אנלוגי

הדיון על התמורה ל-400k השקלים עבור הטריביוטו פרארי מיותר - זה אביזר אופנה. ככזה הוא צריך להימדד בסטנדרטים אחרים, אני בטוח שאף אחד משני רוכשיה לא התלבט בינה לבין M3 למשל. זה רכב שרוכשים כשרוצים תכשיט ויכולים להרשות לעצמכם אחד שעולה כמו מכונית ספורט, וסביר שבחניה כבר חונות כמה מכוניות ספורטיביות/פאר ראויות לשמן. אגב, ככזה הוא ישמור על ערכו טוב יותר מכל רכב אחר, גם כאלה שעולים פי 4 ממנו. לא מן הנמנע שניתן למכור אותו היום ביותר מכך. לגבי הסרטון, אם קהל היעד שלו אכן ערוץ אגו הוא עושה עבודתו נאמנה. צילומים מרשימים (בעיקר של פריטים במכונית, פחות של האקשן והנסיעה), לאון רהוט ועובר מסך. אני מסכים שהמידע עבור חובבי רכב מאוד שטחי, והגישה אינה מבחן פרופר, למרות הביקורת המידתית שמופיעה בו. הלוואי עלינו עוד הפקות על מכוניות מעניינות באיכות כזו.

תוצאה ראשונה בגוגל

http://www.youtube.com/watch?v=cjbV9z50gPM&feature=share&list=PL50F1219833C79523 דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

תפסיק עם זה, בבקשה. פספסת את הפניה? תמשיך הלאה ותפנה אח"כ, או תעשה פרסה. ממילא יש לך GPS ככה שלא תלך לאיבוד. יש יותר מדי כמוך על הכביש, וזה סכנת נפשות. בכלל, השרשור הזה מראה כמה התקלקלנו מאז שה-GPS נהיה כ"כ פופולרי. לא אשקר, גם אני משתמש בו המון, אחרי שנים שהתנגדתי נחרצות. לצערי אני רואה שצדקתי - זה מנוון. פעם הייתי לומד מסלול לפי מפה, ומקסימום עוצר לרגע כדי להסתכל בה או שואל מישהו. היום ישר מפעיל GPS. איפה אני רואה את ההשפעה? כשאני מחפש בהיסטוריית הניווט שלי מקומות שכבר הייתי בהם. פעם אם הגעתי לאנשהו עם מפה לא הייתי צריך יותר להסתכל בה כדי לחזור לשם. לענייננו - בגרסה הקודמת לא היו לי בעיות עם הווייז (על אייפון). מאז העדכון האחרון היא מגמגמת חופשי. הפיתרון שלי דווקא משמח אותי - אני עובר על המסלול לפני הנסיעה ומנווט מזיכרון, מקסימום עוצר רגע כדי לוודא שאני בכיוון. כמעט כמו פעם . אגב, כשאין לי צורך בדיווחי תנועה והתראות אני עובד עם IGO, תוכנה הרבה יותר מוצלחת לנהג. בכל מקרה אני לא מחכה להתראה קולית אלא מציץ מדי פעם ובודק מתי עלי לפנות (המרחק לפניה מופיע בכל אפליקציית ניווט) ולאיזה רחוב. הכי טוב זה לזכור שני צעדים קדימה, ההתראה הקולית היא בונוס (והרבה פעמים מכובה אצלי לטובת מוזיקה).

אתה גר בקריית שמונה ויורד לאילת במסגרת החופשה השנתית שלך, כאשר כל ההוצאות עליך. אתה עצמאי ואין לך ימי חופש בשכר. אתה מאוד רוצה לשלם על החופשה הזו, כי אתה מקבל שקט לשנה מהאישה (על מי אנחנו עובדים, מקסימום שקט לחודש). על הדרך קנית עץ ריח לרכב ללא מע"מ. האין כאן חיסכון של 16%? הרי על החופשה ממילא היית משלם כך או כך. אני לא מבין למה אתה מתעקש לגלם כל הוצאה בתוך מחיר החלק. חזרתי לאחרונה מחו"ל עם גיטרה שקניתי שם ביום האחרון בלי להתכוון מראש. קניה מקרית על הדרך. אם הייתי קונה אותה בארץ או מזמין באינטרנט הייתה עולה לי הרבה יותר, וכנראה שלא הייתי מוציא כזה סכום. האם נכון עבורי לחשוב שעלותה הייתה מחיר הנסיעה כולה? אולי בעצם מחירה היה אפס, כיוון שבתוך ההוצאה הגדולה על הטיול עלותה הייתה זניחה (כך כמובן אני מסתכל על זה, אופטימיסט שכמותי). ואם לפני הנסיעה הייתי יודע שאני הולך לרכוש את הגיטרה, האם זה היה משנה במשהו את המצב?

