אנלוגי

אני מעדיף סטיב מורס.

בהתחלה חשבתי לכתוב לך תגובה במילה אחת. ויזואליה. אח"כ החלטתי להשקיע בך יותר, זה כמה אני אוהב אותך. אתה מתעקש להתעלם מהפן הזה במחקר. עוד לא שמעתי ממך שום התייחסות למימד הויזואלי של הצגת הנתונים. אולי זה בגלל שהצד הויזואלי חסר בעבודה היומיומית שלך בה אתה באמת עוסק בנתונים שהם שחור לבן (מבחינת משמעותם, אחד ואפס. אין לי מושג מה אתה עושה, אבל זה נשמע לי קרוב לאמת), אולי אתה פשוט רגיל לציניות מיידית (גם אני כזה). למרות זאת, קנית מצלמה לא מזמן. פתח את הראש למימד שמעבר לנושא עצמו. לצורה, לצבע, לאור. זה ישפר לך את יכולות הצילום מאוד. למען שלום בית, אני מסכים איתך לחלוטין שהמאמר שטחי. אתה יכול להסכים איתי שלמחקר יש כמה צדדים מעניינים? זה יסגור את הויכוח הארוך הזה בצורה יפה ובלי צורך לגשר על שאר הפערים.

ערן, אתה מדבר שטויות. מלבן זה תפו"א, על זה אין ויכוח. משולש שווה צלעות זה גבינה, ופטריות זה אמורפי תלת מימדי ובד"כ עם קצח או משהו אחר שחור למעלה. בשנים האחרונות נפוצה גם צורת גליל, הוא יכול להכיל הכל, החל מנבטים, דרך טונה וכלה בסביח (באימא שלי! יש כזה). זה בורקס הפתעה, או סוג של מבחן האם אתה מספיק אסרטיבי לשאול את המוכר מה יש בפנים. אם עבדו עליך אני מצטרף לתביעה, ועל הדרך אדרוש מעורך דיננו הבהרות לגבי חוקיות התרד, וכדורים נגד צרבת.

