים דיון על דת, לטובת שני הצדדים. הגדיל לעשות חרדי אחד שלקחתי מת"א למודיעין עילית בצהרי שישי, שפשוט לא הפסיק לנסות לשכנע אותי לחזור בתשובה. כמה פעמים איימתי שאוריד אותו, עד שהחלטתי שהמגננה הכי טובה היא התקפה. שמתי דיסק של יהודית רביץ, והכרזתי שאם לא טוב לו הוא מוזמן לרדת (לפני כן ביקש להעביר תחנה כשהיה שיר של זמרת). המשיך איתי כמו גדול, אך בשקט מוחלט. לפני עשור פלוס טיילתי באוסטרליה וניו זילנד בטרמפים. הכמות הגדולה של האנשים הנחמדים שעצרו לי ועשו מעל ומעבר (הארכת דרכם כדי להקל עלי, הזמנות לארוחות ואפילו ללינה) זכורה לי עד היום, ואני משתדל להחזיר בדרכי.

אתה מכיר את המשפט "הפסימי והאופטימי, שניהם צודקים"? כנראה שלא, המצאתי אותו כרגע.

היום קמתי בעשר, עשיתי טובה למישהו שמגיע לו, אכלתי אחלה מסבחה, ישנתי שנ"ץ והתבטלתי שאר היום. בשביל ימים כאלה צריך לעבור כמה כמו שלך, ודומים לו חוויתי המון בזמן האחרון. גם תורך יגיע, אל תדאג!

- אם קל לך מדי אתה בירידה

קישור למקרה

איזה קטע, אני חושב בדיוק הפוך. יש לה יכולות מצויינות ולא מנוצלות שהיא מבזבזת על שירים בינוניים מינוס (שאגב נכתבים ע"י ברק פלדמן ומולחנים/מעובדים ע"י יוני בלוך). היא צריכה לשיר ג'אז, מרוחה על פסנתר בשמלה אדומה, או משהו כזה.

מעניין, כזה דיון ארוך ואף אחד לא העלה את הנקודה הכי חשובה - חומוס זה משחק ילדים, האמנות היא מסבחה. אתם שנוסעים עד הדולפין, עומדים בתור ומתיישבים בדוחק, את כל זה אתם עושים רק בשביל חומוס/פול? אם כן - נשביתם ברומנטיקה של המקום, כי החומוס שם, ממש כמו בכל מקום אחר, הוא חומוס. הפול בינוני מינוס. המסבחה לעומת זאת - עולם אחר ואין כמוה (ביום טוב). *באבו חסן מעולם לא הייתה ביצה ואישית אני מבסוט מהשינוי.

חלילה לא מסנגר בלי לדעת יותר פרטים, אך לידיעתכם ילדים בגיל זה ואף צעירים יותר מתחרים כחוק במרוצי מוטוקרוס במדינת ישראל, עם רישיון מירוצים ואופנועים עם מספר אפור. בהנחה והילד הוא אחד מאלו, קרי בעל רישיון מרוצים ועל אופנוע עם לוחית אפורה, לבוש ביגוד מגן מלא (ואז כל חטאו הוא שימוש בכלי שלא במסגרת מירוץ) - איך זה משנה את דעתכם, אם בכלל?

תודה, וסליחה על פוסט כפול - היה כבר כאן. נא לא להמשיך את השרשור הזה, תודה.

"3.7 מיליון ישראלים לא רשאים לנהוג במדינות האיחוד משרד התחבורה הנפיק בשנת 2007 רישיונות נהיגה חדשים בעלות של עשרות מיליוני ש' כדי שיותאמו לסטנדרט אירופאי, עקב שינוי תקן הם אינם תקפים" (גיל מלמד, מעריב). ֿמדינת ישראל במלוא תפארתה. עצוב לי להרגיש ככה ישר אחרי יום העצמאות, אבל אצלנו, כידוע, חוזרים לשגרה מאוד מהר. סה"כ אנחנו רשומים בגינס תחת סעיף "האופוריה הקצרה ביותר". באמת, תבדקו אותי אם אתם לא מאמינים. בעצם עזבו, כמו כולם גם אני חאפר שקרן.

Ynet בעוד רגע שפל נהדר: "פה ושם אנשים ייהרגו" (ההדגשה במקור) - כך התייחס מיקי לוי, לשעבר מנכ"ל חברת אגד תעבורה וכיום סגן שר האוצר וח"כ מטעם מפלגת יש עתיד. כך נפתחת הכתבה, לכאורה ציטוט מפי המנכ"ל. בהמשך מופיע המשפט הבא: אל עדותו של המנכ"ל לשעבר לוי, מתייחס השופט כך (ההדגשה שלי) - "מנכ"ל החברה, מיקי לוי, לוקח בחשבון כי כתוצאה מהמצב המוכר לו 'פה ושם אנשים יהרגו'". זה כמו מלכודת זבובים, אנחנו יודעים שהאור הכחול הזה יהרוג אותנו וכל פעם מחדש חוזרים לבדוק אולי בכל זאת יש שם משהו. עיתונאות שנות ה-2000 במיטבה.

כריסטופר וורד בהחלט מפתים, מכיר ואוהב. למי שזה מצא חן בעיניו שווה לבדוק גם את Steinhart. אני לא אוהב ללכת עם שעון, ובגלל זה בעלים רק של כמה ישנים מימי הצבא, אבל תמיד עוצר מול חלונות ראווה ולפעמים גם מודד . יום אחד זה ישתנה, אולי.

.....

אחרי הרבה שנים עם בלנדסטון החלטתי לנסות רדבק, היה לי פחות נוח, יותר מגושם והרבה פחות אסטתי. היום עם Grisport ואני לא מבסוט. לא נוחות כמו הבלנדסטון, וסוליית הויבראם נשחקת הכי מהר מכל נעל ויבראם שאי פעם הייתה לי (שחיקה מאוד מורגשת אחרי חודשים ספורים). לא בטוח בכלל שיש לה יתרון על פני הסוליה הרגילה של בלנסטון. מנגד, הבלנדסטון העכשוויות לא מחזיקות כמו פעם, פחות משנתיים החזיק אצלי הזוג האחרון. הגריספורט נראה שיחזיקו אותו דבר או פחות. בפעם הבאה חוזר למקורות, מעדיף להחליף כל שנתיים זוג של נעליים טובות מלמשוך יותר עם זוג בינוני. קח בחשבון שמטבע הדברים תשמע המון דעות שונות, כל רגל ומה שנוח לה, כל אחד ופרופיל השימוש שלו.