לרוב מדובר על אנשים שיש להם יכולת מרשימה לקרוא את העומד מולם. כאשר הם מספרים ל"פציינט" דברים על עצמו שלכאורה אין להם דרך לדעת הם קנו את אמונו ומכאן והלאה הוצאת הכסף היא עניין פשוט. פגשתי פעם נומרולוג בנסיבות שאינן קשורות לעיסוקו. הוא קיבל ממני כמה מספרים (תאריך לידה וכו') והתחיל לספר לי על עצמי. האמת? פגע די טוב. עד לאותו רגע לא ידעתי שהוא נומרולוג והשיחה ביננו התנהלה כבין שני חברים. יכולות הניתוח, הזיכרון והקריאה שלו אפשרו לו אח"כ לעשות את ההצגה שלו הנתמכת במספרים. אני שאוטומטית חושד בעניינים כאלה שחזרתי את כל מהלך השיחה ביננו והבנתי פחות או יותר את תהליך הסקת המסקנות שלו. אודה שהתרשמתי. אמרתי לו שאני מוכן לשלם לו עבור שירותיו אם יסכים להתעלם מעניין המספרים וללמד אותי קצת קריאת אנשים והובלתם לחשוף את המידע שהוא צריך כדי לבנות פרופיל כזה. מיותר בטח לציין שהוא לא הסכים והמשיך לטעון שהכל במספרים. חבל, היה יכול לקבל ממני כסף.

החץ הקטן בלוח השעונים בד"כ צודק. אם יש ידית לפתיחה מבפנים - מקפיץ את המכסה ומחפש אותו במראות הצד.

לדעתי השרשור הזה לוקה בטעם רע בימים בהם עשרות אלפים מגוייסים בצו 8 ואצל רבים (כולל אצלי) התיק כבר ארוז מזה כמה ימים. מתן, אני מבין את מצוקתך וחלילה לא מזלזל בה, אני חושב שסיכוייך לפתור את העניין מול דרגים גבוהים יותר ישתפרו כשאלה לא יהיו עסוקים במבצע הנוכחי. סבלנות היא מילת המפתח, זה ממש לא הזמן להתחיל לעשות צרות.