החלטתי כן להגיב בשביל לתת קונטרה לכל אותם משתמשים מקצועיים: אני על מק בגלל אותה הזדמנות חד פעמית שנקרתה בדרכי לפני אי אילו שנים. קניתי מקבוק פרו משומש (דור ראשון) מידידה שידעה שאני מחפש מחשב נייד (היה לי רק PC נייח באותו זמן) ומכרה לי אותו בזול מאוד. מבחינתי באותה תקופה מק היה לאנשים שיוצא מהם גז בצורה בלתי רצונית. מה אומר - לא לקח הרבה זמן עד שנשביתי. פתאום היה לי מחשב שגם עושה כל מה שאני רוצה בצורה חלקה, בממשק גרפי אטרקטיבי (והגיון פנימי מגובש), עם שליטה אינטואיטיבית בטראקפד ובלי לערב אותי בהחלטות שלו (האם אתה מאשר? אתה בטוח? בטוח שבטוח? אני מתקין את זה כאן. בטוח שאתה רוצה? תראה, תשקול שוב. וכו'). הקשבתי לסטיב, והכל פשוט עבד. ככה, בלי להכביד עלי. אני בתמורה לא הכבדתי עליו. לא בתוכנות צד שלישי, לא בכלי ניקוי, לא באנטי וירוסים. פתאום הפכתי ממתחזק מחשב למשתמש במחשב. לאדם כמוני זה היה לא פחות ממהפך (לא סתם בחרתי את הניק שלי). הזמן אותו הקדשתי לדאגה לכך שהמחשב יעבוד חלק נעלם, מה שאמר יותר עבודה (על מי אני עובד, יותר סרטים, ועל מסך מוצלח מאוד). עבודה עבורי זה בעיקר תוכנות גרפיות, וקצת מסמכים. פנאי זה מוזיקה, סרטים מהרשת וסטרימינג. ואינטנרנט. עברית או אנגלית - לא בררן. גם אם הייתי, עוד לא נתקלתי בקשיים באף אחת מהשפות. הכל הלך חלק עד ששפכתי כוס מלאה בירה על המחשב. אז התחילו כל מיני בעיות שנבעו משיתוק מוחלט של צד ימין של המקלדת. בכל זאת המשכתי להשתמש בו עד שחבר טס לארה"ב ולי בדיוק היה פלוס בחשבון הבנק. ביקשתי ממנו שיביא לי מקבוק פרו חדש (סוף 2011), במחיר שבטח היה קונה לי אחלה PC, אולי שניים. את טעמו המר של מחיר גבוה השכיחה במהרה טעמה המתוק של איכות גבוהה. אני נטול טלויזיה, כך שמחשב עבורי זה כלי פנאי ובידור. אני עובד המון על המחשב, הוא כלי עבודה יומיומי. לצערי המסך שלו מול העיניים שלי הרבה שעות ביום, המקלדת שלו מתחת לאצבעותי בערך אותן שעות, הטרקאפד שלו ממוזמז על ידי תדיר. אני שמח על כל שקל ששהשקעתי כדי שכל הדברים האלה יעבדו פשוט, חלק, ללא גמגומים ובאיכות הכי גבוהה בה נתקלתי (לא מתיימר להכיר את כל שוק המחשוב, אבל מכיר לא מעט). זה שהוא סקסי ועושה רושם טוב על לקוחות (ואורחות אקראיות) זה בונוס. בשורה התחתונה, אני לא רואה איך אני חוזר ל-PC. או למה. בימים אלה אני שוקל רכישה של מחשב נוסף. אין לי ספק שהוא יהיה מעוטר בתפוח, ואני האחרון שאי פעם חשב על קשר לקהילת המק. למרות שאני אוהב תפוחים. אבל רק ירוקים. גרנד סמית או שום דבר. בעצם אפרסק לא עשה רע לאף אחד.

מכתש ועלי, זה תבלין נהדר. לא סתם החומוס של אבו-שקר-כלשהו כ"כ טעים. אני מברך על המנוי להארץ, אין כמוהו לפריסה על הרצפה לקליטת הגזם.

האמת שגם אני שקלתי לשכור שם בזמנו, אבל משיחות עם בעל הבית הבנתי ששבת שם זו קצת בעיה, אולי מותר לנסוע אבל לא רואים בעין יפה על האש במרפסת. בסוף עברתי למושב לא רחוק משם (תאמין לי פספסת אחלה בית, הוא כבר הושכר) ויצא לי לנסוע דרך בקוע בשבת כדי לעבור ליער. לא זרקו עלי אבנים, אבל גם לא זכיתי למבטי אהבה. האיזור עצמו אליפות בעיני, נהניתי מכל יום במשך 4 השנים שגרתי שם.

לא רק זה, הם היו בתוספת תשלום. תוספת למה בדיוק?

היי, כבר שנים אני על מק ולא ידעתי את זה! מה שרק מראה כמה פעמים ניסיתי להפעיל קובץ בלחיצת מקלדת ולא עכבר. לא אכנס לדיון למה או למי עדיף מק, רק אומר שאין טעם במסיונריות. מי שניסה ונשאר יודע בדיוק למה וזה כנראה מתאים לו, מי שניסה וחזר ל-PC יודע בדיוק למה וזה כנראה לא מתאים לו, מי שלא ניסה אבל עדיין מטיף נגד (או בעד) לא באמת שווה התייחסות (לא מכוון לאף אחד ספציפית, רק לסוג מסויים של מגיבים).

עכשיו נופל לי האסימון, אני חושב. אתה לא הסתכלת על המונטאז'ים שבמאמר יותר משניה וחצי. ההתייחסות לכך שביום התמונות בהירות יותר היא לא תגלית בפני עצמה, כי אם הסבר לדפוס שנראה במונטאז'. כך גם נאמר די בבירור במאמר. אם הייתי חושב שזה באמת מעניין אותך הייתי ממשיך את הדיון כולל הצגת המונטז'ים וניסיון לנתח אותם, אבל די ייאשת אותי. אם תחליט שזה מעניין אותך ובא לך לקרוא את המחקר בצורה יותר רצינית, כאן בפורמט PDF, ותרצה להמשיך אח"כ את הדיון - אשמח. בכל מקרה תודה על ההפניה למאמר, כרגיל הארץ מפרסם חומר מעניין ולא שגרתי.

לא מהותית, מעניינת. אותי לפחות, כמי שמבין שהמאמר הזה לא מדבר על תובנות מחקריות יוצאות דופן אלא על תוצאה ויזואלית של הצגת נתונים. דווקא מאבחנת הצבע הלא מהותית בעיניך ניתן להפיק ערך. אם באמת כפי שטוען המחבר רוב התמונות באינסטגרם הן לא של נופי העיר אלא של פריטים בחיי היומיום, הרי שלמפרסם פוטנציאלי יש עוד כלי לקביעת צבע מסע הפרסום שלו, למשל. ואין לי מושג אם הוא צודק, זו סתם מחשבה שעולה כשלא מנסים ישר לבטל מה שבמבט ראשון אולי נראה קשקוש. אני מנסה להבין אם אתה סתם מגן על עמדתך הראשונית מתוך ווכחנות או שבאמת לא הבנת על מה מדבר המאמר.

זה היה בשנת 2008 והגנב נתפס, אבל בכל מקרה מדובר על רחוב יוסף בן מתיתיהו, בחניה של הבנין בו גרתי אז.

רוני, לא מתאים לך להיתפס לטפל. ההערה על בהירות התמונות לא באה כתובנה מרעישה של החוקר, אלא כהסבר לויזואליה שנוצרה בהצגת התמונות לאורך ציר זמן. לגבי העליה בכמות הצילום בסופי שבוע, זה אולי לא גילוי מרעיש אבל עוזר להגדיר פרופיל שימוש באינסטגרם, ואולי בסמרטפונים בכלל. דווקא אותי זה עניין, כי אצלי למשל השימוש בסמרטפון יורד פלאים בסופי השבוע. אני חושב שאני מצלם באייפון יותר באמצע השבוע מאשר בסופו. ומה עם האבחנה לגבי הצבעים השונים של שתי הערים? בקיצור, המחקר לא מתיימר להביא גילויים פורצי דרך באופן השימוש באינסטגרם, רק לסדר את המידע באופן ויזואלי ולעלות על דפוסים, כמו למשל הבדלי הצבע בין התמונות משתי הערים. הסידור הזה מתיישב על תפר בין מדע לאומנות, אל תתפלא אם מונטאז'ים שהם תוצאה של המחקר הזה יוצגו בגלריות אמנות ויימכרו בהרבה אלפי דולרים. ראה למשל את תרשימי הזרימה של מארק לומברדי (היי, עוד לינק מהארץ!). אז לא, המחקר הזה עוד ממש לא שם, אבל כצעד ראשוני בדרך של חיפוש משמעות מחוץ למידע עצמו, רק בסידורו ודרך הצגתו זה בהחלט מעניין. תודה על ההפנייה למאמר! פעם הארץ התהדר בסלוגן "עיתון לאנשים חושבים". נכון שזה מתנשא מאין כמוהו, אבל מייצג די טוב את התכנים ואופן הצגתם בעיתון. לא רק מידע פשטני אלא סוג של גירוי מחשבתי. זו אגב הסיבה שיש לי מנוי לסופי שבוע, שמחזיק אותי לאורך כל השבוע (אני קורא רק את המוסף ואת גלריה, כמעט בלי אקטואליה. בשירותים). מי שמחפש את המידע נטו יכול לצרוך אותו באפיקים אחרים, למי שמעניין אותו קצת מעבר (ירידה לעומקם של דברים ויצירת איזה מארג) יש אלטרנטיבה. והנה לופ שמחזיר אותנו חזרה לאותו מחקר אינסטגרם. יאללה יש לי ישיבה דחופה, מזל שהיום יום שישי ויש מה לקרוא.