שלשום חזרתי הביתה כשצואה ריחנית דבוקה לסוליית הרדבק הדי חדשות שלי. כיוון שהיה מאוחר בלילה השארתי אותן בחוץ ליד הדלת. בבוקר כשיצאתי לעבודה הן עוד היו שם, אך כשחזרתי הביתה איזה בן יונה העלים אותן. אני רק מקווה שהוא דחף אצבע עמוק לתוך החרא. יש לציין שאני גר בבית פרטי במושב, הדלת רחוקה מהכביש, מישהו אשכרה נכנס אלי לשטח וגנב לי נעליים. אמן ידרוך על קקי של חזיר יחף. אחרי הרבה שנים בהן החלפתי זוג בלנדסטון בבלדנסטון, ובעקבות התדרדרות המוצר החלטתי לשנות כיוון ולנסות רדבק. זו לא הייתה אהבה מנעילה ראשונה, לקח איזה שבוע עד שהן נהיו לי נוחות. לא אהבתי את איך שהן נראות ולא הייתי ממש שלם עם הקניה, אבל אין יותר מדי מגוון של נעליים כאלה בארץ. ----- נעליים אוסטרליות אצלי זה ליומיום לחלוטין. יש לי עוד שני זוגות חוץ מהן, נעלי ספורט ונעלי "אלגנט", שאני כמעט ולא נועל. היומיום כולל לא מעט הליכה ועמידה על הרגליים במגוון תנאים, מאספלט עד שטח הארדקור. הן משמשות אותי גם ליציאות וכאלה, אז נדרש שילוב של יכולת שטח עם אלגנטיות מסויימת. רוצה שישרדו לפחות שנתיים, חייבות להיות בכל צבע חוץ משחור (מי אמר חום ולא קיבל) ולא לעבור מחיר של 5xx ש"ח (אם כי כמו שאני מכיר את עצמי, מוכן להשקיע יותר בשביל איכות). ----- אז חוזרים חזרה לחיפושים ולדילמה, האופציות שאני מכיר: -בלנדסטון. נוחות מהרגע הראשון עד שהן נגמרות (שנה וקצת עד שאין סוליה ואין בלימת זעזועים, לאור הניסיון הקודם). נראות מצויין. יש אפשרות להשיג בזול יחסית, אז אולי פשוט לקנות שני זוגות. -רדבק. נוחות אחרי פרק זמן, אמורות להחזיק הרבה זמן מעמד ולשמור על נוחות. גסות למראה, לא לטעמי. -גריספורט. נראות מצויין, סוליית ויברם שתחזיק הרבה זמן. הבעיה העיקרית איתן והסיבה שלא קניתי עד היום - הן שטוחות לאללה, אני צריך קצת הגבהה לעקב. פיתרון אופציונלי - מדרס חליפי (?). האם מישהו מכיר עוד אופציה שפספסתי? רכישה באינטרנט אפשרית, אבל אני לא מתכוון לרכוש בלי למדוד קודם, כך שאני מוגבל להיצע בחנויות. אם כבר יש בארץ סביר שאקנה כאן. פעם כבר פרסמתי שרשור עם התלבטות כזו, בסופו קניתי רדבק. מצטער על הכפילות, אבל תודו שהסיפור הנוגע ללב היה שווה את זה. שיהיו ימים שקטים ותיזהרו איפה אתם דורכים.

ציטוט טרי שלו מהרדיו: "אני מקווה, לא, לא מקווה, אני דורש! לא אני לא דורש, מכל פעיל בעזה זוטר או בכיר להתחבא טוב :shock:" בתור דובר יש לו עוד מה ללמוד על התנסחות.

אתה חצי קשור, ראית פיסקר קארמה

בדיוק

כשהחלטתי בפעם השניה לעשות שינוי הרגלים כזה (הראשונה החזיקה לא יותר מחודשיים) השתמשתי באפליקציה לאייפון שמתריעה על חריגה מהמהירות שקבעתי. תמיד קבעתי אותה כמה קמ"ש יותר נמוך מרף המהירות המקסימלית בכביש. בנסיעות הראשונות היא צפצפה הרבה, וזה הלך והתמעט עד שלא הייתי צריך אותה יותר. זה דורש שינוי מחשבתי ובעיקר נכונות לשנות מיקום על הכביש, גם לנתיבים הימניים וגם לנעקף במקום עוקף. ברגע שעברת את שינוי התפיסה הזה נפתרו בעיותך, ואתה תמיד יכול לבחור את אופי הנהיגה המתאים לכביש מסויים ברגע מסויים.

עבודה מרשימה! אהבתי את הגישה - קודם עושים, אח"כ מדברים. פשוט להוריד את הכובע.

מחזק, יש לי שלוש חולצות של Mountain Hardware, עושות עבודה מעולה, יותר טובה משתי חולצות הנייקי שלי (שהן טובות מאוד בפני עצמן), ה-ext מ-H&O (לא משהו בכלל) וה-Aztec שהיא פשוט איומה. קניתי בחנות העודפים של קולומביה במחיר של 120+- לחולצה. אגב, בסניף למטייל במודיעין היה לא מזמן מבצע של 50% על חולצות מנדפות, אולי עוד בתוקף.

כנ"ל מול עיריית ת"א.

נראה מגניב! אין שום קשר לקוואסאקי. הכלי נקרא Quadski, בעל מנוע ב.מ.וו ומיוצר ע"י Gibbs Sports Amphibians.