שאלה למעשנים - יש'ך סיגריה? התשובה חייבת להיות זהירה מאוד בימים אלה, יכול להיות שזה חוקר של מס הכנסה. רוצה לקנות תרסיס בשביל חברה שלי - גז מדמיע או פלפל? - דיאודורנט. ומצית. למה YNET מכריחים אותי לפתוח חשבון פייסבוק ?! - כי אימא שלהם זונה.

אפשר הסבר לזה?

אתה באמת כוסית, יש לך מושג כמה זמן לוקח לי כל תחילת קיץ לגדל עור קשה כדי שאוכל ללכת יחף בסבבה? לא הרבה האמת. נותנים אגוזים למי שאין שיניים, תתחיל ללכת בסנדלים עם גרביים.

אתמול החלטתי לתפוס אומץ ולעבור על ניירת. אני מודה שאני קצת בת יענה בנושא הזה, יש דברי דואר שאני לא פותח כי אין לי חשק להתמודד איתם באותו רגע. לסוג הזה השתייכה מעטפה כחולה עם סמל המדינה והכיתוב "המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות". זה לא שהתכוונתי להתעלם ממנה לגמרי, פשוט לדחות את הרגע בו אני מגלה איזה דו"ח מ-2008 ששילש את עצמו. כיוון שגם ככה הייתי בשוונג של תשלום ארנונה, מים וחשמל אמרתי יאללה, נחפור את הבור הזה קצת יותר עמוק ונתמודד גם עם הדו"ח. בכל זאת, "פיטרו" אותי כמה ימים קודם אז מה יותר טוב מלהתחיל לפזר את מעט הכסף שאין לי. בתוך המעטפה הייתה הפתעה מעניינת. מכתב המודיע לי שבית המשפט בבאר שבע פסק לטובתי פיצוי פלילי, ועלי למלא פרטים ע"מ שיעבירו לי את הכסף. פיצוי פלילי? למיטב הבנתי עלי לתבוע בהליך פלילי ע"מ לקבל אחד כזה, ואני חושב שהייתי זוכר אם הייתי עושה זאת. נו, עפתי לאתר האינטרנט של המרכז לגביית קנסות לנסות לברר. העלתי חרס. ניסיתי באתר בתי המשפט, אתם חייבים לבדוק את זה, גם כאן המדינה שלנו תקועה בשנות ה-80. גם משם לא דליתי שום מידע. דוד גוגל העלה הרבה תוצאות עם מספר התיק, שבהיותו בן שלוש ספרות בלבד מייצג יותר מתיק אחד, ואף אחד מהם לא היה נראה קשור אלי. פניתי לאפיקים פרימיטיביים יותר כראוי לתפישתי את שירות המדינה, והרמתי טלפון למרכז לגביית קנסות. שם ענו מהר להפתעתי, אבל לא יכלו לספק לי שום מידע חוץ מלתת לי את המספר של מודיעין בתי המשפט. שם ענתה לי בחורה נחמדה, שנתנה לי את הטלפון של מרחב נגב. בדרום כבר היו פחות נחמדים, והתישו אותי במערכת ניתוב שיחות הכי מטופשת שקיימת, לופ אינסופי ללא תשובה באף שלוחה. בסוף הצלחתי לתפוס מישהי, שאמרה שאמנם אני רשום כצד בתיק אבל היא לא יכולה לספק לי פרטים, מלבד שנפסק לזכותי פיצוי של 1000 ש"ח. היא שלחה אותי חזרה למודיעין בתי המשפט. אותה פקידה נחמדה ממודיעין בתי המשפט הקשיבה לכל השתלשלות העניינים ובסוף הסכימה לתת לי את שם התובעת בתיק, שאדבר איתה. כאן כאבה לי כבר האוזן מטלפונים וחזרתי לדוד גוגל מצוייד במידע החדש. דוד גוגל עשה מה שהוא עושה הכי טוב והעלה תיק מעניין. מסתבר שאחד, נקרא לו א' (למען הדיוק א"א), הורשע במס' מקרים של פריצות לרכבים, ונגזרו עליו שישה חודשי עבודות שירות, קנס למדינה, ופיצוי של 1000 ש"ח לכל בעל רכב (חמישה במספר). היי! את זה אני כבר זוכר! בשנת 2008 פרצו לי לרכב בבאר שבע וגנבו משם את הרדיו דיסק, ומצלמה דיגיטלית מעפנה שהייתה בתא הכפפות. אני חייב לציין שאותו פורץ היה מקצוען אמיתי, בכלל לא שמתי לב לפריצה עד שהתיישבתי ברכב וראיתי שאין רדיו. שום סימני נזק, מלבד מנעול הרוס בדלת הנהג אך אפס פגיעה קוסמטית. הביטוח כמובן התקמצן, שילם כמה גרושים על הרדיו אבל המצלמה לא מכוסה (את זה ידעתי) וההפתעה - המנעול לא מכוסה. עזבו את זה, אין לי חשק לדון בגועל הנפש של חברות הביטוח. אז מה היה לנו כאן? עונש מגוחך לעבריין רכוש, אתרי אינטרנט מוגבלים של שירות המדינה וטרטרת טלפונית בירקרטית רגילה. אחרי כל זה, למה מילה טובה? כי כשהתלוננתי על הפריצה בתחנה בב"ש, ירד איש מז"פ מנומנם ועשה את עצמו עובד, דקה וחצי של חיפוש טביעות אצבע בחוסר חשק מופגן. ככה חשבתי, וכך סיפרתי לכולם. מסתבר שאכן הוא מצא כמה, אחרת אין לי הסבר איך ידעו במשטרה שאני אחד הקורבנות. מילה טובה מגיעה כמובן גם למי שתפס את אותו גנב. א', אני מקווה שתמשיך בדרך הטובה של ציות לחוק. אני מעריך שזה לא יקרה. עד אז, שלם לי את מה שמגיע לי. פעם הבאה תעשה טובה וקח את כל האוטו, שדדו ממני יותר כסף בזמן המכירה שלו, ואת זה לפחות המקיף מחזיר.