Wil אתה צודק לגמרי. 200 המטרים האחרונים הם פשוט ביזיון. מה שמשגע אותי זה שאפשר בקלות לבצע את זה מחר - פשוט לחבר את הנתיב המהיר לכביש 1 מעט יותר מוקדם. עדיין הוא יעקוף חלק נכבד מהפקק, ולא ייצר כזה צוואר בקבוק. מבחינתי הנתיב הזה הוא ברכה, גם לנסיעה בתשלום, שאני מבצע רק אם אני ממש ממהר (ובד"כ אני לא), וגם בשירות השאטלים.

זה קיץ שני שעברתי עם שורש Crosser. שימוש כל יום כמעט, כולל שטח אינטנסיבי. מוכנות לקיץ נוסף במצב מעולה. צ'אקו נראות לי מוגשמות מדי, ואני שומע יותר מדי תלונות על עמידותן. טבע היו לי פעם, לא קונה יותר.

מדהים כמה כל פעם מחדש כשאני בטוח שאני מסודר מבחינת חשמלית אני מצליח לחזור לפנטז על עוד כמה. אף אחת לא תחליף את הטלקסטר שאיתי כבר 18 שנה, אבל אני מוכן ורוצה להוסיף לה כמה. ערן, אני איתך עם Gretsch, מבלי שיצא לי לנגן על אחת הן עושות לי עיניים כל פעם מחדש. על es-335 הפסקתי כבר לחלום. עכשיו כשריכזנו כאן את כל חובבי הגיטרות בפורום, אני מחפש המלצה לאקוסטית טובה בעיקר לרית'ם ונגינת אצבעות, פולק/בלוז/רוק, עד 1500 ש"ח (טוב נו, סבירה)? רוצה צליל קריספי והרמוניה טובה. יד שניה גם בא בחשבון, פעם אחרונה שעשיתי סיבוב חנויות המצב היה די עגום, הטעם שלי יקר מדי

מתישהו בסיום תקופת ה-Trial תעלה איזו הודעה שמציעה לך לרכוש, אתה יכול להתעלם ממנה ולהמשיך כרגיל, רק שעכשיו תהיה Watermark על הנתונים. זה לא מפריע כלל, אלא אם תכננת להדפיס נקי או לייצר מצגת.

יש המון תוכנות, ואין כמו לייטרום. מצויינת הן לעבודה בסיסית מהירה והן ל"אפקטים" ופעולות מיוחדות. צריך להכיר קצת את הממשק והאפשרויות הכמעט אינסופיות, והאמת שזה די אינטואיטיבי. ניתן בהחלט להחיל סט של הגדרות בסיס בשלב הייבוא, כך שהתמונה תיראה מאוד קרובה ל-Jpeg שיוצא מהמצלמה. תתחיל בבחירת הפרופיל של ניקון (Camera Calibration) שמוגדר אצלך במצלמה.

אני משתמש ב- DaisyDisk לא יודע בדיוק מה מציעה הגרסה בתשלום, הגרסה החינמית מציגה לי מיפוי של הדיסק מסודר לפי גודל, ולי זה מספיק.

גם אני לא אוהב שרשורי בכיינות עצמיים. פשוט רציתי לשתף. מה לעשות, נהניתי. כבר כמה שנים טובות שלא נהגתי בחו"ל, ובתור אחד שמאוד אוהב לנהוג אבל גם לנתח תנועה ותחבורה היה לי מאוד מעניין. לשואלים, אכן טיילתי מצפון איטליה עד למרכזה וחזרה צפונה. לא שמתי לב להתדרדרות הנהיגה עם ההדרמה. ברור שלא תמיד הכל ורוד, והכללות תמיד יכילו גם סטיות תקן, אבל למיטב התרשמותי באופן די גורף מדובר על תנועה שזזה בצורה יעילה ובטוחה יותר ממה שאני מכיר בארץ. YulianX - אם חזרת בטיסת אלעל ממילנו ביום חמישי אז כנראה היינו על אותו מטוס. ואם אכן זה היה המצב, אולי תוכל לעזור לי להשיג את הטלפון של הדיילת הג'ינג'ית ?