ואני כבר חשבתי שחוק גודווין יתפוס גם כאן, לצערי התבדיתי. אני משתדל להמנע מהסתובבות או בילוי במקומות שאיני מרגיש בטוח בהם ושלא כיף לי בהם. אם אערוך רשימה איני בטוח כלל שרובם יהיו מקומות בעלי רוב אוכלוסיה ערבי. בהודעה מס' 49 בשרשור ראיתי את המשפט שמסכם את כל השרשור בצורה כ"כ מזוקקת, אני מקנא בכותב על כך שאיני יודע לתמצת את דעותי לכל כך מעט מילים: זה משפט לפנתיאון, הוא זוועה בכל כך הרבה רמות.

אני מגדיר עצמי אחד שלא מסתנוור ממותגים (אה הא! משחק מילים שנון). במרוצת השנים היו לי המון זוגות משקפי שמש, חלקם ממותגים נחשבים וידועים, חלקם זבלה. המסקנות שלי: משקפי שמש ממותג מוכר וידוע באיכותו ולאו דווקא באופנתיותו - סבירות גבוהה יותר להיות מוצלח. משקפי שמש ממותג פשוט/לא מוכר - סבירות גבוהה יותר לאי נוחות וצורך בהסרת המשקפיים מפעם לפעם לצורך מנוחת העין. לא מתיימר להצביע על חוקיות או להביא תוצאות מחקריות בדוקות, אבל במבחן התוצאה לאורך זמן - לי שווה להשקיע במשקפיים מאיכות טובה, למען נוחותי האישית. הנוכחיות שלי, רייבאן 8305 עם מסגרת קרבון ועדשות מקוטבות בגוון ירקרק/נייטרלי, יהיו גם הזוג הבא שלי, ומעולם לא רכשתי את אותו זוג פעמיים. זה לא קשור למותג (בכלל) או לאיך שהן נראות (טוב נו, יש לזה משקל מסויים, אם כי יש הרבה זוגות ממגוון חברות שמוצאים חן בעיני). זה למען איכות החיים של העינים שלי, כאחד שמבלה את מרבית יומו בחוץ ובתנאי קיצון. לשמחתי הן מגלות עמידות מופלאה לסגנון החיים שלי בשנה+ האחרונה, כך שכנראה שהפעם הבאה שארכוש משקפיים תהיה עוד הרבה זמן, כל עוד לא ייגנבו/יאבדו.

ואני חשבתי כבר שיש דרמה סוחטת דמעות מאחורי המהלך...

להלוות - אתה הצד הנותן. אם אתה המקבל אתה לווה. ושום קשר להומו סנטר. ועוד דבר - מלווים כסף, ציוד משאילים. ואם אתה המקבל, אתה שואל. מה בעצם ההבדל? כשאני מלווה לך כסף אני לא מצפה לקבל את אותם השטרות בדיוק בחזרה, רק את השווי (פלוס ריבית והצמדה, אני עושה לך מחיר טוב מ'כפת לך). כשאני משאיל לך כלי עבודה אני מצפה לקבל את אותו אחד ספציפי בחזרה, אלא אם כן שברת אותו ואז אני רוצה אחד חדש (פלוס פיצוי על עוגמת נפש, אחרת שלושה בוכרים בברלינגו יחנו לך מתחת לבית).

לא תמליץ ספציפית על שכנך?

קרה לי מקרה מסוג דומה לפני כמה שנים. רכבתי על קטנוע אחרי ידידה שרכבה גם היא על קטנוע. היא עצרה ברמזור ומאי התנועה זינק עליה אדם לבוש אזרחי ושלח יד למפתח בסוויץ'. אני קפצתי מהקטנוע שלי ורצתי אליהם, רק אז הם צעקו "משטרה". דרשתי לראות תעודות, הציגו, ואפילו התנצלו. חיפשו איזה עבריין נמלט. אם היו קופצים עלי ככה אני חושב שהאינסטינקט שלי היה להגיב אלים, ואז וודאי הייתי מואשם בתקיפת שוטר.

אל תשכח שהאנשים איתם אתה עובד מקבלים משכורת על עבודתם, והיא בהחלט מגיעה מכספי המיסים של כולנו. עליהם ועליך כמתנדב להיות מקצועיים בתחומכם. האנשים אותם אתם מעכבים/עוצרים הם אנשים מן השורה, שלהם יכולה להיות זאת הפעם הראשונה. גם אם מדובר בעבריינים סדרתיים או ערסים מן השורה, מכם מצופה להתנהג כאנשי מקצוע, האזרח לא באמת חייב לכם כלום. Having said that, כבוד מינימלי ונימוס הם בהחלט דרישה לגיטימית מן האזרח, וצר לי על אלה שלא מפגינים זאת. לא מצדיק אותם לרגע, רק רוצה להזכיר שהחובה להיות "צדיקים יותר מהאפיפיור" חלה עליכם יותר מאשר עליהם. במקרה של "אזרח שסרח" יש לכם את הכלים לטפל, וסביר שגם אם זה יגיע במקרה לתקשורת המשטרה לא תוכפש. במקרה של "שוטר סורר" למשטרה יש רק מה להפסיד, ולאזרח חשיפה תקשורתית היא הדרך הכי אפקטיבית להתמודד.

כן נו, טעות סופרים, תודה על התיקון. אברבאנל ליד פינת דרך יפו.

מאיפה השוטרים הביאו חלב באמצע כביש 1?