חזרתי משבוע באיטליה, שבוע של הרבה נהיגה והרהורים. אמנם הרכב הנבחר (לא על ידי) רחוק מלהיות מכונת נהיגה (פורד C-Max דיזל ידנית), אבל דווקא זה מחזק את מה שאני הולך לכתוב. מהר מאוד הבנתי שאני בגן עדן מוטורי. לא מבחינת המכוניות, אלא מבחינת הנהגים. שילוב מופלא של כבוד הדדי, המון הגיון וטמפרמנט. כביש מהיר הוא תענוג אמיתי - כל אחד בנתיב המתאים לו. משלימים עקיפה וישר חוזרים ימינה. לא מהבהבים, לא מצפצפים, כן נצמדים בשמאלי (טמפרמנט אמרנו?). מאותתים, מכבדים את האיתות של האחר. משאיות בימין בשורה ארוכה, עקיפות רק כשלא מעכבות תנועה. מתקרבים לעבודות בכביש, נתיב אחד נסגר. כולם מתרכזים לנתיב הפנוי הרבה לפני המחסום עצמו, נותנים אחד לשני להשתלב תוך כדי תנועה מתמדת. אין כמעט עמידה, יש תנועה איטית. כבישים בעלי נתיב אחד לכל כיוון, מפותלים וצרים - הם נוהגים מהר. מאוד מהר. תענוג לראות. גם מגזרים שאצלנו נחשבים מפגעים מוטוריים שומרים על קצב גבוה. לצערי (סתם, אני הולך להיות דוד) אחת משותפותי לטיול הייתה אישה הריונית, כך שאצלי הנהיגה הייתה בכיוון של מינימום טלטולים ומקסימום נוחות וזרימה. דווקא חוויה נחמדה, אתגר רציני בהתחשב בכבישים. בשתי עצירות שירותים (אוהו כמה היו כאלה...) בכבישים הרריים מופלאים לא עמדתי בפיתוי, השארתי את הנשים בתחנת הדלק וחזרתי לסשן נמרץ יותר. נבלות הפורד האלה, אפילו במוביל נוסעים חסר יומרות הם דחפו אחלה שלדה, אם כי ממש לא מספיק כוח. ניחא, בשביל הצרכים שלי זה הספיק. גם במצבי העגום כמפגע תעבורתי, סה"כ עיכבתי משאיות לפעמים, לא נתקלתי אפילו פעם אחת בגסות מצד הנהגים. עקיפות בקו לבן? בהחלט! אבל אף פעם לא תוך כדי סיכון שאר משתמשי הדרך. בתוך העיר יש קצת יותר לחץ, אבל שוב - בלי צפצופים ובלי גסות. שומרים על הנתיב, מאותתים ובכלל משדרים רושם של מקצוענים. ומקצועניות. עצרת ע"מ לחנות במקביל? יחכו בסבלנות. לא תמרנת נכון ואתה צריך עוד ניסיון? יעקפו תוך כדי קללות. צודקים, רוצה לנהוג תלמד לחנות. בפניות מרומזרות שמאלה הרבה פעמים יש גם לתנועה ממול אור ירוק. הפניה שמאלה צריכה להיעשות תוך מתן זכות קדימה. עובד מצויין. לאחד כמוני, ובטח לרוב הקוראים כאן, נהגים "מתקדמים" שמבינים תנועה ומנסים תמיד לנהוג חלק ונכון זו רק תזכורת לכך שאנחנו צודקים. אפשר אחרת. צריך אחרת. איך מביאים את השינוי? אין לי מושג. ממשיכים להטיף לכל מי שמוכן לשמוע. אולי שולחים את הנוער לאיטליה ללמוד נהיגה. בקיצור, וזה באמת בקיצור כי אני יכול לכתוב עוד המון, אנחנו שנות אור מאחור. היום, כמה שעות אחרי שנחתתי, הייתי צריך לנסוע לירושלים. אין הפכים מוטוריים גדולים יותר מירושלים (וכביש 1) ואיטליה. נשאר לי רק להתגעגע.